ראיון עם צביקה קנוניץ - אדריכל נוף || ראיונות

''...העשור הראשון בעבודה היה קשה מאוד. היו משרדים אחרים שכבר היו נטועים במערכת, ולהיכנס לשם כמשרד חדש לא היה פשוט. היה צורך להבין את הפוליטיקה, המערכות, המאפיינים והדרישות של כל מערכת. מתוך הבנת המורכבות הזאת הבנתי שצריך לצאת מהקופסה ולחשוב שונה. להביא דפוסים חדשים של רעיונות ותכנון. והפרויקט המשמעותי שהיווה טריגר לכך היה הזכייה שלנו בתחרות לתכנון גן החושים ע'ש לילי שרון בבי'ח ספרא לילדים בתל השומר...''


אדריכל נוף צביקה קנוניץ

ראיון עם אדריכל הנוף צביקה קנוניץ, יליד 59', בעל משרד ''קו בנוף אדריכלות נוף בע'מ'', שסיים לאחרונה תואר שני באדריכלות נוף. מתמחה בגנים מרפאים בבתי חולים והראשון שהביא לארץ תכנון לספורט אקסטרים.

התחלה: נולדתי בבית ינאי וגדלתי בסביבה חקלאית. הקריירה שלי באדריכלות נוף היא קריירה מאוחרת – אחרי הצבא הייתי שתלן. באיזשהו שלב החלטתי שזה מיצה את עצמו, נושא התכנון מאוד דיבר אלי, ולכן פניתי ללימודי הנדסאי נוף במכללת רופין.

בתחילת שנות ה- 90 התחלתי את התפנית הזאת, אבל כיוון שהייתי כבר עם משפחה וילדים, התחלתי כאוטודידקט. הקמתי עם יצחק חיל את משרד קו-בנוף בשנת 1996, ולימים סיימתי תואר ראשון בתכנון סביבתי באוניברסיטת חיפה. לאחרונה השלמתי את לימודי התואר השני במסלול לאדריכלות נוף בטכניון ובכוונתי להמשיך לדוקטורט בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון השנה.

על המשרד: כמשרד אדריכלים בעל אופי חדשני וצעיר אנחנו עוסקים בתחומים מגוונים. מעניינים אותנו במיוחד נושאים כגון סביבות הבראה, ספורט וספורט אקסטרים. רוב הפרויקטים שלנו הם ממשלתיים - משרד הבטחון, הבריאות, השיכון ועבור גופים מוניציפאליים ויזמים פרטיים.

העבודה כעצמאי: העשור הראשון בעבודה היה קשה מאוד. היו משרדים אחרים שכבר היו נטועים במערכת, ולהיכנס לשם כמשרד חדש לא היה פשוט. היה צורך להבין את הפוליטיקה, המערכות, המאפיינים והדרישות של כל מערכת. מתוך הבנת המורכבות הזאת הבנתי שצריך לצאת מהקופסה ולחשוב שונה. להביא דפוסים חדשים של תכנון, והאירוע המשמעותי שהיווה טריגר לכך היה הזכייה שלנו בתחרות לתכנון גן החושים ע'ש לילי שרון בבי'ח ספרא לילדים בתל השומר.


גן החושים ע'ש לילי שרון בבי'ח שיבא, תל השומר. צילום: רמי ארנולד

חבר השופטים ציין בהחלטתו שהחשיבה שלנו בפרויקט הייתה יוצאת דופן. גן זה היה הראשון שיישם את המטודולוגיה של בתי חולים בריאים. ניסינו לגרום לחיוך ולייצר מקום מפלט לילדים החולים על ידי חוויה של חגיגת חושים. כך למשל חוש הריח הפך לפסל של אף שמוצב בגן והנחיריים משמשים כקונכיית התבודדות [פיסול: גיל שדה]. תוכננו אלמנטים שונים שמטרתם לתעתע בחושיהם של המבקרים בגן, למשל גשר דמוי עורק שעובר מעל הגן, ובריכה שמזמינה את המבקרים לשכב על שפתה ולשחק עם דגי הקוי השוחים בה. הגן מציע חוויה שמגרה את הדמיון, ההשראה והחשיבה, ובו בזמן מרגיעה ומלטפת.

בין הגנים הרבים שתכנן המשרד בסביבות הבראה, ראוי לציון גן טיול תרפויטי שתוכנן במחלקה הסגורה במרכז לבריאות הנפש אברבנאל. הגן ממוקם בחצר מבנה בן 5 קומות והוא השטח הפתוח היחידי המאפשר למטופלים מרחב ירוק ומכיל. מלבד צמחייה מגוונת ועשירה כולל הגן גם שביל רפלקסולוגי ומערת עירפול, המייצרת מיקרו אקלים נוח.


גן הפטיו במחלקת נשים ויולדות בבית חולים הלל יפה, חדרה

גן אחר שתוכנן ע'י המשרד בסביבות הבראה הוא גן הפטיו במחלקת היולדות והנשים בבית החולים הלל יפה בחדרה. הגן ממוקם בטבורה של המחלקה, נגיש הן פיזית והן ויזואלית למבנה, ומאפשר מנוחה ורוגע ליולדות, לבני המשפחה ולצוות הרפואי. הגן מכיל פינות ישיבה שהותאמו לצרכים הקליניים של היולדות, מאפשר אינטימיות מחד ומפגש מאידך. במרכז הגן אלמנט מים ומסלול הליכה מדיטטיבי עם מערכת ערפול ליצירת מקרו אקלים. דגש ניתן על צמחייה בעלת אופי טרופי ועצים המייצרים מסה צמחית המאפשרים הגנה ויזואלית מהבנינים הסובבים את הגן.

אג'נדת ספורט אקסטרים: אני רוכב אופניים מושבע, והחלטתי שאני רוצה להנכיח את ספורט האקסטרים בכלל ומתחמי סקייט פארק בפרט כחלק מתפיסת עולם חברתית ותרבותית של העצמת נוער. עד לפני כעשור לא היו מתקנים ראויים [אדריכלית ומקצועית], אז ארגנתי לעצמי 'יום עיון' בנושאי אקסטרים שנמשך שבועיים באדינבורו, סקוטלנד. העירייה הזמינה אותי לסיור לימודי. אירח אותי האדריכל האחראי על מתקני ספורט האקסטרים בעיר. שם הבנתי שסצינת האקסטרים מייצרת מנגנונים משוכללים להעצמת נוער במרחב הציבורי. ראיתי נוער שיכור, וונדליסט, שמשנה לחלוטין את קוד ההתנהגות שלו ברגע שהוא נכנס לסקייט פארק.


מימין: סקייט פארק הוד השרון. משמאל: פארק אקסטרים חדרה הצעירה. צילום: אתר שכונת חדרה הצעירה

כשחזרתי לארץ הוזמנתי לתכנן את פארק גלית ביד אליהו ופארקים רבים נוספים – בערד, הוד השרון, זכרון יעקב, גבעתיים, יקנעם, חדרה, אור עקיבא וקיסריה. היום השיח המקצועי בתחום הוא על פארקי מיומנויות, שכוללים מתקנים משולבים ומגוונים של אופניים, סקייטבורד, יחד עם גינות כלבים, משטחי הוקי וקטרגל, סטריט בול וגם מבנה בית קפה ושירותים. פארקים המשלבים קהילה, ספורט ותרבות, המייצרים שונות ומגוון שימושים, לטווח רחב של גילאים, ליצירת אינטראקציה איכותית.


הפארק ברמת השרון - שדרת האקליפטוסים ומתקני המים. צילום: צביקה קנוניץ

פרויקט שביצעתם לאחרונה: הפארק ברמת השרון שנפתח לקהל ב-2013, תוכנן כפארק פעילות לכל המשפחה שמציע מגוון חוויות לטווח רחב של גילאים. בתכנון הפארק נעשה שימוש משמעותי באקליפטוסים שהיו קיימים במקום מימים ימימה. הרעיון התכנוני היה להנגיש את הילדים לצמרות העצים על ידי גשרים בגובה של כ-8 מטר ושבילים מוצלים בינות לאקליפטוסים. בפארק משולבים כ-1300 מ''א שבילי אופניים ושבילי הליכה. מבנה פארק מרכזי ורחבת אירועים ממוקמים במרכז הפארק. בנוסף הפארק מציע מגלשות ענק, מתקני מים, רשתות טיפוס, בריכה ביולוגית ועוד.


הפארק ברמת השרון - שדרת האקליפטוסים ומתקני המים. צילום: צביקה קנוניץ

פרויקט מעניין שעובד עליו כרגע: פארק גוף האדם בבי'ח אסותא באשדוד. הגן ישמש כאתר לימודי ומוזיאון פתוח, בנושא גוף האדם ושמירה על בריאותו באמצעים חזותיים וטכנולוגיים מתקדמים. הגן מייצג תפיסת עולם יחודית, שיוצרת גן לימודי תרפויטי וגם פארק פתוח.


פארק גוף האדם - בי'ח אסותא באשדוד

תזה באדריכלות נוף: נושא התזה שלי הוא אדריכלות נוף כמנוף לשיפור איכות חייהם של פגועי נפש במוסדות לבריאות נפש. כמקרה בוחן שימש תכנון הסביבה במחלקות האשפוז במרכז לבריאות הנפש 'מעלה הכרמל'.

נושא התזה הגיע מתוך האין – לימים נתבקשנו לתכנן הוסטל לאוטיסטים. קיבלתי פרוגרמה שלא סיפקה אותי ביכולתה לתת כלים תכנוניים בסביבה מאתגרת זו. ההבנה שאין בנמצא פרוגרמות לתכנון לסביבות הבראה, הביאה אותי להכרה שיש צורך במחקר מעמיק בנושא, ובכתיבת מסמך עקרונות תכנון בסביבות הבראה שונות.

כחלק מהעבודה על התזה השתתפתי בסדנת תכנון בסביבות הבראה לאדריכלי נוף שנערכה בשיקגו. את הסדנה הנחה רוג'ר אולריך, פרופ' באוניברסיטת טקסס, והראשון שכבר בשנת 1994 חקר אמפירית את הקשר בין טבע להחלמה. הוא השווה בין חולים שאושפזו בחדר עם נוף לעומת חדר בלי נוף, ומצא תוצאות מובהקות לטובת החדר עם הנוף בכל הפרמטרים. הקרבה לטבע תורמת ללקיחת פחות תרופות ולשחרור מוקדם יותר מאשפוז.


בי'ח פוריה - גן המסע. דוגמא לבי'ח שהפך מאפרורי למזמין וצבעוני. ביה'ח ממוקם בתא שטח מדהים, שצופה על הכנרת ועל בקעת יבנה. [הדמיה: גיורא פנטליס]

כיצד יש לתכנן את סביבות החוץ במוסדות לבריאות הנפש כך שיתרמו לאיכות חייהם, של פגועי הנפש המאושפזים?
שאלת מחקר זו, המתבססת על הפרדיגמה של הטבע כמשקם, עלתה מתוך מפגשים עם סביבות חוץ במוסדות לבריאות נפש ברחבי הארץ. אלה הותירו רושם קשה של חסר בחזון תכנוני, והבנה כי סביבת חוץ מתוכננת כראוי עשויה לשפר את איכות חייהם של פגועי הנפש המאושפזים במוסדות אלה.
ההבנה, כי שהות בטבע או בסביבה המדמה טבע, משפרת את בריאותו ומצבו הנפשי של האדם, רווחה כבר לפני אלפי שנים, אך רק ב-1984 התפרסם המחקר האמפירי הראשון, בו הוכח כי חשיפה לסביבת גן השפיעה על מדדים פיזיולוגיים.[Ulrich, 1984] עבודת המחקר מתבססת על שלוש אסכולות תיאורטיות: אסכולת גני המרפא, אסכולת הגינון הטיפולי והאסכולה הקוגניטיבית. במסגרת שלוש האסכולות התפתחו תיאוריות מגוונות, הקושרות את מצבו הפיזי והנפשי של האדם עם הסביבה, החל בקשר על בסיס 'זיכרון אבולוציוני', דרך תיאוריות פסיכולוגיות התופסות את סביבת הגן כסביבה מכילה, ועד לתיאוריות המייחסות חשיבות לפעילות הפיזית בגן.

המחקר שנעשה בעבודה זו במרכז לבריאות הנפש 'מעלה כרמל', כלל סקירת ספרות בתחום התיאורטי, בתחום ההיסטורי ומחקרים תומכים, ראיונות, אירועי שיתוף ציבור עם המטופלים, הצוות הטיפולי, בני משפחות ותצפיות בשדה.
המחקר מצביע על עקרונות תכנון לסביבת בית חולים בתנאי אשפוז, העשויים לשפר את איכות חייהם של פגועי הנפש ולסייע בשיקומם.
 

פטיו וגינה טיפולית מחלקה 6 א מעלה כרמל [תוצר תזה]

עקרונות התכנון העיקריים כוללים את הנכחת הטבע והגדלת המסה הצמחית, עידוד השהות בסביבות החוץ ובאזורים טבעיים, שימוש באלמנטי מים, חיזוק תחושת הקירבה למשאבי טבע סמוכים, יצירת גירויים חושיים, יצירת מגוון חזותי ופונקציונלי, הרחבת פעילויות פנים לסביבות חוץ, יצירת נישות התבודדות בפיקוח, ארגון ברור והיררכי של חללים, שימוש בצמחייה להגדרת חללים, יצירת מקומות שהייה מותאמים לצרכים קליניים שונים, יצירת מרחבים המאפשרים אבחון, עידוד תחושת חיות וקשר למציאות, עידוד תעסוקה מתגמלת והעצמת הזהות האישית, עידוד מיומנויות חברתיות והכנה לחזרה לחיי קהילה, חיזוק ההתמצאות במרחב, הפרדת חללי המנוחה של אנשי הצוות מהמטופלים ויצירת סביבה המסייעת לאבחון.

על בסיס עקרונות התכנון, הוכנה תכנית אב לכלל בית החולים ותכנית מפורטת לחללי החוץ של המחלקה הפתוחה לבגירים. התכנית הוצגה בפני בעלי עניין וגורמים מקצועיים מתחום האדריכלות, שנתבקשו על סמך מומחיותם להעריך האם התכנון אכן ישפר את איכות חיי המטופלים. התובנות, שעלו מהערכת התכנון, יחד עם כלל התובנות מהמחקר, הובילו לגיבוש מסמך עקרונות תכנון ייעודי.


גן הזריחה, מחלקה אונקולוגית תל השומר. הדמיה: יוני ויסנר

היעד שלי לא היה להיות חוקר, אך בדיעבד תהליך המחקר ריגש והעשיר אותי. אני מודה לטכניון על המסלול החלוצי הזה ולמנחה שלי פרופ' טלי מוזס, שביחד עשינו דרך ארוכה. לא חשבתי שאהנה כ'כ בלימודים, כתלמיד בינוני בתיכון, נדהמתי מיכולות הלמידה והתשוקה לידע שליוו אותי במהלך התואר הזה. אני מתכוון להמשיך לדוקטורט בתחום, בתקווה להעצים את אדריכלות הנוף בסביבות הבראה.


אזור 3000 ירושלים - מתחם אקסטרים ייחודי למרגלות הר גילה, המתחם יכיל פעילויות אקסטרים שטרם נראו הארץ, בתמהיל מתקנים מיוחד שכולל שבילי אופני הרים, מדרגות טיפוס , זורברינג, אומגת אקסטרים, מסוע לפסגת הר גילה, סלעי טיפוס , גשרים ייחודיים, מתקני אופניים, סקייט פארק, ומתקני משחק לגילאים שונים.

על מקצוע אדריכלות הנוף: זה אחד המקצועות היפים, המאתגרים והיצירתיים ביותר בתחום ההנדסה והאדריכלות. כוחו נובע מהמולטי דיסיפלינריות שבו. בימינו אדריכל נוף צריך הרבה מאוד ידע ויכולות במגוון תחומים. ראוי שידע לעצב ולהבין לעומק נושאים מגוונים, וביניהם - צמחיה, שזו אולי התוכנית המורכבת ביותר באדריכלות נוף, אגרונומיה, קרקע, מים, עיצוב וקומפוזיציות. היופי במקצוע הוא היכולת לתרגם נרטיב מהול בפנטזיה לפרויקט הלכה למעשה.


סטודיו קו בנוף. צילום: קטיה לין.

פרויקט החלומות: לתכנן מרכז רפואי שבו היכולת שלי לקבל החלטות תהיה טוטאלית, גם מול האדריכלים, וגם על כל מרכיבי הסביבה. בנוסף, הייתי רוצה לייצר סביבה תרפויטית לחולי נפש לפי המתודות ותפיסת העולם שלי, שתאפשר לטפל בהם בקהילה ולא בבי'ח. לקבל החלטות ברמת הפילוסופיה יחד עם הנושאים האקולוגיים-סביבתיים.

לסיכום: אני ממליץ לכל מי שמחפש אתגרים וסיפוק גדול במעשה ידיו, לפנות לאדריכלות נוף, שיש בה הרבה מכל תחום. זה מקצוע שמרומם את הנפש ומייצר תיקון יומיומי כמעט בכל היבט בו אנו עוסקים.