תערוכת יחיד בגלריה פריסקופ
|| ארועים
בימים אלו עולה תערוכת יחיד CAMOUFLAGE לאמנית מרינה מוחין. מרינה, בת 46, נולדה למשפחת אמנים וחיה בעיר חיפה. מרינה מוחין נעה ביצירתה במתח בין שייכות לזרות, בין תחושת נחיתות והכרה. בעבודותיה היא בודקת את האמביוולנטיות הקיימת ברצון להשתייך לבין הנאמנות לעצמה וזהותה, מוחין שואלת שאלות קשות לגבי מה היא הישראליות אליה היא שואפת ומציגה מבטים שונים לאותה השאיפה. המהלכים החושפניים המוצגים בעבודותיה לא ישאירו צופים אדישים.
''הנני נושאת בתוכי סיפור חיים המתאר מסע של חיפוש זהות ושייכות בתוך מרחב חברתי ורב תרבותי בישראל. עליתי לארץ לפני 31 שנים, בגיל 15, מטג'יקיסטן. נקלעתי למערבולת של תהפוכות תרבותיות וחברתיות. נתפסתי כ''רוסיה'' -רוסיה איננה ארץ מולדתי. נאבקתי להגדיר מחדש את זהותי במקום שבו ההיסטוריה והתרבות שלי לא זכו להכרה מיידית. התמודדות זו הביאה אותי לקחת בחירות משמעותיות אשר התוו את נתיב חיי: למדתי רק בישראל, נישאתי לישראלים מעדות שונות, והקדשתי שנים רבות להוראה בישראל. כל אלו בעודי מתמודדת עם דעות קדומות וסטיגמות -'את טובה בציור כי את רוסיה' , ''רוסיות טובות בטכני'' , 'מה, לוקחת מונית כשסיימת ניקיון?'' ''את מדברת עברית?'' , ''אני מבינה שקשה לך לדבר ולמצוא מלים מול הכיתה, את לא מפה...' תגובות אלו הדגישו את החשיבות שלי להגדיר לעצמי אותי ולהיאבק על הכרתי ושייכותי בחברה הישראלי- אני לא רוסיה''!
קרדיט : אלה פיינשטיין ואילן מור יוסף
בתערוכה זו החליטה מוחין להתמקד ביצירה כביטוי עצמי אותנטי וכמחאה נגד הסטראוטיפים המוטלים עליה. התערוכה שהיא מקיימת, מתמקדת בזהות כבחירה, מהווה אתגר לקונספציות קיימות על זהות ושייכות. באמצעותה, היא שואלת עד כמה החברה הישראלית מאפשרת לה, לבטא את המורכבות שלה לקבל אותה כחלק ממנה. 'מתי אקבל קרדיט על הישגי וכישרונותיי כישראלית ולא כרוסיה?' שואלת מרינה.
''הנני נושאת בתוכי סיפור חיים המתאר מסע של חיפוש זהות ושייכות בתוך מרחב חברתי ורב תרבותי בישראל. עליתי לארץ לפני 31 שנים, בגיל 15, מטג'יקיסטן. נקלעתי למערבולת של תהפוכות תרבותיות וחברתיות. נתפסתי כ''רוסיה'' -רוסיה איננה ארץ מולדתי. נאבקתי להגדיר מחדש את זהותי במקום שבו ההיסטוריה והתרבות שלי לא זכו להכרה מיידית. התמודדות זו הביאה אותי לקחת בחירות משמעותיות אשר התוו את נתיב חיי: למדתי רק בישראל, נישאתי לישראלים מעדות שונות, והקדשתי שנים רבות להוראה בישראל. כל אלו בעודי מתמודדת עם דעות קדומות וסטיגמות -'את טובה בציור כי את רוסיה' , ''רוסיות טובות בטכני'' , 'מה, לוקחת מונית כשסיימת ניקיון?'' ''את מדברת עברית?'' , ''אני מבינה שקשה לך לדבר ולמצוא מלים מול הכיתה, את לא מפה...' תגובות אלו הדגישו את החשיבות שלי להגדיר לעצמי אותי ולהיאבק על הכרתי ושייכותי בחברה הישראלי- אני לא רוסיה''!
קרדיט : אלה פיינשטיין ואילן מור יוסף
בתערוכה זו החליטה מוחין להתמקד ביצירה כביטוי עצמי אותנטי וכמחאה נגד הסטראוטיפים המוטלים עליה. התערוכה שהיא מקיימת, מתמקדת בזהות כבחירה, מהווה אתגר לקונספציות קיימות על זהות ושייכות. באמצעותה, היא שואלת עד כמה החברה הישראלית מאפשרת לה, לבטא את המורכבות שלה לקבל אותה כחלק ממנה. 'מתי אקבל קרדיט על הישגי וכישרונותיי כישראלית ולא כרוסיה?' שואלת מרינה.
מסע זה אינו רק חיפוש אחר זהות אישית אלא גם תהליך של גילוי מחדש של המונח 'ישראליות'. הוא מאתגר את הגדרותיה המסורתיות ומציע פרשנות רחבה יותר, אחת שמתחשבת בגוונים הרבים של זהויות, תרבויות, וסיפורים אישיים שמרכיבים את החברה הישראלית. הטראומה הלאומית שאנו חווים כרגע כולנו- העלתה בה מחדש את הרצון לדבר ולכבד את הישראליות. עכשיו , יותר מתמיד היא חייבת להרגיש ישראלית. מרינה מוחין בוגרת לימודי תואר ראשון עיצוב אופנה וחינוך- מרכז האקדמי ויצו חיפה, ולימודי תואר שני בעיצוב סביבת למידה.
קרדיט : אלה פיינשטיין ואילן מור יוסף
בין העבודות המוצגות בתערוכה הנוכחית סדרה של פורטרטים תלת ממדיים אנושיים מכוסים בבד שקוף. מטפורה לשיח על המורכבות והרב-צדדי של זהות אישית. הבד, בתור חומר מכסה הסתר וגילוי במקביל, מציע מטאפורה לדרך בה אנו בוחרים להציג או להחביא חלקים מעצמנו. כל פורטרט משדר רגשות ומאפיינים שונים, והבד מחזק את התחושה של זהות לא ברורה או לא מוחלטת, המשתנה תלוי בזווית ההסתכלות ובאור הפוגע בו. העבודה מזמינה את המבקר להתבונן ולחקור, לחשוב על הדרך בהקשר של הזהות האישית והחברתית שלנו.
היצירה היא מטאפורה לזהות שלנו ולאופן שבו היא משתנה ומתמתחת תחת השפעות חיצוניות ופנימיות. הזרמים שיוצאים מהכיסוי מייצגים את התהליכים הדינמיים שבהם הזהות שלנו נבנית ומתפרקת, כמו גם את ההשפעה שיש לחברה ולתרבות על האדם. השימוש בצבע לבן בלבד מדבר על חוסר זהות ספציפית, הדמות עוד לא צבעה בצבעים האישיים שלה ונותרה פתוחה לאפשרויות. היצירה מאתגרת את המתבונן להתבונן על הזהות האישית כמשהו שאינו קבוע אלא נע ומשתנה בתמידיות.
קרדיט : אלה פיינשטיין ואילן מור יוסף
CAMOUFLAGE תערוכת יחיד לאמנית מרינה מוחין
פתיחה: 23.03.2024
נעילה: 13.04.2024
אוצר: ד''ר עומרי גורן
בגלריה פריסקופ ,
רח' בן יהודה 176 תל אביב
שעות הביקור בתערוכה: שני-חמישי: 17:00-20:00,שישי-שבת: 11:00-13:00
קרדיט : אלה פיינשטיין ואילן מור יוסף
בין העבודות המוצגות בתערוכה הנוכחית סדרה של פורטרטים תלת ממדיים אנושיים מכוסים בבד שקוף. מטפורה לשיח על המורכבות והרב-צדדי של זהות אישית. הבד, בתור חומר מכסה הסתר וגילוי במקביל, מציע מטאפורה לדרך בה אנו בוחרים להציג או להחביא חלקים מעצמנו. כל פורטרט משדר רגשות ומאפיינים שונים, והבד מחזק את התחושה של זהות לא ברורה או לא מוחלטת, המשתנה תלוי בזווית ההסתכלות ובאור הפוגע בו. העבודה מזמינה את המבקר להתבונן ולחקור, לחשוב על הדרך בהקשר של הזהות האישית והחברתית שלנו.
היצירה היא מטאפורה לזהות שלנו ולאופן שבו היא משתנה ומתמתחת תחת השפעות חיצוניות ופנימיות. הזרמים שיוצאים מהכיסוי מייצגים את התהליכים הדינמיים שבהם הזהות שלנו נבנית ומתפרקת, כמו גם את ההשפעה שיש לחברה ולתרבות על האדם. השימוש בצבע לבן בלבד מדבר על חוסר זהות ספציפית, הדמות עוד לא צבעה בצבעים האישיים שלה ונותרה פתוחה לאפשרויות. היצירה מאתגרת את המתבונן להתבונן על הזהות האישית כמשהו שאינו קבוע אלא נע ומשתנה בתמידיות.
קרדיט : אלה פיינשטיין ואילן מור יוסף
CAMOUFLAGE תערוכת יחיד לאמנית מרינה מוחין
פתיחה: 23.03.2024
נעילה: 13.04.2024
אוצר: ד''ר עומרי גורן
בגלריה פריסקופ ,
רח' בן יהודה 176 תל אביב
שעות הביקור בתערוכה: שני-חמישי: 17:00-20:00,שישי-שבת: 11:00-13:00
תכנון ועיצוב מטה חברה בברזיל
למרות הכל: ענף האדריכלות והעיצוב בתנועה
רענון אביבי לבית: מבצעים והשקות לפסח
מול הכנרת: בית שמרגיש כמו חופשה - אדריכלות ועיצוב: סטודיו 'רות ולבנה' 
צבע כאמירה של שמחה: השפה האופטימית של סטודיו טולה
נשים שיודעות לבנות, לעצב ולהוביל 
קולקציות 2026 אביב
דווקא עכשיו: צאו החוצה מאת שי דוד, מעצב נוף, כרכום 
הגוונים החדשים באקריל - בלורן
מלון בוטיק פרטי: דירה בראשון לציון שעוצבה כפרק חיים חדש - מעצבת פנים שני חיוט
לא רק עיצוב - יצירה מחדש של בית - מעצבת פנים גלית ששון 
הצד השמח של העיצוב: הבחירות שעושות חג בבית
אהבה על שרטוטים: כשהשיפוץ הופך למבחן הזוגיות
הוא רצה מודרני. היא חלמה כפרי. והמעצבות? מצאו דרך שלישית 
עולם המטבחים: כל מה שרצית לדעת
|
||||