השכונות החדשות מגבירות את הקיטוב החברתי בערים, מאת: אלון כהני, מרכז פרויקטים - ''מרחב'' || מאמרי דעה

מרחב - התנועה לעירוניות בישראל

מערכת התכנון הישראלית מפעילה בשנים האחרונות את התותחים הכבדים שלה, הוד''ל, הותמ''ל, הסכמי הגג ועוד כדי ''לפתור את משבר הדיור'' על ידי אישור כמויות גדולות של יחידות דיור בשולי הערים. מאז תחילת שנות ה- 90 הוקמו בישראל כמה עשרות שכונות חדשות כאלו וכולן נראות אותו דבר - מדובר בבנייה גבוהה, לעתים בשילוב עם צמודי-קרקע, בשוליהם של ישובים עירוניים קיימים אך במנותק מהמרקם הקיים, שכונות ''מגדלים בפארק'' שתוכננו בהינף אחד, הוקמו על ידי יזם בודד או מספר מצומצם של יזמים ואוכלסו בפרק זמן קצר.

במחקר שערכנו במרחב – התנועה לעירוניות בישראל במסגרת המיזם המשותף עם המשרד להגנת הסביבה להעצמת השכונות הותיקות השתתפו בצוות – אדר' דרור גרשון, מנכ''ל העמותה, ד''ר צביקה ויינשטיין, מורין שטרן ואלון כהני, יחד עם ד''ר נורית אלפסי ואמיתי רפאל שניזיק מאוניברסיטת בן גוריון ומכון גאוקרטוגרפיה. במחקר בדקנו לעומק כיצד ההקמה של שכונות חדשות משפיעה על תהליכים חברתיים, פיזיים וכלכליים בשכונות הוותיקות. בחרנו שבע ערים שנבנו בהן שכונות חדשות: כרמיאל, נתניה, פתח תקוה, אור יהודה, אשדוד, חדרה וחיפה ובכל אחת מהן בחנו את המצב הפיזי, השירותים הניתנים בשכונה, התהליכים הדמוגרפיים והחברתיים-כלכליים בשכונה, ואת עמדות התושבים.


מרחב ציבורי מטופח בשכונת קרית השרון לעומת - הזנחה של המרחב הציבורי ותוספות בניה, היוצרים מראה מוזנח בשכונת קרית נורדאו
צילומים מטעם מרחב - התנועה לעירוניות בישראל

איך משפיעה הקמת שכונות חדשות בשולי הערים על השכונות הותיקות הממצאים מטרידים:

עם הקמת השכונות החדשות, מואצת ההידרדרות של השכונות הוותיקות
ההידרדרות מקיפה פרמטרים של אוכלוסייה [גיל, הכנסה, משלח יד ועוד], היבטים של חזות ונראות, ובאה לידי גם בפערים גדולים במחירי הדיור. ההידרדרות היא גם תוצאה של עצם ההקמה של שכונות חדשות ושל מתן אפשרות לאוכלוסייה חזקה להגר אליהן, וגם תוצאה של העובדה שהאפשרויות הגלומות בשכונות הוותיקות – בעיקר, בחידוש הדיור ובהקפדה על נורמות איכותיות של תוספות בנייה - מוזנחות לחלוטין.

• הקמה של שכונות חדשות מסיטה את המשאבים העירוניים לכיוונן.
לצד ההקמה של השכונות החדשות, הכוללות רחובות חדשים ומטופחים, שטחים פתוחים, גנים ובתי ספר ועוד, בשכונות הותיקות לרוב אין התחדשות משמעותית של הסביבה הפיזית. השכונות הותיקות סובלות מהזנחה רבת שנים, אשר מתבטאת במרחב ציבורי לא מטופח ולא מתוחזק, אי אכיפה במרחב הפרטי ותוספות בנייה אשר יוצרות מראה שלילי ויוצרות גם אצל התושבים תחושות של קיפוח וחוסר ביטחון אישי. גם בתי הספר, המרכזים הקהילתיים, גני הילדים, ושאר מבני הציבור ברובם אינם משופצים, תחזוקתם לקויה וחלק גדול מהשירותים שניתנים בהם מפגרים בהרבה אחרי השכונות החדשות. מכיוון שהשכונות החדשות נבנות בהפרדה מלאה מהותיקות, השימוש ההדדי במבני הציבורי כמעט ואינו מתקיים.

• בנייתן של שכונות חדשות מחריפה את ההידרדרות החברתית-כלכלית של השכונות הוותיקות,
הפערים החברתיים-כלכליים בין השכונות החדשות והוותיקות הם גורפים, מובהקים וחד-משמעיים.


מתנ'ס קרית השרון בנתניה, 112 חוגים לילדים ונוער לעומת מתנ'ס קרית נורדאו בנתניה, 23 חוגים לילדים ונוער
צילומים מטעם מרחב - התנועה לעירוניות בישראל

• השכונות החדשות מנותקות מהעיר הותיקה ומהשכונות הצמודות להן.
השכונות החדשות נבנות בניתוק פיזי מהשכונות הותיקות ומהעיר הותיקה כולה, רשת הרחובות של השכונות החדשות לא מתחברת לשכונות הותיקות והשכונות מתבססות על הרכב הפרטי עם חיבור לכביש המהיר ולא למרכז העיר הותיק.

• ברוב השכונות החדשות שנבדקו, יותר מ-50% מהתושבים מגיעים למעשה מהשכונות הותיקות.
השאיפה של ראשי הערים בהקמת השכונות החדשות להביא תושבים חדשים וחזקים כלכלית לעיר, בפועל מסתבר שמרבית התושבים בשכונות החדשות הם משדרגי דיור מהשכונות הוותיקות. כך נוצר תהליך של התרוקנות השכונות הותיקות מאוכלוסיה חזקה. בו השאיפה להביא אל העיר תושבים חדשים, חזקים, באמצעות הקמת שכונות אטרקטיביות מובילה בפועל להחלשת התושבים הקיימים ולפגיעה בהם.

• כל התושבים – מהשכונות הוותיקות והחדשות גם יחד – מודעים לפערים הגדולים.
בסקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה במהלך המחקר נמצא שהתושבים מודעים לפערים הגדולים באיכות המרחב הפרטי והציבורי, ברמת המוסדות ובמחירי הדיור בין שכונות העיר. רבים מתייחסים לקיפוחן של השכונות הוותיקות ולאיכות החיים הירודה שבהן. הממצאים מהסקר שנערך מראים כי זהו המצב בכל השכונות הנסקרות.


מתוך סקר מכון גיאוקרטוגרפיה לתושבי השכונות החדשות והותיקות
 
לתכנן אחרת – שילוב במקום ניתוק
על המתכננים, האדריכלים, אנשי העיריות והמדינה לעשות ככל יכולתם על מנת להשקיע את רוב האנרגיות, והמאמצים להגדלת היצע הדיור בתוך העיר. בפרויקט ''המעבדה להעצמה עירונית'' של מרחב, מצאנו כי בתוך הערים הקיימות ניתן להוסיף עוד עשרות אלפי יחידות דיור בטווח המיידי כפי שכבר מתרחש בערים כמו בת ים וירושלים. חשוב להבין שפיתוח של העיר הותיקה יקרה רק באמצעות השקעה משמעותית בשכונות הותיקות ובמרכז העיר הותיק, הן ברמה הפיזית והן ברמה החברתית. התחדשות בתי הספר, המרכזים הקהילתיים והמרחב הציבורי צריכה לבוא יחד עם התחדשות מלאי הדיור, פינוי בינוי, תמ''א 38 ומנגנונים אחרים. הקמת השכונות החדשות בצורה הנוכחית היא מתכון לאסון. ביצירת שכונות מנותקות, חד גוניות, שמוקמות בבת אחת ותלויות ברכב הפרטי אנו יוצרים את השכונות הכושלות של העתיד. תכנון של שכונה חדשה בעיר צריך להתבצע בחרדת קודש. תוך הדגשת חיבור במקום ניתוק, יצירת מגוון צורות מגורים, והדגשת העירוניות השמה את האדם במרכז.