מיזם היובל לאדריכל ההתיישבות והערים המרכזיות ריכרד קאופמן || ארועים

ריכרד קאופמן , יליד גרמניה, נקרא מאירופה על ידי ארתור רופין בשנת 1920, בהיותו בן 33, כדי לתכנן שכונות עירוניות ויישובים חקלאיים, בהתאמה לתפישות החדשות בתחום האורבני והאסתטי ובתחומים חברתיים-כלכליים. קאופמן היה בעל הספק עבודה בלתי רגיל ובעל תפישת עולם ציונית, חלוצית ומודרנית. תקופה ארוכה היה האחראי על התכנון והבניה בארץ מטעם הסוכנות, שפעלה אז כממשלת היישוב היהודי תחת המנדט הבריטי. הוא תכנן למעלה מ-130 ישובים חקלאיים בישראל, שכונות וישובים עירוניים וכן בניינים רבים ברחבי הארץ. אחד מהם, בית ראש הממשלה בירושלים, שונה לבלי הכר במהלך העשורים האחרונים.

מתוך תפישה אדריכלית חדשנית ומחויבות חברתית עמוקה, תכנן קאופמן מרקמים פיזיים המבטאים מצד אחד חיים משותפים ומצד שני כבוד והגנה על איכות חיי הפרט והסביבה. הוא זה שתכנן את מושב העובדים הראשון בעולם (נהלל) ואת הקיבוץ הראשון (דגניה א'), את בית העם וחדר האוכל הראשונים, ושורה ארוכה של יישובים בגליל, בעמק יזרעאל ובעמק בית שאן, לאורך החוף, בשרון, בעמק חפר, בשפלה, בהרי ירושלים ובדרום הארץ. בכך היה, למעשה, למתכנן הכפרים הראשון בעולם. שכן, עד אז יישובים חקלאיים בכל מקום קמו וצמחו באופן ספונטני. בתחום העירוני הוא תכנן בירושלים את השכונות רחביה, תלפיות, בית הכרם, קריית משה, בית וגן וגבעת מרדכי. בחיפה הוא תכנן את בת גלים, נווה שאנן, הדר ושכונות הכרמל. כמו כן תכנן את הרצלייה, רמת השרון, רמת גן, קריית אתא, קריית ביאליק ועוד. וכמאמר הפתגם "הסנדלר הולך יחף": לעצמו לא מצא קאופמן זמן ועניין לתכנן דירה או בית. הוא ומשפחתו חיו בירושלים בדירות שכורות ותמיד היה נדיב לכל נזקק.

המוסיקאי נעם שריף, המודע למורשתו הרעיונית ולעבודותיו האדריכליות החלוציות והמצוינות של קאופמן, נענה לפנייתו של האדריכל ד"ר אוריאל אדיב מירושלים, היוזם והמניע את אירועי "ריכרד קאופמן 2008", והסכים לחבר יצירה מוסיקלית לרגל אירועי שנת היובל , שתתרום לחשיפה ולהפצה של המורשת התרבותית של קאופמן. 2008. לא מעט הוגי דעות ואדריכלים נודעים כבר אמרו, בגרסאות שונות, ש"האדריכלות היא מוסיקה קפואה".

חגיגות, כנסים, סיורי שטח ועוד

מיזם "ריכרד קאופמן 2008" כולל, ביוזמתו של ד"ר אדיב, מעורבות מעשית של האוניברסיטאות, המכללות ובתי הספר לאדריכלות, החל משנה"ל הקרובה. לשנת 2008 מתוכנן מגוון של אירועים וחגיגות, רבים מהם בישובים שקאופמן תכנן. כן בתוכנית הפקה של תערוכות, סרטים, ספרים, סיורי שטח, ימי עיון והדרכות, סמינרים אקדמיים מקומיים ובינלאומיים, תחרויות אדריכלות ועיצוב ועוד. אתר אינטרנט נמצא בימים אלה בבדיקת היתכנות. אחד המרכיבים הראשיים של המיזם יהיה שימורו של ארכיון קאופמן הנמצא בארכיון הציוני בירושלים ופתיחתו לקהל הרחב.

על מעורבות פעילה בארועי "ריכרד קאופמן 2008" כבר הודיעו הגופים הבאים: המועצה לשימור אתרים, הסוכנות היהודית, עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, איגוד המתכננים בישראל, "איקומוס", "דוקומומו", איגוד המוזיאונים הבינלאומי, אגודת הידידות ישראל-גרמניה, יד בן צבי, מכללת בית ברל ועוד. וכן מחו"ל מוסד ה"באוהאוס" בדסאו, המוזיאון הגרמני לאדריכלות בפרנקפורט והמוזיאון היהודי שם.

עד היום כבר הבטיחו שמונה מחשובי החוקרים הגרמניים בתחום האדריכלות הארצישראלית את השתתפותם בפאנלים ובאירועים שייערכו ביוני 2008 ברחבי הארץ.

מאחורי מיזם "ריכרד קאופמן 2008" עומד ועד ציבורי ובו חברים אנשי ציבור, אדריכלים, אנשי אקדמיה, אמנים ונציגי מוסדות הקשורים לנושא.