תערוכה חדשה: ''איש החול' בגלריה זוזו || ארועים

בתערוכה ''איש החול'' בגלריה זוזו, מציגים ארבעה אמנים שעבודותיהם נוצרו מתוך התייחסות לסביבה הביתית או למרחב הקרוב אליהם ונעשו באמצעות חומרים זמינים ויומיומיים. במהלך כמעט אגבי, הסביבות הקרובות בעבודותיהם מבטאות תחושות של זרות, ניכור ואפילו איום. בעבודות קיימים הניגודים שבין המוכר והמנוכר, המזוהה והידוע אל מול המאיים והמפתיע: חברי הקיבוץ בצילומיו של בועז לניר נראים כדמויות מסרטי אימה; אפרת קליפשטיין הופכת חפצים ביתיים לפסלי כלי-מלחמה; סביבת הקיבוץ המוכרת של זיוה ילין נמסה ונוזלת בציוריה; אריזות פלסטיק בלויות ברישומיה הריאליסטיים של אילנה דותן, נודפות את ריחו החמוץ-מתוק של הריקבון.

מסע שהחל לפני מאות שנים בסיפורי עמים על איש החול, התגלגל והשפיע על התהוותו של אחד ממושגי היסוד בפסיכואנליטיקה ובתרבות המערבית העכשווית. ''Unheimliche'' בגרמנית, 'Uncanny' באנגלית, ''אלביתי'' בעברית הוא מונח פרוידיאני המחבר בין שתי חוויות מנוגדות: הביתי והמבעית, המוכר והזר. מהותה של חוויית ה''אלביתי'' היא במעבר הבלתי צפוי מן המוכר, הבטוח והיומיומי לזר, למבעית, למעורר החרדה.

האומנים המציגים:
אפרת קליפשטיין האובייקטים והרישומים המוצגים בתערוכה הם חלק קטן מתוך שני גופי העבודות הרחבים: ''אבק בעיניי' ו''בדרכי אליך''. בעבודותיה, מצביעה קליפשטיין על ''האופן שבו מסע מגדיר את קיומו של בית'' ועל האפשרות המטלטלת שהמוכר והבטוח עשויים להיסדק. האובייקטים מהם עשויות העבודות, נאספו מתוך המרחב הביתי הקרוב והמוכר והומרו לכדי תצורות חדשות הרומזות על מסע ודרך אישיים שהתחוללו. שמירת זיהוי מקור האובייקט ומהותו הבסיסית, מבליטה את התערערות היציבות, השתנותה והשתייכותה למערכת חוקים וסדר חדשים.
אפרת קליפשטיין,סיפורים לפני השינה, 2019, עפרונות צבעוניים על נייר. קרדיט צילום: באדיבות האמנית

אילנה דותן מציגה רישומים ריאליסטיים ועמלניים של אובייקטים תעשייתיים מוגדלים המשתייכים למסורת ציורי הטבע הדומם still-life המבטאת אלגוריה לקשר שבין החי למת. דותן מתארת ברישומיה מוצרים השייכים בעיקר לבית/למטבח הקשורים להזנה והגנה: עטיפה של גבינה, אריזת צלופן של עוגה, אריזת שיפודי עוף, ועוד. דרך רישום חומרים נפוצים אך שוליים אלו, נוגעת דותן בשאלות גדולות על זמן ומוות, על המתח בין המתועש, המידי והטכנולוגי לבין האנושי והחד פעמי הנוצר לאורך זמן ממושך.
זיוה ילין יוצרת ועובדת מתוך חיבור רגשי למקום, מתוך היכרות עמוקה כמו גם מתוך התפלאות מחודשת מסביבה ידועה ומוכרת. קיבוץ בארי, בו נולדה, גדלה, חיה ויוצרת, הוא בית, הוא בן-משפחה מקרבה ראשונה, הנוכח בכל שכבות חייה. בעבודותיה, ציורים ומיצבים גדולי מידות, ילין כמו מביטה מעמדה חיצונית, ממוקמת מרוחקת, פורשת את מרחבי בארי ואת החפצים שליוו את חייה, כסצנות עתירות משמעות. מרחבי הקיבוץ מובעים במונוכרומטיות דרמטית שמטעינה את האווירה בדריכות ובחשדנות. בעבודותיה יש תחושת איום כמו בחווית צפייה בסרט מותח, כשמחכים לדבר מה שיצוץ במפתיע, מאחורי העצים, מתוך הצריף, בשעת הדמדומים…


זיוה ילין,ברושים עם צריף, 2012, צבע קיר ואקריליק על בד,קרדיט צילום: סופי ברזון מקאי

בועז לניר מצלם/מתעד במשך חמישים שנה, בסגנון הנע בין הדוקומנטרי לאמנותי, אנשים בקיבוץ שער העמקים: חברי קיבוץ, עובדים, מתנדבים, מבוגרים וצעירים. המצולמים מתועדים בסביבתם הטבעית ומשתפים פעולה עם לניר שמביים את תנוחת גופם ואת הפרטים השונים המקיפים אותם. הדמויות נראות לפעמים מוזרות, שרויות באיזה עולם סגור משלהן, מגבירות את תחושות המסתורין שאופפת את הצילומים. למרות אפשרות הזיהוי והשיוך של המצולמים ושל סביבתם לנוף הישראלי, עולה הספק מה הוא העולם המצולם, מתי תועד ומה התרחש שם. האם זהו קיבוץ שער העמקים בשנות ה-2000 או שמא זהו עולם רחוק, יבשת אחרת במאה אחרת?…


בועז לניר, הלוי עם גדי, 2015, צילום פילים שחור לבן 6/6, הדפסת דיו פיגמנטי, נייר ארכיבי. קרדיט צילום: באדיבות האמן

התערוכה החדשה: איש החול
מציגים: אילנה דותן, זיוה ילין, בועז לניר, אפרת קליפשטיין
אוצרת: רותם ריטוב
פתיחה: יום שישי 17 בספטמבר 10:00-14:00
נעילה: יום שבת, 30 באוקטובר 2021

בזוזו, גלריה להנעה תרבותית,
גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר
מתחם חברת צ.ל.ע