האישי הוא הפוליטי בתערוכתו של אמן דרום אפריקאי
|| פרויקטים
מואהו מודיסקנג [נולד ב- ,1986 סוואטו, דרום אפריקה] מעלה שאלות נוקבות של זהות ביחס לעברה של האוכלוסייה השחורה באפריקה, וביחס לאופן שבו עבר זה עדיין נוכח כיום.
עבור מודיסקנג, ההיגד המפורסם 'האישי הוא הפוליטי' הינו דרך חיים. עבודותיו מושפעות מחוויות העבר שלו כילד צעיר בסווטו, בתקופה שהייתה פרשת דרכים פוליטית ואלימה. מודיסקנג משתמש בזיכרון זה כפורטל בין עבר להווה דרכו נבחנים היסטוריה, גוף ומקום בהקשרים של פוסט-אפרטהייד. צילומיו, סרטיו, הופעותיו ומיצביו מתמודדים עם הפוליטיקה הסותרת של מנהיגות ולאום, תוך ניסיון לפרק את מורשת אי-השוויון של יחסי ההון והעבודה שמאפיינים את הרדיפה אחר משאבים מינרליים באדמת דרום אפריקה עד היום.
מראה מתוך הגלריה על תערוכתו של מוהאו מודיסקנג, צילום באדיבות גלריה ברוורמן
מודיסקנג משתמש בלקסיקון אישי של טקסים וסמלים בו הצורה הפיזית של גופו הופכת הן לכלי והן למסמן. השימוש בגוף האמן מתקיים לא רק כמחווה של מימוש עצמי והכרה בחוויה סובייקטיבית, אלא גם מהווה מעבר משמעותי מתיאור של האחר, שעלול לשאת השלכות בעייתיות. סדרת העבודות המוצגת בתערוכה מאפשרת לצופה להיכנס לעולמו הפנימי של מודיסקנג, דרכו ניתן לגעת בנושאים קולקטיביים כואבים ששבים ומהדהדים במציאות העכשווית. דרך דיוקנאות אישיים המצביעים על הפיזיות והפגיעות של הגוף, מודיסקנג סולל וממפה ערוץ אלטרנטיבי המשמש אותו לבחינת היבטים שונים של קולוניאליזם ופוסט-קולוניאליזם, מסורת ומודרנה, זכר ונקבה, אדם וחיה, דימוי ומציאות.
מראה מתוך הגלריה על תערוכתו של מוהאו מודיסקנג, צילום באדיבות גלריה ברוורמן
בהצבת גופו בסמיכות לרשימה ארוכה של חומרים וכלים המשמשים לדיכוי ואלימות, מרמז לנו מודיסקנג כי רשימת הכלים לשחרור האדם ארוכה גם היא. עבודותיו של מודיסקנג מייצגות רגע נוקב של אבלות, קתרזיס ותגובה ביקורתית למורשת הניצול ההיסטורית ולחוויה הנוכחית של דרום אפריקאים שחורים רבים. בעבודותיו הוא עוסק באופן ביקורתי במנגנונים המורכבים של אלימות, כוח ושעבוד כפי שהם מופצים, ובמידה מסוימת מופיעים באופן עקבי במושגים כגון קולוניאליזם, אפרטהייד ופוסט-אפרטהייד.
עבור מודיסקנג, ההיגד המפורסם 'האישי הוא הפוליטי' הינו דרך חיים. עבודותיו מושפעות מחוויות העבר שלו כילד צעיר בסווטו, בתקופה שהייתה פרשת דרכים פוליטית ואלימה. מודיסקנג משתמש בזיכרון זה כפורטל בין עבר להווה דרכו נבחנים היסטוריה, גוף ומקום בהקשרים של פוסט-אפרטהייד. צילומיו, סרטיו, הופעותיו ומיצביו מתמודדים עם הפוליטיקה הסותרת של מנהיגות ולאום, תוך ניסיון לפרק את מורשת אי-השוויון של יחסי ההון והעבודה שמאפיינים את הרדיפה אחר משאבים מינרליים באדמת דרום אפריקה עד היום.
מראה מתוך הגלריה על תערוכתו של מוהאו מודיסקנג, צילום באדיבות גלריה ברוורמן
מודיסקנג משתמש בלקסיקון אישי של טקסים וסמלים בו הצורה הפיזית של גופו הופכת הן לכלי והן למסמן. השימוש בגוף האמן מתקיים לא רק כמחווה של מימוש עצמי והכרה בחוויה סובייקטיבית, אלא גם מהווה מעבר משמעותי מתיאור של האחר, שעלול לשאת השלכות בעייתיות. סדרת העבודות המוצגת בתערוכה מאפשרת לצופה להיכנס לעולמו הפנימי של מודיסקנג, דרכו ניתן לגעת בנושאים קולקטיביים כואבים ששבים ומהדהדים במציאות העכשווית. דרך דיוקנאות אישיים המצביעים על הפיזיות והפגיעות של הגוף, מודיסקנג סולל וממפה ערוץ אלטרנטיבי המשמש אותו לבחינת היבטים שונים של קולוניאליזם ופוסט-קולוניאליזם, מסורת ומודרנה, זכר ונקבה, אדם וחיה, דימוי ומציאות.
מראה מתוך הגלריה על תערוכתו של מוהאו מודיסקנג, צילום באדיבות גלריה ברוורמן
בהצבת גופו בסמיכות לרשימה ארוכה של חומרים וכלים המשמשים לדיכוי ואלימות, מרמז לנו מודיסקנג כי רשימת הכלים לשחרור האדם ארוכה גם היא. עבודותיו של מודיסקנג מייצגות רגע נוקב של אבלות, קתרזיס ותגובה ביקורתית למורשת הניצול ההיסטורית ולחוויה הנוכחית של דרום אפריקאים שחורים רבים. בעבודותיו הוא עוסק באופן ביקורתי במנגנונים המורכבים של אלימות, כוח ושעבוד כפי שהם מופצים, ובמידה מסוימת מופיעים באופן עקבי במושגים כגון קולוניאליזם, אפרטהייד ופוסט-אפרטהייד.
מראה מתוך הגלריה על תערוכתו של מוהאו מודיסקנג, צילום באדיבות גלריה ברוורמן
מוהאו מודיסקנג
אוצרת: עדי גורה
נעילה: 08.10.2020
גלריה ברוורמן
רח' אילת 33, תל אביב יפו
שעות פתיחה:
מוהאו מודיסקנג
אוצרת: עדי גורה
נעילה: 08.10.2020
גלריה ברוורמן
רח' אילת 33, תל אביב יפו
שעות פתיחה:
יום ראשון סגור
יום שני סגור
יום שלישי 11:00–18:00
יום רביעי 11:00–18:00
יום חמישי 11:00–16:00
יום שישי 11:00–14:00
יום שבת סגור
יום שני סגור
יום שלישי 11:00–18:00
יום רביעי 11:00–18:00
יום חמישי 11:00–16:00
יום שישי 11:00–14:00
יום שבת סגור
תכנון ועיצוב מטה חברה בברזיל
למרות הכל: ענף האדריכלות והעיצוב בתנועה
רענון אביבי לבית: מבצעים והשקות לפסח
מול הכנרת: בית שמרגיש כמו חופשה - אדריכלות ועיצוב: סטודיו 'רות ולבנה' 
צבע כאמירה של שמחה: השפה האופטימית של סטודיו טולה
נשים שיודעות לבנות, לעצב ולהוביל 
קולקציות 2026 אביב
דווקא עכשיו: צאו החוצה מאת שי דוד, מעצב נוף, כרכום 
הגוונים החדשים באקריל - בלורן
מלון בוטיק פרטי: דירה בראשון לציון שעוצבה כפרק חיים חדש - מעצבת פנים שני חיוט
לא רק עיצוב - יצירה מחדש של בית - מעצבת פנים גלית ששון 
הצד השמח של העיצוב: הבחירות שעושות חג בבית
אהבה על שרטוטים: כשהשיפוץ הופך למבחן הזוגיות
הוא רצה מודרני. היא חלמה כפרי. והמעצבות? מצאו דרך שלישית 
עולם המטבחים: כל מה שרצית לדעת
|
||||