ראיון עם משרד שיח אדריכלים || ראיונות

'...הכול פתוח לדיון – חשוב לנו להבין מה הקהילה או המשפחה רוצה. חשוב לנו הקונספט שאנחנו רק מייצרים את התשתית לחיים ומשאירים מקום וחופש לשינוי לאורך זמן. יותר משאנו מושפעים ממה שהולך בעולם, אנחנו מושפעים ממה שחסר ללקוחות, מה הם היו רוצים לראות בחיים שלהם. הדיזיין כבר קורה מעצמו....'


אייל סיליס וחיים אלפסי

משרד שיח אדריכלים הוקם בשנת 2009 על ידי השותפים אייל סיליס וחיים אלפסי, בוגרי המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל ירושלים. המשרד, שהוקם לאחר שנה של עבודה מהבית, עוסק בתכנון ועיצוב בקני מידה ובתחומים מגוונים.

איך הגעתם לאדריכלות?
חיים: אבא שלי הוא אמן, ואותי תמיד עניין קנ'מ גדול יותר. אני אדם שהנושא הקהילתי והחברתי מאוד חשוב לו. גם כשהשתחררתי מהצבא נשארתי בירוחם והקמתי בה מועדון לנוער בסיכון [תרומת פישמן]. ידעתי שאני רוצה לעסוק בשילוב של רוח ואנשים, ואני שמח על הבחירה וחושב שלא הייתי יכול לעשות משהו אחר.

אייל: כל המשפחה שלי מתעסקת באמנות או בהנדסה. לא חשבתי שאלמד ארכיטקטורה, ורק כשהבנתי באמת מהי, זה משך אותי. הבנתי שזה 'תשתית לחיים' - אתה מייצר משהו כדי שמשהו יקרה בו / ישפיע עליו. כשהבנתי שזו לא יצירה פרטית שלך, הבנתי שזה מקצוע שאני רוצה להתעסק איתו והמבחן שלי היה בשנים הראשונות ללימודים, וזה באמת מצא חן בעיניי.

למה 'שיח אדריכלים'?
אייל: הנושא הוא שהכול פתוח לדיון – חשוב לנו להבין מה הקהילה או המשפחה רוצה. חשוב לנו הקונספט שאנחנו רק מייצרים את התשתית לחיים ומשאירים מקום וחופש לשינוי לאורך זמן. יותר משאנו מושפעים ממה שהולך בעולם, אנחנו מושפעים ממה שחסר ללקוחות, מה הם היו רוצים לראות בחיים שלהם. הדיזיין כבר קורה מעצמו.

תרומה: כשהתחלנו ללמוד קיבלנו מקרן אימפקט [ידידי צה'ל בארה'ב], מלגת לימודים בסכום של 4000$ בשנה והנושא הזה של התרומה מאוד חשוב לנו. לפני שנתיים התחלנו גם אנחנו לתרום את המלגה וחשוב לנו שזה יהיה סטודנט לארכיטקטורה דווקא, כדי שנוכל לתרום לו מעבר לתרומה הכספית.


מתחם מגורים שיתופי, כרמית

תהליך העבודה: אנחנו כמו פסיכולוגים בהתחלה. גם אם מדובר בקהילה גדולה, אנחנו נכנסים לכל הקונפליקטים שאיתם צריך להתמודד, מעבר לחלומות של כל אחד. חיים: בשלב ראשון אנחנו פוגשים את האנשים לפגישת היכרות שבה אנחנו שואלים דברים כמו כמה פעמים ביום אתה מתקלח וכו'. ככל שחוקרים יותר, כך האדריכלות תפגע יותר בול. אמירה קטנה כמו מישהו שאמר לנו שהוא צריך מקום לחניית סוסים למשל, יכולה לבנות את כל הפרויקט. להקשיב למה שמתכוונים ולא למה שאומרים. אנחנו מדברים בערכים ולא בתוכנית. זה לא תהליך מורפולוגי שנובע מרצון לדיזיין ספציפי / קומפוזיציה. אנחנו אומרים שאלה יווצרו מעצמם. השאלה היא יותר מהו הקונפליקט שקיים בסיטואציה. על מה הדיון בכלל.  אייל: הרבה פעמים הפרויקט מתחיל עוד לפני שיש לקוח. המשרד שלנו משקיע 50% מהמאמץ שלו בליזום ולהתערב במקומות שאנחנו חושבים שיש צורך. למשל בחופשת סמסטר במהלך הלימודים הצגנו בירוחם פרויקט כדי לפתור קונפליקט שקיים בשטח. עבדנו בחופשת סמסטר יותר מאשר בזמן הלימודים ויצרנו פרזנטציה פסיכית של תוכנית ל- 150 יחידות דיור שהצגנו לעמרם מצנע, שהיה בזמנו ראש העיר.


מרכז לאוכלוסיה ותיקה, ירוחם

בירוחם יש כפר סטודנטים, יש שם אנשים שמקבלים תמורה, אבל מיד כשהם מסיימים את הלימודים הם עוזבים. הפרויקט שהצענו מכיל 3 רבדים: בקצה הגבעה יהיה דיור בר השגה. החלק הפונה אל הנוף – דיור יקר יותר ולמעלה שד'פ שעליו אפשר לקבל מימון שמוזיל את הדירות. אחרי שהצגנו הבנו שמה שלמדנו בלימודים זה רק עד לשלב הפרזנטציה. לא ידענו איך ממשיכים אחרי. מצנע אמר לנו – אוקיי תשיגו את התב'ע, ולא ידענו אפילו מה זה. נסענו בשתיקה כל הדרך חזרה למרכז [אחרי 5 דקות השמחה הראשוניות].

הקפיצה שלנו למים העמוקים גרמה לנו להבין שאין מה לפחד, ומה שמדהים זה שתמיד מאשימים את הלקוחות שהם לא אמיצים מספיק. אנחנו הבנו שאם אתה מוכיח שהפרויקט שלך עובד וכלכלי וישים, הלקוח שלך ילך איתך. אנחנו מאמינים שאין למה להאשים את הבירוקרטיה ואת השוק הישראלי. לפעמים אם אתה מספיק נועז – הבירוקרטיה דווקא הולכת איתך.


מתחם דיור לסטודנטים, ירוחם

שנינו מהפריפריה וזה משהו שמאוד חשוב לנו אידאולוגית, לחזור למקומות האלה. אנחנו מכירים מבפנים את ההנחתה של אדריכלות אירופאית שקמה במקומות לא קשורים. אנחנו רוצים לחזור לקהילות האלה, בפריפריה, ולעשות בהן תכנון אורבני מההתחלה. השיטה שלנו אומרת לא להכתיב לאנשים איך צריך לחיות, וזה נובע מהחוויה שלנו, של מגורים בשיכון ובבנה ביתך. כמעט כל הפרויקטים שלנו מתעסקים בקשר שבין אחדות לזהות.

אנחנו תמיד בפחד להישאב לקונפורמיסטיות בתהליך- ברגע שאתה חושב שאתה יודע, אז אתה נהיה משעמם. אנחנו מאוד אוהבים לעשות וילות למשל, כביכול זו אותה פרוגראמה, אבל אתה צריך כל הזמן לשמור על עצמך ולהישאר רענן גם כשאתה עושה עשר פעמים את אותו דבר.


מתחם דיור לסטודנטים, ירוחם

פרויקט מעניין שעובדים עליו כעת:
פרויקט בחצור – מדובר בקבוצת אנשים שהתאחדו לבנות יחד מתחם מגורים. 20 שנה לא בנו שם כלום והאנשים קמו והחלו בפעולה של התאגדות והגדרה איך אפשר להתיישב בחצור, אבל במחירים שפויים. הם הגיעו אלינו כי אנחנו מתעסקים הרבה בפעולה מול הקהילה. אנחנו איגדנו את הקבוצה לעומק ובנינו יחד את הפרוגרמה ועכשיו אנחנו מנהלים תהליך ארוך מקניית הקרקע עד למשא ומתן עם הקבלן. הפער הוא בין בנייה קבלנית לאדריכלית.

חשבנו שאנשים שעוברים לגור בצפון רוצים את חלום הבית הפרטי. באים בשביל נוף, וזה חייב להיות בעלויות נמוכות ולתת תחושה של זהות אישית – היה חשוב לנו לספק אפשרות לביטוי אישי. הפרויקט המקורי שהיה בידי הלקוחות לא ענה על הנקודות הנ'ל. הקונפליקט הגדול בפרויקטים כאלה בין אחדות לזהות – איך עושים פרויקטים בקנ'מ גדול שיש בהם סיסטם ועדיין מאפשרים לפרט להיות מי שהוא.


מתחם דיור בר השגה

משרד עצמאי – בתחילת הדרך נעזרנו בחברים ובמשרדים ותיקים. הפרויקט של ירוחם למשל עבר תהליך PRE RULING, מול כל ועדה, כי כשאנחנו אומרים ללקוח שפרויקט עובר זה אומר שהוא עובר. מה שלא מתקבל אצלנו במשרד זה אמירות כמו 'ככה זה צריך להיראות' - כל דבר אפשר לעשות אחרת. מה שמאפשר לנו את החופש זה שאין לנו מטענים שיוצרים עכבות. הכוח של המשרד הוא משני דברים: הראשון זה הבתוליות – אנחנו סטודנטיאליים בגישה. השני הוא שאנחנו הסטודנטים הכי חרשנים, שלא יעשו לעולם משהו חסר אחריות תקציבית / בלי התחשבות באופי הלקוחות / בתנאי המכרז. הכח שלנו הוא סטודנטיאלי ואחראי.

ביקורת על אדריכלות: אנחנו מתנגדים לגחמה אדריכלית שמונחתת, כמו בשיכונים בבאר שבע וירוחם, או תפיסה שאומרת שלאדריכל אין אחריות, כמו בנה ביתך, כמו עו'ד ולקוח. הרצון של הלקוח חייב לעבור טרנספורמציה. להבין שיוצרים תשתית לחיים שיהיו שם ולא להכתיב חיים שאחרי זה אתה רואה שעשו תוספות ואיחדו דירות. טעות נמדדת לאורך זמן – שיכונים בזמן שבנו אותם ענו על צורך ממשי, אבל האצבע המאשימה היא כלפי אנשים.


מתחם דיור בר השגה

אחד הפרויקטים הכי דרמטיים שלנו זה לקחת שכונות ותיקות ולהוסיף להן שכבה. לעשות עם התושבים תהליך מקביל – להבין את הצרכים ברמת השכונה והבית והישוב. זה חייב להיות פתרון של win win שיהיה טוב לכולם כדי שאף אחד לא יעצור את זה. התוכניות הקיימת כמו תמ'ע, הן רק מלמעלה למטה, בלי להתחשב במה שהאנשים צריכים. חיים: יש לי בעיה עם זה שמודיעין נראית כמו פתח תקוה, זו לא אותה טופוגרפיה ולא אותם אנשים. זה לא יכול להיות.


שכונת מגורים על חוף הים, חדרה

טיפ לסטודנט מתחיל:
אייל: זו לא בעיה לצלוח את הלימודים, אבל אני חושב שהלימודים האלה זו ההשקעה הכי גדולה שהייתה לי בחיים. חשוב למצות אותם, לבוא בגישה שזו חממה שנותנת לך לשאול את השאלות הכי גדולות ונועזות. אנחנו הגשנו הצעות לתחרות אדריכלית בתקופת הלימודים.
חיים: באקדמיה נהוג לחשוב שאתה אמור לצאת אדריכל. אנחנו מאמינים שבשנים הראשונות אתה לומד את השפה, ובשנים האחרונות של הלימודים אתה רק מתחיל לנסח את המשפטים שלך, ואם אתה לומד לנצל את הכלים שהאקדמיה נותנת - תוכל לשנות את מהות הארכיטקטורה בארץ ובעולם.אייל: ישראל היא עדיין מדינה בהתהוות. זה מדהים שכשאנחנו מדברים על היסטוריה של מדינה אנחנו לגמרי בהתחלה, ויש לנו הזדמנות נדירה לעשות משהו. לכן גם אין לנו חלום לצאת מהמרחב הזה, שמבחינתנו הוא מרתק ומאפשר לבצע בו ניסויים.