''...הדיון היה תמיד על מקום האדריכל בתכנון פרמטרי, התוכנה הפרמטרית עושה חישובים ומיפויים בדיעבד, זה לא המניע לתכנון הפרמטרי. האדריכל הוא זה שמכניס את הפרמטרים לפי האינטואיציה שלו וקובע את סדרי העדיפויות. זאת צורת חשיבה אחרת אבל היא עדיין כלי שהאדריכל צריך לנווט...'
אדריכל ארד שרון הוא דור שלישי לשושלת אדריכלים שמלווה את הבניה הציבורית בארץ משנות החמישים של המאה הקודמת. סבו, אדריכל אריה שרון, למד בבית הספר של הבאוהאוס והוא מחלוצי הסגנון הבינלאומי בארץ. אביו, האדריכל אלדר שרון, תכנן את מיטב הבניינים הבנויים בסגנון הברוטליסטי בארץ וכיום אדריכל ארד שרון וזוגתו האדריכלית שרון גור-זאב ממשיכים את העיסוק המשפחתי במבני ציבור ומתמחים בבנית בתי חולים.
ארד שרון ושרון גור- זאב. צילום: מנחם רייט
המשרד הינו אחד המשרדים הותיקים והידועים בארץ. מתי בדיוק הוא הוקם ומהם השינויים שחלו בו לאורך השנים?
ארד: המשרד הוקם בשנות השלושים של המאה שעברה וכיום הוא כבר בן יותר מ-90. את המשרד הקים סבי אריה שרון, שהיה ממקימי קיבוץ גן שמואל, והוא עוסק עד היום ברובו בבניה ציבורית. סבי למד בבית הספר של הבאוהאוס והלימודים בו השפיעו מאוד על סגנונו האדריכלי. הוא חזר לארץ בשנת 1926 ובשנות ה-30 הקים את ''מעונות עובדים'' בתל אביב- בלוקים של בניינים ברוח הסגנון הבינלאומי המקיפים חצר פנימית. בכל בלוק יש את כל מה שצריכים הדיירים ביום יום: מכבסה, מכולת, סטודיו, גן ילדים וכו', מעין קיבוץ בתוך העיר.
בשנת 1948 היה סבי אחראי על התכנית הארצית של בן גוריון שלימים נקראה ''תכנית שרון''. הוא תכנן את רוב הפונקציות הציבוריות בקיבוצים של השומר הצעיר, חדרי אוכל ומבנים חקלאיים, תכניות אב ומעט מגורים.
בשנת 1965 הצטרף למשרד אבי אלדר שרון שעסק במטבוליזם של החלל ויצר עבודות מעניינות בנושא כגון: בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מלון כנורות, בית גיל הזהב במשה דיין ועוד. אבי היה חלק מקבוצת אדריכלים שעסקו בנושא הגיאומטרי, המעטפת והמטבוליזם. יחד עם פרופסור נוימן וצבי אקר, תכננו מבנים בסגנון הברוטליסטי ועסקו באריזות חלל שבאות ליד ביטוי בעיריית בת-ים, בית דובינר ברמת גן, מועדון הים התיכון באכזיב ובבה''ד 1. למרות שלא בנו הרבה מבנים ברוטליסטיים מדובר בבניינים ששינו את פני האדריכלות הישראלית.
הסגנון הבינלאומי של סבי, שהיה מבוסס על בניה פשוטה ופונקציונאלית התנגש במידה מסוימת בסגנונו של אבי בו הייתה מורכבות גדולה של המעטפת והחללים.
תוספת חדשה למחלקת אשפוז יולדות ליס בית החולים איכילוב בתכנון שרון אדריכלים, צילום: זאב ביץ'
מעונות עובדים בתכנון אדריכל אריה שרון, צילום: אוסף יעל אלוני
כיצד החלה התמחות המשרד בתכנון בתי חולים?
ארד: באותן שנים החל לפתח סבי את נושא בתי החולים שאנו ממשיכים עד היום. סבי היה פעיל מאוד בהסתדרות, הקים בשנות החמישים את בילינסון הישן ובהמשך תכנן את בתי החולים סורוקה ואיכילוב, ואז בשנות ה-70 נוספו על ידי אבי מבני 'אצבעות' סוראסקי לשטח בית החולים התל אביבי.
שרון: איכילוב הוא מיקרוקוסמוס של המשרד– סבא של ארד עם הבניינים הבינלאומיים הראשונים, לאחר מכן אצבעות סוראסקי בסגנון הברוטליסט של אלדר כאריזות מורפולוגיות והבניינים הנוכחיים של המשרד כיום דוגמת בנין הלב של סמי עופר.
ארד: בבתי החולים הראשונים השתמש סבי בשיטה של ''תפיסת הקרקע'', האדריכל מקבל מגרש, מתכנן שני בניינים מרוחקים האחד מהשני בפינות המגרש ועם השנים מתמלאת הקרקע ביניהם בבניינים חדשים. באיכילוב זה קרה בין הבניין של איכילוב הישן שבין הרחובות ויצמן ודפנה ובין בניין בית הספר לאחיות שנמצא ברחוב הנרייטה סאלד בפינה הצפון מזרחית ואז אלדר הוסיף את שמונה אצבעות סוראסקי בשנות השבעים. בפינה הדרומית בנין אשפוז ובפינה הצפונית את בנייני ההנהלה אשר חוברו בפרגולה. שטח בית החולים היה מסומן כאזור חום והעירייה החלה להפקיע חלקים לשימושים שונים. כדי ששטח בית החולים יישאר כפי שתוכנן מראש נעשה 'תרגיל' לתפיסת הקרקע אשר אותו התחיל ליישם בתכנית הארצית. שניכם באים ממקומות שונים. ספרו קצת על הרקע שלכם, איך נפגשתם ומתי הפכתם להיות שותפים במשרד?
שרון: אחרי שסיימתי את הלימודים בטכניון בשנת 2000 התחלתי לעבוד במשרד שרון אדריכלים שארד ניהל יחד עם אחותו סמדר שרון, כך הכרנו. בתקופה מסויימת עבדתי במשרד אחר, הפכנו להיות זוג, נסעתי ללמוד תואר שני בברלאכה אינסטיטיוט ברוטרדם [[The Berlage Institute וכשחזרתי לעבוד במשרד לארד היה שותף אחר – ניר ישר. בסופו של דבר כשניר עזב לפני 10 שנים ארד הציע לי להצטרף כשותפה.
ארד: למדתי אדריכלות AA -Architectural Association School of Architecture בלונדון במשך שנים, כאשר במהלכן לקחתי הפסקה של כשלוש שנים. כתבתי ולמדתי היסטוריה של האמנות ופילוסופיה בעודי מתלבט האם בכלל להיות אדריכל או לא. לאחר שאבי נפטר ירשנו אחותי ואני משרד ובו 35 עובדים, בזמנו לא היה לי מושג בניהול משרד. קשה להתמקד גם בניהול וגם באדריכלות, בד'כ הם באים אחד על חשבון השני.
חזית בניין הלב בבית החולים איכילוב, צילום: רונה וטש
הכניסה לבניין הלב בבית החולים איכילוב, צילום: רונה וטש
איזור המתנה בבניין הלב בבית החולים איכילוב, צילום: רונה וטש
מבואה בבניין הלב בבית החולים איכילוב, צילום: רונה וטש
שרון – את הכנסת את התוכנות הפרמטריות למשרד. איפה ישראל עומדת כיום ביחס לעולם מבחינת תכנון פרמטרי?
שרון: תכנון פרמטרי פועל במגוון ערוצים, כאשר לדעתי תכנון ברוויט לא נחשב תכנון פרמטרי. ישראל עדיין נמצאת בחיתוליה בנושא גם בהקשר התפתחות טכנולוגיות הבנייה. השינוי בתכנון צריך לבוא לידי ביטוי בכך שכל פרמטר במבנה מקבל טיפול בטכנולוגית בניה שונה דבר שקשה להגיע אליו בגלל בעיות תקציב ונגישות לחומרים. תכנון פרמטרי הוא חשיבה לא צורנית- איך הבניין או האלמנט נוצרים מתוך הפרמטרים שאנחנו קובעים שהם החשובים ביותר. בפרקטיקה זה לא דבר שקורה הרבה. אנו כן רואים הרבה שימוש במעטפת אשר מגיבה לפרמטרים סביבתיים [אור, צל, רוחות] אבל זאת לא חשיבה כוללת על הבניין אלא רק על ההשפעות החיצוניות שפועלות עליו. דווקא בתכנון העירוני ניתן להגדיר פרמטרים אשר ייקבעו. פחות על ידי אינטואיציה אלא יותר משהו שייקבע מתוך שיקולים מדידים.
ארד: העבודות בתכנון פרמטרי שנעשו בברלאכה עסקו בתאורת רחוב, איסוף זבל, פרויקטים נקודתיים יותר מכיוון שהתוכנה עוד לא מפותחת מספיק כדי לכסות בניין שלם. כרגע כל התובנות הן רטרואקטיביות במקום אפריוריות, כלומר מודדים בדיעבד את הנתונים ולא חוזים אותם לפני הבניה. אני מאמין שבעתיד יהיה ניתן לעשות שימוש מעמיק בתכנון פרמטרי בתכנון בתי חולים..
בעתיד זה יהיה הפוך - תוכלי לקבל את הפרוגראמה באופן אפריורי שיעזור לך לתכנן מראש. אנחנו יותר בוטחים באינטואיציה ובידע. המחשב יוכל לתת אינסייט לתוך הפרמטרים התכנוניים שניתן יהיה לשלוט בהם בלי לאבד את האינטואיציה. זה תמיד ילווה את הקונספציה סביב האדריכלות.
שרון אדריכלים- תכנון מבנה פרמטרי בבית החולים סורוקה, הדמיה: שרון אדריכלים תכנון מבנה פרמטרי, כניסה בית החולים לילדים בבית החולים סורוקה, הדמיה: שרון אדריכלים
שרון: הדיון היה תמיד על מקום האדריכל בתכנון פרמטרי, התוכנה הפרמטרית עושה חישובים ומיפויים בדיעבד, זה לא המניע לתכנון הפרמטרי האדריכל הוא זה שמכניס את הפרמטרים לפי האינטואיציה שלו וקובע את סדרי העדיפויות. זאת צורת חשיבה אחרת אבל היא עדיין כלי שהאדריכל צריך לנווט.
ארד: בבית חולים סורוקה שרון תכננה בניין בכניסה לבית חולים לילדים בתוכנה פרמטרית. אלו היו בעיקר פרמטרים חזותיים של המעטפת, לדוגמא איך השמש תיכנס, אבל הלקוחות לא השתכנעו. פעמים רבות יש פער בין החזון של האדריכל לבין הלקוחות בנוסף למערכת שיקולים תקציבית.
מהו הערך המוסף של המשרד בתחום תכנון בתי חולים?
ארד: המשרד שלנו הוביל מהפיכה בתכנון בתי החולים. זהו תחום המוכתב על ידי פונקציונאליות קפדנית, בית החולים הוא אורגניזם אשר צריך לתפקד בלי הפסקה כמו הלב. התכנון כולל תחזוקות שונות, מניעת זיהומים, תקנים מחמירים ועבודה מול משרד הבריאות והג''א. אנחנו הכנסנו לתחום את האפשרות של האדריכלות לעזור להבראת החולים: אם החלל מתוכנן בצורה אופטימלית, האור חודר כמו שצריך, שימוש נכון בצבע, חללי אטריום מאווררים , אזורי מפגש, חדרי המתנה, כל אלה משפיעים על ה- WELL BEING של החולים והצוות. באיכילוב, הצלחנו לעשות אטריום עצום, ברפפורט [בית החולים לילדים ברמב''ם] עשינו שני חללי אטריום – הפונקציה עוטפת באוויר את חללי הפאטיו. יש פן מאוד סוציולוגי בעבודה של המשרד.
שרון: חשוב לנו להכניס את הפן האנושי ולעזור בריפוי דרך החללים שלנו. החללים האלה מתווכים בין המכונה- בית החולים, לבין האדם שצריך להרגיש נוח.
בית חולים לילדים ע'ש רפפורט, בית חולים רמב'ם, צילום: זאב ביץ'
פינת משחק בבית החולים לילדים ע'ש רפפורט, בית חולים רמב'ם, צילום: זאב ביץ'
איזור קבלה והסבה בבית חולים לילדים ע'ש רפפורט, בית חולים רמב'ם, צילום: זאב ביץ'
יש פרויקט חדש שתוכלו לספר עליו?
ארד: יש כמה פרויקטים חדשים: אחד שהסתיים לא מזמן הוא שיפוץ ותוספת קומה בליס. הוספנו בניה בקומה של אשפוז יולדות בליס ברמה מלונאית שהקפיצה את הביקוש ללדת באיכילוב. יש את פרויקט קרדיולוגיה במעייני הישועה שנפתח השנה ואת המיון החדש של איכילוב, שיהיה חדר מיון בקומות. בארץ המיון בקומות נמצא עדיין בחיתוליו ובעתיד אנחנו מעריכים שבתי חולים יהפכו למגדלי אישפוז. בברזילי אנחנו בונים פגיה ממוגנת חדשה בבניין מרחף, ובסורוקה אנחנו בונים ארבעה בניינים: מיון, פגיה, בניין מחקר ובניין שיקום.
מסדרון מחלקת אישפוז יולדות ליס, בית החולים איכילוב, צילום: זאב ביץ'
פינת הסבה מחלקת אישפוז יולדות ליס, בית החולים איכילוב, צילום: זאב ביץ'
חדר המיון החדש , בית החולים איכילוב, הדמיה: שרון אדריכלים
יש לכם טיפ לאדריכל/ית צעירים?
שרון: זמן הכשרה של אדריכל אצלנו הוא ארוך מאוד. לוקח כחצי שנה עד שמישהו מתחיל ממש לעבוד לאחר למידת כל התקנים ואז אחרי שנה נאלץ לעבור למשרד אחר כדי למלא את מכסת ההתמחות בתחומים שונים. עצתי לאדריכלים מתחילים היא- סבלנות. זה נכון לכל תחום, אבל זה מקצוע שדורש אורך רוח ובוגרים מחפשים בעיקר שיהיה להם פרויקט לתיק העבודות. הסבלנות דרושה בעיקר בתחום התמחות כמו של המשרד שלנו, כאשר לפעמים לוקח שש שנים לפרויקט להבנות.
ארד: לעבור מקצוע! ועכשיו ברצינות – מאוד קשה למצוא עובדים טובים, אדריכלים שיודעים רוויט. בתי הספר לאדריכלות רוצים להוציא אנשים עם דמיון ויצירתית והמשרדים רוצים אנשי מקצוע. אנחנו נקרעים כי מצד אחד אנחנו רוצים לעודד יצירתיות ומצד שני צריכים אנשים שידעו להוציא היתר לבניינים ומכרזים. במשך הזמן הבנו שהפרויקטים שלנו מאוד אידיאליסטיים וזה לא תמיד קוסם לאנשים.
|