אדריכלות נכונה יוצרת איכות חיים, ראיון עם אדריכלית איריס אבנרי-דביר | מדור ראיונות || ראיונות

אדריכלית איריס אבנרי-דביר, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה בבצלאל, עוסקת באדריכלות ועיצוב פנים יותר משני עשורים. את החללים שהיא מעצבת אפשר להגדיר כנקיים וחמים, כאלה שרוצים לקחת את הזמן ולהשתהות בהם.
אבנרי-דביר מאמינה כי חלל בו אנשים מבלים חלק ניכר מזמנם צריך לתרגם מי אתה ומה אתה אוהב, לכן היא לא מהססת להקדיש שטח לפונקציות הוליסטיות כמו ''פינת הרהורים'' ואיזור המתאים ל''אוסף זכרונות'', מבחינתה הם חשובים לא פחות מהמטבח או חדר השינה.

מתי ידעת לראשונה שאת רוצה להיות אדריכלית?

הידיעה הייתה שם מאז ומתמיד עוד בתור ילדה, עם זאת, לא תמיד ידעתי לקרוא לה בשם. הזכרונות המוקדמים שלי כוללים סיורי שבת עם אבי באתרי בניה, כך בשביל הכייף, היינו הולכים ומנחשים היכן ימוקמו הפונקציות הנדרשות.


מבט מהרחוב על פרוייקט ברמת השרון, בניין ''מחופש'' לוילה המשתלב היטב ברחוב ובו רק וילות, צילום עודד סמדר

מהי חשיבותו של מקצוע האדריכלות לדעתך? ומהי אדריכלות בשבילך?
אדריכלות מבחינתי איננה מקצוע, זוהי דרך חיים, זהו תחום שבכוחו ליצור ללקוח איכות חיים טובה או לא טובה.כולנו חיים בבתים, החוכמה היא שהבית ישרת אותנו ואת אורח החיים שלנו. עיצוב ותכנון נכון נותנים מקום לביטוי אישי, לערכים ועקרונות של האדם ודרך טובה דרכה אפשר להגשים חלומות.
לאנשים שונים יש צרכים שונים, לכן צריך לתפור ''חליפה'' נכונה ואישית לכל לקוח. למשל אנשים נוהגים לחלוץ נעליים בכניסה לבית, יזדקקו לספסל וארונית כדי לחלוץ אותן בנוחות ולאחסן אותן במקום מתאים. זאת פונקציה שלא רלוונטית לכל אחד. בסופו של יום הבית צריך להיות אופטימלי ולהרגיע את החושים של מי שחי בו – האם הוא צריך להיות שקט / מואר או מוחשך / מרגיע או דינמי? על כל השאלות הללו צריך האדריכל לענות.


חדר שינה בדירה בבניין תל אביבי לשימור, צילום: אלעד גונן.


חדר האמבטיה הצמוד לחדר שינה בדירה בבניין תל אביבי לשימור, צילום: אלעד גונן.

מה מייחד את החללים הפרטיים שאת מעצבת, מה הופך אותם להיות ''שלך''?
כאשר אני ניגשת לפרוייקט חדש, אני חובת כמו בימאית או תסריטאית. אני מדמיינת עם הלקוחות עד רמה של מה יש להם מתחת לרגליים כשהם עושים את הצעד הראשון מהמיטה בבוקר- חם או קר? מה יציץ בחלון ועוד.. אני מספרת סיפור שלם מעבר ללבנות בית. כל זה יכול להנהל דרך דיאלוג פתוח וכנה עם הלקוחות, ברגע שאני זאת שמנהל אותו עם הלקוחות, התוצאה חייבת לשקף את התהליך. המוצר אצלי תמיד יהיה תפור למידותיו המדוייקות של הלקוח. אני נוהגת להשתמשבחומרים שתמיד באופנה, לא נכנעים לטרנדים ומתיישנים יפה. כל בית יהיה שונה ואישי. אני יוצקת את אופי האדם לתוך העיצוב שלי.


מטבח וסלון בחלל אחד, מאפיין בולט בבית החשראלי, צילום: עודד סמדר

האם לדעתך אנשים תופסים אחרת את ביתם בגלל הקורונה?
בהחלט כן, מאז שאנשים נמצאים יותר בבית הפינה האישית, האינטימית הזאת חשובה יותר. מאז הקורונה קיבלתי אין סוף פידבקים מלקוחות חדשים וותיקים עד כמה הם נהנים בבתים שיצרתי להם.
לעיתים קרובות אני גם זאת שבוחרת את האמנות לבית, כאשר אנשים נמצאים זמן רב בחלל סגור, חשוב שסביבם יהיו אובייקטים מעוררי השראה, גם לספריה מלאה בספרים מעניינים וגם לאוסף תקליטים רחב אדאג שיהיה מקום של כבוד בו הם יהיו זמינים להשלף בכל רגע ולהנעים את הזמן בבית.

מהו לדעתך החלל החשוב ביותר בבית ולמה?
לדעתי אין חלל אחד שאפשר להצביע עליו ואין תשובה אחת לשאלה הזאת. אנשים שונים נהנים מפינות שונות בביתם והן חשובות להם יותר מאחרות. לכל משפחה יש את החלל הכי חשוב מבחינתה.


חדר שינה לנער עם ניצול מקסימלי לאחסון, צילום: עודד סמדר

מה מאפיין לדעתך את הבית הישראלי?
בארץ מאוד אוהבים מטבחים עם אי ועם קשר לחוץ או סלון המחובר לחלל אירוח כמו פינת אוכל גדולה.
המרפסות שאנו רואים בבניה רוויה היא גם מאפיין מאוד ישראלי. לטעמי מרפסת היא אחד הדברים החשובים בבניין. היא מאפשרת לשאוף אויר צח, לארח, לשים בריכה קטנה לילדים בקיץ או אפילו סתם לזרוק את הנעיים עם הבוץ אחרי טיול.


מרפסת בדירת מוזיקאי, בניין תל אביבי לשימור, צילום: אלעד גונן.

האם יש פרוייקט שאת מחוברת אליו במיוחד?
יש שני פרוייקטים שאני מאוד אוהבת, שניהם היו מאתגרים בדרכם שלהם.
הראשון הוא פרוייקט ברחוב הבנים ברמת השרון- פרוייקט שבגלל ואולי בזכות האתגרים הגדולים שהיו כרוכים בו יצא מבחינתי אחד היותר יפים ומוצלחים. הרעיון היה ליצור בניין עם חניון, שיפועים, לובי וכל מה שנדרש מבניין, אך עם זאת שיראה כמו וילה מכיוון שמדובר ברחוב שיש בו אך ורק וילות.
ההיילייט בפרוייקט הוא גרם מדרגות חירום שהוצב בלובי, ההחלטה שלקחתי הייתה לא להסתיר או להצניע אותו, אלא בדיוק להיפך, להפוך אותו לאובייקט פיסולי מרכזי. הבית עצמו גם היה צריך להיות נגיש לכיסא גלגלים, הדבר דרש פתרון שהומצא במיוחד לפרוייקט זה - מדרגות שהופכות לרמפה.


גרם מדרגות חירום הפכו לאלמנט עיצובי מרכזי, צילום: עודד סמדר


מטבח מואר ומאוורר, צילום: עודד סמדר


חיבור בין החוץ לפנים, צילום: עודד סמדר


חלל פתוח מאפשר תנועה וזרימה בין המטבח לפינת האוכל ועד לסלון, צילום: עודד סמדר

הפרוייקט השני שאני מאוד אוהבת הוא ביתו של מוזקאי בבניין לשימור בעל אופי תל אביבי מובהק. המוזיקאי נהג לעבוד באמצע הסלון ולא רצה לחרוג מההרגל. כשנכנסתי לראשונה נדהמתי מכמות הציוד , החוטים והרמקולים שהיו פזורים מכל עבר וגם מאוסף התקליטים העצום. הבנתי שבעצם כל העיצוב צריך להיות סביב הדברים האלה, זוהי צורת החיים והיצירה של הלקוח וזה דבר שצריך להתייחס אליו בצורה חדשה ומקורית ולא ל''סרס'' אותה. הבנתי כי עלי לבנות ספריה פתוחה, מאווררת לכל המחשבים שתכיל את כל מה שצריך וסביבה הכל יקרה.
בשני הפרוייקטים הלקוחות קבלו בדיוק את הפתרונות המתאימים לצרכים שלהם,דבר שלא היה יכול לקרות אם לא הייתי מקבלת מהם אמון מלא ויד חופשית ללכת עם פתרונות לא קנבנציונליים.


סלון אינטימי נושק לאיזור העבודה והיצירה, צילום: אלעד גונן.


כוננית הברזל מכילה אוסף תקליטים גדול ומחשבים, הסלון ואיזור העבודה בלתי נפרדים צילום: אלעד גונן.


שילוב חומרים המתיישנים בצורה טובה במטבח דירה תל אביבית, צילום: אלעד גונן.

תני טיפ להתנהלות נכונה ללקוח ששוקל לעבוד עם מעצב/אדריכל
מכיוון שהעבודה עם האדריכל היא תהליך מתמשך, חשוב לבחור במישהו שיש לכם שפה משותפת איתו, שאתם מרגישים מספיק בנוח להתלבט איתו בקול רם. חשוב מאוד לסמוך על האדריכל שבחרתם ולתת לו להוביל אתכם בתוך התהליך. אחת ההמלצות הכי טובות שיש לי לתת היא: תבואו מוכנים, תכינו רשימת צרכים, שאיפות ויעדים מוכנה עוד לפני שהתהליך מתחיל.


אדריכלית איריס אבנרי דביר, צילום: רוית שחר