פרק מהספר ''דרך היצירתיות'' - מאת משה כץ  || מדיה

''דרך היצירתיות'' - ספר מאת משה כץ
כל אחד יכול להיות יצירתי! האם מישהו לימד אותך איך להיות יצירתי? האם אי פעם התבקשתם לחשוב מחוץ לקופסה ושמתם לב שחסרים לכם הכלים כדי להיות חדשניים, להיות האומנים של עצמכם?
מה אם אומר לכם שרוב האנשים כלל לא מודעים לפוטנציאל היצירתי שחבוי בתוכם שאתו הם נולדו, משום שמעולם לא לימדו אותם את התהליך היצירתי שמוביל בהדרגה מהמופשט ואל המוצר הסופי.
כל אחד יכול להיות יצירתי, ולשפר את היכולות האישיים על ידי ידע ייחודי וההבנה- מה היא יצירתיות. על ידי כלים קונקרטיים ותרגול, הספר מציע בדיוק את זה ולכל מי ששייך בדרך זו או אחרת לתחומי היצירה, תחומי העיצוב, האמנות והחדשנות. הספר נכתב עבור כל מי שסקרן ומתעסק בתחומי היצירה, ההשראה, התפתחות אישית וחדשנות. דרך היצירתיות, תוכלו סוף סוף להפוך ליוצר החופשי שרציתם ונועדתם להיות- לראות את המציאות כהמלצה ולחלום עם עיניים פקוחות!

תוכן העניינים של הספר
הקדמה 4
פרק 1 – רקע ביוגרפי
פרק 2 – על היצירתיות
פרק 3 – על יצירתיות וספק
פרק 4 – על יצירתיות וסקרנות
פרק 5 – על יצירתיות ושפה
פרק 6 – על יצירתיות, אדריכלות ועיצוב
פרק 7 – על יצירתיות ואינטואיציה
פרק 8 – על יצירתיות ורוחניות – אהבה, ממד העכשיו וסנכרון
פרק 9 – על יצירתיות ותודעה
פרק 10 – על יצירתיות והילד שבי
פרק 11 – על יצירתיות וקיצוניות
פרק 12 – על יצירתיות ופחדים, אגו, פרפקציוניזם ומחסומים
פרק 13 – על יצירתיות ותגובה לחיים
פרק 14 – על יצירתיות ותפקידה של החברה
פרק 15 – על יצירתיות ותנועה
פרק 16 – על יצירתיות ונדודים
פרק 17 – על יצירתיות ושאלת הבית
פרק 18 – על יצירתיות והמשורר הפנימי
פרק 19 – על יצירתיות ואבסורד
פרק 20 – על יצירתיות ואלתור, האומץ להעז
פרק 21 – על יצירתיות למידה והוראה
פרק 22 – על יצירתיות ורב-תחומיות
פרק 23 – על יצירתיות ותהליך – מילה-סימן-צורה-חלל-מקום
פרק 24 – על יצירתיות וחמש השאלות
פרק 25 – על יצירתיות ומה הדבר חולם להיות
פרק 26 – על יצירתיות והפשטה
פרק 27 – על יצירתיות וחופש
פרק 28 – על יצירתיות וחלום בהקיץ
פרק 29 – על יצירתיות והשראה
פרק 30 – על יצירתיות בכל מקום, המציאות כהמלצה
פרק 31 – על יצירתיות וחוצפה, המורד האנרכיסט

פרק 6 – על יצירתיות, אדריכלות ועיצוב

כפי שכתבתי, התחלתי את דרכי כשהייתי בן שש-עשרה, אז למעשה בחרתי את המקצוע שבו ארצה לעסוק כל חיי. אדריכל! עד אז הייתי ילד המשקיע את רוב זמנו בפעילות יצירתית כזו או אחרת – ובעיקר אהבתי לתת לדמיון שלי לספר סיפורים מצחיקים ואבסורדיים. בתקופה ההיא עדיין לא היה טלפון סלולרי, והבריחה הייתה לתוכי יותר מאשר לעולמות דיגיטליים, שעוד היו בהתפתחות אי שם במרתף של נער אמריקני, שלימים יהפוך למיליארדר.
מתוך אהבה ותשוקה עצומה חיפשתי את מקומי בעולם החדש והאין-סופי שנפתח לפניי, וכמובן היצירתיות הייתה ונשארה חלק בלתי נפרד מחיי באופן אינטואיטיבי מאוד ועל-פי צורך פנימי, לא מודע ולא מחושב, פשוט ניסיתי להביע את עצמי. הסביבה עודדה את החופש שלי, קיבלתי חיזוקים מהמשפחה, מחברים וממורים בבתי הספר, וכולם אמרו שיש בתוכי משהו מיוחד, ואני פשוט צריך להמשיך בדרכי. כל אלו עזרו לי מאוד להאמין בעצמי, ודרך ההערכה והאהבה שלהם אהבתי והערכתי את עצמי.
הכול עובד לפי קולות. ילדים ניזונים מהקולות שהם שומעים בחוץ – קולות של הורים, של מורים, של ילדים אחרים. ככל שהקולות חזרתיים יותר, כך הם חודרים יותר עמוק, והקולות החיצוניים הופכים עם הזמן לקולות המתנגנים מעצמם, מתוך הרגל, בתוך מוחו של הילד או של הנער או אפילו של הבוגר. וכך, גם כשהסביבה מפסיקה להשמיע אותם, האדם ממשיך לחזור עליהם בעצמו. קולות אלו יכולים להיות חיוביים או שליליים, ולכן זה קריטי לעתידו, שיקבל הילד מנה גדושה בקולות חיוביים, מחזקים, אוהבים ומעודדים בכל מצב, גם כשזה לא תמיד מוצדק. הקולות החיצוניים שאני זוכר עד היום היו קולות של אהבה, קולות ששידרו לי שאני טוב, שאני מוכשר, שאני צריך להמשיך ולא לפחד, שאני צריך לנסות עוד ועוד, שכולם רוצים בטובתי ועומדים מאחוריי, שאני היחידי שיודע מה נכון לי, קולות שמדרבנים להמשיך ולנסות, והתוצאה לא ממש חשובה. העיקר הוא התהליך של העשייה ושל הלמידה.
קולות החופש הללו הפכו לשלי עם הזמן. וכנגד כל הרוע והמגבלות ששמעתי בחיי הבוגרים מאנשים חסרי ביטחון, היה הקול הפנימי שלי תמיד חזק יותר, והוא דחף אותי למקומות ולדרכים לא שגרתיים. באומץ ובאמונה עצמית הביא אותי הקול הפנימי שלי לפסגות שלא הייתי מגיע אליהן אילו הייתי מאמין לקולות השליליים של הסביבה. התודעה היצירתית שלי התקבעה בגיל צעיר מאוד, ובזכות קולות חיוביים אלו היא נשמרה כל חיי ורק התפתחה, השתפרה, והייתה חלק בלתי נפרד מכל דבר שעשיתי.
אחרי שהבנתי שהשפה היצירתית שדרכה ארצה לתקשר עם העולם היא אדריכלות, הייתה התשוקה שלי אליה עצומה, ואליה כיוונתי את כל הרגישות, הסקרנות והיכולות שהיו לי. בחרתי ללמוד באוניברסיטה של פירנצה, בפקולטה לארכיטקטורה, והייתי מוקף שם, בעיר הזאת, ביצירתיות קפואה. העיר הייתה לי למורה הטובה ביותר, למלווה הכי אינטימית וחשובה, ועוררה בי השראה אין-סופית בזכות כל המתנות שקיבלה מגאוני האומנות והיצירה בכל הזמנים, שהטביעו את חותמם באבן ובחלל. הרגשתי שאני מתהלך בין יוצרים, בתוך היצירות שלהם, וכל מה שנותר לי זה ללמוד מהסודות שהשאירו אחריהם.
כבר בתחילת הדרך קראתי המון ספרים, וכולם, באופן שאיננו מקרי, כיוונו אותי לדרך החיפוש האישית שלי, למסע שנמשך עד היום – פרנק לויד רייט דיבר על הבאר האין-סופית של ההשראה, שממנה הוא שואב את הרעיונות שלו, ואני נדהמתי והסתקרנתי למצוא את שלי; לואיס קאהן תיאר את החלל ואת האור כחומר גלם רוחני ומופשט, וחיבר לי את האדריכלות לחוויה נשלטת; מיכלאנג'לו עסק בעבודותיו בדינמיות העצומה; דנטה אליגיירי דיבר על האומץ ועל התשוקה שלו בכניסה לעולמות חדשים, והיו עוד גילויים על היצירתיות ש'הקומדיה האלוהית' הביאה לי. קראתי את הפנומנולוגים ואת האקזיסטנציאליסטים ואת סלבדור דאלי עם הסוריאליסטים, והם החזירו את החלום למושג מרכזי עבורי. והיו עוד רבים וטובים שנחשפתי אליהם, שהפכו לי למורים ולמדריכים במסע. כולם הלכו לעולמם, אך המילים והעבודות שהשאירו דיברו, צעקו חזק וברור, יותר מכל אדם חי שהכרתי באותה התקופה.
ברגע מסוים הבנתי במקום מאוד אישי וללא היגיון, פשוט בתחושה פנימית, שהדבר החשוב ביותר שעליי ללמוד ולשלוט בו הוא התהליך היצירתי. כלומר הדרך שלתוכה אני מכניס את עצמי בכל פעם שאני רוצה לתכנן פרויקט, מתוך ידיעה מראש שבסוף התהליך אמצא יצירה חדשה ומיוחדת מקודמה. ואולם אף אחד לא ידע לעזור לי בכך, וכל פרופסור שדיברתי איתו וביקשתי את עזרתו אמר לי שבחרתי בדרך כל כך אישית שאף אחד לא יכול לתת לי את מה שאני מבקש. רוב הפרופסורים, מלבד אחד, לא הבינו בכלל מה אני רוצה ועל מה אני מדבר, ואחרים זלזלו בכל המושג הזה שנקרא יצירתיות או טענו שלהיות יצירתי, במקרה הטוב, אם יתמזל מזלך, זו היכולת לומר שוב את מה שגדולים ממך כבר אמרו בעבר.


כריכת הספר: דרך היצירתיות

ואכן זו הייתה דרך אישית ובודדה מאוד. הכנסתי את עצמי למדבר אין-סופי שבו לא הייתה לי שום יכולת להתמצא, רק לנדוד ולחפש רמז או כיוון, מצד אחד. מצד שני, הדרך הייתה מלאת גילויים מדהימים ורגעי אושר עילאיים, ורגעי פחד ועצבות ובלבול מנגד. הלכתי בה ארבע שנים עד שהרגשתי שיש בידי כלי ראשוני שאני יכול להתחיל לעבוד איתו, ולפתח ולשפר אותו ברבות השנים.
האחריות הגדולה ביותר של האדריכל כלפי העולם היא היצירתיות. האדריכל אמור לעשות כל שביכולתו כדי להיות הכי יצירתי שיוכל כדי לשפר את הסביבה ולעורר השראה בנפש האדם דרך המקומות שבהם הוא חי, עובד ומבלה את זמנו. בכל רגע בחיינו אנחנו עטופים באדריכלות המשמשת רקע עבור החיים שלנו, ולכן זוהי אחריות עצומה להיות מי שמעצב ומתכנן את תפאורת חיינו. על-פי אמונתי, לפני שייתן המקום מענה פרקטי וטכני לפי ייעודו, עליו לחמם את נפש האדם בהשראה ובתדהמה. עליו להיות מקום הגורם לרוח שלך לרקוד מרוב אושר גם אם מדובר בתחנת אוטובוס קטנה או בחדר שירותים בלבד. העולם כבר נמצא בשלב שבו תוכנות מחשב פשוטות יודעות לייצר תוכנית הגיונית וחלוקה בסיסית של מקום ולהכניס בו שימושים פרקטיים. האדם כבר אינו נדרש למשימה זו. לעומת זאת, הוא נחוץ כדי להפיח רוח חיה ונשמה במקומות הללו. היצירתיות היא המשאב הכי חשוב שהיה בעבר, אך יותר מתמיד היא המשאב החשוב ביותר לעתידנו.
היצירתיות היא אחריות והיא חובה. זו לא פריבילגיה, זו חובה מוסרית של האדריכל כלפי העולם. יצירתיות, תפקידה להעשיר את החיים, לגלות לנו את סודות המקום, את הפוטנציאל הנסתר שלו, את היופי ואת היחסים עם הסביבה. היצירתיות האדריכלית הופכת את החלל לחוויה מרגשת, רוחנית, אינטלקטואלית, וכדי לממש חוויה זו נדרש האדריכל לתהליך יצירתי, כזה שעוזר לו להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל המקסימלי של המקום. היצירתיות שבאדריכלות היא זו שהופכת את האדריכלות מסתם דף של הוראות הפעלה לשירה ולפיוט; למקום, שבכל פעם שתבקר בו תגלה עוד משהו חדש על עצמך או שתבין קצת יותר מהמסר ומהעומק ומהעושר שקיים בו; לאדריכלות היודעת לנהל דיאלוג עם רגשות וחושים ותחושות המעוררים אותנו מההרגל היום-יומי והאפור.
אדריכלות כזו צומחת בעזרת תהליך יצירתי, תהליך המחפש להביע את החלום של האנשים לחיות ביחד. איך נראה החלום הזה? על מה העיר חולמת? איך מתרגמים את החלום הזה למציאות? תסתכלו סביבכם, האם כך נראה החלום להיות ביחד?
הבית, הדירה, הם חלום שבו אדם רוצה לחיות עם עצמו או עם הגרעין המצומצם שיצר, עם המוסד הראשון שבנה – המשפחה. הדירה או הבית הם המרחב של חלומו. הביטו על הדירה שלכם ונסו לראות אותה דרך הפילטר הזה של החלום שלכם. האם היא באמת מהווה ביטוי לחלום העמוק שלכם או שהיא רק ביטוי לצרכים שימושיים וטכניים?
אדריכלות הצומחת מיצירתיות מכוֶונת לייצר מקומות שהם – קודם כול ולפני הכול! – ביטוי לחלומם של אנשים. זה היעד המרכזי והראשוני לפני כל תקן או חוק או שימוש פרקטי. האדריכלות מבקשת לתת מענה לנפשם, לרוחם ולנשמתם של האנשים, והיא צומחת מאהבה עמוקה כלפי האדם ומתוך הבנת המורכבות האנושית, והידיעה שרבדים אלו דורשים מענה וגירוי כחלק בלתי נפרד מה-Wellbeeing שלנו.
היצירתיות שבאדריכלות מפלסת את דרכה בכל רובד בחלל. מהחוץ לפנים, אל הפרטים והרהיטים והתאורה, ועד הידית של הדלת ובחירת המזלגות והכוסות. הרעיון שלה נע בחופשיות בתוך כל חלק וחלק ממנה, כמו שהנפש והרוח נעות ומשפיעות בכל תא ותא ואיבר בגופנו.
ואולם היצירתיות שבאדריכלות ובעיצוב אינה מסתכמת בבחירת ריהוט או צבע לקיר. כל החלל כמעטפת, כל המבנה וסביבתו, כל הצורה והנפח והחומרים והמרקם והאור והגג והרצפה והקירות והשטחים הפתוחים שמסביב ואלו הסגורים, הפתחים והמדרגות והמעקים – כל אלו בנפרד וביחד, הם חלק מהביטוי היצירתי המודע של האדריכל, הבא לידי ביטוי כדי לרגש, להפתיע ולהדהים את המשתמש.
בניגוד לפְסלים או לציורים, שניתן להסיר אותם מהקיר אם לא אוהבים, האדריכלות נשארת. היא תישאר שם שנים רבות, בגודל עצום המשפיע על הסביבה באופן דרמטי, אם לא תיהרס. לכן, לחוסר היצירתיות יש מחיר כבד, שיישאר ויבלוט גם לאחר מאות שנים ויצריך מאמצים גדולים לתיקון ולריפוי. לאדריכלות ללא יצירתיות יש גם השפעה ישירה וקשה על האדם. כנהוג ברפואה, אולי נדרשת גם באדריכלות השבועה: 'קודם כול אל תזיק'. אם כן, האחריות ליצירתיות בזמננו ועבור עתידנו היא גבוהה, ועל האדריכל להציג ולהוכיח שהתכוון וגם נתן מענה לצרכים המורכבים של האדם ושל הסביבה, מעבר לצורך השימושי!
היצירתיות שבאדריכלות נובעת מאמפתיה והיא מעשה של נתינה ושל אהבה לזולת. בניגוד לאדריכלים הבטוחים שהמקצוע נועד עבורם ועבור הילול שמם, היצירתיות שבאדריכלות נועדה לתקן, לרפא, להאיר, להפתיע, ללמד ולרגש. אתה אמור להיות ליד או בתוך המבנה, ואחד הדברים החשובים והראשונים שהמשתמש יאמר לעצמו: 'כאן פעל מי שאהב אותי באמת! כאן היה מי שחלם עבורי'.


אדריכל משה כץ

משה כץ הוא אדריכל, מעצב עירוני ואמן אינטרדיסציפלינרי. בוגר לימודי ארכיטקטורה בבצלאל והאוניברסיטה של פירנצה, איטליה. כיום פעיל בארץ ובאירופה כעצמאי ובשיתופי פעולה עם אמנים ברחבי העולם. מנחה סטודנטים ומנטור לאדריכלים צעירים. בנוסף חוקר ומרצה בעולם בנושאי יצירתיות ותהליכים יצירתיים, ופיתוח שיטה שמעניקה כלים מעשיים למקצועות שונים, כגון: אדריכלות פוגשת קונדיטוריה/קולינריה. הציג עבודותיו בביאנלה בוונציה 2004, זוכה פרסים ופרסומים רבים, בפרויקטים ייחודיים, כגון: מצפה שקיעה, חלל רוחני לכל הדתות, הכנסייה העירונית הפתוחה, 'בית הסקרנות' – בית ספר יסודי בטוסקנה, די-אן-איי של בית' – פרויקט של חלל בתנועה מסונכרנת עם המוזיקה, בשיתוף המוזיקאי והיוצר דויד ברוזה.

להלן קישור לרכישת הספר : https://www.moshekatz.net/creativity