ראיון עם גיא מילוסלבסקי ואמנון שוורץ - מילוסלבסקי אדריכלים || ראיונות

''...אחרי שנה וחצי של לימודי כלכלה עברתי ללמוד אדריכלות בטכניון וזו היתה הבחירה הכי טובה בעולם. היום בפרספקטיבה אחורה, יכולתי אולי לחיות טוב יותר במקצוע אחר, אבל האדריכלות היא תחום מלהיב ומדהים ואני בהתלהבות עצומה מהשילוב של התחומים שאני נוגע בהם היום. האינטראקציה עם אנשים ומערכות ובעיקר היצירה והאפשרות להביא פרויקט לידי ישום משלב הקונספט ועד שאתה רואה אותו ניצב מולך...'

משרד מילוסלבסקי אדריכלים חוגג השנה 80 שנה להיווסדו. המשרד שהוקם בצפת בתחילת המאה הקודמת ופתח סניף נוסף במרכז, מתכנן כיום את המגדל הגבוה ביותר בישראל שיוקם בחיבור בין הערים ת'א, ר'ג וגבעתיים. נפגשנו עם השותפים גיא מילוסלבסקי ואמנון שוורץ כדי לשמוע על תכנון מגדלים בישראל ומה צופן העתיד בתחום.


אדריכלים אמנון שוורץ וגיא מילוסלבסקי, צילום: המשרד

הרקע המשפחתי:
גיא: אני דור שלישי למשרד, שהוקם בצפת בשנת 37'. בתחילה עסק המשרד בפרויקטים בגוון קטן ואינטימי יחסית, עם פרויקטים כמו חוות ורד הגליל, ראש הנקרה, תל דן ומלון רימונים. ברבות השנים התחלנו לעסוק הרבה מאוד בתחום המוסדי. בתי ספר ומבני ציבור למיניהם ובשנים האחרונות בתחומים מאוד רחבים של התכנון. בעיקר בתחום המגורים על כל נגזרותיו, ותחום המגדלים שקיבל תנופה מאז אמנון הצטרף למשרד לפני 4-5 שנים.
הסניף הנוסף באזור המרכז נפתח לפני 15 שנים ובמשרד הנוכחי אנחנו נמצאים מ- 2008.

המשיכה למקצוע:
גיא: לא חשבתי שאהיה אדריכל. חשבתי שאתעסק בדברים אחרים, כמו תחומי שיווק ורעיונות פרועים אחרים. חלק מזה כי היה מאוד ברור לכולם שאני צריך להיות אדריכל ודי מרדתי בזה אחרי הצבא. התחלתי ללמוד כלכלה באונ' חיפה וכעבור שנה וחצי, מסיבה שאני לא יכול להסביר, אולי בגרות מסוימת בשילוב הסתכלות ריאלית יותר על החיים [אמנון: הוא נקרא לדגל] עברתי ללמוד אדריכלות בטכניון וזו היתה הבחירה הכי טובה בעולם. היום בפרספקטיבה אחורה, יכולתי אולי לחיות טוב יותר במקצוע אחר, אבל האדריכלות היא תחום מלהיב ומדהים ואני בהתלהבות עצומה מהשילוב של התחומים שאני נוגע בהם היום. האינטראקציה עם אנשים ומערכות ובעיקר היצירה והאפשרות להביא פרויקט לידי ישום משלב הקונספט ועד שאתה רואה אותו ניצב מולך.

אמנון: אני בוגר הטכניון 65'. ידעתי מראש שאני רוצה להיות אדריכל, לא חשבתי על שום כיוון אחר. כבר בתור נער מאוד אהבתי ציור, פיסול ואדריכלות. הייתי קורא ספרים בנושא ועוד לפני הגיוס הכרתי את שמות האדריכלים החשובים בעולם. בחדר שלי היתה תלויה תמונת Falling Water של פרנק לויד רייט וגם אמא שלי מאוד כיוונה אותי לתחום של האמנות.


הדמיה: מגדל בין ערים

חלוקת העבודה במשרד:
המשרד מנוהל על ידי השותפים הבכירים – אמנון, אבא שלי ואני. תחתיהם 6 ראשי צוותים שכל אחד מהם מתנהל באופן עצמאי מול נותני העבודה, כאשר כל פרויקט מלווה מלמעלה על ידי אחד השותפים.

סוג הפרויקטים:
המשרד עוסק היום בתכנון של 15 מגדלים, שכולם מ- 40 קומות ומעלה בתצורות שונות, וממוקמים באזור רמת גן, גבעתיים ותל אביב. מביניהם למגדל בין ערים נעשתה החשיפה הגדולה ביותר.

המשרד נמצא כיום בהתפתחות מואצת, מתרחב ומחפש לקלוט לשורותיו אדריכלים נוספים. יש כאן אנשים עם עשרות שנות ניסיון ואדריכל צעיר שמגיע לכאן יכול ללמוד הרבה מאוד.


מגדל בין ערים: צורת פרח שנפתחת לכיוון השמיים

פרויקט החלומות:
כבר היום יש פרויקטים שלפני כמה שנים הייתי אומר שהם החלום שלי. אני חושב שאני חי את החלום!
גם באספקט של סוג הפרויקטים שאני עושה היום, גם עם מי שאני עושה אותם, עם אבא שלי ועם אמנון ובשילוב האנרגיה הצעירה במשרד, מבחינתי זה לחיות את החלום. המשרד מאוד חי, נושם ובועט.

על מגדל בין ערים:
אמנון: מגדל בין ערים ניצב בנקודת החיבור בין הערים תל אביב, רמת גן וגבעתיים. הבניין יתנשא לגובה 100 קומות ויכלול עירוב שימושים: מסחר, מלונאות ומשרדים. 5000 מ''ר ממנו יוקצו כשטחים לעיריית ת'א ו- 15-20 הקומות העליונות ישמשו כמלון.

בזמנו הייתי שותף במשרד אמנון-שוורץ אדריכלים וקיבלנו את כל פרויקט 'גבעתיים סיטי' שנמצא באזור מחלף הרכבת ביציאה מנתיבי איילון. באותו שטח יש גם שלוחה של ת'א שנכנסת לשטח גבעתיים ור'ג. במסגרת התוכנית התבקשנו ע'י המועצה המרכזית להציג תכנון כולל. עיריית ת'א שהיא בעלת הקרקע ביקשה מהמשרד שלנו להתחיל להכין תב'ע למגרש וכך התחלנו לתכנן.

הדבר הראשון שחשבנו עליו הוא איך לקרוא לפרויקט בכל התכתובות שיעסקו בנושא – שיהיה שם קצר וקליט. השם מגדל בין ערים נבחר משום שהוא יושב ממש בפינה של שלושת הערים.


המגדל ממוקם בצומת תחבורה ראשי בין ת'א, ר''ג וגבעתיים

תכנון:
לפי הפרוגרמה הראשונית של העירייה הבניין היה אמור להיות בגובה 70 קומות. עלתה שאלת דמות הבנין. יש הרבה מגדלים ואנחנו הרגשנו שצריך להיות לו עיצוב מיוחד, כי הוא יושב במרכז העסקי של שלושת הערים וזה פרויקט שההיקף שלו עצום. הוא ממוקם במרכז העסקי של מטרופולין דן, ושל מדינת ישראל בעצם, ובפרספקטיבה של שלום עתידי, המרכז העסקי של המזרח התיכון. ואז גם העיצוב שלו צריך לקבל אופי איקוני ומיוחד בהתאם.

עיצבנו את המגדל כמו מעין משולש קמור צלעות, שכל צלע פונה לעיר אחרת. אבל אם נשים מנסרה משולשת כזאת, עדיין אין ביטוי של דבר שצומח לגובה. הגיע הרעיון לעשות מעין גל, שהבנין משנה נפחו ובקצה נפתח אל הרקיע. כמו פרח גדול בעל 3 עלים. התוכנית נעשתה בתמיכת עיריית ת'א ומהנדס העיר עודד גבעולי וצוות התכנון של העירייה.

כשהגענו לועדה המקומית, מהנדס העיר תהה מדוע להגביל את הבנין ל-70 קומות. אם הוא מתוכנן להיות כה מרכזי וחשוב, למה לא להגביה אותו לגובה 100 קומות? מכאן התחילה עבודה קשה להשיג את האישורים הנדרשים מכל הרשויות עד שלאחרונה התוכנית אושרה להפקדה.

כשהגענו לדיון ההכנה להפקדה, הועדה המרכזית העלתה את שאלת ההיתכנות ההנדסית של המגדל מבחינת המיקום של המעליות ומערכות החשמל – זה בנין גבוה ודק, תמיר, בגזרה של דוגמנית, ורק עבור החלק של המשרדים צריך 36 מעליות - זה מגדיל מאוד את נפח הבנין.

פנינו למשרד ש.ב. אברהם - משרד מוביל בקונסטרוקציה. הם בדקו את התוכנית ונמצא פתרון הנדסי סביר במסגרת התכנון שלנו. הפתרון הוא מעליות Double-decker - פתרון שכבר קיים בעולם. מעליות דו קומתיות שנעצרות בקומה זוגית ואי זוגית בו זמנית. הפתרון הזה צמצם את כמות המעליות הנדרשות בחצי - ל- 18 מעליות כפולות. הפתרון מחייב גם בניית לובי כניסה דו מפלסי, לקומות הזוגיות ולקומות האי זוגיות וביניהן יש דרגנועים.
כך פתרנו את נושא המעלית בלי להגדיל את נפח הבנין. במקביל יש מעליות ללובי נפרד למלון, שמעלות את האורחים לקומה 75-80. מתוכנן שם סקיי לובי, חדרי אוכל, חדרי ישיבות, 2 קומות ציבוריות ומשם מעליות לקומות המלון [5 מעליות]. בגג יש ספא, מועדון כושר, בריכה שתשרת את באי המלון ואת כל עובדי הבנין. זו למעשה עיר שלמה בבנין אחד, שכוללת תחנת כח עם 30 שנאים.


הכניסה לבנין

מקומות חניה:
מבחינת החניה יש צמצום מקומות חניה ע'פ התקנות החדשות של כחלון. יש 500 מקומות חניה לרכבים, 700 מקומות חניה לאופנועים, ו-500 מקומות לאופניים, כאשר חניית האופניים, נעשית בעזרת שלושה מתקנים רובוטיים שמורידים את האופניים החונות לפיר.

למה לא לשלב גם מגורים במגדל?
כמתכננים רצינו לשלב גם מגורים, אבל עיריית ת'א משיקוליה החליטה שזה לא מקום מתאים למגורים. אני חושב שאחת הבעיות / השיקולים של העירייה היו שבסביבה הזו אין מוסדות ציבור, כמו גני ילדים ובתי ספר לאלה שיגורו בבנין וגם מעצם היותו במוקד התנועה הכי עמוס של גוש דן. בגלל הנושא של זיהום אוויר. אבל תוך זמן קצר הרכבות יהיו חשמליות ומבחינת תנועה – מנוע בנזין הוא פאסה. תוך 15 שנה כל המכוניות יהיו חשמליות ונושא הזיהום לא יהיה קיים. אבל לאנשים קשה להשתחרר מתפיסות. אנשים לא מספיק מודעים להתפתחויות הטכנולוגיות ולמהירות בה הן מתחוללות בתקופתנו.

עד לאיזה גובה המגדלים עוד יטפסו?
בסדר גודל של 40-100 קומות אני חושב שזה סביר בהחלט. העתיד הוא בניה לגובה. דברים משתנים ואנחנו צריכים להסתגל לשינוי.
כשלמדתי בטכניון בדיוק בנו את מגדל שלום ולקחו אותנו לראות אותו. זה היה מדהים, לא יכולתי לנשום, לא יכולתי להבין איך בנין כזה עומד על החול ולא שוקע. היום אני מסתכל עליו ורואה גמד קטן. תפיסות משתנות.

מתי בנית המגדל צפויה להסתיים?
היום הבנין עדיין בשלב של תחילת דרכו. עדיין צריך לקבל את כל האישורים והמכרזים. אני מניח שיקום בטווח של 10 שנים.


העתיד הוא במגדלים

מצב האדריכלות בארץ:
גיא: תחום התכנון והאדריכלות עובר שינוי מהותי בשנים האחרונות. יש פריצת דרך מאוד יפה בטכנולוגיה ובהעזה. נעשים דברים שונים, לא שבלוניים ואני רוצה להאמין שזה ילך ויתגבר. זה נובע ממספר דברים: התקדמות כללית של המדינה והרווחה, הפיתוח המואץ, הרווחה הכלכלית, והדינמיקה של הכסף עושה את שלה. כשאתה יכול להשקיע בתשתית הכלכלה זה נותן לך אפשרות לפרוץ גבולות ברמת הטכנולוגיות והחומרים.
אמנון: המדינה גם צברה וותק. תוך פרק זמן קצר הצטבר הרבה ניסיון, לומדים משגיאות וגם לזה יש חלק בפריחה הנוכחית.
גיא: יש אנשים שבטבע שלהם מסתכלים על חצי הכוס הריקה, אבל אפשר להסתכל על אותו המצב ולהגיד שדברים מתפתחים. לראות מה הצלחנו לעשות ב- 69 שנות קיום. ברור שתמיד אפשר יותר או אחרת, אבל אם הפרספקטיבה שלך עניינית וחיובית אז אתה רואה התקדמות גדולה ולדעתי זה רק ילך ויהיה טוב יותר!

טיפ לאדריכל מתחיל:
גיא: הטיפ הטוב ביותר שאני יכול לתת הוא שההתחלה היא קשה. ולמרות הקושי מי שאוהב את המקצוע וזה בדמו צריך להשקיע. זה מקצוע שאתה לומד ואחרי זה יש לך עוד הרבה ללמוד. גם היום אנחנו עדיין לומדים. המקצוע הזה מייצר כל הזמן אתגרים, בגלל הטכנולוגיה, התפיסות האורבניות, המערכות שמשתנות, כל הזמן יש מה ללמוד ולהתמקצע, בטח לאדריכל מתחיל. אין קיצורי דרך – זה הטיפ המרכזי. להוריד ראש, להשקיע ולעבוד קשה.

כל ההדמיות באדיבות מילוסלבסקי אדריכלים