|
ראיון עם האדריכל איל יוסינגר // מדור ראיונות
נפגשנו עם האדריכל איל יוסינגר לשיחה על אדריכלות רגשית, אמנות והרצון לתכנן לכל אחד בית ''בתוך'' השיר האהוב עליו.
ספר איך הקשר שלך לעולם האדריכלות התחיל, למה החלטת לפנות דווקא ללימודי אדריכלות? אדריכלות היא מקצוע שבחר אותי. כמו ששחקנים מספרים כי הם נגועים ב-''חיידק הבמה'', כך אני דבק בצורך להפוך את העולם שאני חי בו למקום נכון יותר, יפה יותר, כזה המעורר חוויות חיוביות עבור בני האדם. אבי הוא אמן וגם מהנדס, אמי עבדה כאחות. שאבתי מהם שלוש אבני בניין הכרחיות לאדריכלות טובה: אמנות, שימושיות ורגישות לבני האדם.

איך החלטת לצאת לדרך עצמאית ולהקים סטודיו משלך? הזדמן לי לעבוד בארבעה משרדים שונים לפני היציאה לדרך עצמאית, הן כסטודנט בשנה מתקדמת, והן בסיום הלימודים. עבדתי על פרויקטים רבים מאד, קטנים וגדולים, השתתפתי בתחרויות וזכיתי, והייתי מעורב בכל שלבי התכנון: מהסקיצה הרעיונית, ועד תכניות הביצוע והפיקוח.
את הסטודיו שלי הקמתי מתוך הרצון לתת ביטוי אמיתי לאדריכלות שאני מאמין בה. רציתי להעניק חוויה מלאה ללקוחות שלי, של יחס אישי והוגן מהרגע הראשון, תוך קשב רב לצרכים של כל אדם. רציתי להקים סטודיו מתקדם שבו התכנון מתבצע מראש בתלת ממד, ומאפשר ללקוח חוויה של תהליך תכנון משותף, יד ביד עם האדריכל.

מהו הסגנון של הסטודיו וסוג העבודות שלך? הסטודיו שלי עוסק במקומות ברי קיימא עבור המאה העשרים ואחת. אני לא מעלה באוב שלדים מן העבר, ולא שבוי בסגנונות אשר מנותקים מהזמן והמקום בו נמצא המבנה. הסגנון שלי, אם ניתן להגדירו במילים, מושפע מהאדם עבורו אני מתכנן ומרוח המקום. בחירה בחומרים מקומיים ממקור אחראי, הפניית המבנה בצורה אופטימאלית לאוויר ולאור, שימוש בהצללות מתוחכמות ואלמנטים מעוררי סיפור והשראה הם תמיד חלק מהיצירה האדריכלית שלי.
>>> להמשך קריאה לחץ כאן <<<
|