בית הספר היסודי ''קינג סולומון'' בכפר הירוק

שטח: 2,200 מ"ר
אדריכלות: שושני אדריכלים
עיצוב פנים ורהיטים: שרית שני חי
צילום: טל ניסים

בית ספר היסודי ''קינג סולומון'' בכפר הירוק הציב בפני המעצבת שרית שני חי אתגר מיוחד בבואה לתרגם את החזון החינוכי ההוליסטי של בית הספר לסביבות למידה תואמות, בעלות ערכים אסתטיים ופונקציונאליים.

לתהליך העיצוב קדמו שיחות עם אנשי פדגוגיה מצוות בית הספר שהיו שותפים לפיתוח וניסוח החזון החינוכי שלו.  עקרונות היסוד צמחו מחשיבה הוליסטית, לצד שילוב בין טכנולוגיה לבין זהות יהודית, בין קהילתיות לתרבות כללית ובין לוקאליות לבין-לאומיות. בהתאם לכך, תהליך העיצוב של שני חי קידם רעיונות אורגניים של רצף, הדדיות, גמישות ומודולריות שהתגלמו במרחבים ציבוריים מטופחים כמו, למשל חדר האוכל המשותף, המואר והצופה אל נוף חקלאי פתוח של אזור הכפר הירוק, או מרחבי הפעילות הכוללים, שנועדו לפרויקטים קהילתיים ורב גילאיים.
כסמל לחיבור בין הוליזם, טכנולוגיה ומחשבה יהודית, נבחרה צורת יסוד שמופיעה כמוטיב חוזר בכל מרחבי בית הספר השונים - החל מקיר הכניסה האינטראקטיבי, דרך חיפוי הרצפות ועד לשולחנות הלימוד: צורת המשושה, הנגזרת מן הצורה הפנימית שנוצרת מחיתוך שני המשולשים של סמל המגן דוד. מעבר להיבט הסימבולי שלה, מאפשרת צורת המשושה, בשל ריבוי צלעותיה, מגוון של חיבורים ואפשרויות מפגש, והיא בעלת  יתרון עיצובי מובהק. כצורת יסוד של כוורת דבורים היא מסמלת ערכים של שיתוף פעולה וקהילתיות. יחד עם זאת, כל משושה הוא גם צורה נפרדת, המוגדרת ומרווחת דיה, כך שהיא תומכת גם בסימון ברור של מרחב פרטי.

בית הספר ''קינג סולומון'' מלמד בשיטה דו לשונית, המחנכת תלמידים לעולם גלובלי, דובר אנגלית לצד העברית. בעקבות השאיפה לעצב ולהגדיר את ''מרחבי הלימוד של המאה ה-21'', אמצעי ההוראה המוביל בבית הספר הוא מסך המחשב הנייד, שהחליף את לוח הכיתה. המחשב האישי של כל תלמיד מחווט למסך הדיגיטלי של המורה, וההוראה מתבצעת באמצעות רשת המחשבים הבית ספרית.

הספרייה
ספרייה מרווחת ומעודדת קריאה היא מרכיב משמעותי במיוחד בבית ספר שמבוסס על רשת טכנולוגית של מחשבים ונשען על אמצעי לימוד דיגיטליים, זאת על מנת לתת מענה לירידה שחלה במעמדו של הספר המודפס. על פי קוד החשיבה האופייני לה עיצבה שני חי את מרחב הקריאה תוך יצירת איזון בין האופציה לקיום התכנסות ושיחה, לבין הזמנה לקריאה אישית בפינות שקטות בהן אפשר לשקוע בעולמו של הספר, להתנתק מן הקבוצה ולהפליג לעולם הדמיון.
הספרייה הפכה לאחד ממוקדיו של בית הספר, כשבמרכזה ניצב אובייקט פיסולי המעוצב כקרון (קרוואן) פונקציונאלי, ובין ספסליו ניתן להתרכז בקריאה שקטה ואינטימית. למרגלותיו, יצרה שני חי פינת ישיבה או 'רביצה' המורכבת מהדומים מרופדים (''פּוּפים''), בצורת יבשות העולם, כהזמנה למסע במרחבי הספרות ובמסלולי העלילות. ספסלי הספרייה, בצורת חצי סהר, חובקים אותם מסביב. פינה זו נועדה לשעת סיפור או לשיחה לא פורמאלית עם מורה, סופר או אורח. .
ספרי הספרייה מסודרים בארונות ספרים המעוצבים כתחנות אוטובוס והם מרחיבים את רעיון הקריאה כמסע. כפי שכל ספר הוא הזמנה להפלגה למקום אחר, כך הספרייה הינה מקום ביניים בין בית הספר לבין הבית הפרטי - מקום בו  הילדים יכולים  להירגע , לחקור, ללמוד ופשוט להיות עם עצמם ועם הספרים, כמו בעידן הטרום דיגיטלי.