|
''...אני מחשיב את עצמי לאדם סביר. אני מופתע כל יום מחדש שאני אשכרה מתפרנס מאיור, זה מגוחך שאני מתפרנס ממה שאני כל כך אוהב לעשות בכל מקרה. דבר הוביל לדבר, תמיד ציירתי ויש לי ממש כאבים פיזיים אם עובר יום שלם בלי שציירתי דבר...'
את המאייר מורן ברק פגשתי לראשונה כמרצה-קולגה באחד מבתי הספר לעיצוב. ברק, בוגר מסלול איור במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, הוא איש רהוט, צנוע ורחב אופקים.
במשך שנים אייר ברק למוסף 'גלריה' של עיתון הארץ ולמגוון עיתונים מובילים בהם גלובס, כלכליסט, TheMarker וכן אייר ספרי ילדים שהתפרסמו בארץ ובעולם. בכל איוריו ניכרת שפתו הייחודית: צבעוניות מתוחכמת, תנועה ונקודת מבט מקורית על העולם, השמורה למאיירים טובים.
כאשר נשאל ברק מה גרם לו לבחור באיור כמקצוע ודרך חיים הוא עונה:
לא הייתה בחירה כזו, אני מחשיב את עצמי לאדם סביר.
אני מופתע כל יום מחדש שאני אשכרה מתפרנס מזה, זה מגוחך שאני מתפרנס ממה שאני כל כך אוהב לעשות בכל מקרה. דבר הוביל לדבר, תמיד ציירתי ויש לי ממש כאבים פיזיים אם עובר יום שלם בלי שציירתי דבר. הלכתי ללמוד תקשורת חזותית בשנקר ושם למסלול איור, ואמרתי לעצמי שמקסימום אעצב אתרים או משהו בסגנון. כסטודנט עבדתי בעיתון 'הארץ' כגרפיקאי והתחלתי לאייר לחלקים שונים בעיתון, ומשם דברים התגלגלו.
מהם לדעתך יתרונות האיור, על פני מדיומים אחרים, בהעברת מסרים?
מקובל להגיד שאין איור בלי טקסט, אני מוסיף שאיור הוא טקסט. לאיור יש יכולת מופלאה וייחודית לנסח רעיון טקסטואלי מורכב ולעביר אותו בפחות משנייה, תוך שבדרך הוא מותח, מקמט או מקווצ'ץ' אותו, וכמובן מעביר רגש.
אם למשל נתייחס לשאלה 'מהו בית?' - הנה איור עיתונות שעשיתי לכתבה על דיכאון אחרי לידה של גברים. אחת התופעות הנפוצות היא שגברים לא מוצאים את מקומם בבית אחרי הלידה.ניסיתי לקחת את המושג הזה, בית, ולמתוח אותו.
 פרשנות למונח בית, איור מתוך כתבה על דיכאון אחרי לידה של גברים, איור: מורן ברק
והנה עוד איור ששואל את אותה השאלה מכיוון אחר- האם בית חייב להיות ממשי, עם קירות, כדי להיות בית, או שבית יכול לתפקד היטב כמרחב מדומיין בהינתן תנאים מסויימים?
את האיור הזה הצעתי ככיוון לפרסום לחברת בנייה והוא בסוף התגלגל למשהו אחר ונגנז.
התייחסות נוספת למונח בית בפרסום לחברת בנייה שנגנז. איור: מורן ברק
האיורים שלך נראים לי תמיד סחופי רוח, יש בהם תנועה וצבעוניות מאוד מאפיינת, כיצד התגבשה השפה האיורית המזוהה איתך
תהליך בניית השפה האיורית קורה באופן טבעי, היתה למשל תקופה שהייתי מרותק מצבע, אחרי שעד שנה ג' בכלל לא הבנתי מה זה. השפה נוצרת מעצמה, נדבך על נדבך. אם חוזרים לאדריכלות ולתפישת חלל- זה בא אחר כך, באיזשהו שלב התחיל לשעמם לי לצייר בתים ועצמים מוכי גרביטציה, והתחלתי להשתחרר מזה ולנסות למקם עצמים ודמויות לפי איפה שהן היו ממקמות את עצמן בחלל, בצורה שתייצג יותר בנאמנות את הלך הרוח שלהן כבודדות ושל הפריים כולו.
אחד הדברים היפים באיור הוא שבסופו של התהליך הפרוייקט לא צריך להיבנות. בעוד שסביר שאם הייתי אדריכל הייתי נכשל בגדול, בעיקר בתחום ההנדסה, בתור מאייר אני יכול להתעניין באדריכלות, או בעיצוב אופנה, עיצוב תעשייתי, תולדות האמנות, משחק, קולנוע וספרות- ואלה כולם תחומים שמאייר חייב להתעניין בהם-ולהחליט בכל פעם מה מעניין אותי יותר בלי שאף בניין ייפול.
 איורים בתנועה הנראים סחופי רוח, איור: מורן ברק
 משתעמם מציור בתים ועצמים מוכי גרביטציה, איור: מורן ברק
ממקם עצמים ודמויות לפי איפה שהן היו ממקמות את עצמן בחלל, איור: מורן ברק
 סקאלה צבעונית יוצאת דופן, איור: מורן ברק
שנים מדברים על 'מותו של הפרינט' מהו לדעתך עתידו של האיור ביחס להתפתחויות הטכנולוגיות ובכלל.
עתידנים טוענים שבעתיד הרובוטי שצפוי לנו יהיה ערך מוסף לאנשים שיודעים לספר סיפור.
אם זה נכון, המקצוע יהפוך למשאת נפשה של כל אם פולנייה.
אני חושב שאפשר לראות ניצנים של זה כבר היום, כשאנחנו מוצפים עד זרא בדימויים מצולמים,
ואיור מציע אלטרנטיבה. הרי כשהומצא הצילום טענו שהציור מת כי הוא איבד את הערך התיעודי שלו, ואיור הוא אחת התשובות של הציור.
כמו שהציור היה צריך להמציא את עצמו מחדש לפני 180 שנה,גם האיור מחפש היום דרכים חדשות, וזה נפלא. הגיף למשל, שהוא פורמט באיכות ירודה שהומצא בסוף שנות ה-80 כדי להתמודד עם אינטרנט בפס צר, הסתנן מהדלת האחורית וכבש את הרשתות החברתיות תוךשהוא יוצר יציר כלאיים חדש של איור חזרתי עם תנועה, בניגוד לאנימציה.עולמות הגיימינג והמציאות הרבודה מתרחבים ומציעים אפשרויות חדשות. מצד שני, בסופו של דברעד כה רוב הנסיונות לשבור את הכללים, כמו למשל ספרי ילדים עם כמה סופים אלטרנטביים שהקורא בוחר מביניהם, לא צלחו ומה שעבד במאה ה-19 עדיין תקף היום. יהיה מעניין.
מהו הספר עם האיורים האהובים עליך בכל הזמנים ומדוע
שאלה אכזרית. זה משתנה כל הזמן וגם כאן רוב הקלישאות נכונות. אם לנסות לברוח מזה- רוברט הקטן של דיוויד יוז -
Little Robert David Hughes, ספר ילדים על מורה נוקשה ומפחידה לפסנתר שהופכת לקקטוס. כמעט מיותר לציין שהספר נכשל לחלוטין כי הוא הבעית ילדים למוות. אני אוהב אותו כי יוז מראה בו שווירטואוז אמיתי יכול לעשות את כל הטעויות בספר ועדיין להוציא תחת ידיו יצירה נפלאה. זה ספר לילדים שהוא לא לילדים, פעם יש פרספקטיבה ופעם אין, פעם הוא מצייר בעיפרון וצבעי מים ופעם בגואש בכתם מלא, ועוד.
כידוע, איור מתורגם מהמילה אילוּסטרציה- המחשה לא מילולית למושג. איור בניגוד לציור אמור לשרת את הטקסט עליו הוא נשען.
האם אין משהו מתסכל בהתייחסות לאיור כ 'אמצעי המחשה'?
לא מתסכל אותי. הרי צריך מישהו שיאייר הוראות הפעלה. איור כמו כל מדיום אחר נע על ציר רחב, ואלף פרחים יפרחו.
מבחינה סמנטית אפשר להאשים את האנגלית שעברה מ-Illumimation, שהיום משמשת בעיקר תאורנים, ל-Illustrationשבאדפטציה העברית באמת הפכה לסוג של מילת גנאי. דווקא העברית מתייחסת לעניין יותר בכבוד, שכן איור הוא שפיכת אור, וככה גם אני רואה את זה.
איור שרק ממחיש טקסט הוא חד מימדי. לפעמים, כמו בהוראות הפעלה, זה בדיוק מה שצריך. במקומות אחרים, מה שלימדו אותי ושאני מנסה ללמד סטודנטים, איור כזה הוא כושל. איור טוב חייב לעבוד ברגע הראשון אבל להמשיך משם, שיהיה אפשר להתבונן בו, להשתהות ולצלול לתוכו.
האם יצא לך ''להחביא''באיור אלמנט או תוכן מוסתר?
במובן הצורני- בסדרת ספרי הבלש 'הפקד מגרה' שאני מאייר את עטיפותיה עם המעצב יהודה דרי ב'עם עובד', יש הרבה משחק עם חללים נגטיביים, למשל האיור הזה:
סדרת ספרי הבלש 'הפקד מגרה' , מימין: האיור שלא התקבל לבסוף, ומשמאל, זה שנבחר במקומו, איור: מורן ברק
במובן הנושאי אני גאה במיוחד בספר 'סיפורים לשינה' שכתבו דורית אורגד ופרופ' עמירם רביב, שהוא ספר סיפורים שמתחילים באופן לינארי 'רגיל' ופתאום 'נתקעים' בפעולה רפטטיבית, חלומית. הטקסט יוצא הדופן הזה אפשר לי לחרוג מהקודים הנוקשים של ספרות הילדים [כולם שמחים! הרבה צבע!!] ולתאר ילדות מהורהרת יותר, מופנמת ומתבוננת. מבחינתי הסאב טקסט הוא שיש כל מיני סוגים של שמחה.
איור שחורג מהקודים הנוקשים של ספרות הילדים, איור: מורן ברק
איורים של ילדות מהורהרת, מופנמת ומתבוננת, איור: מורן ברק
מהיכן אתה שואב השראה
קולנוע, ספרים, מאיירים, ציירים, הורים בגינה, צילומי מסך שאני עושה תוך כדי צפייה בנטפליקסלמורת רוחם של הנוכחים.
בחודשים האחרונים אני עובד על ארט לסדרת אנימציה לילדים שעוסקת בחשבון וגיאומטריה,
וההשראה העיקרית היא סגנון האר-דקו שמאפשר משחקים גיאומטריים וצורניים.
קרדיט: מתוך 'עיר המספרים', סדרת אנימציה חדשה ב'כאן חינוכית', הפקה ובימוי 'פיצ'י פוי הפקות אנימציה', איור: מורן ברק
לקינוח - תן טיפ לסטודנטים שרוצים להפוך למאיירים כשיגדלו..
דפקו את הראש בקיר. תעשו מספיק זמן ובעקשנות את מה שאתם עושים.אם זה טוב, זה יתפוס. אם לא- עדיף לעצב אתרים.
מאת: אביגיל טלמור
|