תמונת משרד - קיסלוב קיי || ראיונות

'..אנחנו מנסים להחזיר עטרה ליושנה מבחינת המקצוע שלנו כאדריכלים. למצוא איזשהו תפר חדש, במקום בו אדריכל נכנס לפעולה כשקם פרויקט- לשזור את זה עם התסיסה החברתית שנחשפנו אליה בשנה האחרונה ולהביא את זה מהכוח אל הפועל. אנחנו מנסים. אם נצליח- אוכל להגיד בלב שלם שזה הפרויקט שאני הכי גאה בו...'


תמונת משרד - קיסלוב קיי

משתתפים: האדריכלים תאה קיסלוב, עולש קיי, עליאל קיי ובועז קיי.

המשרד: שוכן במבנה אבן עתיק באחת הסמטאות הצרות והציוריות של יפו העתיקה.

המשפחה: המשרד הוקם בשנת 1979 על ידי אבי המשפחה, האדריכל טדי קיסלוב. בנותיו תאה וליאורה הצטרפו אליו כשסיימו את לימודיהן ויחד הם בנו את האטלייה, במקום בו אם המשפחה הציירת סופיה קיסלוב פועלת עד היום. מאז, המשרד שוכן באותו מקום ייחודי, ונוספו לו בני משפחה נוספים.

עובדים במשרד: האדריכליות האחיות תאה קיסלוב וליאורה קיסלוב קיי. אדריכל עולש קיי, שנשוי לליאורה, וילדיהם בועז ועליאל.
מלבד בני המשפחה, עובדים במשרד גם האדריכלים יפים קפילביץ', נדב ביגניץ, איתי בן חיים והגר שהם-סולן והמנהלת האדמיניסטרטיבית איריס אושינסקי.

מגורים: לקראת שנות ה 80 תכנן המשרד את פרויקט ההתחדשות העירונית ברחוב רבי חנינא ביפו וכיום המשפחה גרה בשלוש דירות צמודות בפרויקט.

הפרדה בין עבודה למשפחה:
עולש: בגדול אין הפרדה בין העבודה לחיים. אני מוכרח להגיד שלמרות שמהצד זה נראה קשה, אנחנו מתמודדים עם זה לא רע, כבר 30 שנה ועכשיו עם דור ההמשך זה די טבעי. תאה: אני מרגישה שאנחנו מביאים את העבודה הביתה, אבל רק את הצדדים של היצירה והפילוסופיה.

המשכיות המשרד המשפחתי:
עליאל: היה לי ברור שבאיזשהו שלב אצטרף למשרד המשפחתי כי זו עשייה שארצה לקחת בה חלק. אחרי הלימודים רציתי להתנסות בעבודה כעצמאית- ועבדתי בשותפות עם הגר [שהם סולן] על פרויקטים קטנים. לאחר כשנה הרגשנו שמיצינו והצטרפנו למשרד. בועז: גם לי היה ברור שאגיע למשרד, לא כי יועדתי או כי דחקו בי, נהפוך הוא. אבל בפנים הייתה לי הרגשה שזה נכון. תאה: בנעוריי לא חשבתי שאהיה אדריכלית, אבל אז זה לפתע קרה. כולם פה עשו סיבובים לפני, כולנו חיפשנו.

חלוקת תפקידים:
עליאל: כשנכנס פרויקט חדש בהתחלה זה כמו ירח דבש וכולם חושבים וחיים אותו כל הזמן. תמיד יש פתיחות וכולם מעורבים בכל. תאה: אין חלוקת תפקידים ברורה, אבל עם השנים למדנו שלל פרויקט צריך את המנהל שלו- גם מול הקליינט ויתר הגורמים חשוב שיהיה מישהו ספציפי. אבל על תכנון של פרויקט כולם עובדים, גדלנו לתוך עבודת הצוות וחוסר הידיעה מי הראשון שהעלה רעיון מסוים אולי יכול להיות קשה לאגו, אבל בשבילנו זה מאוד טבעי לפתח רעיונות ביחד. לעומת זאת בענייני עירייה מתעסק רק עולש! עולש הוא מלך עיריית ת'א. צריך את הסבלנות שלו ואהבת האנוש.משרד קיסלוב קיי - תמונה קבוצתית


צוות משרד קיסלוב-קיי, בתמונה מימין לשמאל: בועז קיי, עליאל קיי, נדב ביגניץ, איתי בן חיים, הגר שהם סולן, יפים קפילביץ', איריס אושינסקי. יושבים: תאה קיסלוב ועולש קיי. לא בצילום: ליאורה קיי
צילום: עודד הס

סוג הפרויקטים:
תאה: כעיקרון אנו אוהבים לשמור על גיוון, זה מאוד מרענן מחשבתית וגורם לפרויקטים להיות טובים יותר. כיום אנו מתכננים את עיריית אילת וכיכר העיר אילת- פרויקט שזכינו בו בתחרות. בנייה במרכז תרבות שרובר בירושלים, פרויקט ההתחדשות העירונית בשוק הפשפשים, הרבה בנייה למגורים כמו הרצף של רחוב רבי חנינא, שיש בו שימור, תוספות ובנינים חדשים, ובניין משותף בתל אביב ברחוב בלפור. זה מעניין אותנו לעבוד ברקמות קיימות. בועז: אפשר לומר שאנו מתמחים בפרויקטים עתירי תכנון [ותאה מוסיפה- דלי תקציב] פרויקטים מורכבים יחסית שדרושים הרבה זמן מחשבה ותכנון. עולש: אנחנו כעקרון משתדלים לעשות את כל מגוון הפרויקטים האפשרי כנקודת מוצא. דבר שני, באופי שלנו אנחנו מאוד עירוניים. והחיים האלה בכללותם מאוד מעניינים אותנו.

הכי מתגאים:
עליאל: הפרויקט שאני הכי מתגאה בו הוא פרויקט שוק הפשפשים- יש שם שילוב מרגש בין עשייה לחוסר עשייה, בין מה צריך לעשות לרצון הגדול להתערב, 'קצה פרום' בשפה האקדמית- ואני גם ראיתי את זה משתנה כי אנחנו גרים באזור וכילדה חברים לא רצו לבוא אלי. זה כל פעם משתנה ומקבל פנים אחרות וזה דבר שמאוד מעניין לראות, יש שם הצלחה מאוד גדולה בזה.
עולש: רוצה להוסיף שכשאתה מסתובב בשוק כמעט אי אפשר להבחין בעשייה האדריכלית וזו העוצמה של הפרויקט הזה. הוא מאוד אורבאני והוא מראה תהליך של התחדשות עירונית כשהתפקיד של האדריכל הוא לא איקוני אלא מאוד שקט. פרויקט הדגל שלנו לדעתי הוא ברבי חנינא- יש בו את החלק האורבאני והתעמקות גדולה במגורים והוא התפתח בצורה מדהימה.
תאה: פרויקט רבי חנינא, שאנחנו גם גרים בו הוא דוגמא של הקמת קהילה עירונית מאוד לא קיבוצית אבל כמו שאנו מאמינים בה- עם תמהיל חברתי וסוציו אקונומי. [בועז- ככה התחיל אבל זה משתנה] נכון, המחירים הפכו לגבוהים יותר אבל עדיין התמהיל האנושי הוא מאוד מגוון. זה משהו שחשוב לנו. אני גאה בפרויקט במרכז התרבות שרובר בירושלים שנמצא בבנייה כעת. זה פרויקט שבחן מחדש את שעות הפנאי במאה ה 21.
בועז: אני אדבר על משהו יותר ערטילאי. יש לנו מיזם חדש שאני עדיין לא יכול להציג שעשינו בו ניסיון לשלב בין יזמות אדריכלית עם ראייה חברתית ומנסים גם להחזיר קצת עטרה ליושנה מבחינת המקצוע שלנו כאדריכלים. למצוא איזשהו תפר חדש במקום בו אדריכל נכנס לפעולה כשקם פרויקט ובד בבד לשזור את זה עם התסיסה החברתית שנחשפנו אליה בשנה האחרונה, שאצלנו היא בדם כבר שנים רבות, וממש להביא את זה מהכוח אל הפועל. אנחנו מנסים, אם נצליח אוכל להגיד בלב שלם שזה הפרויקט שאני הכי גאה בו.

תפיסת עולם חברתית:
בועז: אדריכלות זה מקצוע ששוזר בתוכו עשייה חברתית. לאורך ההיסטוריה המודרנית, אדריכלים עמדו בחוד החנית של מהפכות חברתיות כאלה ואחרות. הייתה איזושהי שחיקה במעמד האדריכל בארץ ב 3 העשורים האחרונים. אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו אבל אם נסתכל על קולגות בעולם או לצורך העניין סבא שלי והדור שלו נראה שחל פה שינוי מהותי. ואם ניקח את שני הדברים יחד וננסה למצוא איזשהו תרכובת חדשה-ישנה אני חושב שנצליח באמת לשנות משהו. יש כאן שני רבדים. התפיסה החברתית היא אלמנט מכונן או מניע אבל גם המקום שאדריכל תופס בפרויקט, מתי הוא נכנס אליו ומה התפקיד שהוא לוקח או מהות התפקיד מעבר לתפקיד עצמו זה אלמנט שדורש שינוי. מדובר על סוג מחודש של יזמות אדריכלית שנוגעת באלמנטים כלכליים- חברתיים ומרחיבה מחדש את המקצוע למהות הבסיסית שלו שמאוד הוצרה.
תאה: אחד הדברים שאנחנו מאוד מקווים שיתממש הוא שנקבל את הפלטפורמה לתרום בדיור ציבורי/ בר השגה שיאפשר לנו לקחת מהניסיון של אבא שלנו, דרכנו ודרך הבעיות של הדור הצעיר. בועז: היות ולא ניתנה לנו ההזדמנות אנחנו מנסים לקחת אותה בעצמנו.

אג'נדה:
עולש: מתוך עקרון אנחנו לא מרחיבים את המשרד- כי כולנו מאוהבים בעשייה בכל שלביה ואנחנו לא מוכנים להפוך למשרד גדול שבו השותפים מביאים עבודות ואחרים מתכננים אותן. תאה: אין פרט חלון שאנחנו לא יודעים עליו, זה לגמרי עבודת יד, אטלייה.
בועז: לא סתם קראנו לזה פרויקטים עתירי תכנון. תאה: בנוסף כולנו מלמדים. ליאורה ואני מנחות פרויקט גמר בטכניון כבר שנים ארוכות וזה חלק מקידום התרומה שלנו, מדברים המון על תפקיד האדריכל. עולש מלמד בבצלאל.

סיפוק מהעבודה מ 1 עד 10:
תאה- 9 ובסוגריים, ולפעמים- 1. עולש- בין 1 ל 10. פרויקט טוב זה פרויקט של עבודת צוות לא רק שלנו- אלא גם מול היזמים ומול העיריות. כשנוצר צוות טוב נהנים, אבל יש פרויקטים שחלקם הגדול הוא מלחמה. עליאל- 8. אתה מגלה שזה מקצוע שיש סיבה שעובדים בו עד גיל 90- כי אתה לא יודע כלום, וכל פרויקט חדש צריך ללמוד מחדש וזה מתסכל אבל גם מאוד מספק בו זמנית. בועז- בכלליות 9.

טיפ לאדריכל המתחיל:
עולש- זה חיים מאוד קשים, חיי האדריכל [תאה צוחקת]. אין הפרדה בין העבודה לחיים הפרטיים כי זו דרך חיים. אבל אני מעריך שבכל מקצוע שלוקחים ברצינות זה ככה. תאה- כל הזמן להמשיך לחלום גבוה ולא לוותר. החיים זה מה שאתה ממציא מהם, לוקחים סיכונים והולכים לאן שחולמים. לא להיות פשרניים. עולש- צריך אורך רוח וסבלנות. בועז- הייתי ממליץ למי שיכול לעבוד תקופה בחו'ל, במשרד בו תוכל להתפרע, ולחדד או לחזק מקומות בך שבארץ יהיו לך קשים. להיחשף לתרבות עבודה ועשייה אחרת.
עליאל- להקים קבוצה. בלי קשר לעבודה במשרד ולפי התשוקה שלך. כשאני וחברים שלי סיימנו את הלימודים החלטנו שאנחנו צריכים לעשות משהו שמשאיר אותך פתוח, חושב, מדמיין ונותן בעיקר גם הרבה הומור לעשייה. הקמנו את קבוצת וכו' ואנחנו עובדים על ממשק בין אדריכלות לאמנות. פרויקטים חברתיים-אקטיביסטים, בעיקר במרחב העירוני, שמתעסקים עם סוגיות של אדריכלות.