סיקור אירוע ארכיג'וב - טקסט בעיצוב ואדריכלות || ארועים

סיקור אירוע ארכיג'וב #14 // טקסט בעיצוב ואדריכלות

ביום חמישי האחרון, 23 ביולי 2015, התקיים בבית ארכיג'וב אירוע בנושא ''טקסט בעיצוב ואדריכלות''. הערב המרתק כלל ארבע הרצאות, שהקיפו את נושא הקשר בין המילה הכתובה לעולם העיצוב מכיוונים שונים - החל בתכנון ספריות ועד לאיור ועיצוב גרפי של עיתון מודפס.



את שלב ההרצאות של הערב פתחה מעצבת התפאורה דנה צרפתי, בהרצאתה: יחסי גומלין בין מחזה לעיצוב על במת התאטרון. דנה פתחה את דבריה בכך שהטקסט והתיאטרון הם מקשה אחת - המעצב יכול להיות מעורב בכתיבת הטקסט או לעבוד עם טקסט מתורגם, אך בכל מקרה הוא נדרש לבנות מתוכו עולם תלת מימדי, תוך דיאלוג עם הבמאי, הבמה, ושיקולי התקציב. בהחלטה איך לעצב את הבמה עבור מחזה של שייקספיר למשל, נוכל לנסות לתת לו פרשנות היסטורית - כמו שהוצג בעבר, ניסיון שיכשל משום שהתאטרון של המאה ה 16 הוצג באור יום, באויר החופשי ועם מעורבות רבה של הקהל, או לפרש את הטקסט באופן מינימליסטי ועתידני. את עבודתה הדגימה צרפתי דרך עבודתה על עיצוב המחזה 'פלרטוטים' של ארתור שניצלר - מדובר בסיפור פשוט למדי על אהבה נכזבת, ונשאלת השאלה איך לדחוף אותו למאה ה 21. בעבודה על המחזה יצרו דיאלוג בין במה ישנה לאלמנטים מודרניים, תוך שילוב וידאו ארט - שמקרין את העולם הוירטואלי של כל דמות, במקביל לטקסטים שהיא אומרת על הבמה. בדרך זו נתנו עוד שכבה להצגה ופרשנות נוספת לדמויות.


מעצבת התפאורות דנה צרפתי

המאייר גלעד סליקטר פתח את הרצאתו בסיפור רקע קצר על השתלשלות האירועים שהובילה אותו לכתיבת ספרו הראשון. בשנה השלישית ללימודי האיור בשנקר הוא חתך את ידו ויצא לחופשה כפויה בה לא יכול היה לצייר. הוא התחיל להסתובב ברחובות, ובאחד מסיבוביו נתקל בברמן, שהכיר בעבר מתקופת השמירות בצבא. הברמן סיפר שבאותה שמירה קיבל ציור מסליקטר, שמר אותו, וברבות השנים קעקע אותו על החזה. כדי לתת המשכיות לדמות זו, שאותה שכח כבר, התחיל לכתוב את ספרו ''מי אתה בכלל'' - וזה היה הסיפור הארוך הראשון שכתב - רומן גרפי.


המאייר גלעד סליקטר

סיפורו של הספר ''צו 8'', החל כשבשנת 2008 נשלח לשירות מילואים כמחלק צווי 8. החלוקה בוצעה מתוך גן ילדים, והציוד הצבאי על גבי ציורי הילדים והצעצועים יצרו במקום אווירה סוריאליסטית. הפעם ביקש ליצור סיפור רחב יריעה יותר מהראשון. העבודה התחילה מהטקסט, בדיקת תאורה, שימוש בצילומים כרפרנס ואז בדיקת חומרים - בספר הראשון השתמש במכחולים וציפורן, והפעם חיפש משהו רך יותר. תהליך החיפוש נמשך כשנתיים, וכשהספר התגבש, עדיין היה חסר בו מימד רגשי שיניע את הסיפור. בדיוק אז פרצה מלחמת עמוד ענן ב 2012. הרגעים הקטנים השתנו והיה צורך לחזור אחורה ולהמשיך בעבודה. בסופו של דבר תהליך העבודה על הספר נמשך כ- 5 שנים, והוא יצא לאור בצרפת. הספר צפוי לצאת לאור בשנה הבאה גם בעברית.

לאחר הפסקה קצרה, קיבלנו את האדריכל גבי שורץ, ממשרד שורץ בסנוסוף אדריכלים, שבהרצאתו ''הדיון בין שדה לאוביקט'' חילק את ההתייחסות לעולם האדריכלות לשניים, כאשר חלק מתעסקים במקצוע כ''שדה'' - התייחסות לקונטקסט, לטופוגרפיה, לסביבה ולאנשים, התייחסות אשר מביאה הרבה דברים שאינם חזותיים - פוליטיקה, סביבה, כלכלה, חברה, ואז המבנה שנוצר מזה הוא משהו חי ומתפתח. לעומת התעסקות ב''אוביקט'' - שעוסקת בצורה, במשהו קבוע - וזהו המקום בו רוב האדריכלים נמצאים.

אדריכל גבי שורץ

את הביאנלה לאדריכלות בונציה ב 2014 אצר רם קולהאס, והנושא היה יסודות - הוא לקח מרכיבים פיזיים של בנין, ודרכם ניהל דיון פילוסופי - ערכי. שורץ בהרצאתו לקח את המושגים הנ''ל והדגים אותם על הפרויקטים הרבים שתכנן.


דן לוינשטיין, עורך גרפי דהמרקר

אחרון חביב היה דן לוינשטיין, עורך גרפי ראשי בדהמרקר, שסיפר על עבודת העיצוב והעריכה היומיומית של עיתון מודפס. לוינשטיין סיפר על השתנות פורמט העיתון לאורך השנים, והעיצוב שהולך לכיוון נקי ומרווח יותר. המבנה הבסיסי של העמוד מורכב מתבניות בסיסיות, אשר מותאמות יום יום לידיעות הרלוונטיות. בנוסף, תיאר את ההבדלים שנעשו בעיצוב העיתון לאורך השנים, כאשר הניסיון הוא תמיד להפוך את המידע לנעים ומושך יותר לעין הקורא.

העיתון כולל המון חדשות כלכליות שצריך לגרום להן להיות מעניינות, ובתוך המפעל היומיומי הזה יש להראות יוזמה כמעצב ולהנגיש את הדברים, בתוך הצורה הבסיסית של הכללים הקבועים, ולהצליח לייצר משהו שלא נראה כמו שכפול אינסופי של עצמו. זה סוג של פאזל, ובכל יום מרכיבים פאזל אחר.

לוינשטיין סיכם את דבריו בכך שהוא מודע לכך שהוא ועבודתו כמעצב אינה במוקד הדברים, אלא נועדו לשרת את המטרה - שהיא הטקסט, הלקוח והמוצר, ולהצליח לשמור על איזון, ומקום של ניקיון ועיצוב בתוך הלחצים של ההפקה היומיומית.




מקווים שנהנתם!
עקבו אחר הפרסומים באתר לקראת האירוע הבא שלנו...