ראיון עם האדריכל ערן זילברמן, רגבים + אדריכלים || ראיונות

האדריכל ערן זילברמן זכה בפרס ההישג האדריכלי של משרד התרבות על שם זאב רכטר לשנת 2021, על תכנון חטיבת ביניים בכפר סבא. במהלך השנים, ערן זכה בפרסים נוספים על תכנון בתי ספר וגנים חדשניים. בראיון איתנו סיפר על עצמו, הניסיון הרב בתחום האדריכלות, על המשרד ''רגבים + אדריכלים'' בו הוא בעלים ומנהל ובעיקר על אדריכלות, יצירתיות ותכנון מבני חינוך. ויש גם טיפ לאדריכלים מתחילים..

ספר על עצמך, איך הגעת ללימודי האדריכלות, איפה למדת ומה משך אותך במקצוע?
ערן זילברמן, בן 46, נשוי ואב ל-3 ילדים. משכנתא, משלם הלוואה לרכב. הגעתי למקצוע האדריכלות די במקרה. אין במשפחה שלי אמנים או אדריכלים. אני מגיע ממשפחה של 'צווארון כחול'. עם זאת, אני מצייר כל חיי, ובתמימותי, חשבתי לעסוק בבגרותי באמנות.
ככל שהתבגרתי, הבנתי שהנתיב שאוכל לבחור לעסוק בו, יהא עיצוב גרפי \ עיצוב תעשייתי \ עיצוב מכוניות. לצערי, באקדמיה לאמנות בצלאל, לא חשבו כמוני, ולא התקבלתי למגמות האמורות. אבא שלי, שקרא בין השורות, וראה את אכזבתי, סיפר לי על מקצוע משיק לאמנות, שנקרא אדריכלות. נרשמתי לבצלאל ולטכניון. לטכניון התקבלתי, השאר היסטוריה.

מה הדבר שמייחד את המשרד ''רגבים + אדריכלים'' ומה מאפיין את הפרוייקטים שלכם?
שם המשרד - ''רגבים + אדריכלים'', ולא ''סטודיו ערן זילברמן'', לא בכדי. האגו שלי בצד. רגבים, פירוש המילה: ''גושי אדמה דבוקים יחדיו''. וכל ההשלכות של המילה קשורות יחד: עבודת אדמה, קשר לאדמה, קשר לנוף, קשר ציוני, עבודת צוות, הכל נכון. עבדתי למעלה מ- 10 שנים במשרד גדול בתל אביב. התנסיתי כמעט בכל תחומי התכנון: מסחר, משרדים, מבני ציבור, מגורים, תכנון בקנה מידה קטן עד גדול. כשיצאתי לעצמאות, הבנתי שהיכולת הכי גדולה שלי להשפיע, יכולה להיות דרך תכנון מבני ציבור.
זה תחום העיסוק המרכזי של המשרד. בדגש על מבני חינוך. מה שמאפיין בעיקר את עבודת המשרד הוא ''פריצת הגבולות'',''חשיבה מחוץ לקופסא'' הלכה למעשה. לא עוד קופסאות גנריות שנועדו ''לשרת את מטרתם, לגמור וללכת'', אנו עסוקים ביצירה שתכליתה לגרות את הסקרנות של המשתמשים - התלמידים. אנו משתדלים להפוך את מבני החינוך למבנים שעשויים להפוך את מלאכת הלימוד לחווייתית.


בית ספר מרחבים ביבנה, קרדיט צילום: יואב פלד


בית ספר מרחבים ביבנה, קרדיט צילום: יואב פלד


בית ספר מרחבים ביבנה, קרדיט צילום: יואב פלד


ברכותינו לקבלת פרס רכטר, פרס ההישג האדריכלי של משרד התרבות על שם זאב רכטר. מה היתה החשיבה מאחורי הרעיון התכנוני של חטיבת הביניים בכפר סבא? האם הצוות החינוכי היה מעורב בעשייה? מדוע אין בארץ עוד בתי ספר שמתוכננים באופן כה יצירתי?
חטיבת הביניים בכפר סבא, היא תולדה של עיסוק של שנים בתחום. במהלך העשור האחרון הבנו במשרד, שבתי ספר בסגנון הארכאי, של כיתה-מסדרון, הם נחלת העבר. תהליך הלמידה היום מתבצע באופן גמיש, כיתות האם, מתפקדות כיום באופן אחר משהורגלנו אליו. לא עוד - מורה פונה ל-40 לתמידים ישובים באותו כסא, באופן חד כיווני. הקניית הידע היום היא מתבצעת דרך עבודה בקבוצות, עבודה מחוץ לכיתה, למידה חווייתית, שיתוף ידע. גם מקור הידע היום - אינו נחלת המורה. הידע קיים היום בכל מדיה אפשרית.
זו החשיבה העומדת בבסיס תכנון המבנה. קוביה לכאורה פשוטה, אבל לא פשטנית. מבנה גמיש לשינויים, עם חללי לימוד בהיקף, ו''ליבה'' גמישה. כוללת חללי לימוד רחבים ופתוחים, כולל סקיילייט עליון, וכמובן, גולת הכותרת - טריבונה גדולה מרכזית בלב המבנה לרווחת התלמידים והקהילה. המבנה כולו, בוודאי שתוכנן עם מחלקת החינוך של הרשות. עד לרמת פרטי הרהיטים. אנו לא עובדים בוואקום. המבנה בנוי בצורה הנדסית כך שהוא פתוח , מואר ומאוורר באופן כזה שניתן ביום מן הימים בעתיד לפתוח את כל הכיתות, לאחד אותם, לבטל אותם. הכל גמיש. אני מרגיש את השינוי בתכנון מבני חינוך בכל הארץ. אנו לא המשרד היצירתי היחידי. מבני חינוך הופכים מ''נטל' ל'פרס'' אצל רשויות. רשויות מקומיות מעודדות חדשנות, כך גם משרד החינוך. אני מעדיף לראות את העתיד בפריזמה אופטימית ופחות להלין על העבר.

מה לדעתך ההשפעה של חללי למידה מעוצבים על התלמידים?
אני לא אוהב את המילה ''חללים מעוצבים''. אני חושב שזה מעליב את המושג. הכל בחיים מעוצב. כל פריט וחלל שאנחנו נמצאים בו, כולל הבגדים, כלי האוכל, אריזות המוצרים, הטבע העירוני, הכל עבר תהליך חשיבה עיצובי. לכן, החללים ה''מעוצבים'', הם לא באמת מעוצבים באופן חריג. הם חללים שקיבלו דגש תכנוני. ומבחינתי היכולת שלהם להשתנות היא העיקר. ההשפעה המרכזית - היא בעצם קיומם. אם המחשבה הקודמת להם, היא שלומדים בכיתה, אז היום לומדים בכל מקום. והכל מותאם לכך.



בית הספר הדמוקרטי ביבנה, קרדיט צילום: דייגו רוסמן


בית הספר הדמוקרטי ביבנה, קרדיט צילום: דייגו רוסמן


מימין: בית הספר הדמוקרטי ביבנה, קרדיט צילום: דייגו רוסמן, משמאל: בית ספר רחל המשוררת בכפר סבא, קרדיט צילום: יואב פלד


חטיבת ביניים החדשה בכפר סבא. הפרוייקט שזכה בפרס רכטר. קרדיט צילום: דייגו רוסמן


חטיבת ביניים החדשה בכפר סבא. הפרוייקט שזכה בפרס רכטר. קרדיט צילום: דייגו רוסמן


חטיבת ביניים החדשה בכפר סבא. הפרוייקט שזכה בפרס רכטר , קרדיט צילום: דייגו רוסמן

האם לדעתך הדור החדש צריך במיוחד עיצוב אחר של חללי למידה ולנו כילדים התאים העיצוב הרגיל, הבנאלי?
לדעתי, שוב, אין ''דור חדש'' ו''דור קודם''. אני חושב שהחשיבה שלנו כמתכננים, כמייצרים סביבות עבודה ולמידה, השתכללה. אם פעם המחשבה הייתה חד ערכית. כיתה הייתה כיתה. ספריה הייתה ספריה. אז היום הכל ''היברידי''. אפשר ללמוד בספריה ואפשר לקרוא ספר בכיתה. ואפשר לעשות פעילות שאיננה רק לימוד פרונטלי בשני החללים. ''הדור החדש'' בעיקר צריך שניתן לו חופש פעולה. שהבחירה תהיה בידיו. שיחליט אם מתאים לו ללמוד בישיבה, בשכיבה, בעמידה, בקבוצה, לבד, ובעיקר, בכל מקום שיחפוץ.

האם יש קושי למצוא היום עובדים בתחום? ואם כן, איך מתגברים על הבעיה?
אני חושב שיש הרבה אדריכלים ומתכננים לא מיומנים. הקושי איננו בכמות אלא באיכות. הדרך היחידה להתגבר על הבעיה היא להטמיע תהליכי לימוד מקצועי [התמחות] כבר בשנה הראשונה. שילוב של ידע מקצועי עם לימוד תיאורטי בלימודים. הנתק בין האקדמיה למציאות בפועל הוא דרמטי. כל הגורמים ירוויחו מכך. החל בבעלי המשרדים הנדרשים לידיים מתכננות ועובדות, וכלה בסטודנטים עצמם וכמובן האקדמיה שתכשיר אדריכלים מקצועיים ומנוסים יותר.

איזה אדריכלים / יוצרים השפיעו עליך ועל עבודתך?
זה מקצוע כל כך מגוון, כל כך עמוס רבדים שאין אדם או יוצר ספציפי שאני יכול לשים עליו אצבע. הכל משפיע על עבודת המשרד. גם טעויות תכנוניות מלמדות אותנו מה לא לעשות. עם זאת, אם יחקרו את עבודותי, יגלו בקלות שמקור ההשראה שלנו הוא החשיבה הסקנדינבית. החל בפשטות תכנון המבנים, תכנון ''בגובה העיניים'', שימוש בחומרי גמר פשוטים אך אצילים וכמובן ההתחברות לשטחים שאינם מבונים.

ספר על פרויקט שאתה גאה בו במיוחד?
כמו כל ''אבא'', אני גאה בכל הילדים שלי. אנו גאים בכל הפרויקטים שאנו מתכננים במשרד. אני כן יכול לספר שאנו מקימים כרגע קריית חינוך בכניסה המזרחית של הרצליה. זו קריית חינוך הכוללת מספר בתי ספר, אולמות ספורט ומבני ציבור. הקרייה נבנית בהשקעה של מאות מליונים וכוללת מבנים בסטנדרטים גבוהים במיוחד. אני מרגיש שנפלה בחלקי זכות, והתודה לרשות ולגורמי הרשות שדוחפים אותנו קדימה. יש למה לצפות.

טיפ לאדריכלים בתחילת דרכם?
תלמדו, תתמקצעו. תעבדו במשרדים, קצת יותר מכמה שנים בודדות. אל תרוצו לפתוח משרד עצמאי מהר מדי. אדריכלות היא מרתון ויש פרנסה לכולם. העשור הראשון לאחר הלימודים הוא עשור משמעותי הכולל למידה משמעותית. אי אפשר לדלג עליו. והכי חשוב – תלמדו מחירים. יש יותר מדי אדריכלים שמתייחסים למקצוע כאל מקצוע אמנותי, כאילו הכסף הוא שולי. הוא לא. כסף ועליות בניה הם המרכיב הכי משמעותי לאדריכל.


אדריכל ערן זילברמן. הצילום באדיבות המשרד רגבים+אדריכלים.


בית ספר רחל המשוררת בכפר סבא, קרדיט צילום: יואב פלד


אגף ה-ו בית ספר רחל המשוררת בכפר סבא, קרדיט צילום: דייגו רוסמן


אגף ה-ו בית ספר רחל המשוררת בכפר סבא, קרדיט צילום: דייגו רוסמן



בית ספר רחל המשוררת בכפר סבא, קרדיט צילום: יואב פלד