ראיון עם משרד בר לוי דיין אדריכלים || ראיונות

''...הטרנדים באדריכלות משפיעים על כל העולם המערבי ויש להם כח ומנוע עצום. כל חדשנות מרגשת אנשים והיא נמכרת טוב יותר. זה נובע גם מטכנולוגיות וחשיבה חדשה, כי להשאר באותו מקום זה לא להתפתח. השאלה היא אם אתה מעתיק טרנד או מפצח אותו, מבין את מרכיביו ומשתמש בהם ככלים ולא כעטיפה, וזה מה שאנחנו משתדלים לעשות...'

ערב הצטרפותו של אדריכל שחר דיין לשותפות ארוכת השנים בין בני הזוג ענת ועדן בר, פגשנו אותם לראיון. המשרד, שממוקם בקומות ה-20 ו-21 בבית משרדים במרכז תל אביב משקיף על הנוף העירוני עד לקו הים. שוחחנו על הגישה לאדריכלות במשרד, פרויקטים אהובים והציפיות לעתיד.


מימין לשמאל: שחר דיין, ענת לוי-בר ועדן בר. צילום: יח'צ

ההתחלה
עדן: עד התיכון גדלתי בפריז ותמיד משך אותי תחום הציור והאדריכלות. כשהגעתי לצבא הייתי רשום לעתודה לאלקטרוניקה, אבל אחרי מלחמת יום כיפור לא אפשרו יותר יציאה לעתודה, אז אחרי התפכחות קצרה הבנתי שאני מעדיף אדריכלות. למדתי בטכניון וגם לימדתי שם במשך שבע שנים.
ענת: הגעתי למקצוע בצורה שונה. לא למדתי אדריכלות, אני מגיעה מרקע של ציור, איור וקולנוע. לפני 25 שנים הצטרפתי לעדן ובמשך השנים השתלבתי בעבודת המשרד.
שחר: לקראת סוף התיכון והצבא התחלתי לשמוע על המקצוע ולחשוב עליו כאופציה. לא ממש ידעתי מה זה, אבל כשהתחלתי ללמוד ובשנות העיסוק התאהבתי ואני חי את זה בכל רגע ודקה. העולם מלא בניינים ואדריכלות וזה סובב אותי. למדתי בטכניון בתקופה שעדן היה מנחה, וכשראיתי שמחפשים במשרד שלו ידעתי לאן אני הולך. אני נמצא כאן כבר 7.5 שנים.

מהו תחום העיסוק של המשרד?
עדן: המשרד עוסק בפרויקטים בצורה רחבה. מתכנון ערים בקנה מידה גדול, תוכניות התחדשות עירונית גדולות ועד בנין עיר נקודתי ותכנון בניינים של מגדלי משרדים, שכונות מגורים, בתי ספר ופרויקטים מיוחדים. זה מאוד רחב.
העוצמה של המשרד היא בהבנה ובשילוב של ראיה כוללת בתכנון ערים – אנחנו מבינים מורכבויות יזמיות ואסתטיות של בניינים וכשמתכננים אותם רואים גם את ההקשר האורבני, וזה דבר מאוד מפרה. אנחנו פתוחים להרפתקאות ועובדים בהרבה מקומות ומגזרים בארץ.

אחד הדברים שמעניין אותנו ואנחנו עוסקים בו משנת 97', הוא תכנון קהילתי וחברתי עבור תנועת דרור – בוגרי הנוער העובד והלומד. הם עוסקים בעיקר בחינוך ואנחנו בונים להם קיבוצים. הם חיים בקומונות בצורה מודרנית וצעירה ואנחנו עובדים איתם על מוסדות החינוך, הבתים, ומתרגמים תפיסות חדשות בחינוך ודיור. זה הנושא שבליבנו.


מבט על מגדלי הכשרת הישוב ומתחם ה BBC. הדמיה: EVOLVE

מהי צורת העבודה במשרד?
עדן: חשוב לנו שבמשרד העבודה תיעשה כמעט ללא היררכיה. אנחנו משתדלים ליצור תחושה משפחתית, אנחנו מבלים כאן את רוב החיים שלנו וזה ניכר כי אנשים נהנים ויש אווירה נינוחה.
שחר: חשוב לנו גובה העיניים. גם מול הלקוחות, היזמים והיועצים שאנו עובדים איתם. חשובים לנו האנשים, ולהתייחס אליהם כמו שאנחנו רוצים שיתייחסו אלינו. ואנחנו מקבלים מכך את הפידבק החיובי.

ואיך אתם מחלקים את העבודה ביניכם?
עדן: אני עוסק יותר בהבאת עבודות ובמפגשים הראשוניים שמחוץ למשרד. ענת עוסקת יותר בתכנון הראשוני, הדיזיין הראשוני, תרגום הפרוגרמה לתכנון, ושחר מחזיק בפלטפורמה המקצועית – נוגע גם בתכנון ובעיקר מוביל את האנשים המקצועיים במשרד ואת הלקוחות.

אנחנו משתדלים מבחינת שיטת העבודה במשרד שזה יהיה ללא חלוקה להיררכיה מובנית קבועה. המבנה שלנו רשתי ולא היררכי, היררכיה זה טוב בצבא – כשיש דרגה. השיטה בעצם אומרת שמנהלים מחזיקים פרויקטים ומצוותים אליהם אנשים אחרים, אבל כל אחד יכול מחר לנהל פרויקט.

שחר: יש לנו פה מינוח – מוביל פרויקט. זה לא ניהול של אנשים, אלא אחריות על כל ההיבטים של הפרויקט, ולכן המינוח הוא כזה ולא 'מנהל'. הידע במשרד מסתובב אצל כולם. למשל אצל הצעירים יש הרבה פעמים יותר ידע בתוכנות והדמיות. לכל אחד ברשת יש תפקידים וידע שיכול לתרום לכל אחד אחר וכך אנו מנצלים טוב יותר את מכלול הידע שנצבר במשרד, וזה מקל על הצוותים להתנייד בין פרויקטים.
עדן: אנחנו רואים שזה מאפשר לכל אחד להתבלט ולקבל את היתרון היחסי שלו. למשל אצל עובדים מאוד צעירים לפעמים מתגלות יכולות מאוד בוגרות של ביצוע. אנחנו משתדלים תמיד לזהות את החוזקות של כל אחד ואז לטפח ולפתח אותן.


מימין: תמ'א 38\2, ראשל'צ 21, נתניה. צילום: רן ארדה. משמאל: מגדל הפארק BBC הדמיה: א-לייט

ממה אתם מקבלים השראה?
ענת: יש תמיד מצב של חיפוש ומחקר, שיכול להיות מאוד מתסכל. את ההשראות אנחנו מקבלים מכל מיני מקומות – יש לנו ספריה ענקית במשרד, מהראש, מהאינטרנט. כשאני מתכננת אני מרגישה שבניין מגיע למקום הנכון שלו כשהוא מתחיל לנשום ומקבל חיים משל עצמו.
עדן: ברגע שבנין מתחיל לדרוש את שלו, לתפקד לבד ואתה לא צריך לשלוט בו – שם הוא מקבל את העצמאות שלו.
ענת: ואז הרבה יותר קל לעבוד על חללי הפנים שלו. אתה כבר מבין מה מנחה אותו, מה האופי שלו ומה הוא דורש.
עדן: אני רואה את האדריכלות כמו ארכיאולוגיה. יש מסה שמונחת לפניך, ועד שלא גילית את הצורה האמיתית שצריכה להיות בתוכה, אתה לא עוצר. זו היצירה הפנימית. אני גם מקנה חשיבות אדירה למזמין העבודה. אני לא חושב שמישהו צריך לממן את הפנטזיות שלנו. הפרויקטים לא נולדו כדי לממן את האמנות שלי. זה אומר שביצירה משתתפים חוקים, המרחב הציבורי, הרשויות.
הרשויות אינן אויבים, הערות שנותנים לך אינן הפרעות - הרבה פעמים יש בהן שכל ישר. האיזון בין הדברים האלה יוצר את הפרויקט הנכון.

ספרו על פרויקט שאתם גאים בו במיוחד
עדן: מגדל בר כוכבא- ממוקם ליד ז'בוטינסקי בבני ברק ונמצא כעת בשלב האכלוס. זה בנין משרדים בקנ'מ לא ענק, אבל יצרנו בו שילוב אולטימטיבי שאנחנו אוהבים, של ממשק בין תכנון עירוני לתכנון בנייני לאיכויות ויזואליות ואיכויות שימוש. הרמנו את הבניין מעל לרחבה הציבורית לגובה של 5 מטר. ברחבה לובי שהוא קופסת זכוכית ובית קפה צמוד.


כיכר עירונית במגדל בר כוכבא, BBC. צילום: רן ארדה. הדמיה: בר לוי דיין אדריכלים

הבנין התחיל כקוביה שהרמנו מעל הרחבה. הוא יושב על עמודים בצורת V שיוצרים מראה קליל ומרחף. ה- V זו צורה שהשתמשו בה הרבה במודרניזם, כשנולד הבטון המזוין. אבן יכלה לשבת רק ישר ואילו עם בטון מזוין אפשר לשחק עם זה. ואז זה פחות נראה לעין כעמוד ויותר כמו משהו עיצובי ומרחף.

את הקופסה שלמעלה פירקנו לצורות במקצבים קטנים יותר ובגבהים שונים. כך שהמגדל נראה כמו אוסף מגדלים קטנים בפרופורציות יותר תמירות וזה איפשר לנו לייצר מרפסות חוץ למשרדים. ע'י ההטעיה הויזואלית הזאת כל חלק מהקומה נמצא בעטיפה אחרת והמרכיבים של החומרים והטקסטורות השונים מייצרים כיוון אנכי לבניין.


מגדל בר כוכבא, BBC. צילום: רן ארדה

פרויקט נוסף:
אנחנו עושים עכשיו פרויקט בשיתוף עם משרד השיכון בשכונת קרית משה ברחובות. זו שכונה קשה, של עולים מתקופות שונות ומארצות שונות, ויש התגייסות והשקעה רבה של העירייה ומשרד השיכון להקים שם שכונה חדשה, עם 9000 יחידות דיור, בתהליך של התחדשות עירונית. אנחנו בעצם יוצרים רובע חדש, שמשאיר את הרקמה הציבורית הקיימת שסביבה בונים, ומייצר בינוי של 9-18 קומות, עם רחובות חיים של מסחר, גינות, שבילי אופניים, מוסדות ציבור מודרניים שמשתלבים ברחוב, ובעצם מייצרים תהליך תכנון שלוקח את הרקמה הקיימת ומחדש אותה מהיסוד תוך התחשבות בקהילה, ברצונות ובצרכים שלה.

העירייה מגויסת לחלוטין לתהליך וכל העבודה נעשית מלמטה למעלה, לא בהנחתה, כאשר המנהיגות הקהילתית שותפה מלאה ליצירה. בעקבות התהליך יש התעניינות עצומה של יזמים להשתתף בהתחדשות ויש צפי שבתוך שלוש שנים יתחילו להיבנות מבנים חדשים ויתבצע חידוש תשתיות.


התחדשות עירונית ברחובות. הדמיה: בר לוי דיין אדריכלים

מה דעתכם על טרנדים באדריכלות?
הטרנדים באדריכלות משפיעים על כל העולם המערבי ויש להם כח ומנוע עצום. כל חדשנות מרגשת אנשים והיא נמכרת טוב יותר. זה נובע גם מטכנולוגיות וחשיבה חדשה, כי להשאר באותו מקום זה לא להתפתח. השאלה היא אם אתה מעתיק טרנד או מפצח אותו, מבין את מרכיביו ומשתמש בהם ככלים ולא כעטיפה, וזה מה שאנחנו משתדלים לעשות.

לדוגמא, היום כולם עושים חלונות מקפצים ולא חלון מתחת לחלון. בקלאסיקה הם היו ברצף, בעיקר כי בין החלונות היה חומר קונסטרוקטיבי וזה היה מאמץ אדיר להזיז אותם. נושא הסימטריה גם היה קדוש עד להמצאת הבטון המזוין. ככל שהטכנולוגיות מתקדמות, ניתן לשבור את הסימטריה והצורה בקלות וללא עלות נוספת, ושבירת הסימטריה הפכה לקוד של חדשנות. זו מהפכה מאוד גדולה. שינויים בטכנולוגיה ובמיחשוב אפשרו לעשות יצור המוני שאינו סטנדרטי ע''י פרמטרים ממוחשבים. פעם כדי לייצר כיפת זכוכית היה צריך שכל הזכוכיות יהיו באותו גודל. היום הטכנולוגיות מאפשרות לייצר חיתוך של כל רכיב בגדלים שונים, כשהדבר היחיד שמשתנה זו ההוראה של המחשב לחותך הלייזר.

אני לא משתגע על התכנון פרמטרי של היום - לוקחים פרמטרים חיצוניים למחשבת האדם, מכניסים למחשב מדדים כמו רוחות, רעש וכו', ואת הצורה מתכננים לפי זה. זו תחילתה של אינטיליגנציה מלאכותית באדריכלות וזה אחד הטרנדים הכי חזקים ומשפיעים בעולם היום. זה כמו הקתדרלות והפירמידות של פעם - מה שכולם מעריצים, פאר הטכנולוגיה. לא ברור לאן זה יגיע כי החללים שנוצרים הם בזבזניים וקשה לנצל אותם כמו שצריך, אבל זה אחלה טרנד. בארץ אין כרגע כסף לזה.


מתחם לנוקס-נחמני, תל אביב. צילום: עמית גרון

מה דעתכם על מצב האדריכלות בארץ היום?
ענת: המצב השתפר ומרגישים את זה כשמחפשים אדריכלים חדשים למשרד.
עדן: המקצוע התחיל לקבל מחדש את הכבוד הראוי לו. התרבות פה שהיתה מודרניסטית, שבסיסה פשוט וכלכלי, חוזרת אלינו אחרי הפוסט מודרניזם, שהיה תקופה אומללה באדריכלות. בארץ רואים שנבנים בניינים עם הרבה יותר כבוד לחומרים, יש לפידים שמובילים את המחנה. אדריכלים צעירים שעושים דברים טובים ונותנים לאדריכלות יותר במה. מבחינת מעמד האדריכלים הצעירים, הם הרבה יותר מבוקשים ומגיעים עם אג'נדות.

איזה טיפ תתנו לאדריכל צעיר?
עדן: אדריכלות זה לא מקצוע, זו אהבה. אם זה מקצוע בשבילך אתה יכול לחפש מקצוע אחר. אם אתה לא יכול אחרת, אז צריך ללכת על זה עד הסוף. לחפור בזה כל יום, לא להתייאש משום דבר, להיות צנוע ולהתייחס בכבוד לאנשים. האנשים מסביב אינם אויבים אלא שותפים לדרך והזמן יביא לך ידע, ניסיון, קליינטים ועבודה איכותית.
שחר: זה מקצוע סופר מתגמל מבחינת עניין. כל יום מביא איתו דברים חדשים ומעניינים. אין יום שדומה לשני וזה לפעמים הרבה יותר חשוב משכר. מי שבחר באדריכלות מובטח לו שפע עניין מקצועי וסיפוק.