ראיון עם האדריכל דוד נופר, ממשרד נופר אדריכלים || ראיונות

'...בזהות האדריכלית של מבנה יש מידה של רצון לשקף את תפקידו, הופעתו והקשרו לקונטקסט הסביבתי. הזהויות האלה מסייעות להגדיר את צורת המבנה...'


דוד נופר

לכבוד הקיץ ויציאת התלמידים והסטודנטים לחופשת סמסטר, נפגשנו עם האדריכל דוד נופר לשיחה על עיצוב ותכנון של קמפוסים אקדמיים.

משרד נופר אדריכלים עוסק בתכנון מבני ציבור וחינוך, מבני משרדים והייטק, מוזיאונים תיאטראות ואולמי מופעים, מוסדות וקמפוסים אקדמיים, מגורים, מלונאות, נופש ומסחר. בינוי ערים ועיצוב פנים.

צוות המשרד כולל היום אדריכלים, הנדסאים ומנהלה והשתתף במאות תחרויות אדריכלות פומביות וסגורות. הפעם בחרנו להתמקד בתכנון הקמפוסים האקדמיים הרבים שתכנן המשרד, ביניהם המכללה למינהל בראשון לציון, מכללת אשקלון והפקולטה למשפטים בבר אילן.

איך התחלת לעסוק בתכנון של קמפוסים אקדמיים?
ההתחלה היתה כשבאוניברסיטת בר אילן היתה תחרות תכנון, משה ספדי היה אחד השופטים ואנחנו זכינו. הבנין לא הוקם בסופו של דבר, אבל בעקבות זאת נכנסנו לסדרת פרויקטים אחרים, שהראשון בהם היה תכנון המחלקה לפסיכולוגיה והפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, שאחריהם נדדנו להרבה מאוד קמפוסים אחרים, חלקם נבנו וחלקם נשארו על הנייר. הרבה מאוד פרויקטים במכללות שכללו בחלקם תוכנית אב ומבנים, או מבנים נקודתיים בלבד.

הפקולטה למשפטים בבר אילן
הגישה שלנו לכל פרויקט חדש היא של לימוד וניסיון לחפש משמעות או נרטיב ספציפי שנוגע לקונטקסט פיזי או תחבירי. במקרה של הפקולטה למשפטים בבר אילן הכל החל בתכנון אתר בתוך הקמפוס, שהיה תוכנית אב של ספדי, כך שהבנין היה נגזרת ממערכת מבנים סמוכה, בין השאר מעונות. בהחלטה פתאומית הוחלט לקחת את הפקולטה ולהציב אותה בכיכר המרכזית של האוניברסיטה ולכן יכולנו לעשות שימוש ללא הקשרים קודמים.

מצאנו ביטוי של מאזני צדק – שקלא וטריא, שמייצג מצב של שיקול ובדיקה. מצאנו מבנה שהגג שלו מרחף – כמו מאזניים. בנוסף המבנה הזה היווה עוגן שמסיים את כל הבינוי של כיכר הכניסה לקמפוס, ובגלל שהוא עוגן יצרנו תנועת מלקחיים בשני צידיו, שמסמלים סיום / התחלה. הצבה נקודתית ולא המשכית למעטפת הכיכר.


בנין הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן.


בנין הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן - מבטים שונים

המחלקה לפסיכולוגיה - בר אילן
בתכנון בנין הפסיכולוגיה היתה תופעה מעניינת – ביצענו תכנון ואז התבקשנו על ידי האוניברסיטה לעבוד יחד עם אדריכל לואיס קרול, שהפך בהמשך לשותף שלנו למשך 5 שנים. הדרישה של האוניברסיטה היתה לקבל מבנה קלאסיציסטי. העיצוב היה זר לנו, אבל בפנים הכנסנו יכולות אחרות, שמתבטאות למשל בחלל כניסה.


המחלקה לפסיכולוגיה, בר אילן.


המחלקה לפסיכולוגיה, בר אילן. - חללי פנים

בתחום המכללות היינו חופשיים יותר ממגבלות כמו תורמים, וגולת הכותרת הן המכללה למינהל [ראשל'צ] והמכללה האקדמית באשקלון, שבה השלמנו כעת את הבניין התשיעי. את תוכנית האב עצמה עשינו לפני 15 שנים.

המכללה האקדמית באשקלון
באשקלון אנחנו ביצענו את תוכנית האב ובינתיים נבנו 9 בניינים בשטח המכללה. בתכנון מערך או תאגיד יש מידה של הקשר - כל פרט מייצג גם את עצמו ואת היחיד שבו, וגם את הנרטיב.

בבניין E, שהוא אולם הקונגרסים וההרצאות, החשיבה הבסיסית היתה לתת מבנה שיהווה כניסה ראשית לקמפוס. רצינו שהכניסה לא תהיה בין בניינים אלא מתוך בנין בו ניתן להשתהות ולשוחח. אבל כשהתחילו לבנות התברר שרשות העתיקות מצאו שם קברים שלא ניתן להעתיק. לכן הרמנו את הבנין בקומה ועובר שם צינור 8 צול המנקז מעבר טומאה מהקברים.
הצלחנו לבצע אותו במחירים מגוכחים.

בבניין F, שניצב קרוב לכביש וכמעט ומסתיר את הבניינים שנבנו לפניו הורדנו את צללית הבנין כך שלא יסתיר את אלה שנבנו קודם. וכדי לא להשאיר אותו משמים, לקחנו תפוח, חתכנו אותו לשניים והצבנו את האחד convave ואת השני convex. זו דוגמא קלאסית איך מתכנן תוכנית אב שאחראי על המבנים השונים יכול בקביעה לגבי כל בנין חדש להתוות את הקווים המובילים לתכנון. מתחת לתפוחים נמצאות חוות מחשבים שקופות ומעניינות שמהוות מרכז לסטודנטים בשעות הפנאי.

לאחר שבנינו בנין זה, התבקשנו על ידי האוניברסיטה להוסיף עוד בנין, מול בנין F. הפתרון שלנו היה להעמיק את הבנין החדש באדמה כך שההסתרה שלו את יתר המבנים תהיה מינימלית.


מכללת אשקלון, מבט ממעוף הציפור


המכללה למינהל בראשון לציון - ביה'ס לתקשורת


המכללה למינהל בראשון לציון - ביה'ס לתקשורת, אודיטוריום וספריה מרכזיים

התכנית למכללה תוכננה כקמפוס מדורג וקבעה 'תיבות' למבני המחלקות השונות, היוצרות 'רחובות' ו'כיכרות'. פרוגרמה מפורטת ונפרדת הוצאה ל-3 המבנים -  ביה'ס לתקשורת, אודיטוריום וספריה מרכזיים וקבעה את נפחיהם.

לאחר זכיה בתחרות אדריכלים, נמסר למשרדנו תכנון המבנים, ואנחנו  'קשרנו' אותם זה לזה - יש פה נרטיב ומשמעות. זה בי'ס לתקשורת ולכן ההקשר שבחרנו בו הוא 'הקשר בין דמות הקצה [פיקסלים] לקו המוליך [ערוצי התקשורת]' כאשר הבניין שמחופה בקוביות הצבעוניות מבטא את הפיקסלים ואילו הקווים האלכסוניים, המעוצבבים מסמלים את התקשורת.

יצרנו בין המבנים חפיפה מבנית שיצרה אפשרויות חיבור ושימוש ביניהם, בהווה ובעתיד, לכדי מקשה אחת. כך, בהפתח כותל האודיטוריום אל מול אולפני הטלויזיה ורדיו – יווצרו מעברים צולבים ושימוש רב תכליתי. כל הכניסות הראשיות למבנים רוכזו לסביבה אחת – אל הכיכר, באופן שמאפשר גישה ישירה לכל מבנה, ובין כל מבנה – במפלס הכיכר. כך נוצרה כיכר 'מדופנת' בחללי כניסה, ובפונקציות נלוות, אולפן רדיו, מסעדת סטודנטים ומינהלות המחלקות השונות.

ביה'ס לתקשורת תוכנן כמבנה סביב פאטיו אמצעי, מלווה בגשר מופנה ופתוח לכוון הים במערב. אולפנים, כיתות, אודיטוריום, חטיבת מחקר, הנהלה ועזר מלוות ב'מפרצי' חלונות ומרפסות פנים/חוץ.

אולפן טלויזיה דו קומתי מחובר לחטיבת הקלטה ושידור, מעל ובסמוך לאולפן רדיו הנתון בקומת הכניסה. מעברים ומסדרונות נתונים בחלקו הפנימי הפונה לפאטיו – ליצירת 'תקשורת' סטודנטיאלית. האודיטוריום מבוסס על בועת מתכת שעונה על קורות פלדה ומחופה בגג אלומיניום קל, בנעילה חשמלית. מבואת האולם מדורגת ל-3 מפלסיה, מהן נשקף מבט באמצעות 'קיר מסך אובלי' לכל הקומות. גישת הקהל ממרכז הקמפוס לספריה, לבי'ס לתקשורת, ולמסעדת הסטודנטים.


ביה'ס לתקשורת, אודיטוריום וספריה מרכזית בקמפוס המכללה למינהל



ביה'ס לתקשורת המכללה למנהל - חיבור בין מבנים

מה ההבדל בין תכנון בנין לימודים לבנין מסוג אחר?
בזהות האדריכלית של מבנה יש מידה של רצון לשקף את תפקידו, הופעתו והקשרו לקונטקסט הסביבתי. הזהויות האלה מסייעות להגדיר את צורת המבנה.

אנחנו תמיד באים בלי שום הנחות מוקדמות – מלבד הפרוגרמה. אין לנו שום מושג מה תהיה הצורה הבאה וזהו היופי של המקצוע. אין ספק שהגישה לחיפוש הצורה מגיעה ממניעים שונים – קונטקסט פיזי / סיפור / הקשר – למשל נתבקשנו לעשות מוזיאון ליהדות מרוקו באחת המכללות, והביטוי היה מבנה בתוך קופסאות זכוכית שעליהן הופיעו תשקיפים שונים של נושא ונשוא הבניין. זהו בנין הנמצא כעת בתכנון מפורט.

איך אפשר לאפיין את הקו העיצובי של משרדכם?
חופשי חופשי חופשי. כל דבר לגופו, ללא סגנון חזרתי. למשל עכשיו אנחנו עובדים על מכללה חדשה ואנחנו מטפלים בה בהקשרים שונים - הצורות החופשיות שם זורמות והקו הוא מאוד לא סטנדרטי.

פרספקטיבה על אדריכלות לאורך השנים: הבניינים הופכים ליותר ויותר נועזים מבחינת חומרים וצורות. אני עורך הרבה סיורים במוסדות אקדמיים ומבני ציבור ויש עליה ברמת התכנון, אבל זו לא נחלת הכלל - במקביל למבנים הטובים יש הרבה מדי בניינים משמימים – פני הדור כפני הכלב. יש יכולות גבוהות בצד נירוואנה תכנונית – מכל קשת הדברים. יש הבדל בין אדריכלים, מזמינים ותקציבים, האדריכלים הם חלק מהמערכת ולא הקובעים הבלעדיים.

פרויקט חלומות: אני לא מרגיש שיש משהו כזה, איזה פרויקט שמימי שהייתי רוצה לקבל. בכל פרויקט אפשר להגיע לשיאים בתרגום הפרויקט לאדריכלות מיוחדת וטובה והפרויקט שאני קשור אליו במיוחד הוא הקמפוס באשקלון.

>>>לחצו כאן למיני סייט של נופר אדריכלים בארכיפיינד של Archijob<<<