ראיון עם אלכס פדואה - מעצב תעשייתי וראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר. || ראיונות

'גם אנשים שאין להם מושג בעיצוב ואפילו בעלי טעם רע, כשהם שומעים את באך- משהו קורה להם. אולי הם לא מבינים אותו לעומק אבל משהו קורה. כשקוראים משפט של עגנון, אולי גם לגסים שבינינו ולחסרי הרגישות, משהו קורה וכך גם בהקשר של עיצוב. השאיפה שלנו היא שגם אנשים שלא חיים או מבינים עיצוב- יבינו שיש פה משהו, שיופעל בהם הרגש'.

ראיון עם אלכס פדואה
מאת: נעמה חיון
תאריך פרסום: 09/2011

שיחה עם אלכס פדואה, 55, מעצב מכוניות ומוצרים, בעל תואר שני בעיצוב מכוניות מהרויאל קולג' אוף ארט בלונדון. עבד כחמש שנים כמעצב מכוניות בסיטרואן פריס, היה שותף בפרויקטים עם פיליפ סטארק, פומפידו סנטר, יצרני מכוניות יפניים ועוד, קיים סדנאות יצירתיות וחדשנות באקדמיה ובתעשייה בכל העולם ולימד 15 שנים ברויאל קולג' אוף ארט כמרצה אורח. כיום ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר.


ראיון עם אלכס פדואה - מעצב תעשייתי וראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר.

מה דעתך על עיצוב ישראלי בתחום העיצוב התעשייתי?
'את העיצוב התעשייתי הישראלי אפשר לחלק לשני חלקים- מצד אחד יש את העיצוב התעשייתי הקלאסי- עיצוב מוצרים שהתעשייה משתמשת בהם ומהצד השני יש את העיצוב הישראלי- עיצוב מוצר שהוא אינו לתעשייה אלא יותר ביטוי אומנותי אישי והוא מקבל במה בגלריות, מאמרים ועוד. עיצוב של הרבה קולגות כמו יעקב קאופמן, פיני ליבוביץ ועזרי טרזי הינו עיצוב אישי עם סטייטמנט וייחודיות ואינו ליצור המוני. בעניי יש איזשהו עוול בתפיסה של עיצוב בארץ שמקפח את העיצוב התעשייתי הקלאסי ואני חושב שזה מחוסר הבנה וחוסר איכות. כראש מחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, אני יכול לומר שאנחנו פתוחים לשני הכיוונים האלו ומבחינתנו שסטודנט יעשה את מה שעולה על רוחו אבל על דבר אחד הוא צריך לשמור וזה האיכות. זה נשמע מובן מאליו אבל האיכות לא באמת ברורה מאליה בארץ.'

המילה 'פונקציה' מעוררת בפדואה חוסר נוחות מסוימת. 'זוהי מילה שהייתה בשיא הפופולאריות שלה בארץ בשנות השישים כשאדריכלים בנו שיכונים וחשבו שהם פותרים בעיות וההיפך קרה. מה הופך מוצר לפונקציונאלי? ממהרים להגדיר משהו פונקציונאלי כאשר יכולים לסמן וי ועוד וי ברשימה שמבקשת להגדיר מוצר.' פונקציונאליות לפי פדואה, היא דווקא לא משהו שאפשר למדוד בסרגל- 'אנחנו בני אדם ומכאן שאנו לא צפויים וזה האתגר. גם אם מוצר יעשה את כל מה שהוא 'אמור' לעשות, כמו מכונית לדוגמא- שתוביל אותי מ-A ל-B, לא יכנס דרכה הגשם, תהיה חסכונית בדלק ועוד, אבל לא ארצה לקנות אותה כי היא לא נראית טוב- היא לא פונקציונאלית. הרי כל המכוניות אותו דבר כבר שמונים שנה. אם מוצר לא מדבר אל הלב שלך ולא מפעיל איזשהו רגש- הוא לא פונקציונאלי.'
 

מכשיר רפואי לבדיקת עינים

כראש מחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, מה הציפייה שלך מהסטודנטים בהתחשב בתנאים של מעצב צעיר בישראל?
פדואה מתאר את האחריות המוטלת על הכתפיים של מעצב צעיר- 'מדובר בתחום שהולך ומתרחב, מוצא כיוונים חדשים ובועט באחוריהן של פרות קדושות תוך כדי שהוא מכניס חדשות. מועמדים שואלים אותי מה אנחנו מחפשים? למעשה, אנחנו רוצים הכל. אישיות של מעצב או מעצבת תעשייתית צריכה להיות אוקסימורונית כי יש פקטורים שעל-פניו נראים מנוגדים לגמרי. אני חושב שרשימת התכונות שמהנדס טוב אינה מכילה סתירות לעומת זו של המעצב התעשייתי. מעבר לכך, בתור מעצב תעשייתי אתה צריך להיות איש צוות וזה לא אומר שאין לך אגו או שאתה מתבטל. אתה צריך להיות קשוב, דייקן ומסודר. מאוד חשוב שתדע לנהל תהליך כשבדרך כלל מדובר על משהו יומיומי ואפור- צריך את הסבלנות ללכת צעד אחר צעד ולהבין לעומק את דרישות הפרויקט. אבל פה נכנס גם היופי של המקצוע כשבשורה התחתונה פונים אליך כי זה אתה. מה זה אתה? השריטות שלך, הסקרנות שלך, הטירוף, חוסר המרוצות, החוצפה, ההומור, התעוזה, הרצון לשבור את הכלים- בזה ישראלים מאוד טובים ואני אומר את זה מתוך ניסיון של עבודה עם אירופאים. הרי האיטלקי או הצרפתי מרוצים מאוד אז למה לשנות? אצלנו יש את האמביציה להתחיל שינוי, ליצור משהו אחר ולבעוט במוסכמות. '

עם זאת הוא מוסיף, אחת הבעיות בארץ שאנחנו הישראלים, רוצים לראות את התוצאה עכשיו, אין לנו זמן ואנחנו רוצים הכל במיידי. 'יש פה בעיה כי כדי להגיע לתוצאה טובה צריך זמן, אורך רוח והרבה מאוד מאמץ. לא הכל נגמר ברעיון נפלא אלא שם הכל מתחיל וממשיכים בתהליך שכרוך בהמון עבודה. זה קצת כמו בישול- המינונים, ניסיונות חוזרים ונשנים והעמקה. לפני כעשרים שנה עבדתי עם פיליפ סטארק- אני חושב שאי אפשר לשנות שום דבר בתוצרים הסופיים שלו, הוא יסודי מאוד ולא השאיר אף אבן בלתי הפוכה כי הוא ניסה הכל. אם אתה אוהב את זה או לא- זה כבר עניין אחר אבל יש בזה שלמות וזיקוק- הכל עובד ביחד ואי אפשר להזיז כלום. זה פרי של המון עבודה שמונעת על ידי הרצון להגיע לדבר הכי טוב שיש. תמיד יש אילוצים של זמן תקציב ועוד אבל אני חושב שאם אתה לא מוכן כמעט למות בשביל התוצאה, יש סיכוי טוב שתהיה מעצב בינוני. באקדמיה אנחנו פתוחים לגמרי לכל מאוויהם של הסטודנטים אבל חשוב שתדע איך אתה הולך לעצב את הרעיון שלך.'


זוג מושבים לרכבת מהירה בקליפורניה

אתם עובדים עם מגוון של קליינטים ומגוון המוצרים שאתם מעצבים הוא גדול. ספר על תהליך העיצוב שקורה אצלך בסטודיו וכמה הוא משתנה ממוצר למוצר.
'למרות שהמוצר שונה, השוק אחר והצרכים שלו שונים- התהליך הוא אותו תהליך. מדובר בתהליך קלאסי שמתחיל עם הפגישה עם הלקוח מתוך הגישה שמעבר למעצבים אנחנו גם יועצים ואנשים שלוקחים חלק משמעותי בפיתוח המוצר. אנחנו שואלים את השאלות הכי בסיסיות וכביכול מובנות מאליהן. אנחנו נלך לסביבה בה בני האדם משתמשים במוצר ונבחן אותה ואת המשתמשים עצמם. אנחנו צריכים לחוש את בני האדם, לשמוע איך הם חיים עם המוצר הזה- זה יכול להיות הבקבוק שלהם, השלט, או מכונת הקפה שלהם.'


זוג מושבים לרכבת בקליפורניה 

פדואה מדבר על התבוננות נכונה שהיא חלק חשוב מתוך התהליך הקלאסי של עיצוב המוצר. 'אחרי שאספנו נתונים אנחנו מנסים פה בסטודיו, לשבור את הכלים לעצמנו. אין דבר גרוע יותר לרעיון חדש מאשר שגרה, הרגלים, אינטליגנציה והיגיון.' כאנשים הגיוניים, אנחנו נוטים להשתמש באינטליגנציה שלנו שבעצם מהווה מכשול לדעתו בתהליך העיצוב. ''נכון או לא נכון' זאת חלוקה שאנשים הגיוניים עושים אבל החיים האמיתיים לא עובדים ככה ואם אתה רוצה להיות יצירתי ולבוא עם רעיון חדש, תהליך העיצוב דורש את את הנועזות הזאת ללכת נגד מה ש'נכון' ובאקדמיה, אתה צריך להיזהר מאוד מלא להפחיד את הסטודנטים מלטעות. הרגלים זה דבר נפלא כי הם מנחמים אבל כשאתה מחפש דבר חדש ההרגל יגביל את היכולת שלך להביט מעבר. אם נשנה את זווית ההסתכלות שלנו יש סיכוי שנראה משהו חדש ועל זה אנחנו מתאמנים פה בסטודיו. נכון שיש אנשים יצירתיים מאוד אבל זה לא מספיק- צריך לעודד את זה, לגרות ולפתח. זה יכול להיות גם על ידי דברים קטנים כמו לנסוע הביתה באופניים בדרך אחרת שאנחנו לא רגילים אליה'. משם ממשיכים אל השלב של פיתוח הדגמים עד שלבסוף, תוך עבודת צוות עם אנשי מקצוע נוספים, מגיעים למוצר תעשייתי.
 
במה זה שונה בעבודה מול לקוח בחו'ל?
'יצא לי לעבוד עם מדינות שונות ואני לא יכול להגיד שאני לא נתקע, נבהל, מופתע ולעיתים נכשל אבל זה משהו שהיום למדתי לקבל. השוני הוא לא גדול מהסיבה שגם חברה גדולה היא בסה'כ בני אדם ואני חושב שזה מאוד תלוי באישיות מולה אתה עובד מה גם שמי שמולך לא בהכרח מבין בעיצוב כי הוא מביא איתו צרכים אחרים של המוצר. '

כסא למשרד הכולל בקרת טמפרטורה ומשמש להרזיה

אילו ערכים מוצאים את מקומם בתהליך העיצוב בדרך למוצר תעשייתי?
'כל הקלישאות שתשימי פה יהיו נכונות. יש ערימה של קלישאות שאני עומד מאחוריה. זה ברור לגמרי שאתה לא עם תשוקה למקצוע- שמחה גדולה לא תצא מזה. חשוב לעצור ולשאול אם אתה אוהב את זה קודם כל.' מעבר לכך הוא מוסיף, מוצר צריך לענות על כל רשימות הפונקציה שהותאמו לו ולעמוד בה בדקדקנות. 'אבל זה לא מעניין כי את זה כל מהנדס יכול לעשות. חשוב שתדע ליצור למוצר אישיות וזה נעשה על ידי שימוש במינונים נכונים תוך הקשבה ללקוח.' כשאני מפנה אליו את השאלה-מהי אישיות של מוצר? פדואה עונה שיש משהו שאי אפשר להסביר או ללמד אותו. הוא מקביל את השאלה הזאת לשאלה- מה גרם לנו להתאהב במשהו? 'גם אנשים שאין להם מושג בעיצוב ואפילו בעלי טעם רע, כשהם שומעים את באך- משהו קורה להם. אולי הם לא מבינים אותו לעומק אבל משהו קורה. כשקוראים משפט של עגנון, אולי גם לגסים שבינינו ולחסרי הרגישות, משהו קורה וכך גם בהקשר של עיצוב. השאיפה שלנו היא שגם אנשים שלא חיים או מבינים עיצוב- יבינו שיש פה משהו, שיופעל בהם הרגש'.

לאחרונה, הסטודיו של פדואה בשיתוף עם חברת 'כרומגן' עיצבו דוד שמש חדש שאמור בהדרגה, להחליף את אלו שהפכו לחלק כמעט בלתי נפרד מהנוף הישראלי. פדואה מתאר את המנכ'ל החדש של כרומגן כאדם אמביציוזי שמציב רף חדש וגבוה ומעבר לעיצוב מחודש של דודי השמש, שם דגש על מדיניות ניהול המים בבית.


עמדת הפעלה לרובוט בחדר ניתוח

מדובר במערכת מתוחכמת של חימום מים באנרגיית השמש שמספקת מים איכותיים מאוד שאינם באים במגע עם אלמנט החימום כך שכל תופעות החלודה, הטעם הרע והעכירות נמנעות לגמרי, גם לאחר ימים ארוכים של חוסר שימוש. 'בתהליך הייצור של הדוד חסכנו בשלב בעבודה וכן בחומרים, בכך ששילבנו את המעטפת החיצונית עם אלמנט הבידוד המוקצף, שבדרך כלל הוא פנימי.'

מצלמה לסריקה תלת מימדית לתעשיית המכוניות

'יש משהו במערכת היחסים שלנו עם מוצרים שהוא מקביל למשהו עם בני אדם, בכך שאנחנו מסתכלים עליו ויודעים עליו מספיק בלי המילוליות. זה לא צריך להיות יפה בהכרח אבל כן הוא אמור להיות משהו שיגרום לנו לרצות לקחת אותו הביתה.' מלבד העובדה כי לדוד החדש הוענק עיצוב נקי ועדין, אין ספק כי מדובר בצעד משמעותי לכיוון האקולוגי- קיימותי בתחום של ניהול המים. המערכת עדיין אינה בייצור סדרתי אך אבטיפוס של המערכת הוצג בתערוכה גדולה בגרמניה במאי האחרון וזכה לתגובות נלהבות.
 

דוד שמש לחברת כרומגן

אתה בן 55 עם היסטוריה יפה של עבודה כמעצב בסיטרואן, עבודה מול חברות ענק בארץ כמו שטראוס ועוד. מה הלאה?
'אני אגיד לך את האמת- הייתי רוצה להיות מעצב תעשייתי כשאהיה גדול. כששואלים אותי מה אני רוצה לעשות בעתיד, אני עונה שאני רוצה להמשיך לעשות בדיוק את מה שאני עושה. לדעתי זה אחד המקצועות הכי נפלאים שיש. זה מקצוע קשה אבל אין סיפוק גדול יותר כשאתה מביא את עצמך אל הפסגה, למרות הקושי. מעבר לזה, אני אוהב את שני הכובעים- גם את זה של האקדמיה וגם את זה של הסטודיו שלי. אני קם בימי ראשון בקפיצה מהמיטה כי אני יודע שהיום יהיה מעניין מהסיבה שזה בידיים שלי.'


דוד שמש לחברת כרומגן -אליפסה אדומה


דוד שמש לחברת כרומגן - אליפסה לבנה