ראיון עם המעצב גד הלפרין - סטודיו גד || ראיונות

תוכל לספר לנו על פרויקט שאתה אוהב במיוחד?
אני אוהב ומתחבר לפרויקטים ששוהים בהם.
אני מרבה לעסוק ביחסי הגומלין המורכבים שבין חוץ לפנים לאורך כל שנות עבודתי.
כאשר החלל שלנו- שתכננו, מעניין לאנשים לשהות בו ויוצר דיאלוג בין אנשים הוא חלל מוצלח לדעתנו.
אנחנו עוסקים בתכנון תוך מעטפתי- אנחנו מכוונים חללים עבור אנשים, עבור מרחב אנושי.
פרויקט שאנחנו מתכננים בימים אלו הוא: מלון בוטיק ברח' אלנבי.
אדריכלית המבנה היא ניצה סמוק היזם הוא- חב' ליאופרד, והמנהל הוא אביגד ליאון.
הבניין ניצב על אחת הכיכרות המתוירות ביותר בעיר, בלב הפועם של תל אביב. הכיכר הקרויה כיכר מגן דוד, כיוון שהיא מהווה נקודת מפגש של שישה רחובות – אלנבי [משני הכיוונים], המלך ג'ורג', שינקין, הכרמל ונחלת בנימין, היא אחת הראשונות בתל אביב ונקודת ציון חשובה ומובחנת. הבניין החולש על פינת הרחובות נחלת בנימין ואלנבי נעשה בהשפעת מבנים פינתיים דומים שתכנן האדריכל אריך מנדלסון. הוא נבנה ב-1934 על ידי האדריכלים שלמה ליאסקובסקי ויעקב אורנשטיין בסגנון הבינלאומי והוא מוכר כמבנה לשימור של העיר הלבנה. גם היום כשהוא מרוט וחבוט, כשחלונות הראווה המעוגלים שלו נהרסו ודלתות הכניסה המקוריות נעקרו והוחלפו - הנוכחות הדרמטית שלו עדיין ניכרת.


מלון בוטיק ברח' אלנבי

המונח Urban Resort שמשמש אותנו כדי להגדיר את עבודתנו בעיצוב המלון מייטיב ליישב את הסתירות ולגשר על הפערים שבין חוץ שהוא סואן, חדגוני ומגובב לבין פנים שהוא כמו השתקפויות שונות של נפש האדם מוליך אותנו דרך מסדרונות אפלים לחלקים השקטים והחבויים בה- למקומות שאפשר למצוא בהם גם שלווה.
הבחירה לא לסטות ולהמשיך לשמר את השפה האדריכלית שבה נבנה הבניין, להמשיך ולהדגיש את העושר האדריכלי האופייני לו אך להטמיע לתוכו את הפרשנות האישית שלו הייתה נקודת המוצא שלנו בתכנון הבניין.


מלון בוטיק - קומת קרקע

אני מרגיש חלק מהעשייה של העיר הזאת. עיר לא יכולה להמשיך ולהיבנות לנצח. בשלב מסוים היא מתבגרת ואז עליה לעסוק בחידוש המרקם האורבני הקיים. צרכים של עיר משתנים, מבנים בה מתיישנים והופכים להיות בלתי שמישים כי ייעודם המקורי אינו תואם עוד את הצרכים העכשוויים שלנו. העיר מתחדשת בין היתר על ידי מציאת תכנים חדשים המתאימים למבנים הישנים. הפחת רוח חיים במבנים ישנים נעשית על ידי מציאת ייעוד חדש לבניין כזה שימשוך אליו אנשים. כך היה במונטיפיורי בבניין שעמד ריק במשך 20 שנה והפך להיות 'זמן לאמנות' וכך יהיה גם בבית המשרדים הזה שיהפוך להיות בית מלון עירוני.

מלון בוטיק- הכניסה לפואיה

פרויקט נוסף שאני אוהב הוא : מסעדת קיוטו- מסעדה יפאנית, בהרצלייה. המסעדה תוכננה לפני 7 שנים והיא משמשת מוקד מפגש להרבה אנשים. החלל מחולל מפגשים מוצלחים בין אנשים ואנחנו היינו חלק ממנו ועל כך אני מרוצה. כשאני נכנס לשם אני מרגיש סינרגיה טובה מאד, אני חושב שהמקום נותן תחושה נעימה מאד לסובבים, הזמן עשה למקום טוב- החלל התיישן יפה, הפרויקט הפך למוסד יש לו אורח חיים וזה מעיד על איכויות- אם אתה מצליח ליצור עיצוב אטרקטיבי לאורך שנים סימן שנעשתה פה חשיבה נכונה.
ולדעתי זה אחד הפרויקטים המוצלחים שלנו..


מלון בוטיק באלנבי

פרויקט חדש שאנו עוסקים בתכנונו כבר שנה הוא: מרכז תרבות דו לאומי בירושלים של קרן שרובר.
הבניין נמצא על קו התפר בין ירושלים לירושלים המזרחית ומיועד לשרת את שני העמים. אדריכלי החוץ הם- משרד קיי קיסלוב. את אחת הקומות במבנה יקצו כנראה לאוזן השלישית.

סקיצה ביד חופשית מלון בוטיק באלנבי

איך התמודדתם עם הבניין לשימור באלנבי, כזה המשנה את ייעודו?
זה היה אחד הנושאים המרכזיים שאיתם התמודדנו. למעשה, העובדה שזהו בניין לשימור הציבה בפנינו התמודדות כפולה, הראשונה הייתה ההסבה של בניין משרדים לבית מלון בלי לפגוע בגרם המדרגות המקורי, בכניסות ובפתחים ובפרגולה שעל הגג והשנייה הייתה קשורה להיפוך הפונקציות. כך למשל, חלל המדרגות הצר של הבניין אמור היה להפוך להיות לובי, אז יצרנו קירוי למטרה זו אבל השתמשנו בחלל הקטן שהיה שם ממילא. בחרנו לא לסטות, להמשיך להתייחס לשפה שבה נבנה הבניין – שפת האדריכלות הבינלאומית אבל להעניק לה את הפרשנות שלנו.

מלון בוטיק ברח' אלנבי - לובי

ומה הייתה הפרשנות שלכם?
המלון בנוי על שתי שפות כמעט מנוגדות: השפה הטרנדית הקלאברית של הפנים נפגשת עם התרבות השמרנית הגרמנית של האדריכלות הבינלאומית והמאופקת של הבניין. ובהקבלה – חיי היומיום נפגשים עם חיי הלילה, הרגיעה והשקט של שעות המנוחה ומנגד – ההתרגשות והארוטיקה של ההוויה הלילית. במתחם הבילוי הזה, אחד ההומים והמרתקים ביותר בעיר יש 'וייב' סקסי, שרצינו מאוד לחזק. לכן הפואייה והמסדרונות ושאר החללים הציבוריים הם חלק מרצף הבילוי והארוטיקה העירונית ומעוצבים באוריינטציה של לילה ואילו החדרים מעוצבים ומוארים בתאורת יום - בגוונים לבנים בהירים המעניקים הפוגה מהמולת העיר – מעין ריזורט – מקום מפלט.


מלון בוטיק ברח' אלנבי - לובי

באדריכלות המודרנית לאור יש תפקיד מרכזי, כמעט כמו של חומר, מה היה תפקיד האור בפרויקט הזה?
בעבודה שלנו אנחנו עוסקים רבות בהשפעות האור על החלל, בשאלה איך האור מסוגל ליצור חלל. אחד המשפטים השגורים על פיהם של מתכנני מועדונים הוא 'מה שאינו מואר אינו קיים' . כיוון שהחלל שקיבלנו היה מוגבל מאוד בגודלו היה עלינו לעשות שימוש בכל האפשרויות שעמדו לרשותנו. התאורה שימשה אותנו כדי ליצור מרחבים חדשים ולהעניק את התחושה שהמרחבים האלה הם אינסופיים. באמצעות התאורה האפלולית בפואייה הקטן האורח מקבל את התחושה כאילו הוא עובר בחלל ללא מידות, בחלל שאין לו דרך לאמוד את גודלו.


מלון בוטיק - דוגמת אחד החדרים

גם במסדרונות המובילים לחדרים האורח שרוי בחושך מוחלט, גם שם התחושה היא שהתאורה מנטרלת את הממדים, ממוססת את המאסה. החלקים המוארים היחידים הם מספרי החדרים והאמנות שעל הקירות - שרבוטי אור של עצמים ודמויות בתנועה. מן החשכה ששוררת במסדרונות עוברים לחדרים המוארים, שם עשינו שימוש בתאורת יום, בצבעים בהירים ורכים המקנים תחושה של שקט ושלווה.


מלון בוטיק- ספא

כמתכננים, אנחנו מאמינים בתאורה שבאה מהצד ולא מלמעלה. התאורה העליונה משמשת בעיקר במשרדים ואילו הארה שבאה מהקירות היא מחמיאה ולא שגרתית. כמו אור של בין ערביים היוצר צלליות מחמיאות. התאורה שימשה אותנו גם כדי לפסל ולהעצים את המאסות שרצינו להדגיש וליצור טקסטורות המפעילות את כל החושים. בחדרים השתמשנו למשל בחבלי לדים להקיף את המיטה באור ולגרום לה להראות כאילו היא צפה באוויר, להאיר את הוילון ולהעצים אותו, לשטוף את הרצפה ולהדגיש את המדף. חבלי האור מעניקים רכות לחומרים, מרככים את המאסות.

מלון בוטיק - ספא

בסופו של דבר, איכותו של המלון נקבעת רבות על ידי איכות החדרים, איך התמודדתם עם מגבלת הגודל בחדרים?
כיוון שזהו בניין לשימור ומיקום החלונות הכתיב את גודל החדרים עשינו שימוש כאמור בכל האמצעים שעמדו לרשותנו. הבהירות בעיצוב החדרים נולדה בין השאר בגלל הרצון ליצור מרחב מקסימאלי ולהעניק תחושה נעימה גם למי שרוצה לשהות בהם במשך היום. הגדלנו את החדרים גם על ידי שימוש במראות מרצפה עד התקרה. מראות כאלה ללא מסגרת מאפשרות לשכפל את הבבואה, ליצור מרחב וירטואלי כפול
מי שרוצה לבלות בלילה צריך לשהות בחדר במשך היום אז צריך לתת לשוהים את התחושה הנעימה ביותר. זהו Urban Resort – השיקולים בחדר היו שיקולי מרחב בגלל שהחדרים היו קטנים 18 על 20.


מלון בוטיק - על הגג

כיוון שזהו בניין לשימור החלונות נמצאים בקצב שמכתיב את גודל החדרים את הרווחים בין החדרים. בחדר הרחצה יצרנו קיר שלם עשוי מראה המשכפל את הבבואה ויוצר מרחב וירטואלי כפול. גב המיטה נושק לקיר הזכוכית של חדר הרחצה ויוצר תחושה של רצף. גם 'סיפוח' המרפסות לחדרים באמצעות קירות זכוכית ורצף החומרים שבהם עשינו שימוש – בחוץ דק ובפנים פרקט – סייעו בהחלט לתחושת המרחב.

מלון בוטיק על הגג

בוא נחזור קצת אחורה....... אל מקום הולדתך
אני נולדתי בחולון, עיר צחיחה מאדריכלות ועיצוב.
בילדותי ניזונתי בעיקר מז'ורנאלים – דודי היה בעל חברת 'אטלס' חברה אשר הפיצה עיתונים וז'ורנאלים לכל בתי העסק בארץ כך שמילדותי נחשפתי לכל המגזינים מכל העולם.

בנק הפועלים

במה עסקו הורייך?
אבי- עסק בהנדסת מכונות. ואחי- למד לימודי הנדסה.
היה ידע מאד יצירתי בבית, אבל אף אחד לא היה שייך לתחום האדריכלות.

וממתי התחלת להתעניין באדריכלות?
אני התעניינתי בתחום בשלבים מאד מוקדמים של חיי.

בנק הפועלים

היכן למדת אדריכלות?
למדתי בבצלאל במסלול הדו חוגי- [אז היה כזה] של לימודי אדריכלות ועיצוב מוצר. מסלול של 3 שנים.
אח'כ קבלתי מלגה מבצלאל ונסעתי ללמוד בפרת לעוד שנה וחצי- שם למדתי באופן מעורב.
ההיחשפות שלי לעיצוב פנים הייתה שם- אני הגעתי לשם על מלגת מרצה, [שכנראה הייתה בטעות] מה שפתח בפניי את האופציה ללמוד קורסים שונים שבחרתי.
למדתי אצל אדריכל יהודי בשם- 'בלאו' אשר לימד שם והוא בעצם מתכנן את כל אולמות התצוגה הגדולים בעולם- של סוני וסאניו, ולאחר המפגש הזה וההתנסות הזו היה ברור לי שזה מה שאני רוצה לעסוק בו בחיים- עיצוב פנים.
לבסוף חזרתי לבצלאל להשלים נקודות לסיום התואר.

בנק הפועלים

וכשחזרת, מייד פתחת משרד?
כשסיימתי את לימודיי בניו יורק החלטנו, חברי- צבי אפרת ואני להשתתף באיזו תחרות הזויה לתכנון גן משחקים על גג בקומה ה-11 בניו יורק.
היינו משוכנעים כי אנחנו רק משתתפים בתחרות ולבסוף זכינו בה.
קבלנו את העבודה,ולקחנו על עצמנו גם את הביצוע- זה לקח בערך 5 חודשים היינו הפועלים של הפרויקט הזה, גייסתי חברים מהארץ ובסופו של דבר גמרנו את הפרויקט ועד היום הוא ניצב שם- 21 שנה.
כשחזרתי לארץ הייתה איזו הבנה שאני מגיע עם ידע מחו'ל ולא הספקתי לנחות וכבר היו יזמים צעירים שרצו שאתכנן להם מקום.

באילו פרויקטים עוסק המשרד?
הסטודיו מתמחה לאורך השנים בשימור מבנים, בעיצוב מסעדות ומועדונים שרובם היו עד מהרה למקומות ה'חמים' והמדוברים בעיר. התפתחותו המקצועית נדמית כאילו היא שזורה ללא הפרד הן בהיסטוריה של התפתחות מקומות הבילוי בתל אביב בעשר השנים האחרונות והן במאמצים הכנים לשמר את אופייה ההיסטורי של העיר.
אנחנו מתעסקים במשרד בתכנון תוך מעטפתי- מסחרי.
יש לנו הרבה ניסיון ב-Life Style אנחנו עובדים יותר על פרויקטים גדולים. יש גם פרויקטים קטנים כמו בתי קפה, אבל בד'כ עובדים עם רשתות מזון בארץ, ובחו'ל.
אנחנו מתכננים גם מבני מגורים- את החלקים של הפנים לצד האדריכלים שמתכננים את החוץ.
עובדים על פרויקטים גם בחו'ל הפרויקט האחרון שתוכנן הוא מסעדת קיוטו בבודפשט אשר נפתחה לפני כשנה.
היתרון של התחום שלנו הוא בכך שעושים הרבה פרויקטים בקריירה ניתן לעבור לפרויקט הבא עם תובנות, ניתן להתקדם מהר, ולעבור כל מיני שלבים מקצועיים.
ריבוי פרויקטים משכיל אותך, ומפתח את היכולות שלך יותר מהר לאורך הקריירה.

מיהו הצוות במשרד?
אני מעסיק ארבעה חמישה עובדים באופן שוטף כולם אדריכלים או מעצבים.
יש לנו מנהלת משרד, ויש אחראית על הפרויקטים.
אני משתדל להעסיק אנשים מקצועיים, אני פחות ופחות בית ספר לסטודנטים שסיימו את לימודיהם. כי אצלנו הפרויקטים רצים מהר מאד- ואני רוצה צוות מיומן, ולא כאלה שצריכים לעבור התנסות.

האוזן השלישית בתל אביב

אתם עובדים בצוות על הפרויקטים?
יש צוות לכל פרויקט, ואני באופן אישי שייך לכל צוות. אני לוקח חלק בכל פרויקט ופרויקט.

אתה עוסק גם בהוראת המקצוע?
לימדתי במכללה למנהל במסלול של עיצוב הפנים. מאד אהבתי ללמד שם, ואת המוסד עצמו.
לומדים את המקצוע בצורה זחיחה ונקייה, בלי השענות על שלד ארכיטקטוני של אדריכלות.
באקדמיות ותיקות מתייחסים להמון מסורת, של איך לטפל בחלל, ואולי בפנים צריך ליצור מקצוע נפרד- תוך מעטפתי שלדעתי זו הגדרה מאד מדויקת.
אנשים שלומדים באקדמיות לאדריכלות- לומדים ערכים מאד בריאים, קודם כל לומדים אדריכלות, ואז עוברים לעיצוב כיסא זה מאד בריא לדעתי.

האוזן השלישית בתל אביב

מה דעתך על המחשב, בתור כלי עבודה?
אני מאמין כי צריך לעבוד קודם כל ידני. אני לא מאמין שהמחשב מספיק וירטואוזי. יש חשיבות לדעת לתכנן קודם כל בסקיצות ואח'כ לעבור אל המחשב.
אצלי במשרד אני מתעקש על כך שקודם יעבירו את הרעיונות מהראש אל הנייר ורק לאחר מכן בונים דגם תלת ממדי על המחשב.

אם היית יכול לחזור אחורה, היית בוחר במקצוע אחר?
ממש לא. אני שמח על הבחירה שלי, בשבילי זו הייתה הבחירה הנכונה.
מגיל צעיר הרגשתי טוב עם כלי הביטוי הרישומי שלי והיה לי מאד קל ליצור חומר ומהר.
יכולתי תמיד ליצור פרויקט שאין בו צורך בהרבה מלל אלא מספיק לראות את רישומיו.
אני מאמין כי קיים קשר בין היכולת הויזואלית לכושר הדיבור.

האוזן השלישית בתל אביב

אתה מאמין בפשרות בעיצוב פנים?
אני לא מאמין במקצוע הזה בפשרות- פשרות זה ללכת לבינוניות.
אם אתה עם תפיסה מסוימת אתה צריך ללכת עם זה עד הסוף. הויתורים מעגלים פינות ויוצרים משהו בינוני.
כדי ליצור יצירה צריך להיות טוטאלי, ולהתעקש על כל הפרטים הקטנים.
דברים חייבים להיות מושלמים אחרת זה לא עובד.

משרד להשקעות הון

מוטו מקצועי שלך בתחום העיצוב למעצבים צעירים.......
אני חושב שאם רואים דברים בתחום העיצוב והאדריכלות, ומתרגשים מהם, זוהי ההתחלה. התחום חייב לרגש אותך כדי להצליח בו.
אני חושב שצריך יכולת הסתכלות מעמיקה על דברים, לראות את הקסם שבדברים, ולדעת להתבטא ברישום- הביטוי הראשוני של המחשבות שלך בתחום הפלסטי.


משרד להשקעות הון


משרד להשקעות הון


פרויקט קהילות יהודיות במוסקבה


פרויקט קהילות יהודיות במוסקבה


פרויקט קהילות יהודיות במוסקבה


פאב בנון