שילוב בין ישן לחדש בבית פרטי בתל מונד

סוג בית: בית פרטי, חלק מדו משפחתי
גודל מגרש: 500 מ''ר
שטח בית: 180 מ''ר
צילום: תומר בורמד

האדריכלית טלי זילבר התבקשה לתכנן בית משפחה עבור זוג צעיר בתחילת דרכו, ולהוסיף יחידת מגורים לבית קיים משנות ה-50. הבית הקיים עבר שיפוץ כמה שנים קודם לכן ולבעלי הבית היה חשוב לשמר את הקיים ולשלבו עם החדש בצורה הרמונית ככל הניתן.
האתגר בפרויקט היה לשלב ולמזג את שני המבנים תוך יצירת רצף תפקודי כיחידת מגורים שלמה, עם התחשבות ופגיעה מינימלית בתכנון הקיים. וגם שמירה על שטחי חוץ וגינה נרחבים ככל האפשר.

הלקוחות והאדריכלית הסכימו כי הנכס החשוב ביותר בבית צמוד קרקע הוא הקרבה והגישה המיידית לטבע (במקרה זה טבע מטופח ומגונן) והיה חשוב לא לאבד אותו וכן לשמור על ''יחסי כוחות'' נכונים ומאוזנים בין השטח הבנוי לשטח הפתוח של עצים ודשא לפנאי ומשחק.
הפתרון שהתגבש היה תכנון תוספת של יחידת מגורים בשתי קומות, שחודרת וניצבת לקיים ובמקביל צמודה לקיר המשותף עם השכן. התוצאה היא מבנה בצורת האות ''ר'', שמקיף ומגדיר את הגינה שמהווה את לב הבית. 

הפונקציות השונות במבנה נפתחות, פונות ונהנות מהגינה, אם זה חלון גדול מהסלון, גרם המדרגות שבו נפתח חלון זכוכית ורטיקלי, ודלת היציאה מיחידת ההורים שנפתחת ישירות לגינה. 

בתכנון חזות החוץ של הבית, בחרה זילבר שלא לאחד את החדש עם הישן. ניתן היה לעשות זאת באמצעות שימוש בגג רעפים על היחידה החדשה ובכך ליצור זהות מבנית אחת, אך האדריכלית העדיפה לאפשר לכל חלק לשמור על זהותו ועם זאת לשמור על הרמוניה ביניהם באמצעות שימוש באותם אלמנטים עיצוביים כגון שימוש בחומרי גמר של לבני סיליקט, סגנון פתחים וגוון המבנה.

קונספט
הקונספט העיצובי של הבית  נשען על רעיון של ''שכבות'' , מראה של קיר מטויח שמאחוריו מציץ '''ומתגלה'' קיר אבן. המחשבה באה מחוויית השיפוץ של בית ישן, תהליך שיש בו לצד הבנייה המחודשת גם חשיפה של הישן על קסמו המיוחד. הרעיון מומש גם בקיר חוץ וגם בפנים בשימוש עם אותם חומרים, מה שקושר את הפנים והחוץ ומאחד בין הישן יותר לחדש ולעכשווי. 

גרם המדרגות
על מנת לשמור על בקשתם הראשונה של הלקוחות שלא לפגוע בחלק הקיים, גרם המדרגות תוכנן באגף החדש.  מהלך תכנוני זה אפשר יצירת חלון זכוכית ברוחב שני מטרים ובגובה של 6 מטרים, המאפשר לראות ולהרגיש את החוץ - שמיים וצמחייה לצד כניסה של אור יום טבעי.  בנוסף, יצר גרם המדרגות אזור פרטי של חדרי השינה בשני מפלסים, ללא צורך להיחשף או לעבור דרך השטח הציבורי. 
כדי לתת למדרגות מראה קל ככל הניתן ולאפשר מקסימום של שקיפות לחוץ ולאור, וגם לאפשר החדרת אור למסדרון האחורי, תוכננו מדרגות מרחפות הנתמכות בצד הקיר בלבד. קונסטרוקציית המדרגות עשויה פלדה כאשר מסגרות השלחים מעוגנות בצד אחד לקורת פלדה השקועה בקיר בטון. המדרכים שמונחים על הפלדה עשויים עץ אלון.

המסדרון
עקב הדרישות התכנוניות המסדרון נאלץ ''לשלם את המחיר'' ולהיות צר יחסית וללא אור טבעי ישיר. מסיבה זו, היה חשוב לזילבר לאפשר מקסימום אור טבעי עקיף ולצמצם את התחושה של מסדרון ארוך בין 2 קירות אטומים
הפתרון העיצובי היה להשתמש פעם נוספת בקונספט ה"שכבות " כפי שתוכנן בחוץ והפעם בתוך הבית בקיר חדר האמבטיה הפונה למסדרון .
בקיר לבני הסיליקט, תוכננה רצועת זכוכית שקופה על מנת "לאוורר" ולהקל וכן כדי להוסיף מקור אור מחדר האמבטיה למסדרון. על קיר הלבנים, יושמה "שכבת קיר" נוספת מטויחת בשליכט אקרילי. (הקיר המטויח הוא למראית עין ולא באמת גזל משטח המסדרון). 

בעזרת תכנון מדויק והתחשבות בצרכי הלקוחות ותקציבם, הצליחה האדריכלית טלי זילבר לשלב בין בית ישן ליחידת דיור חדשה וזאת תוך שימוש בקונספט של שכבות ומקסימום חשיפה לטבע.