ראיון עם האדריכל דויד קנפו ממשרד קנפו כלימור || ראיונות

'התחושה שלי היא שתל אביב היא 'טיוטא אורבאנית', שנכתבה בחופזה מבליל של רעיונות וסגנונות, בהמתנה לעיר הקבועה, לעיר העברית האמיתית. תל אביב היא עיר בהתהוות, עיר של 'בינתיים', ממש כמו שמקימים קיוסק לפני שבונים את בית הקפה. על כן, אין בה סדר או היררכיה, אין בה גם מוסדות או מונומנטים והיא כולה ארעיות, טקסט שנכתב על מפית בהמתנה לשרטוט המסוגנן והמלומד. ממש כמו השדרות בה אשר מתחילות ממקום כלשהו ונגמרות במקום אחר, בלי הסבר אורבאני, בלי מחויבות רעיונית'.


אדריכל דויד קנפו, אדריכלית תגית כלימור

משרד קנפו כלימור מנוהל ע'י האדריכלים דויד קנפו תגית כלימור. המשרד עוסק בקשת רחבה מאד של פרויקטים - תעשייה, היי טק, חינוך, מלונאות, מגורים, בתי חולים, בתים פרטיים ועוד.התמחותו העיקרית של המשרד בשנים האחרונות היא בבנייה ירוקה. המשרד ממוקם בשני סניפים בארץ- האחד בחיפה, ואלו השני בתל אביב ומונה סה'כ כ - 20 עובדים. אדריכל דויד קנפו סיים לימודי תואר ראשון בטכניון בחיפה, ולימודי תואר שני באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. אדריכלית תגית כלימור סיימה לימודי תואר ראשון ושני בטכניון בחיפה. אדר' דויד קנפו ואדר' תגית כלימור עוסקים לאורך השנים בהוראה, ומלמדים בטכניון בחיפה.

תוכל לספר על פרויקט שאתה מחובר אליו באופן מיוחד?
ההתרגשות מבניין נובעת מהתחושה שאכן הבניין נכון במקומו. כאילו היה שם תמיד. עבורי הבנייה היא ביטוי של מימוש נוכחות תרבותית והמשכיות של משהו שהיה כאן . מעשה האדריכלות הוא תזמור של גורמים רבים כמו: המקום, המסורת, השפה והחומר ועל כן, הבניין כמו הבית, הוא מקום שנעים לחזור אליו כי הוא מכיל את הגעגועים, ואת ההיסטוריה של כל אדם או קהילה. בהקשר זה כל פרוייקט שמעורר בי תחושת התרגשות הוא פרוייקט שאני מחובר אליו ונעים לחזור לבקר בו.

מהי ארכיטקטורה בעינייך?
הארכיטקטורה היא מסע פילוסופי ערכי, מסע של הגדרת זהות תרבותית , לא רק שאלה של חומר ועיצוב. העיסוק באדריכלות קורה במצב של ספק, של התלבטות, של דיון בשאלות של קיום פיזי ורוחני כאחד. האדריכלות עוסקת בשאלות של פרט וחברה, של שפה ותרבות, של נוכחות במקום,ושל הקשר לעבר ומידת השפעתו על ניסוח העתיד, בחברה בה החזונות והערכים משתנים.
מבחינתי, הארכיטקטורה היא קודם כל שאלה של זהות תרבותית, של שפה, ובמקרה שלנו העברית היא עבורי, אבן יסוד בכל ניסוח של הגדרה של אדריכלות ישראלית. מרחבי השפה העברית אינם רק דרך תקשורתית בין האנשים החיים כאן ,אלא מרחב תרבותי עשיר, המאפשר ניסוחים ארכיטקטוניים, הנוגעים לשאלות ההוויה הישראלית. האדריכלות הישראלית בעיני היא הניסיון ליצור גשרים בין המטען היהודי- היסטורי והטריטוריה בה התרחשו סיפורי התנ'ך מחד, לבין הרצון לחבור לחוויה הבינלאומית הגלובלית המודרניסטית והסובלנית מאידך. במידה רבה זוהי התפיסה היהודית הגלותית המסורתית, ששימרה אותנו כחברה , כתרבות לאורך זמן רב ובתוספת האלמנט הקרקעי, שמגדיר את המהות שבבניית ישראליות חדשה.

agro hausing wuhau china

ניתן להבין מדבריך שאדריכלים הם אנשי רוח?
ללא ספק. האדריכלים הם קודם כל אנשי רוח ומחשבה, המחוייבים לאדם ולחברה. לאדריכלים אחריות עצומה בעיצוב סביבת החיים הבנויה של האדם והקהילה. האדריכלים אחראים על ביתו של האדם, על הרחוב והעיר של הקהילה ועל שימור הזיכרון הקולקטיבי של החברה, בבניית מוסדותיה ומקדשיה.

כשאתה מסתובב בעולם אתה מרגיש אדריכלות פריסאית, או אדריכלות אמריקאית, ואילו פה בתל אביב, בעיר הישראלית מה היא תחושתך?
כשאני משוטט בתל אביב – העיר הישראלית, אני מחפש את הקשר שבין החזון היהודי, הציוני, הישראלי לבין המציאות של הרחובות והבתים בעיר זו.
האם הוא קיים? האם תל אביב היא ביטוי לגעגועים היהודיים לציון? האם העיר מבטאת התחלה חדשה, אופק אחר? אם כך, באיזה אופן יש לקרוא את הטקסט האורבאני של ת'א ביחס לחזונות הישראלים לרובדיהם השונים?

התחושה שלי היא שתל אביב היא 'טיוטא אורבאנית', שנכתבה בחופזה מבליל של רעיונות וסגנונות, בהמתנה לעיר הקבועה, לעיר העברית האמיתית. תל אביב היא עיר בהתהוות, עיר של 'בינתיים', ממש כמו שמקימים קיוסק לפני שבונים את בית הקפה. על כן, אין בה סדר או היררכיה, אין בה גם מוסדות או מונומנטים והיא כולה ארעיות, טקסט שנכתב על מפית בהמתנה לשרטוט המסוגנן והמלומד. ממש כמו השדרות בה אשר מתחילות ממקום כלשהו ונגמרות במקום אחר, בלי הסבר אורבאני, בלי מחויבות רעיונית.


מרכז מסחרי אלמוג - אשדוד

''עיר הטיוטא'' מתקיימת בתוך ענן של אי וודאות, של ספק, של ארעיות אורבאנית שמוכנה להשתנות בפרגמאטיות מדהימה, כל זמן שאנחנו יכולים להישאר כאן, על יד הים התיכון, אבל לא ממש בזיקה אליו.עיר שעדיין מתגעגעת לאירופה ולניכר, אף שלמתבונן מן הצד היא נראית לבנט גמור. 'עיר הטיוטא', יש בה גם חיוב רב: היא נמצאת במצב של חוסר מחוייבות, של גמישות אין סוף ועל כן יש בכוחה להציע כר נרחב ליצירה , מרחב לחלום, חיבור לספירות חדשות. תל אביב בשבילי היא מחד, מחנה ארעי גדול של אנשים תאבי חיים, המבקשים ליצור טריטוריה אחרת , טריטוריה של חופש ושל סובלנות, של פתיחות לשונה וקבלת האחר ומאידך, עיר המתקיימת בעוני אדריכלי בסביבה אורבאנית רדודה.
בתווך הזה מתקיימת גם ההוויה הישראלית בכללותה, שבה הפוטנציאל העצום מצטמצם לעיתים קרובות, לשיכונים פונקציונאליים או לכיכרות שהם לא יותר ממעגלי תנועה תחבורתיים.

ואיך אצלכם במשרד מתמודדים עם ההוויה הזו?
אצלנו במשרד מנסים בכל פרוייקט לרדת לעומק השאלות הערכיות של היחס בין האדם לסביבה, שבין השפה למקום, על מנת ליצור אדריכלות שיש בה הקשרים מעבר לרמה התפקודית של הבניין. למשל, בבניין הספרייה האקדמית ברופין, אשר בנייתו הסתיימה לא מכבר, ניסינו לתת פרשנות חדשה לבניין ספרייה בתוך קמפוס אקדמי, ששואב את השראתו האורבאנית מהקיבוץ ההיסטורי . שאלות כמו: מבנה ספרייה בעידן הדיגיטלי, הקשר בין החצר המרכזית בקיבוץ לחלל המרכזי בקמפוס, הקשר בין הבניין לקרקע שעליה הוא נבנה, היו בבסיס הרעיוני התכנוני של הבניין. דוגמא אחרת : בניין השגרירות בפריז , אשר נבנה בטריטוריה זרה ובכל זאת מייצג מדינה אחרת, תרבות אחרת. במקרה זה ניסינו לחבר בין האדריכלות הצרפתית המעטרת את המעטפה החיצונית של הבניין, לבין התכנים התרבותיים הישראליים המאכלסים ומרפדים את חללי הפנים והחצר הצמודה לבניין.
כפי שציינתי קודם, בעבורי, מרחבי השפה העברית הם הד.נ.א, שממנו יכולה לצמוח תרבות אדריכלית עברית חדשה, המחוברת, לא רק לנופים התנכיים, אלא גם למאגרי החוכמה , המורשת והידע של התרבות היהודית בגלויות השונות.

מרכז אקדמי כרמל- קמפוס הנמל חיפה

ובאופן אישי אתה חש שאתה מצליח להשמיע את קולך?
אנחנו מצליחים. הדיון שעסקנו בו כאן, מתקיים בעוצמות משתנות במסגרות רבות בחברה הישראלית. הנקודה היא לא להיכנע לדחף של המיידיות כאן ועכשיו, זריז ומהיר, וגם לא לבירוקרטיה המתעצמת, אלא לשמור על חלון פתוח תמיד למשב רוח ערכי ורענן, אשר יכול לעלות לדיון בסוגיות היסוד של הזהות הישראלית בהתהוותה.

ולסיכום – אתה, המשרד לא מתכננים טיוטות?
כאמור, אנו עוסקים בארכיטקטורה עכשווית בתוך המצב הנתון שתיארתי כאן. יחד עם זאת, תחושת השליחות המקצועית, המחוייבות הערכית לאדם ולקהילה, והאהבה העצומה שאנו רוכשים למקום ולשפה, משמרים אצלנו מקום של אופטימיות, שגם טיוטא הרובצת במקום אחד שנים רבות , יש בה כח כדי להתאזרח במקום ולהשפיע על עיצוב מסורת הבנייה וניסוח העתיד.


קריית הייטק קיסריה


בית הכנסת מגילת אור בקיסריה


משרדי חברת חשמל רמלה


ספריה עירונית פורדיס


מרכז המוזיקה מעלות תרשיחא


מטה משטרת חוף חיפה


agro hausing wuhau china


agro hausing wuhau china

שגרירות ישראל בפאריס


שגרירות ישראל בפאריס


שגרירות ישראל בפאריס


הספרייה האקדמית ובית יד לבנים מכללת רופין


הספרייה האקדמית ובית יד לבנים מכללת רופין


הספרייה האקדמית ובית יד לבנים מכללת רופין


תחנת הרכבת רעננה


מגדלי הרוח