ראיון מיוחד לכבוד פתיחת שנת הלימודים האקדמית: ראש החוג לארכ' בויצו חיפה || מאמרי דעה

ראיון מיוחד לכבוד פתיחת שנת הלימודים האקדמית: ראש החוג לארכ' בויצו חיפה

לכבוד פתיחת שנת הלימודים האקדמית, יצאנו לראיין את ראשי הפקולטות לאדריכלות בארץ, ולשמוע מהם על הייחוד של המחלקה אותה הם מייצגים, מצב האדריכלות בארץ והציפיות לעתיד. את סדרת הראיונות פותחת ארכ' אירית צרף-נתניהו, ראש המחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי לעיצוב - ויצו חיפה.

מה הייחוד של המחלקה ביחס למחלקות האחרות בארץ?
אגע בארבע נקודות מרכזיות המייחדות את המחלקה:
• תכנית הלימודים מדגישה את החיבור והרצף בין כל מקצועות העיצוב וקני המידה השונים של התכנון – בשונה מבתי'ס אחרים, מועברים בכל סמסטר שני סטודיו במקביל: סטודיו אדריכלי וסטודיו נוסף בעיצוב: סטודיו מחקרי, סטרוקטורות דינאמיות, עיצוב מוצר, עיצוב פנים ויישום טכנולוגי. הנושאים משתנים ומשלבים שיתופי פעולה עם התעשייה, הקהילה ונושאי מחקר אקטואליים.

• הסטודיו הינו סטודיו אינטגרטיבי – הוא מרכז הלימוד וההתנסות. מנחה אותו צוות מורכב בין דיסציפלינרי [אדריכלים, מעצבים, מהנדסי קונס', אדר' נוף ויועצי מערכות בנין] וסביב הסטודיו נלמדים מקצועות תומכים.

• תואר בוגר בארכיטקטורה וחינוך [B.Arch.Ed] הינו תואר ייחודי למחלקה שלנו בין כל בתי הספר המוכרים. היינו, תואר ראשון באדריכלות ובנוסף תעודת הוראה. לימודי החינוך במחלקה לארכיטקטורה נתפשים כהרחבת המימד התרבותי והאחריות החברתית של המקצוע.

• יחודיות המחלקה מתבטאת גם בדיאלוג המתנהל בין חבריה, בשקיפות התהליכים, בגמישות לשינויים, בחופש הדעה, ביכולת ההשפעה ובאינטראקציה בין מורי המקצועות השונים תוך עבודת צוות מפרה וכמובן במעורבות הסטודנטים בנעשה במחלקה.

במה יעסוק פרויקט הגמר בשנה זו? האם יש נושא מוגדר או בחירה חופשית?
פרויקט הגמר מוגדר כפרויקט תזה, המשקף את רוח המחלקה ונעשה במסגרת של סטודיו, בו צוות רחב של מנחים ויועצים מלווה את הסטודנט לאורך התהליך. תחילתו בהגדרת הסוגיה וסופו בפרויקט אדריכלי כפרק האחרון בתזה האישית של כל סטודנט. בחירת הסוגיה/ נושא אמורה לבטא את עמדתו של הסטודנט [ערכית וביקורתית] בתחום אותו בחר לחקור, תוך התמודדות עם האתגרים שמציבה לנו הסביבה הטבעית והבנויה.

הסטודנט נדרש לרמת מורכבות והקשרים - מרמת העיר ועד לרמת התוכן האדריכלי, מרמת חקירת המושג המופשט ועד לעיצוב הצורה האדריכלית. כל זאת מתוך ראיה מציאותית ומפוכחת: התחשבות בקיים וכיבודו, הבנת ההקשרים ההיסטוריים/ תרבותיים/ פוליטיים/ כלכליים של המקום, והבחנה בצרכים האמיתיים של החברה אותה האדריכלות משרתת.
התשתית האידיאולוגית הנה של אדריכלות מעורבת: אדריכלות שלא פועלת במגדל שן מנותק מהעולם אלא פועלת בתוכו - רלוונטית ושייכת למקום ולזמן. יוצרת מתוך צרכים ממשיים ומתוך קונפליקטים בוערים. מחויבת לשאלות חברתיות, פוליטיות, כלכליות וסביבתיות. על הפרויקטים להגיב לסביבה ולהשפיע עליה.



האם בשנים האחרונות חל שינוי בתוכנית הלימודים כתוצאה מהשינויים הכלכליים והחברתיים?
בהחלט. משבר הדיור על היבטיו השונים הוא הנושא הבוער ביותר בחשיבה ובמעשה האדריכלי והעירוני בארץ. המשבר נוגע ביסודות המקצוע ומחייב יצירה של מיומנויות, כלים ופתרונות חדשים.

לפני כשנה היה נושא פרויקט הגמר במחלקה 'כאן גרים', הנושא דרש התמודדות עם נושא הדיור מבחינה קונספטואלית, פרוגרמאתית ומרחבית, תוך פיתוח עמדותיו האישיות של כל בוגר וניסיון לפרש מחדש באופן מרחבי את המושג 'לגור בארץ'.

>>>להמשך קריאת הראיון לחץ כאן<<<