תערוכות חדשות במוזיאון פתח תקווה לאמנות
|| ארועים
עונת התערוכות החדשה במוזיאון פתח תקווה לאמנות נפתחת עם תערוכה רטרוספקטיבית למוטי מזרחי –אחד האמנים הבולטים בישראל. זוהי התערוכה המקיפה ביותר לאמן אשר יצירתו הרב תחומית היתה ועודנה חלוצית במובנים רבים. לצידו, תערוכה של מתן גולן מציגה נוף חפצים פתייני וחידתי; תערוכה של מאיה אטון המציעה הצבה חדשה, אחרת, של פרויקט שנוצר והוצג בסדנת ההדפס ירושלים ועוסק בתפיסת המציאות בין סדר לכאוס; תמר סימון מציגה 'קלסתרונים', דיוקנאות בטכניקות הנהוגות במעבדות זיהוי פלילי בניסיון לזהות נעדרים. תערוכתו של אלי קופלביץ', חבר קיבוץ דפנה, שנאלץ להתפנות בעקבות הסכנה בגבול הצפוני, יציג עבודות וידאו, וסדרת ציורי נייר העוסקים בהתמודדות עם מלחמה וכאב.
מוטי מזרחי / הבהובי תודעה
אוצרות: גליה בר אור, אירנה גורדון
הבהובי תודעה – תערוכה רטרוספקטיבית ראשונה המוקדשת לאחד האמנים הבולטים בישראל, מוטי מזרחי, התערוכה מלווה בקטלוג/ ספר על פעילותו האמנותית מראשית דרכה ועד ימינו. מזרחי נולד ב-1946 בשכונת שבזי בתל אביב. ב-1980 ייצג את ישראל בביאנלה בפריז, ב-1981 ו-1987 בביאנלה בסאן פאולו וב-1988 נבחר לייצג את ישראל בביאנלה בוונציה. התערוכה סוקרת את פועלו הענֵף משנות ה-70 של המאה ה-20 ועד היום. זוהי התערוכה המקיפה ביותר לאמן הפועל בלי הפסקה בתחומי מדיה שונים, בה יוצגו בבכורה גם עבודות חדשות.
עין השמש מוטי מזרחי 2012
בתערוכה שתוצג בחלל המרכזי של מוזיאון פתח תקווה לאמנות נפרשׂת יצירתו הרב-תחומית והחלוצית של מזרחי, בצילום ופרפורמנס, פיסול, וידיאו ומיצב. בדגש על הגוף האנושי ופגמיו, בהומור עצמי ובאירוניה, עבודותיו של מזרחי בוחנות מצבים של דיכוי ושליטה והיררכיות חברתיות של קבוצות חזקות וחלשות. במטעניהן הביוגרפיים המורכבים, הנוגעים בגוף הפגיע, בזהות מזרחית, במזרח ובמערב ובהכלאות ביניהם, הן חורגות מן האישי, מעגלים-מעגלים, אל האנושי, הרוחני והפוליטי, אל כוח החיים המניע פעולה, שיקום ותשוקה. באמצעות היסטים תכופים הגובלים באבסורד, יצירתו – החותרת לאחדות הניגודים, החומר והרוח – חדורה שניות של הגופני והמושגי, הפרטי והקולקטיבי, קרקוע הגוף הנמשך כלפי מטה מול תעופה ושחרור. בדרכו הייחודית הוא מתמודד עם תשוקת החירות והמגבלה המובנית בעצם הקיום האנושי.
מתן גולן/ שיר האהבה ומגירות אחרות
אוצרת: אירנה גורדון
תערוכת היחיד המוזיאלית הראשונה של מתן גולן היא מיצב המשלב עבודות פיסול, וידיאו, רישום והדפס, המרכיבות יחד נוף של שלושה סוגי אובייקטים: מגירות, פנינים וקאזו. המגירה היא רהיט שנועד לאחסון ושמירה. כשהיא סגורה, נדרשת פעולה אקטיבית על מנת לחשוף את מה שטמון ונסתר בה. מגירות, פתוחות או סגורות, הן חפצים בירוקרטיים סטטיים ו'קרים', שבה-בעת מְזמנים מגע שיפתח או יסגור אותן – ומנגד הן תנודתיות ונטרקות, חורקות ונעות. הקאזו הוא כלי נשיפה צפצפני, שצלילו מעוות את הקול האנושי באופן הומוריסטי וטורדני כאחד. הפנינה נוצרת כתוצאה מחדירת גוף זר לצדפה, כאשר הרכיכה הטמונה בה, בתגובה, מצפה אותו בחומר מבריק המתגבש לבסוף ליצירת פנינה. התהליך מזכיר היווצרות של עובר ברחם, אך הנולד אינו ממש חי.
big drawer drawing, 2023, photo credit Matan Golan
מאיה אטון / קצה עובד קצה עומד
אוצרת: אירנה גורדון
מאיה אטון, שהלכה לעולמה ביולי 2022 כשהיא בת 48 – היתה אמנית רב-תחומית מוערכת, מהבולטות באמני ישראל בעשורים האחרונים. יצירתה התפרשׂה על פני סוגי מדיה רבים – רישום, ציור והדפס, מיצב, וידיאו וסאונד – וניהלה דיאלוג מתמשך עם מחוזות הספרות והשירה, המוזיקה והפילוסופיה.
מאיה אטון / קצה עובד קצה עומד
אוצרת: אירנה גורדון
מאיה אטון, שהלכה לעולמה ביולי 2022 כשהיא בת 48 – היתה אמנית רב-תחומית מוערכת, מהבולטות באמני ישראל בעשורים האחרונים. יצירתה התפרשׂה על פני סוגי מדיה רבים – רישום, ציור והדפס, מיצב, וידיאו וסאונד – וניהלה דיאלוג מתמשך עם מחוזות הספרות והשירה, המוזיקה והפילוסופיה.
התערוכה קצה עובד קצה עומד במוזיאון פתח-תקווה לאמנות היא הצבה מחדש של תערוכה שהוצגה בסדנת ההדפס ירושלים ב-2019 וסיכמה שהות-אמנית של שנתיים בסדנה, שבמהלכן יצרה אטון גוף עבודות של הדפסי רשת, תחריטים ומיצבים. לצד עבודות בטכניקת התצריב שבה הרבתה לעבוד, בולטת כאן יצירתה בהדפס רשת שבו התנסתה לראשונה ויצרה בו מערך של עבודות על נייר וכן על טקסטיל, מתכת ועץ. הצגתו מחדש של הפרויקט ממשיכה דיאלוג לקראת תערוכה במוזיאון שנקטע בטרם עת, ומממשת בדרך אחרת את שיתוף הפעולה שנרקם בעבר, בסדנת ההדפס, בין אטון לבין האוצרת אירנה גורדון. ההעֲמדה הנוכחית, בחלל אחר, בזמן אחר ועם בחירות תואמות, מעניקה למהלך האמנותי המשכיות ופרשנות נוספת.
תמר סימון/ ללא בסיס
אוצרת: דניאל צדקה כהן
תמר סימון מציגה רישומי דיוקן ושלוש סצנות תיאטרליות העשויות בעט כדורי, בעיפרון אדום ובצבעי פנדה. רישומי ה'דיוקן' הם מעין 'קלסתרונים', הכלאות של דמויות שונות בטכניקות הנהוגות במעבדות זיהוי פלילי בניסיון לזהות נעדרים. ההכלאות של סימון מורכבות מפרוטומות [פלגי גוף עליונים] ושִחזורי פָנים שנעשו בעזרת בינה מלאכותית, לצד דימויים מתולדות האמנות וחלקי פָנים של האמנית עצמה. ליקוט הדמויות של סימון מְדמה את מנועי החיפוש הווירטואליים, המתחקה אחר כוונת המשתמש, מוביל לאינספור מקומות חדשים ומשנה את המהלך הראשוני. האלגוריתם המנחה אותו יוצר שיעבוד לתנועה חסרת יעד. הרישום העמלני של סימון שלוב בטכניקות הטכנולוגיות ונע בין האנושי לפלסטי.
אלי קופלביץ': גשם אינסופי לתוך כוס נייר
אוצרת: דניאל צדקה-כהן
אלי קופלביץ' – אמן וחבר קיבוץ דפנה הצפוני, שבימים אלה פונה מקיבוצו ומתגורר בקריית-טבעון – מציג בתערוכה גשם אינסופי לתוך כוס נייר ציורים על נייר ושתי עבודות וידיאו. בימים כתיקונם הוא עובד במינימרקט של הקיבוץ ומכנה את עצמו 'ירקן גלקטי'. במקביל עשה לעצמו מנהג של קבע: מדי יום, בשעות הערב, הוא מצייר במכחול ודיו על ניירות בפורמט שלדבריו 'יכול להיכנס לקרטון של שקדי מרק'. בעבודת הווידיאו ירקות וציורים – שבה נראים נרות, עציצים וצעצועי ילדים על מפה קומפוזיציה של טבע דומם – מספר קופלביץ' בקולו, על רקע השיר “Deacon Blues” של סטילי דן, על הפיצול הזה בחייו: ביום הוא שוהה בין ירקות ומוצרי צריכה, ובערב הוא מצייר, חסר מנוחה.
תמר סימון/ ללא בסיס
אוצרת: דניאל צדקה כהן
תמר סימון מציגה רישומי דיוקן ושלוש סצנות תיאטרליות העשויות בעט כדורי, בעיפרון אדום ובצבעי פנדה. רישומי ה'דיוקן' הם מעין 'קלסתרונים', הכלאות של דמויות שונות בטכניקות הנהוגות במעבדות זיהוי פלילי בניסיון לזהות נעדרים. ההכלאות של סימון מורכבות מפרוטומות [פלגי גוף עליונים] ושִחזורי פָנים שנעשו בעזרת בינה מלאכותית, לצד דימויים מתולדות האמנות וחלקי פָנים של האמנית עצמה. ליקוט הדמויות של סימון מְדמה את מנועי החיפוש הווירטואליים, המתחקה אחר כוונת המשתמש, מוביל לאינספור מקומות חדשים ומשנה את המהלך הראשוני. האלגוריתם המנחה אותו יוצר שיעבוד לתנועה חסרת יעד. הרישום העמלני של סימון שלוב בטכניקות הטכנולוגיות ונע בין האנושי לפלסטי.
אלי קופלביץ': גשם אינסופי לתוך כוס נייר
אוצרת: דניאל צדקה-כהן
אלי קופלביץ' – אמן וחבר קיבוץ דפנה הצפוני, שבימים אלה פונה מקיבוצו ומתגורר בקריית-טבעון – מציג בתערוכה גשם אינסופי לתוך כוס נייר ציורים על נייר ושתי עבודות וידיאו. בימים כתיקונם הוא עובד במינימרקט של הקיבוץ ומכנה את עצמו 'ירקן גלקטי'. במקביל עשה לעצמו מנהג של קבע: מדי יום, בשעות הערב, הוא מצייר במכחול ודיו על ניירות בפורמט שלדבריו 'יכול להיכנס לקרטון של שקדי מרק'. בעבודת הווידיאו ירקות וציורים – שבה נראים נרות, עציצים וצעצועי ילדים על מפה קומפוזיציה של טבע דומם – מספר קופלביץ' בקולו, על רקע השיר “Deacon Blues” של סטילי דן, על הפיצול הזה בחייו: ביום הוא שוהה בין ירקות ומוצרי צריכה, ובערב הוא מצייר, חסר מנוחה.
ללא כותרת,2014, קרדיט - רע בית מלאכה לצילום
תערוכות חדשות במוזיאון פתח תקווה לאמנות:
מוטי מזרחי / הבהובי תודעה
מתן גולן/ שיר האהבה ומגירות אחרות
מאיה אטון / קצה עובד קצה עומד
תמר סימון/ ללא בסיס
אלי קופלביץ': גשם אינסופי לתוך כוס נייר
אוצרים משתתפים: גליה בר אור, אירנה גורדון, דניאל צדקה-כהן
פתיחה חגיגית: יום חמישי, 11.1.2024 בשעה 19:30
נעילה: 18 במאי, 2024
מוזיאון פתח תקווה לאמנות
רח' ארלוזורוב 30, פתח תקווה
ב', ד', ו, שבת, 14:00-10:00 / ה' 20:00-16:00
www.petachtikvamuseum.com
רח' ארלוזורוב 30, פתח תקווה
ב', ד', ו, שבת, 14:00-10:00 / ה' 20:00-16:00
www.petachtikvamuseum.com
למרות הכל: ענף האדריכלות והעיצוב בתנועה
רענון אביבי לבית: מבצעים והשקות לפסח
מול הכנרת: בית שמרגיש כמו חופשה - אדריכלות ועיצוב: סטודיו 'רות ולבנה' 
צבע כאמירה של שמחה: השפה האופטימית של סטודיו טולה
נשים שיודעות לבנות, לעצב ולהוביל 
קולקציות 2026 אביב
דווקא עכשיו: צאו החוצה מאת שי דוד, מעצב נוף, כרכום 
הגוונים החדשים באקריל - בלורן
מלון בוטיק פרטי: דירה בראשון לציון שעוצבה כפרק חיים חדש - מעצבת פנים שני חיוט
לא רק עיצוב - יצירה מחדש של בית - מעצבת פנים גלית ששון 
הצד השמח של העיצוב: הבחירות שעושות חג בבית
אהבה על שרטוטים: כשהשיפוץ הופך למבחן הזוגיות
הוא רצה מודרני. היא חלמה כפרי. והמעצבות? מצאו דרך שלישית 
עולם המטבחים: כל מה שרצית לדעת
ט״ו בשבט בבית – אדריכלות ועיצוב כדרך חיים המחוברת לטבע|
|