תמונות משרד - 'הוק אדריכלים' || ראיונות

במדורנו החדש 'תמונת משרד' נציג משרדי אדריכלים אותם ננסה להכיר מקרוב יותר.
אנו פותחים את המדור עם המשרד 'הוק אדריכלים' אשר עבר לאחרונה מירושלים לתל אביב, במשרד זה עבד האדריכל איתי אלמוג-בר בעת שהקים את אתר Archijob - לפני כ 10 שנים.

• משתתפים: דורון 59, אדריכל, בוגר הטכניון, דורית 53, אדריכלית, בוגרת הטכניון והבן עדי, 33, אדריכל, בוגר אוניברסיטת תל אביב.

• המשרד: 220 מ'ר, ממוקם בקומה שנייה ללא מעלית ['טוב לבריאות']. מבואה המובילה למטבחון, למקלחת המשרתת את אילו שמגיעים באופניים ['אנחנו בתל אביב הירוקה הרי'] ולחדר הישיבות המתפקד גם כחדר האוכל. בהמשך, מסדרון שמימינו מרחב עבודה משותף ומשמאלו, חדרי עבודה נפרדים. בקצהו של המסדרון פינת ישיבה למפגשים פחות פורמאליים בין עובדי המשרד. עיצוב המשדר אופי מהוקצע ומקצועי ובו זמנית חמים ומשפחתי.

• במרץ 2010, לאחר 22 שנים בירושלים, המשרד העתיק את עצמו לתל אביב. ['החלטנו שאנחנו רוצים לחיות בתל אביב']. בחלון זמן של 9 חודשים, יכלו העובדים לבחור ולעבור למשרד התל אביבי. רובם הגדול של העובדים עבר איתם, 'בלשון הירושלמים- אנחנו חוטאים ומחטיאים' [דורון]. המעבר לא נעשה מתוך שיקולים עסקיים 'אבל כמובן שיותר נוח לעבוד במרכז' [עדי].

• בירושלים נשאר סניף קטן, הממוקם באחד הבניינים לשימור בעיר. דורית: 'אנטיתזה של המשרד הזה בדיוק'.

• המשרד הקודם בירושלים: וילה 200 מ'ר הבנויה בשלושה מפלסים במלחה. דורית מספרת על הפנטזיה לשתות אחר הצהריים קוקטייל בגינה, 'בגלל חיי היום יום העמוסים הפנטזיה הזאת לא התממשה, אבל היה נחמד להסתכל על הורדים דרך החלון'.


צוות משרד הוק אדריכלים
צילום: איילת לנדאו | צוות משרד הוק אדריכלים : יושב מלפנים- עדי הוק, תל אביב, ותק- 10 שנים. שורה ראשונה מימין לשמאל- שירלי קויבסקי- קנת, תל אביב, ותק- 10 חודשים, דורית הוק, תל אביב, מבעלי המשרד, דורון הוק, תל אביב, מבעלי המשרד, ארנון אוקסנברג, שהם, ותק- 7 שנים. שורה שנייה מימין לשמאל- אלון יערי, מודיעין, ותק- שנה וחצי, בשמת אונגר, תל אביב, ותק- שנה, עדי למפל, תל אביב, ותק- 3 שנים, ניר גולדברג, תל אביב, ותק- 8 חודשים, תמר גיא, רמת גן, ותק- 7 חודשים, טל סוסטיאל, רמת גן, ותק- 7 חודשים, ילנה וינר, רמת גן, ותק- 13 שנים. מאחורה: אור רגב, תל אביב, ותק- חודשיים. חסרה בתמונה- חגית אזולאי, ירושלים, ותק- 14 שנים, עובדת בסניף בירושלים.

• איך כל זה התחיל: דווקא לא מסגרת הלימודים היא זו שהפגישה בניהם, אלא הזוג דורית ודורון נפגשו לראשונה במסיבת חנוכה ושם הכירו דרך חברה משותפת. מעט אחרי, בזמן מלחמת ששת הימים, כאשר כל הגברים היו מגויסים, כל אחת מהנשים שלמדו בטכניון הייתה צריכה לאמץ מילואימניק בכדי לסייע לו בלימודים שהפסיד. דורית, שהכירה את דורון קצת לפני, החליטה לאמץ אותו. משם זה המשיך.

• המחשבה להקים משרד: דורית, שעבדה שמונה שנים במשרד האדריכלים 'ספקטור עמישר', הרגישה שהניסיון שרכשה שם הספיק לה ויצאה להקים משרד לבד: ' יום אחד פתחתי את הדלת לדירת שני חדרים בירושלים וחיכיתי שיצלצל הטלפון'. לאחר שנתיים, דורון, שהיה עסוק עד אז בפרויקט תכנון האוניברסיטה המורמונית במשרדו של דוד רזניק, הצטרף אל דורית ונכנס למשרד שהיה כבר מוצף בעבודה. תוך חמש שנים המשרד הגיע לגודלו הסופי.

• עדי: כשהחליט שהוא רוצה ללמוד אדריכלות, הוריו ביקשו שיעבוד במשרד שנתיים ויעשה את כל הדברים במשרד 'שאף אחד לא רוצה לעשות' ואם בתום השנתיים האלו בכל זאת ירצה ללמוד אדריכלות- הם יתמכו בהחלטה. 'כשאתה גדל בבית עם שני הורים שכל כך אוהבים את מה שהם עושים, אתה לא יכול לפנות לכיוון אחר'.

• דורית: 'בדיעבד, זה כיף גדול לראות מישהו שממשיך את המשרד ובנוסף, מביא נקודת מבט אחרת לגמרי'.

• תחומי אחריות: דורית- 'האחריות על הפרויקטים עוברת בין השולחנות וזה לא בהכרח מתחיל או מסתיים במקום אחד' מעבר לזה יש 'פריווילגיות' לכל אחד מהשותפים: דורית לא מתעסקת בכל מה שקשור לכסף ובכללי, מתעסקת באדריכלות נטו. דורון לא מתעסק ביחסי אדריכל לקוח ['דורית טובה ממני בזה'] ועדי נהנה מהפריווילגיה שהוא יכול לטעום מכל העולמות בתור אדריכל צעיר ['אולי מתוך ניסיון להבין מה הכי מתאים לי'].

• המשרד כולל ארבעה עשר עובדים. 'במהלך השנים הבנו שעד המספר הזה בערך, יש לנו איזושהי שליטה על מה כל אחד עושה. מעבר לכמות הזאת, זה כבר לא מתקיים כמו שצריך'.

• את כל הפרויקטים שהמשרד עשה בעבר ועושה בהווה אפשר לשרשר אחורה לשנה הראשונה, פרויקט נולד מפרויקט.

• המשרד לוקח על עצמו מגוון גדול של פרויקטים ומשתדל שלא להתמקד בתחום אחד: 'וילות אף פעם לא נעשה, חוץ מזה, התנסינו כמעט בכל התחומים- מבית סוהר לנוער דרך מגורים יוקרתיים בירושלים, עד לתכנון מרכז הירידים והקונגרסים החדש בישראל' .

• פרספקטיבה לאורך השנים: על פרויקט שהיום עובדים שניים או שלושה אנשים, בעבר היו עובדים חמישה עשר- מה שדרש תיאום מורכב יותר בין האנשים. יש היום גם יותר סטנדרטיזציה, אבל הבסיס של המקצוע לא השתנה: 'יש בעיה שצריכה לקבל פיתרון והפיתרון הזה מתחיל בחלום- לא משנה הכלי שבעזרתו אתה מבטא את החלום הזה'.

• סדר יום: העבודה מתחילה בסביבות שמונה, יש כאלו שמקדימים. נועלים את המשרד סביב שבע בערב ['למעט מקרים בהם אנחנו עובדים בלילות']. ארוחת הצהריים מתואמת בין כולם סביב שתיים.

• אופי המשרד: 'זה משרד מאוד משפחתי' כמה מהעובדים מלווים את המשרד כבר כמה שנים. 'ארוחת הצהריים מאוד מייצגת האווירה כאן'.

• פעילויות מחוץ למשרד: וויקאנד ארוך באיסטנבול עם כל העובדים, ארוחות צהריים בחוץ, טיולים בארץ- 'היינו רוצים לעשות את זה יותר אבל זה לא תמיד קורה בדחיפות הרצויה, החיים מאוד צפופים'.

• ימי שישי בבוקר: 'זה הזמן שאנחנו מפנים למחשבה'.

• הפוגה: אופניים בשעות הערב וסופי שבוע, בילוי קבוע בימי חמישי וחופשות: 'בשביל לעמוד בעומס היומיומי זה חשוב'.

• טיפ לאדריכל צעיר שרוצה לפתוח משרד : דורית 'לא לפתוח משרד כשאתה אדריכל צעיר. כדי לפתוח משרד אתה חייב להשקיע בעצמך ואין שום סיכוי לדעת לעשות את זה טוב אחרת'. דורון ממשיך: 'זה לא שאין שום סיכוי אבל הוא יזדקק לכישורים רבים, צריך להתאזר בסבלנות ולהשקיע בבסיס טוב לעבודה'. דורית מוסיפה: 'בשביל להיות אדריכל טוב אתה צריך להיות בן אדם. ההצלחה היא לא בהכרח ביחס ישיר לכמה אתה מוכשר'.

• מדד סיפוק עצמי: דורון: 8 'כי לא תמיד מאפשרים לך להביא את זה לאן שאתה רוצה', דוורית +8, עדי 'כל יום זה משהו אחר, נע בטווח שבין 3 ל-10'

• ציון לאדריכלות בישראל: על פי דורון, אין כבוד לאדריכל בארץ ואין מספיק פתיחות לאדריכלות בארץ. דורית- 'ציון לאדריכלות בישראל? אני לא בטוחה שיש דבר כזה אדריכלות ישראלית. יחד עם זאת, עושים פה דברים נפלאים'.