תערוכת יחיד ב- Corridor Contemporary || ארועים

''סינתטיקה'', תערוכת היחיד של אביב גרינברג, מייצגת את חזרתו של גרינברג לציור באמצעות 50 ציורי שמן ורישומים שפותחו מתחילת המפגש של גרינברג עם פסולת פלסטיק. גרינברג מקלפת שכבות של עבודה ממושכת עם מוכן ופלסטיק, עד לחזרה אינטואיטיבית לדו-מימד. ציוריו מתארים פרשנויות שונות של צורה וצבע, וחושפים מושגים שלא הצליחו להתעצב כפסלים. בעוד פעולת הפיסול כפופה לצרכים של חומרי הגלם, משיכות המכחול משחררות את התמונה ממגבלות החומר הממשי. חקירותיו של גרינברג על שיבושים בייצור הופכים מאגר של כלים העומדים לרשותו של האמן. המעבר לקנבס מאפשר לפסולת לשגשג, והמרחב הציורי הופך לבלתי מוגבל. באמצעות סינתטיקה, גרינברג בוחן מגוון רגשות כלפי העולם המודרני, מהרהר בקו הנמוג בין הטבעי למלאכותי ושואל באילו צורות וצבעים נזהה את ההשלכות של עזיבתו.

הפרקטיקה היצירתית של אביב גרינברג [יליד 1991] נעה בין ציור ופיסול ומותחת את הגבולות של שני המדיומים. יצירותיו המוקדמות הן דיוקנאות בקנה מידה גדול עם צבעים עזים ודמויות המרמזות על סיפור נסתר. גרינברג נטש יותר ויותר את הציור הדו מימדי לאחר תערוכת הבכורה שלו [2015], והחל להפוך מאפיינים מציוריו לפעילויות פיסוליות באמצעות מוצרי תחזוקה שגילה בשכונתו. מאוחר יותר, הטיפול בחפצים נפוצים התפתח לשפה צורנית אסתטית שאליה הוא מכנה 'שפת הניקיון'. גרינברג חוקר את מושג הניקיון מנקודת מבט פסיכולוגית ואקולוגית כאחד. גרינברג מגיבה לדפוסים של הסתרה ודיכוי, עניינים אישיים ומשפחתיים, וגם מייצרת שיח על מבנים חברתיים, מערכות אקולוגיות משתנות והתנהגות צרכנים על ידי בידוד והגברה של אלמנטים המייחדים את המוצרים. הילה, אחותו של גרינברג, נפטרה בימים שבהם העולם כולו היה תחת חוקים נוקשים של ניקיון וסטריליות עקב נגיף הקורונה. הילה נאבקה שנים רבות בהתמודדויות נפשיות שליוו אותה מנעוריה. מותה המצער גרם לחשיפת הסיפור המשפחתי שהשתמר ולמיצוי גוף היצירות 'שפת הניקיון'.


סינתטיקה, קרדיט: אביב גרינברג


סינתטיקה, קרדיט: אביב גרינברג

גרינברג החל לבחון את הגדרות הייצור של חומרי הגלם הבסיסיים לעבודותיו בניסיון לנקב את 'התמונה המושלמת' השומרת על הדברים שנאסר עליו לדבר עליהם. תוך כדי שיטוט במפעל לייצור מיכלי פלסטיק נחשף גרינברג ל'אוצר', פסולת תעשייתית של מוצרי פלסטיק פגומים. בניגוד לעבודות המוכנות שלו והשימוש במוצרים 'שלמים', אלה 'החדשים והפגומים' מורכבים מהשפעות לא רצויות ומחומר גלם מבוזבז. דמיונו של גרינברג עורר צורות חופשיות ומיוחדות במינה, ששימשו שער חזרה לפעולת הציור. לדבריו, החזרה לציור הייתה לא מכוונת והחלה כסקיצות הכנה לפסלים או סקיצות של תובנות סביב חקר מתמשך של החומר. הציור הגיב לניסיונות פיסול שונים שבהם הפכה הפסולת לשלדים ולשרידי אדם, ליצורים בלתי נשלטים או נופים פראיים ואורגניים.

ציוריו של גרינברג מייצגים את המוצרים ככפופים, מנוזלים ומטפטפים. צורתם מתיישרת עם מאפיינים סוריאליסטיים, ציורים שנוצרו כדי להשיג תנועות לא רצויות על מנת לתאר את הלא מודע. ציוריו של גרינברג, בדומה לסוריאליזם, מציגים מציאות שונה מזו שאנו מכירים, אולם הצורות המעוותות בעבודותיו הן תוצאה סופית של מחקר מתמשך של פסולת ייצור אליה נחשף במפעל, תודעת מכונה. . בניגוד לסוריאליזם, המבקש לחרוג מהלוגי והרציונלי, האסתטיקה של גרינברג מבקשת לבנות יקום מתוך תופעות תעשייתיות בלתי רצוניות, חומר מיוצר שמתפרץ באופן טבעי, מתקשה ומתבזבז.


סינתטיקה, קרדיט: אביב גרינברג

סינתטיקה, תערוכת יחיד של אביב גרינברג
פתיחה: 17/11/22
נעילה: 31/12/22
Corridor Contemporary
בתוך מלון דיויד אינטרקונטיננטל
יחזקאל קאופמן 12
תל אביב