ראיון עם מעצבת הפנים ליאת דביר-רותם || ראיונות

''...היום קרה משהו בעולם העיצוב וזה שעולם התוכן השתנה. זה מתבטא ברדיפה מתמדת של פרסום, חשיפה, נראות, רעש חזותי ולמעשה מעט מאוד תוכן. אני חושבת שהרבה מדי משאבים מופנים לקבלת תשומת לב ברשתות ולטרנדים. אנשים פחות עסוקים ביצירה ובחיפוש צורני ופונקציונלי...'

שיחה עם ליאת דביר-רותם, מעצבת פנים ובעלת משרד ''Dvirotem Design'' המתמחה בבניה פרטית איכותית. שוחחנו על עיצוב, על הפרויקטים המועדפים עליה וגם קצת על המצב של התחום כיום בארץ ובעולם.


ליאת דביר רותם. צילום: סמדר כפרי

תחילת דרכך – איך הגעת לתחום עיצוב הפנים?
זה מתחיל מהילדות: היתה לי נטייה אמנותית מגיל צעיר, תמיד ציירתי ופיסלתי, ושלחו אותי לחוגים בביתן הלנה רובינשטיין [מוזיאון תל אביב]. זה היה דבר לא שגרתי בזמנו, שילדה מקרית אונו תיסע כל כך רחוק בשביל חוג אמנות, וזה מאוד השפיע עליי ופיתח אותי.
אחרי הצבא התחלתי לחשוב מה אני רוצה לעשות. לימודי עיצוב בארץ היו אז ממש בחיתולים. אמי וסבתי ראו במקרה את אותה המודעה ללימודים של אליעזר פרנקל, והחלטתי ללכת לבדוק את זה. נחשפתי שם לתחום ולמקום לימודים מדהים שהיה ייחודי וחלוצי בתקופה ההיא. התחלתי בלימודי עיצוב ואדריכלות והמשכתי ללימודי Total Design. במשך 4 שנים מכוננות מאוד של תואר הוכשרתי לחשוב עיצוב בהרבה מאוד רבדים.

ספרי לי קצת על עבודה במשרדים אחרים לפני ההחלטה לצאת לדרך עצמאית?
סיימתי את הלימודים בהצטיינות עם שלוש מלגות, והמשרה הראשונה שלי היתה אצל דן רייזינגר – משרד לעיצוב גרפי. הפרויקט הראשון שהונח לי על השולחן היה תיקייה ובה משימה: לעצב סמל חדש לחברת ''טמבור''. עיצבתי פוינט עם האות 'ט' ויצרתי מיזוג גאומטרי. הם ביקשו שאסביר להם מה הביא אותי לזה וברגע שסיימתי הם התאהבו בו ועד היום זה הסמל שלהם.
עבדתי 8 שנים כשכירה בתכנון בתי מלון, כאשר בעקבות קשר משפחתי בענף המלונאות קיבלתי הצעה שחייבה אותי לעבור לאילת. עיצבתי חללים ברשת ישרוטל, והייתי בצוות שיצר את הקונספט של מלון הרודס. יחד עם צוות קנדי תכננתי את כל השטחים הציבוריים במלון המיוחד הזה.


תכנון ועיצוב מהלך מדרגות וספריה תוחמת במקצב חופף. צילום: ניצן הפנר


לוגו טמבור. עוצב על ידי ליאת דביר רותם במסגרת עבודתה כשכירה במשרד של דן רייזינגר. צילום באדיבות ליאת דביר רותם

איך הוקם המשרד?
כשנולדה בתי השניה נשארתי איתה בבית שנה ואחר כך יצאתי לעצמאות. המשרד למעשה נולד בשנת 2001. כאמא לשתי ילדות מקסימות, מצאתי איך לשלב בין הקריירה לעבודה, והייתי יושבת ועובדת המון שעות כשהיו הולכות לישון או קמה מוקדם בבוקר כדי להספיק עוד לפני שמתחיל היום שלהן.

מהו סדר היום שלך?
מי שלא מכיר את העבודה בוודאי חושב שאנחנו אמנים שקמים בבוקר ומחכים להשראה, וזה ממש לא ככה. למעשה סדר היום מורכב מניהול המשרד ומתכנון. אני מתעקשת לייצר את כל הקונספטים ולהישאר מעצבת למרות כובד תפקיד הניהול. בשנים האחרונות התווסף עוד רובד שגוזל המון אנרגיות – פרסום. צריך להתעסק היום עם רשתות חברתיות, חשיפה, תנועה מחשבתית, יצירית, טכנולוגית. צריך לשמור על המיומנויות האלה ואי אפשר לשקוט על השמרים.


תכנון ועיצוב מטבח מודרני משולב בחלל פתוח. צילום: ניצן הפנר


תכנון ועיצוב סלון ומדיה ברהיט מרחף לאורך קיר ראשי. צילום: ניצן הפנר

אילו סוגי פרויקטים את מעדיפה ולמה?
אני מעדיפה פרויקטים שבהם יש לי שיתוף פעולה נרחב לגבי שפה עיצובית עקבית לפרויקט, או פרויקטים בהם אני יוצרת קונספט חדש [למותג, לתצוגה, לחנות, לחברה]. פרויקטים פרטיים שיש לי בהם דיאלוג ומרחב פעולה מהלקוחות ליצר שפה עיצובית רצופה שבה אני יכולה לממש את הפוטנציאל של הנכס עד תום.
אני מתמחה בשיפוץ של בתים ודירות ישנים – מומחית בפוטנציאל: יש לי יכולת לראות ''חורבה'' ולהבין מה היא יכולה להיות. אני מובילה אנשים במומחיות נסיון ויצירתיות להגשים את החלום או את הצורך שלהם.

מהו תהליך התכנון שלך?
תהליך התכנון מתחיל בבירור והבנה של צרכי הלקוח. אני לומדת את הנכס, את מבנה החלל, מאתרת פוטנציאל ואוספת רעיונות. אחר כך אני יוצרת קונספט עיצובי ותכנוני לפי התקציב, החלל הנתון ובקשת הלקוח. המטרה היא לדייק את הפתרונות גם מבחינה פונקציונלית, גם עיצובית וגם תקציבית.
כל הפרטים משורטטים ומעוצבים וכל החומרים מוגשים לאישור הלקוח. בשלב הזה כבר יש את הבסיס לקבלת הצעות המחיר.
כאשר העיצוב והתקציב מאושרים ועוברים לשלב הביצוע, כל פרט נלקח בחשבון כדי לייצר מהלך ביצוע כמה שפחות מלחיץ עבור הלקוח. מאוד חשוב לבחור מבצעים מנוסים ואמינים. לאורך כל תהליך הביצוע הליווי שלי הוא מלא: אני מלווה ומפקחת על העבודות כדי להגיע לדיוק האיכות עד ההשלמה. במקביל אני מתחילה את החיפוש לרהיטים ואביזרים כדי להשלים את יצירת החלל הייחודי.
מאחורי שנים רבות של עבודה עם קבלנים מנוסים, ספקים וחברות שאחראים לביצוע איכותי בכל פרויקט שלי.


עיצוב מהלך מדרגות ברזל עם הדגשי תאורה ושילוב חומרים ותצוגה בדופלקס. צילום: ניצן הפנר

מה נותן לך השראה?
אני ספוג: מקבלת השראה מדברים יומיומיים שאני נחשפת אליהם, ובעיקר מחשיפה לתרבויות וחוויות שונות, מדינות שונות. אני בעצם לוקחת משהו מעולם אחר וממזגת אותו עם הפרויקט שלי. אני מקבלת השראה גם מניגודים: שילוב של מזרח ומערב, ישן וחדש, חם וקר. אני אוהבת למצוא תמיד חיבורים חדשים. אני מאוד רגישה לצבעים, לגוונים, לטקסטורות, ואת זה אפשר למצוא מסביבנו ובטבע.

ספרי על פרויקט שאת מתגאה בו במיוחד.
זוהי בעצם משפחה של פרויקטים – התחום של עיצוב ושיפוץ בתים ודירות ישנים: בחרתי להתמחות בתחום הזה ולהפוך את הסטודיו שלי ליצירה ייחודית. ''בית'' היה פעם חלום ישראלי של קוטג' עם שתי חניות, דשא, מלונה לכלב ובית גדול ככל האפשר. יוקר המחיה השתנה ובהתאם לכך המציאות והמרחבים האורבניים. מדד איכות החיים היום הוא לא מטראז'ים, אלא שכל מ''ר שאתה חי בו יהיה מושקע. המגמה היא לעבור לבתים ודירות קטנים יותר אבל עם מדד איכות גבוה יותר.
בערים מזדקנות כמו תל אביב, רמת גן וגבעתיים, כשקונים דירה בת עשרות שנים צריכים לשפץ מסיבית: אני מגלחת את כל הדירה ובונה על השלד מחדש את כל חלוקת החלל והפונקציות.
בגבעתיים יצא לי לעצב הרבה פרויקטים כאלו [בדירות של בין 100-110 מ''ר]. התוצאה שמתקבלת היא מאוד איכותית ומדהים שאפשר ליצור חיים חדשים למשפחות צעירות.
אני מצליחה באותו המטראז' לייצר דירת חלומות ללקוחות שלי, דירה שיהיה להם כיף לחזור אליה. הבתים והדירות שתכננתי הם לא סטנדרטים ואמנם לא מתאימים לכל אחד, אבל הם מתאימים בצורה מדוייקת ללקוחות שלי, כמו חליפה שגזורה למידות האדם.


עיצוב פנים ותכנון לדירה קטנה בגבעתיים. צילום: ניצן הפנר


עיצוב פנים ותכנון לדירה קטנה בגבעתיים בגווני לבן. צילום: ניצן הפנר

ספרי על פרויקט מעניין שאת עובדת עליו כרגע.
אני מתכננת עכשיו חנות מאוד קטנה בנווה צדק שתהפוך לחנות תכשיטים של מותג חדש ויוקרתי. האתגר התכנוני והעיצובי הוא לייצר בתוך חלל מאוד קטן פתרונות פונקציונלים [עם אישורי ביטוח, מיגון ועוד] ועדיין לייצר נראות ייחודית. השפה והקונספט נותנים את המשקל והאופי למותג החדש, בעיקר מכיוון שזאת חנות ראשונה, וזה מאוד מאתגר.
ככל שהחלל קטן יותר אתה צריך לקחת אותו ולפרק אותו כמו קוביה הונגרית [זה גם תרגיל ידוע בלימודי עיצוב].

יש לך ביקורת עצמית?
כמעצבת צעירה ראיתי את העולם המקצועי בצורה יותר תמימה והתמקדתי בתוצאה. היום, כאישה בשלה ומעצבת מנוסה אני שמה אנשים לפני תוצאות. לאף אחד אין 100% הצלחה ואנחנו לומדים המון גם ממה שלא הצליח לנו. אני לומדת כל הזמן וכיום שמה את האנשים לפני התוצאות.


עיצוב ותכנון פנים המשלב בין אזורים שונים ליצירת חלל מגורים וספרייה ראשית לדופלקס בהוד השרון. צילום: ניצן הפנר

מהי תפיסת עולמך מעבר לעיצוב? [האג'נדה]
יש קשר בין החומר לבין רוח האדם. בין האסתטיקה של סביבת המגורים לבין האושר האישי. העיצוב מעצב אותנו: אני רואה מה קורה ללקוחות שלי לאחר השיפוץ – יש להם התחלה חדשה וזה משפיע על הזוגיות והמשפחה.
עיצוב זה הרבה יותר מאשר התעסקות רק באסתטיקה וצריך לחנך את זה כבר בבתי הספר. זה כמו ללמוד א-ב, את עולם הצבע, צורות וחשיבה יצירתית.

יש לך פרספקטיבה על המקצוע לאורך השנים?
היום קרה משהו בעולם העיצוב וזה שעולם התוכן השתנה. זה מתבטא ברדיפה מתמדת של פרסום, חשיפה, נראות, רעש חזותי ולמעשה מעט מאוד תוכן. אני חושבת שהרבה מדי משאבים מופנים לקבלת תשומת לב ברשתות ולטרנדים. אנשים פחות עסוקים ביצירה ובחיפוש צורני ופונקציונלי.

תובנה נוספת שיש לי, היא שחלק לא מבוטל מהעבודה שלי עם אנשים בעיצוב פנים כלל לא קשור לתכנון, אלא רגשי. יש לי יכולת כמעצבת להכיל את החרדות של הלקוחות שלי, כי הקושי שלהם בתהליך התכנון והעיצוב נובע משהות ארוכה במצבי אי וודאות. ישנן הרבה שאלות פתוחות לאורך התהליך של איך, ומה יהיה, וכמה יעלה, ואז במשך ימים ושבועות ארוכים מונח כובד המשקל על גבי.
לכן החיבור שלי לפרויקט שאני מתכננת משקף גם את החיבור שלי לאנשים שעבורם אני מעצבת. בנוסף להיותך מעצב, עם האחריות המקצועית הכרוכה בכך, אתה גם האוזן הקשבת.


תכנון ועיצוב מטבח אשר לאורכו ספרייה ובמרכזו פינת אוכל. צילום: ניצן הפנר


עיצוב ותכנון חדר שינה בוטיק עם מחיצת זכוכית שחורה לכיוון חדר רחצה. צילום: ניצן הפנר

תוכלי לתת טיפים לאדריכל או המעצב הצעיר?
להשקיע בהכשרה במסלול לימודים רציני בתחום, לרכוש נסיון מקצועי לפני יציאה לעצמאות ולפתח שפה וגישה משלכם. מעצב צריך שיהיה לו חזון, צריך לראות את המציאות לפני שהיא מתרחשת, צריך לדעת לברוא מציאות.

איפה עומד כיום עיצוב הפנים בישראל ביחס לשאר העולם?
לדעתי במקום מאוד מכובד. אני חושבת שיש בישראל מעצבים ומתכננים נפלאים ויש המון כשרונות. לעומת זאת לדעתי חסר חינוך לעיצוב כערך לקהל ולעם. יש פער בין היכולות של אנשי התכנון לבין קהל הלקוחות. כאן נמצא הפער למעשה בינינו לבין שאר העולם: יש היום זילות גמורה ובלבול בין התפקידים השונים ומקצועות העיצוב והאדריכלות מאוד נשחקים. הלקוח הממוצע לא תמיד יודע להבדיל בין מעצב ומתכנן מקצועי לבין כאלה שלא. כנראה שחסרה כאן הסדרה ממשלתית וחינוך לעיצוב כערך תרבותי. בארצות אחרות רואים את התוצאות.
אם היתה הסדרה של מעמד העיצוב, הכרה בו כמנוף כלכלי , היינו מתקדמים מאוד ביחס לשאר העולם.

למה את מתכוונת ב''מעמד העיצוב''?
נושא של תקציבים, פתיחת תקנים לעיצוב פנים ותכנון במוסדות ממשלתיים לדוגמא. גם במוסדות חינוך יש נוקשות מאוד גדולה: ילדים מתחנכים בגנים ובבתי ספר שיכלו בקלות להראות אחרת. כדי לחנך קהל להיות צרכן עיצוב איכותי צריך לבנות מסביבו קונטקסט תרבותי.
ברוב הערים [אבל לא בכולן] העיריות עדיין לא נראות כמו שצריך, כמו גם קופות החולים, המוסדות הממשלתיים, בתי הספר והגנים. זה מתחיל משם, זה לא רק הבית הפרטי שלך. אנשים מקבלים הכי הרבה השראה דווקא מהדרך שהם עושים בחוץ.


תכנון ועיצוב חדר רחצה. צילום: ניצן הפנר


תכנון ועיצוב מטבח בבית פרטי בשילוב סגנונות. צילום: ניצן הפנר


מימין: מעבר עם ספריה. משמאל: תכנון כניסה פונקציונלית ומעוצבת למשעי בדירה קטנה. צילום: ניצן הפנר

>>>לעמוד של דביר-רותם Design במדריך אנשי המקצוע של ארכיג'וב<<<