שיחה עם אמנון פרנקו, רכז מגמת תכנון ויזמות עירונית, על תשוקה לחינוך, חזון עירוני ונוער סקרן. || ראיונות

לעיתים נדירות יוצא להיחשף לאדם אשר זורמת בעורקיו, בשצף קצף, תחושת שליחות חינוכית גדולה כמו אצל אמנון פרנקו. פרנקו, רכז מגמת תכנון וייזמות עירונית בבית הספר ''תיכונט'' בתל אביב, החל ללמד לפני כשמונה שנים. ''תיכונט'' היה בחיתוליו כבית ספר צומח עד כיתה ז' ופרנקו, אז מורה חדש ורענן, שמח על ההזדמנות להצטרף לבית ספר בעל תפיסה פדגוגית יוצאת דופן. פרנקו הבין כי זהו המקום בו יוכל להנחיל את תשוקתו הגדולה- לעורר סקרנות וחשיבה יצירתית אצל בני נוער.

לפני כחמש שנים הגיעה ההזדמנות לפתוח קורס העוסק ביזמות. מכיוון שלפרנקו [כיום דוקטורנט לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב] נסיון וידע רב בגיאוגרפיה, סוציולוגיה עירונית ותכנון עירוני, הציע קורס של יזמות במרחב העירוני שתפס תאוצה והפך למגמה שלמה.

האם יהיו בעיר חיים טובים? האם העיר תהווה סביבה בטוחה, נקייה ונוחה למחיה? האם יתקיימו בה חיים תוססים? האם יהיה בה מקום לאוכלוסיות מגוונות? האם זאת תהייה העיר של כולנו או שיהיו אלו ערי ענק מזוהמות, פקוקות ומשעממות? ערים בהן שכונות של עוני המורכבות מאוכלוסיות שנדחקו לשוליים? אלו הן מקצת השאלות איתן צריכים התלמידים להתמודד במהלך לימודיהם במגמה.

מהו החזון מאחורי סוג מגמה שכזה?

''השאיפה היא לגדל דור שיבין את הפוטנציאל העירוני שמאפשר אורך חיים בר קיימא'' - מספר פרנקו. תלמידי המגמה יגדלו להיות בוגרים שהמימד הזה יושב להם בראש, בכל דבר שיבחרו לעסוק בו , בהמשך דרכם. הם יבינו את המשמעות של חיים לוקאלים וכלכלה מקומית. יש דימוי שאני נוהג להשתמש בו: ''אנשים שהולכים ברחוב הם ארנק מהלך'' – שזה בדיוק ההיפך מלהיות צרכן חסר אחריות. אני הולך ברחוב משמע אני תורם לכלכלה של סביבתי הקרובה, לעסקים קטנים, לאנשים. אם אני נכנס לרכב, מגיע לעבודה ומשם חוזר הביתה ברכב, הפוטנציאל שלי אינו בר קיימא. החזון הוא לגרום לילדים לגדול להיות אנשים בעלי מודעות לנוכחות ולהשפעה שיש להם על הסביבה ובבוא היום למצוא את הדרכים לממש זאת.


שקופית מתוך הגשה מסכמת של תלמידי כיתה יא', חלופות לגן העצמאות בתל אביב: ארי בציה, אילן כוכבי, נבות יעקובי. מנחים: אמנון פרנקו ואדר' שלומית דקל.

מדוע חשוב לדעתך ללמד תלמידים תכנון וייזמות עירונית?

כאשר מדברים על תכנון וייזמות עירונית, הקונוטציה הראשונה שעולה היא התייחסות לארכיטקטורה. התלמידים אינם לומדים להיות ארכיטקטים אלא מקבלים פריזמת הסתכלות עצמאית על המושג עיר. אנו מאמינים כי לימודים בכלל, ובמגמה זאת בפרט, צריכים להציע כלים ופריזמה רחבה של מבט על העולם כדי להבין את התהליכים שעוברים על הסביבה ומשפיעים אל חיינו ברמה יומיומית.

עם התלמידים אנו מנסים לפרוץ את גבולות המחשבה על מה שקורה בתוך בניינים ומציעים לבדוק כיצד אנו מתפקדים בתוך מרחב עירוני. אין כאן שאלה תלויית גיל. היות והנוער אינו נוהג ברכב, אלא מסתובב ברגל, בתחבורה ציבורית ועל אפניים, הוא חי את המרחב העירוני ויכול לנתח אותו בחוכמה, מתוך נקודת מבט שלעיתים אנשים מבוגרים לא יוכלו להגיע אליה.

המטרה היא ללמד את הילדים לנסות ולעצב את ''החיים הטובים'' במובן אובייקטיבי ובר-קיימא. אנו מתייחסים לתלמידים כאל סוכנים במרחב הציבורי, הם למדים להביט על העיר במבט סינופטי דרך כלכלה, אקלים, תחבורה, תנועה ותחושת מקום. המטרה היא לחבר את כל הנתונים יחד כדי ליצור אינטגרציה שבסופו של דבר תתורגם ליצירת חיים ברי קיימא המגשרים בין הרצוי למצוי.


שקופית מתוך הגשה מסכמת של תלמידי כיתה יא', חלופות לגן העצמאות בתל אביב: ארי בציה, אילן כוכבי, נבות יעקובי. מנחים: אמנון פרנקו ואדר' שלומית דקל.

אופי המגמה מאפשר לטווח רחב של תלמידים ללמוד את המקצוע. אנו מתמקדים פחות בביצועים לימודיים ו''ציונים'' ויותר בלעורר סקרנות ועניין. הדגש הוא על עבודה בצוות, מולטידיסיפלינריות ותכונות אופי מאשר על גישה לידע מוקצב בזמן נתון. על אף שאנו מלמדים לעבוד עם תוכנות מובילות כגון סקטצ'אפ ותוכנות מידול ישנה הבנה ברורה כי לכל ילד יש את החוזקות והחולשות שלו וכאשר פועלים כצוות לכל אחד יש את התפקיד שלו, בו הוא יכול להצטיין וערכו הקבוצתי יהיה גבוה.

איך המגמה מתנהלת בפועל?

הלימודים במגמה מזכירים לימודי תואר שני במחלקות לארכיטקטורה ובינוי ערים. התלמידים פועלים כמו סטודיו לתכנון עירוני- יוצאים לשטח, מודדים, מתצפתים, מצלמים. מביטים על המרחב ומנתחים אותו על ידי גוגל EARTH, IVIEW ועוד.
הפרוייקטים מתמקדים באיזור מסויים, המשתנה בהתאמה ל''דרגת קושי'' מותאמת לשנת הלימודים.
בכיתה יא' -הפרוייקט יתתבצע בקבוצה של שניים או שלושה תלמידים ויתמקד באיזור ספציפי כדוגמת פרוייקט שעסק בכיכר אתרים, רחוב הירקון וגן העצמאות.
הפרוייקט יכיל כמות גדולה של מידע שעל התלמידים ללקט. בשלב הראשון עוסקים באפיון המרחב- גודל וסוג השטח, ראיונות עם תושבים, זיהוי הכח והחולשה של המרחב. בשלב השני יוצרים חזון או פרוגרמה שיפתרו בעיה שהצוות זיהה ובשלב השלישי תוצג אלטרנטיבה תכנונית.


שקופית מתוך הגשה מסכמת, רחוב הירקון ת''א, תלמידי כיתה יא' במגמה: אופק לוי, דניאל כהן, רומי כהן. מנחים: אמנון פרנקו ואדר' שלומית דקל.


שקופית מתוך הגשה מסכמת, רחוב הירקון ת''א, תלמידי כיתה יא' במגמה: אופק לוי, דניאל כהן, רומי כהן. מנחים: אמנון פרנקו ואדר' שלומית דקל.

בכיתה יב'- אנו לא נוטתנים מרחב נתון אלא מאתגרים את התלמידים לזהות מרחב בעייתי בעצמם ולהציע פתרון אלטרנטיבי לבעיה. למשל תלמידים שחקרו את פלורנטין הצפופה והציעו לבנות עוד מפלס לצירה הראשי. על אף ההתנגדות שקבלו מהמבקרים הצליחו התלמידים להגן על תוכניתם תוך מתן טיעונים מנומקים ומקצועיים. הפרנטציה בכיתה יב' מתקיימת מול אנשי מקצוע חיצוניים, עיתונאים ומתכנני ערים.

''לא מזמן יצאנו עם התלמידים להגשות ביניים של קורס סטודיו לתכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב'', מספר פרנקו. מסתבר שהתלמידים הותירו שם רושם רב בשאלות שהעלו, ביכולת השיח ויכולות הניתוח שלהם אפילו מול סטודנטים ומרצים במסגרות של בלימודים גבוהים.


שקופית מתוך הגשה מסכמת של תלמידי כיתה יא' במגמה: אופק לוי, דניאל כהן, רומי כהן. מנחים: אמנון פרנקו ואדר' שלומית דקל.


שקופית מתוך הגשה מסכמת של תלמידי כיתה יא' במגמה: אופק לוי, דניאל כהן, רומי כהן. מנחים: אמנון פרנקו ואדר' שלומית דקל.

מיהם האנשים שמלמדים במגמה? לתחושתי, כאשר בוחרים להקים מגמה שכזאת חייבים לבנות צוות חינוכי יוצא דופן, כזה שמאמין באג'נדה שפיתחת, שיהיה שותף לתחושת השליחות ויחשוב מחוץ לקופסא.

זה נכון, צוות המגמה מורכב מאנשי מקצוע מחוייבים ומורים מן המניין כדוגמת: הלל ואפרת שוקן בעלי שוקן אדריכלים, ממשרדי האדריכלים המובילים בארץ אשר מעבירים קורס שנקרא- סטודיו בתכנון עירוני. יעל דורי, ראש תחום התכנון באגודת ”אדם טבע ודין” מלמדת על איכות סביבה עירונית. אדריכלית שלומית דקל מורה מן המניין, אדריכל רפי רייש- אדריכל ומתכנן ערים. מומחה לחדשנות עירונית, קיימות, אנרגיות מתחדשות, מלמד על חדשנות עירונית ועיר חכמה, דרך איפיון. אנוכי, שמלמד מבוא לגיאוגרפיה עירונית ועוד רבים וטובים.

מעניין שהתוכנית מפורסמת כבר 3 שנים דרך משרד החינוך ואף בית ספר אחר לא הרים את הכפפה. תוכנית מסוג זה חייבת תמיכת עיריה או גוף אחר כי צוות ההוראה צריך לעבור תהליך הכשרה מיוחדת ובאמת להאמין בסוג כזה של עשייה.

מה הדבר שהכי חשוב לך להעביר לתלמידים?

המסר הוא שהמרחב קובע! חרף הקורונה, הגלובליזציה והרשת, בני אדם חיים לצד אנשים, צריכים ואוהבים אנשים אחרים. והמפגש הזה מתרחש במרחבים הציבוריים שהם העיר שלנו. לכן יש למקד מאמץ בלהפוך את העיר טובה לנו!