סניף לילינבלום של גלידריית ברוויסימו נמצא בקומת הרחוב של בניין לשימור.
שטח החנות הפנימי כ-35 מ"ר. בנוסף קיימים מרתף מתחת לחנות וגלריה מעל.
החנות הייתה שייכת לחייט בגדים שהשתמש בכל קומות החנות – מרתף, חנות, גלריה.
בהסכם השכירות קיבלו בעלי הגלידרייה את קומת החנות (מפלס הרחוב) ומחסן בקומת המרתף.
כמו כן הוסכם כי החייט יישאר לעבוד בקומת הגלריה ובקומת המרתף, כשבין הקומות יחבר גרם מדרגות. 
כבר בסיור הראשון באתר, הובהר כי הבניין עומד בפני שיפוץ ושיחזור כמו בניינים רבים סביבו, וכאן התעורר הרצון שלנו כמעצבים להתייחס ולהשתמש באלמנטים קיימים בחלל החנות ולהתאימם למיתוג הרשתי ולתפקוד החדש של המקום.
המזמין דרש גלידרייה שתאפשר הצגת מקסימום טעמי גלידה (30), מנות הגשה כמו קרפ וופל בלגי, אפשרות ישיבה בתוך החנות ובחוץ, שירותים, מטבח ומחסן ע"פ דרישות העירייה. על החלל להיות מעוצב בצורה "בוגרת" ועכשווית כדי להתאים לקהל היעד, ולמיקומו במרכז עסקי בשעות היום, ההופך למרכז בילוי בשעות הערב.  

עוגן רעיוני ראשון – חשיפה / להיות בין לבין
בתכנון היה צורך להתחשב בגרם מדרגות קיים, אשר נגס בחלל החנות. השטח שייך לחייט, שכאמור נשאר לעבוד בקומות המרתף והגלריה. בעקבות סיטואציה זו הקפדנו שתכנון החלל ישמר את התחושה של חלל ביניים הנמצא בין תקרת גלריה לרצפה, וידגיש את המצב החדש שנוצר - מבלי לפגוע בתפקוד שתי הפונקציות החופפות (גלידרייה וחייט).

עוגן רעיוני שני – חשיפה / שיחזור-שימור 
היות והמבנה בו נמצאת החנות עומד בפני שיפוץ שיחזור חיצוני, היה חשוב לנו כמעצבים ליצור מקום שיהיה חלק מהחוץ, שייך למקום ולא זר לו, חלל שמנהל דיאלוג עם אופי חזית המבנה. משיקולים אלו הוחלט לחשוף חלקים מבניים של החלל כמו קורות ורצפת הגלריה שמעל, ולעשות שימוש בחומרים בעלי מגע עיצוב "של פעם" עם אפליקציה עכשווית, תוך מתן צבעוניות עדינה המדברת עם החוץ אך גם משמשת רקע למוצגים החשובים בחלל – הגלידה.

כדי להשיג תחושות אלו בחרנו להשתמש בצבעוניות בגווני קרם בצבע שמן משולב במערכת קווית בגוון שחור, בצבע שמן שנצבע באופן ידני שמדגיש את עבודת הכפיים- תחושה של אלמנט שנמצא בחלל ונצבע שוב. תקרת עץ הגלריה עברה הלבנה בצביעת ווש ובהתאם לה בוצעו דלפקי הישיבה וההמתנה.
כל זה משולב באלמנטים עכשוויים בסגנון רטרו : טפט, מנורת שנדליר, המהווים גם סימני היכר של הרשת.
את תחושת הנוסטלגיה העצמנו בעזרת תמונות בשחור לבן – חלקן של תל אביב בשנות ה-50, הנתונות במסגרות שחורות עם פספרטו רחב.
עיצוב המעקה החיצוני קיבל מראה בהשראת מסורת הבאוהאוס עם קווים אורכיים וצבע שחור שבוצע בצביעת מברשת גסה.

התאורה במקום נבחרה בקפידה לענות על הצרכים הפונקציונאליים של המקום. גופי התאורה הינם בעלי מראה נוסטלגי מעט, כדי להדגיש את אווירת הרטרו שרצינו להשיג.

האלמנט העיצובי המשמעותי בחלל, אשר מייצר את תחושת "חלל הביניים" הוא השימוש בפסי עץ בקיר המזרחי אשר ממשיכים את קווי קורות הגלריה בתקרה ומשתלבים בריצוף, בו שתלנו פסים שחורים המונחים כמראה לתקרה וממשיכים את פסי העץ שעל הקיר.
פסי העץ על הקיר מחולקים באמצעם ברווח של 80 ס"מ לשם הדגשת המתח בין התקרה לרצפה, כאשר ברווח זה מוצבות התמונות במסגרות הפספרטו.

צוות סטודיו HA