תחרות לתכנון קמפוס בצלאל - התוצאות || תחרויות

Studyo Architects נבחרו לתכנן את הקמפוס העתידי של בצלאל
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב חתמה את תחרות הארכיטקטים הבינלאומית ובחרה במשרד Studyo Architects לתכנן את הקמפוס העתידי שלה במגרש הרוסים בירושלים

במסגרת התחרות הבינלאומית לבחירת ארכיטקט לתכנון הקמפוס העתידי של בצלאל במגרש הרוסים בירושלים, נבחר בשבוע שעבר (8.7) משרד הארכיטקטים הצעיר Studyo Architects שפועל בשני בסיסים: בקלן שבגרמניה ובאיסטנבול שבתורכיה. השותפים במשרד הם הארכיטקטים איישין איפקי וסם יורטסבר.

המשרד שזכה נבחר פה אחד על ידי חבר השופטים, שבראשו עמד הפרופ' ארנון צוקרמן, נשיא בצלאל.

התכנית שנבחרה הציעה את הפתרון המעניין ביותר לאתגר המיוחד שהציב אתר הקמפוס במגרש הרוסים. ההצעה מיזגה היטב את חלקי הפרויקט לקמפוס אחד בעל קנה מידה ואיכויות ארכיטקטוניות ואורבניות התואמים את הסביבה ההיסטורית בו הוא ממוקם. התכנית ענתה על הצורך ליצור מסדרון של מבט בין הכנסייה הרוסית לעיר העתיקה, שילבה בהצלחה בין מרחבים ציבוריים לחללי פנים והציעה פרשנות רגישה ומקורית לאלמנטים מסורתיים של בנייה ירושלמית כדון חצרות וגנים פנימיים, גגות, חיפויים ומסכים.

ארנון צוקרמן: 'ההצעה שהוגשה מאפשרת אינטגרציה מצוינת של כל התפקודים הנדרשים מאקדמיה לאמנות ובכך מגשימה את חזון בצלאל'.

איישין איפקי, שותפה במשרד Studyo Architects:
'באופן כללי הפרויקט עוסק ביצירת קמפוס המיועד לסטודנטים וגם לציבור הרחב. מיקומו המרכזי במגרש הרוסים הביא אותנו ליצור שטחים נרחבים המיועדים גם לציבור המבקרים. הקמפוס ממוקם בין הכנסייה הרוסית לבין מוזיאון המחתרות וצופה אל העיר העתיקה, וגם בשעה שהקמפוס יהיה סגור הוא תוכנן כך שלא יעמוד כמבנה מנוכר בשטח אלא שאפשר יהיה לטייל בו, בין מדשאות ומזרקות וליהנות מיופיו. קומת הכניסה הוא משטח גדול ומואר שבו כניסות מדרום ומצפון ובו ימוקמו הגלריות, הקפיטריה, האודיטוריום ועוד. בקומה שמתחת יהיו חדרי הלימוד והסטודיו, המשמשים את הסטודנטים. הפרויקט מתוכנן להיבנות באבן ירושלמית שלא מונחת בצורה המסורתית זו על גבי זו, אלא בצורה הוריזונטלית, שיוצרת חללים לאוויר ולאור, כשהמטרה היא מציאת פתרון עכשווי לשימוש באבן ירושלמית שמכסה כמעט כל מבנה בירושלים'.

על התחרות:
ב 1 בספטמבר 2006 נפתחה תחרות בינלאומית לבחירת ארכיטקט לתכנון הקמפוס העתידי של בצלאל במגרש הרוסים בירושלים. הצבתה מחדש של האקדמיה הלאומית לאמנות ולעיצוב במרכז החיים האורבנים של ירושלים, תאפשר אינטראקציה בין הסטודנטים לבין הנעשה סביבם. מבחינתה של ירושלים זהו אימוץ של קהילה צעירה, יוצרת ותוססת למרכז העיר, שתעניק לה חיות חדשה. 188 תוכניות הוגשו מ- 33 מדינות ברחבי העולם, 34% הוגשו מישראל והשאר מארה'ב, ארגנטינה, צ'ילה, איטליה, בריטניה, צרפת, אוסטריה, גרמניה, הולנד, אוסטרליה, הונג קונג, הודו, יפן, סין, ועוד. מדובר בהשתתפות מרשימה ביותר בפרויקט ייחודי ומאתגר, ובתרומה משמעותית לתרבות האדריכלית בארץ. התחרות נוהלה באמצעות האינטרנט ע'י עמוס אונגר - משרד אמגר המיועד לתכנן את הפרויקט, וההצעות הוכנו לדיון בפני חבר השופטים שכלל את: הארכיטקטית פרופ' טושיקו מורי, דיקנית בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת הרווארד; הארכיטקט פרופ' משה ספדי; פרופ' חנוך גוטפרוינד, נשיא לשעבר של האוניברסיטה העברית, ירושלים; פרופ' ארנון צוקרמן, נשיא בצלאל; הארכיטקט פרופ' צבי אפרת, ראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל; יפתח פארן סטודנט שנה ד' במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. בשלב הגמר השתתפו 9 משרדים: חמישה פרויקטים שנבחרו בשלב א' של התחרות, ועוד ארבעה משרדי אדריכלים מהארץ ומחו'ל שהוזמנו מראש לתחרות. לשלב הגמר הוגשו תכניות בקנה מידה מפורט יותר, בליווי מודלים תלת מימדיים פיזיים וווירטואלים