ראיון עם האדריכל חיים קהת // אצטדיון סמי עופר בחיפה || ראיונות

'האצטדיונים הקיימים בארץ נכון להיום הם קטנים, והקהל בהתאם מצומצם. כדי להגדיל את הקהל יש להגדיל את האצטדיון ולהעלות את רמת הכדורגל. ניתן לקרוא לכך 'הקפיצה הגדולה קדימה' והיא נובעת מתוך ההנחה שתנאים טובים יותר יביאו קהל גדול יותר'.


אדריכל חיים קהת

נפגשנו עם האדריכל חיים קהת לשיחה על תכנון אצטדיון סמי עופר בחיפה, אשר נבנה בימים אלה.
האצטדיון תוכנן על ידי משרד האדריכלים מנספלד-קהת בשיתוף החברה הבריטית KSS, בתמיכת החברה הכלכלית לחיפה ועיריית חיפה.
האצטדיון החדש הוא הראשון בארץ שנבנה לפי התקנים המחמירים של UEFA, אשר יאפשרו לקיים בישראל משחקים עד לרמת חצי גמר ליגת האלופות.

מאין נולד הצורך לבניית אצטדיון חדש בישראל?
האצטדיונים הקיימים בארץ היום הם קטנים והקהל בהתאם מצומצם. כדי להגדיל את הקהל יש להגדיל את האצטדיון ולהעלות את רמת הכדורגל. ניתן לקרוא לכך 'הקפיצה הגדולה קדימה' והיא נובעת מתוך ההנחה שתנאים טובים יותר יביאו קהל גדול יותר. האצטדיון החדש מתוכנן להכיל קהל של 30,000 צופים. מספר זה הוא הסטנדרט האירופאי שממנו ניתן לארח את משחקי חצי גמר האלופות ולכן זהו בעצם הסף כדי לעלות לליגה של הגדולים. הסטנדרט האירופאי מגדיר גם תקנים לגבי מתקנים לקהל, לקבוצות המתארחות ובעיקר לתקשורת.
ספורט ותרבות חשובים כחלק מהמרקם העירוני וזה מעשה אמיץ לבנות אצטדיון כזה, שמהווה הסתכלות וחזון לעתיד וכניסה לקטגוריה חדשה לגמרי. בעידן שלנו החוויה של אירועי ספורט היא חוויה חברתית חשובה, להיות אוהד של קבוצה זה חלק מתרבות הפנאי וחלק חשוב בחייו של אדם. המטרה היא לייצר מתקן שישמש את כל המשפחה ויש ניסיון לקשור לאותו אובייקט כמה שיותר פעילויות ושימושים חופפים כך שישמש בכל ימות השנה ולא רק כשמתקיימים משחקים.


הדמיית האצטדיון בשעת משחק. תוכנן כך שהקהל מקיף את המגרש מכל עבריו.


אצטדיון סמי עופר בחיפה - הדמיה במצב לילה

מה מייחד אצטדיונים מהדור החדש?
המיוחד הוא שהאצטדיון החדש לא נועד רק לצפייה בכדורגל, אלא הוא מכוון לייצר אירוע, בו לוקחים חלק הספורטאים, הקהל והתקשורת. באצטדיונים החדשים מושם דגש עצום על רווחה ותנאים לקהל, וזאת כדי למשוך אותו ולהפוך את הבילוי באצטדיון לאירוע משפחתי.


הדמית הכניסה לאצטדיון בשעות היום. חיפוי הקשקשים המוזהב של המבנה יבדל אותו מאצטדיונים אחרים בעולם.

תכנון וקונספט:
הכול התחיל מאיסוף אינפורמציה ובחינת חלופות אפשריות לפתרון. לשמחתנו ידע רב על בניית אצטדיונים הצטבר במשרד הבריטי KSS. למדנו לקחים שנלמדו במקומות שונים. בדקנו מה יוכל להתאים לארץ ואיזה פתרונות ניתן ''לגייר''.

תהליך:
כהכנה לבניית הפרויקט ביקרנו באצטדיונים רבים, בהם קיבלנו הדרכה דרך החברה הבריטית השותפה [KSS]. כל פגישת עבודה בינינו ניצלנו כדי לראות עוד אצטדיון. בנוסף, הצטרפנו למשלחת מכבי חיפה במשחק הגדול במינכן וכך חווינו את החוויה גם מהצד של הסגל.
תחילה נדרשנו להתחשב בתנאים המקומיים, האצטדיון נמצא ליד הים ובסמוך למקומות מגורים, אסור להרעיש לכוון הכרמל ויש להתמודד עם רוחות חזקות ורסס מהים.
מבחינת חלוקת החלל, המגרש נמצא במרכז. סביבו ממוקמים היציעים ומסביב להם ''קונקורס''- מבואה היקפית מקורה שבה מתוכנן 15,000 מ'ר של שטח מסחרי שישמש את הציבור גם כשאין משחק.
השלב האחרון בתכנון הוא של הכנת חלופות עיצוביות ומדידה שלהן ב'מסננת' של מהו הפתרון המוצלח ביותר.
האצטדיונים החדשים מנסים לייצר אייקון או סמל שיהיה ייחודי להם ויבדל אותם מהאחרים, כך שצופים יזהו מיידית את האצטדיון עם העיר בה הוא נמצא. זיהוי האצטדיון הוא תהליך שתורם לעיר ולמדינה המארחת וזה מה שאנו מצפים שיקרה עם האצטדיון החדש ויוכל גם לעזור להביא טורנירים לארץ.
במסגרת איסוף האינפורמציה השגנו תמונות של מאות אצטדיונים ותלינו על הקירות במשרד, כדי לקבל השראה איך זה צריך להיראות כדי שיזהו מיד שזה אצטדיון אך שלא ידמה לאחרים.
לבסוף הגענו לצורה של בועה, שתהיה מכוסה בקשקשי אלומיניום מוזהבים.
ציפוי הקשקשים של האצטדיון נבחר משום שאלומיניום הוא חומר עמיד, ויחזיק מעמד ליד הים. בנוסף, בגלל צורתו המעוגלת של האצטדיון- הקשקשים מאפשרים כיסוי של השטחים המעוגלים. כמובן שתהליך הבחירה לא היה קל.


הדמית הפסל בכניסה. המקום ישמש לבילוי של כל המשפחה.


תוכנית המושבים- גווני המושבים מדורגים מבהיר לכהה, כאשר הגוון הכהה תואם את צבע חיפוי הקירות.

חידושים באצטדיון החדש:
מבחינת הקהל זהו האצטדיון הראשון בארץ שבנוי כקערה מלאה ומספק קירוי לכל היושבים בו. העובדה שהקהל יושב מסביב למגרש וקרוב אליו היא שנותנת את האווירה המשלהבת למשחק [בר'ג למשל הקהל יושב רחוק וזה פחות מהנה] לשחקנים זה מאוד חשוב לקבל פידבק ישיר מהקהל- לשמוע ולחוש אותו ולתת לו את סיבובי הניצחון בכל גול. מבחינת התקשורת, השקענו רבות למתן תנאים מיטביים משום שהיא העיניים של רוב הקהל. הכל נעשה באופן נרחב ולפי התנאים האירופאים המחמירים שהוכתבו, כולל איפה מותר לעבור ואיפה אסור לראיין.


''קונקורס''- מבואה היקפית מקורה שבה מתוכנן 15,000 מ'ר של שטח מסחרי שישמש את הציבור גם כשאין משחק.

מה מייחד תכנון של אצטדיון לעומת תכנון של מבנים מסוג שונה?
כאשר מתכננים מבנה שאמור להכיל קהל רב יש בכך אחריות רבה. האצטדיון בחיפה מתוכנן להכיל 30,000 איש בו זמנית, זהו אירוע ברמת מורכבות אדירה. יש לספק אפשרויות תנועה נוחות עבור הגורמים השונים הלוקחים חלק בפעילות, כולל מאות סדרנים, משטרה, כוחות כיבוי אש, עזרה ראשונה ופינוי. יחד עם זאת יש לספק לכולם תנאים נוחים ותחושה טובה- הסעדה, שירותים והתמצאות פשוטה בשטח. זה לא כבשים- האדם עצמאי ולכן השילוט צריך להיות נוח, קריא ונכון.
כל הכיכרות שתכננו באצטדיון עוזרות לכוון את האנשים ולחלק את העומס בין כל היציעים והמזנונים. המבנה נועד לספק מענה לכל סוגי הקהל, ולא רק כדי לצאת ולהיכנס אלא גם לשהייה במקום. ניצלנו את המדרון לכך שהכניסה לאצטדיון היא מאמצע הגובה- וזה חוסך לקהל אנרגיה בעליה ובירידה מהמושבים, אנחנו מעוניינים שהקהל ייהנה לצאת החוצה בהפסקות, שיהיה לו נוח לבלות זמן רב באצטדיון ולא שיגיעו למשחק בלבד.


אצטדיון סמי עופר חיפה- מבט אל אחת הכניסות למבנה האצטדיון

איך נולד הצורך לבניית אצטדיון חדש בחיפה?
האצטדיון החדש יחליף את אצטדיון קריית אליעזר בחיפה. בגלל שהאצטדיון הקיים נמצא בלב אזור מגורים לא ניתן היה לפתח אותו עוד וכשיפתח החדש כנראה יהרסו אותו וייעדו אותו למגורים.
האצטדיון החדש ממוקם ממש ליד מנהרות הכרמל, הרכבת וכבישי המוצא דרומה, מה שמאפשר הגעה נוחה. זה צומת תחבורתי שמתאים לאירועים מרובי משתתפים.

תפקיד עירוני וחברתי של האצטדיון:
האצטדיונים החדשים לא נועדו לספק במה למשחק בלבד אלא אמורים לספק לאנשים שעות רבות של בילוי. בחיפה מתוכנן שילוב של אלמנטים מסחריים, בידוריים, כולל בנייה של תאים לצופים שקבוצות שונות יכולות לשכור ולהשתמש בהם כמקומות מפגש ומועדוני חברים. כל תא יכיל עשרה מקומות ישיבה, והוא בעצם חדר שמאפשר לארח סביב שולחן.

איך התנהלה העבודה מול המשרד הבריטי KSS?
היה מכרז בינלאומי לבניית האצטדיון והחברה הכלכלית לחיפה שידכה בין משרד מנספלד- קהת למשרד הבריטי. העבודה איתם כמעט ולא שונה מעבודה במשרד רגיל בגלל האפשרויות הטכנולוגיות. כדי ליצור כימיה צריך הרבה שעות עבודה יחד. אנחנו ביקרנו בחברה הבריטית פעמים רבות וגם הם כאן. העבודה מתבצעת בשותפות לאורך כך הדרך כשהכול מתחלק שווה בשווה. מבחינת כדורגל הם יותר מנוסים ומבחינות אחרות המשרד בארץ מנוסה יותר.
התנהלות מול הרשויות:
זהו אצטדיון עירוני ולגורמים רבים חשוב איך המקום יראה, לכן המשרד מקבל את כל הרוח הגבית האפשרית. היכולות בארץ להשקיע בבניין קטנות יותר ממה שניתן בחו'ל ולדעתי זהו הפרויקט הציבורי הכי גדול בארץ ולכולם חשוב שהוא יצליח.

התמודדות תכנונית עם אלימות במגרשים:
כאשר מדובר על 30,000 איש שמרוכזים יחד, חשוב להתייחס לנושאים כמו נגישות, פינוי וכו'. חלק גדול מהתקריות האלימות נובעות מחיכוך, מצפיפות ודוחק. היום יודעים שאסור למשל לבנות גדר בלתי עבירה בין המגרש לקהל- נוצרת צפיפות וזה הרה אסון. המתקן צריך להיות סלחן-למנוע אסון במקרה התפרעות. בנוסף, חשוב לדאוג לאפשרויות בקרה- היום יש כרטיסים אלקטרוניים, יודעים איפה כל אחד יושב, מי נכנס ומי יוצא. ויש גם את העניין החינוכי- כשמגיעים למקום מסודר, ההתנהגות היא בהתאם. מקום לא מושקע ולא מזמין מעורר התפרעויות- רואים זאת בבתי ספר למשל, וזה הוכח בארץ ובעולם. יש רצון שהקהל לא יגיע בדקה ה- 90 ולא יעזוב דקה לפני שריקת הסיום. זה חשוב גם מבחינת תחבורה וכדי למנוע צפיפויות. כדי שהקהל יגיע במדורג צריך לתת לו הרבה דברים לעשות ואווירה של כיף ונוחות, צריך לספק לו אטרקציות. כשהקהל יותר רגוע גם הסדרנים יותר רגועים. זה כמו טקס הרגעה שעושים עם ילדים לפני השינה- עוברים ממשחק פיזי, למשחק רגוע יותר ואז אמבטיה ולישון. אותו דבר עם הקהל- צריך לפזר אותו בהדרגה. האדריכלות לא יכולה לפתור הכול, יש יד לתקשורת, להורים, לחינוך, לסדרנים במגרש... אבל בעולם מצאו שהבקרות המשולבות, בשילוב כוח אדם מספיק- עוזרות.

בניה ירוקה:
בניה ירוקה זה בעצם שם פופוליסטי ואופנתי שמשמעו תכנון טוב. בבניית האצטדיון ניצלנו את המדרון הטבעי של הקרקע, שנמצאת על צלע הר, ליצירת מקומות ישיבה מדורגים בעלות נמוכה יותר. המים שמשמשים להשקיית הדשא ממוחזרים. דאגנו לאוורור נכון. מבחינת ייצור אנרגיה האצטדיון אינו מתאים לכך כי הגג עגול ומופנה לכוונים שונים, אבל כל מה שהיה ניתן מבחינת תכנון וצמחייה הוא ירוק וחסכוני.

יש לך טיפ לאדריכל המתחיל?
[קהת צוחק, ואומר שהקולגות שלו וודאי יצחקו, כי הוא תמיד חוזר על זה] לא לשכוח גם אחרי הלימודים שכל תכנון צריך לעבור את כל השלבים: הבנה וגיבוש המטרות, לימוד ואיסוף אינפורמציה, הכנת חלופות, בחינה, בחירה ועיבוד החלופה המועדפת. מי שמנסה לדלג שלבים, עלול להגיע לתוצאות 'מביכות'.