ראיון עם מעצב הפנים ירון טל || ראיונות

'ארבע השנים הראשונות שלי בתחום היו שנות הלימוד העצמי והן היו מאוד אינטנסיביות. הייתי מאוד סקרן, ופשוט ליוויתי בצמוד את כל בעלי המקצוע שעבדו איתי'...


ראיון עם מעצב הפנים ירון טל

ירון טל, מעצב פנים אוטודידקט, בוגר 'בצלאל' במגמה לעיצוב גרפי שמתמחה בעיצוב חללים מסחריים, ביניהם רשת בתי הקפה מקס ברנר, מסעדת שגב אקספרס והמשרדים החדשים של גוגל בתל אביב. 
נפגשנו איתו לשיחה על המקצוע, השראות והחידושים הצפויים לנו בשנים הבאות...

איך מצאת את עצמך עובר מלימודי גרפיקה לעבודה כמעצב פנים?
התחלתי לעבוד תוך כדי תנועה - במהלך לימודי עיצוב גרפי בבצלאל עבדתי במסעדה מפורסמת בתל אביב, ואז כשהם החליטו לפתוח עוד סניף ניגשתי למנהל ואמרתי לו 'אני עושה את זה'. הוא אמר בסדר, וכך עיצבתי את המקום החדש וזו היתה הצלחה מאוד גדולה.

למה בשלב הזה המשכת ללמוד עיצוב גרפי?
המשכתי עם לימודי העיצוב הגרפי כי זה היה החלום שלי מילדות, אבל גיליתי שבתחום עיצוב הפנים היה לי סיפוק מאוד גדול. בגלל שזה מקצוע שמערב הרבה דיסציפלינות יחד - אמנות, עיצוב תעשייתי, גרפיקה ועוד. מגרש המשחקים של עיצוב הפנים גירה אותי פתאום מקצועית יותר מאשר התחום הדו מימדי של הגרפיקה.

מהשנה הרביעית בבצלאל עבדתי במשרד פרסום בתל אביב ובמשך כשנה וחצי ניגנתי על שתי החתונות. מצאתי את ההנאה הגדולה בעניין של עיצוב מסעדות ובתי קפה, ותמיד עשיתי להם בנוסף לעיצוב הפנים, גם את כל המיתוג והעיצוב הגרפי. השמועות עברו מפה לאוזן, דרך העיתונות וברכילות וכך זה התגלגל מהר.


שגב אקספרס הרצליה. צילום: אורן שלו


שגב אקספרס רמת החייל. צילום: אורן שלו

הקמת הסטודיו
התחלתי לעבוד, ועם הזמן קיבלנו עוד ועוד פרויקטים ונוצר צורך בעוד אנשים שישרטטו ויעצבו, וכך בשנת 95 פתחתי את הסטודיו.

לימוד עצמי חוויתי
לא למדתי עיצוב פנים או אדריכלות, זה הכל בלימוד עצמי, מהבטן בשילוב עם הדברים שלמדתי בבצלאל, של פיתוח קונספט ואיך לתת משהו אחר, שלא בא מהעולם של האקדמיה אלא משהו יותר חוויתי- עיצוב לעיצוב.
ההתעסקות שלי בחללים היא חוויתית, כל חלל שאני מעצב משאיר איזשהו טעם טוב בפה, מעבר לפונקציונליות שלו.
ארבע השנים הראשונות שלי בתחום היו שנות הלימוד העצמי והן היו מאוד אינטנסיביות. הייתי מאוד סקרן, ופשוט ליוויתי בצמוד את כל בעלי המקצוע שעבדו איתי. זה היה ממש תהליך למידה מהחיים. הראש והיכולת לפרש חלל זה משהו שקיבלתי במתנה. נולדתי עם זה ובצלאל חיזק את זה אצלי.

פרויקט כמערכת יחסים
אני דואג שיהיה לי כיף עם הלקוחות, שתהיה כימיה וכבוד הדדי. אני טוען שפרויקט זה כמו מערכת יחסים - צריך לבוא באנרגיות טובות ובכיף.
כשאנחנו מתחילים תהליך עבודה על פרויקט אנחנו קודם כל עושים מחקר - מבינים את כל צרכי הלקוח והמטרות שלו, אחרי העיצוב - למי הוא פונה, מה החלום, מה הוא רוצה שהעסק יעשה. ואז הולכים לחלל עצמו, מקבלים את האנרגיות שלו. לכל חלל יש אנרגיות, גודל, נפח, אור וצל.
כשאני נמצא בחלל אני תמיד יודע מה יהיה בו, אני רואה את התמונה באופן בו הדברים עומדים. אחרי זה חוזרים לסטודיו ומפענחים את הפרוגרמה, עושים מחקר. מסתכלים באינטרנט ובספרים על דוגמאות מקבילות מהארץ ומהעולם, ויוצרים ללקוח פרזנטציה מלאה, עם צבעים, חומרים והכל.


בנדיקט הרצליה. צילום: דניאל לילה


מקס ברנר. יח'צ

'אני תמיד קונה ספרי עיצוב'
בספרי עיצוב יש לפעמים דברים שלא רואים באינטרנט. אני תמיד קונה ספרי עיצוב, אפילו ספרי עיצוב של סופרמרקטים. כאשר אנחנו עובדים על פרויקט אנחנו מחפשים טקסטים עמוקים שאפשר למצוא בהקשר לנושא שלו, כדי שבפרזנטציה נראה את הלקוח נופל.

שביעות רצון מהעבודה
יש בעבודה סיפוק מאוד גדול, בגלל שכל פרויקט הוא שונה לגמרי. זה לא דירות, שזה קופסה עם אותן פונקציות בכל פעם, אלא זה יכול להיות מטוס, מסעדה, מלון, סופר.
עשינו עכשיו פרזנצטיה למסעדת דגים בנמל, ובגלל שכל כך התחברתי אליה העמדנו תוכנית בתוך שבוע.

טיפ למעצב המתחיל:
נורא חשוב להתרגש. אם אתה לא מתרגש חפש לך תחום אחר. אתה צריך להיות עם תשוקה לקבל מידע חדש על עיצוב פנים באשר הוא. ההתרגשות, הסקרנות והתשוקה הם המשולש הקדוש להצלחה בתחום הזה.


טיב טעם מודיעין. צילום: איתי סיקולסקי


טיב טעם מודיעין. צילום: איתי סיקולסקי

מגמות עיצוב בשנת 2012
אקלקטיות - עירוב של סגנונות וחומרים. זה משהו שאני מאוד אוהב וזה הגיע לשיאו השנה. ובמקביל טרנד המיחזור, שימוש בדברים מפירוקים ובנייה ירוקה.

מה צפוי לנו במגמות העיצוב של 2013?
אני מסתכל לא על שנת 2013 אלא על 2020. בגלל שנכנסים לסטודיו יותר ויותר פרויקטים עתידיים, אנחנו נמצאים בלמידה לגבי העתיד - איך דברים יראו ומה הן הטכנולוגיות העתידניות.

צפוי שינוי גדול בתפיסה - יהיו יותר חנויות בלי מוכרים ובנייני מגורים שעובדים בשבילך.
הבית יהיה חלק מהמשפחה - רשימת הקניות שאתה רגיל לעשות תתקבל ממדפסת במטבח והמטבח אפילו יזכור את המוצרים הנפוצים ויבצע בעצמו את הקניות באינטרנט.

תהיה למשל מראה באמבטיה שבזמן צחצוח השיניים תעדכן אותנו בחדשות, מזג האוויר, ובפגישות הצפויות לאותו יום - הכל בטאצ'ים. הטכנולוגיה תהיה שותפה לחיי היומיום של הפרט.

האצבע שלנו תמשיך לשנות לנו את החלל כל יום - למשל טפטים יוכלו להשתנות בלחיצת כפתור. זו מהפכה מאוד גדולה שעומדת לקרות ואני מנסה להדביק אותה.

הטכנולוגיה תפרוץ מהגבולות הקטנים ותשפיע גם על חווית החלל עצמו וגם על התקשורת שלנו עם העולם. אנחנו הולכים למקום הרבה יותר מנוכר והעיצוב יושפע מזה, אבל עדיין צריך יהיה מישהו שיתכנן את תכולת הקופסה.

הדברים הקלאסיים, כמו ריהוט עתיק לא יעלמו, הם יחיו לצד הטכנולוגיה, אבל תהיה אינטרפרטציה חדשה לקירות, תקרות ורצפות.

לא לפני הרבה זמן התחלנו עם הדמיות ושרטוטים ידניים ופתאום הדמייה תלת מימדית כבר לא מרגשת אף אחד. מה יהיה השלב הבא? אני מאמין שזה יהיה וירטואלי- שנצליח להרגיש את החלל ברמה מאוד גבוהה ויזואלית, כולל ריחות ותנודות. הפרזנטציות של היום זה כלום.

פרויקט שגאה בו במיוחד
סיימנו עכשיו את המשרדים החדשים של גוגל בתל אביב - ואני גאה כישראלי שתכננן משרדים לחברה כל כך גדולה. בעיצוב הראינו גם את ישראל, שזה מאוד שימח אותי. אני גם שמח על פרויקטים שעשיתי בחו'ל. למשל מקס ברנר בארה'ב - בניו יורק ובלאס ווגאס. זו גאווה. יש אומץ לאנשים כאן, עם כל הקושי של הענף שהוא לא קל, בייחוד לחדשים.

פרויקט חלומות:
הייתי שמח לתכנן מקומות לשכנים הקרובים שלנו - לבנון, ירדן, סוריה אפילו. יש לנו מטען עצום של ידע וניסיון ואנחנו רוצים להיות כמו באירופה ובארה'ב - הם יכולים לעבור בין מדינות ופה אנחנו די כלואים. היה מעניין אותי לעצב מקום ציבורי או מסעדה, בירדן למשל.