קונספט.
במבט מן האוויר
על אזור זה של ת"א, כיכר המדינה
יכול להראות כמו חלק חסר או ריק
בתוך העיר.
לשמר את הריק
הקיים בעזרת מבנים נמוכים ותת-קרקעיים
היה הרעיון ההתחלתי של הפרוייקט.
מקום אשר מגיעים אליו מן העיר, אל
תוך סביבה שונה עם קצב שונה.
קצב יותר איטי,
שונה מזה של העיר, מקום אשר אפשר
להיעצר בו, להסתכל ולחשוב.
בקונספט זה, את
הריק ניתן להשוות לשקט במוסיקה
של ג'ון קייג', שקט שמלווה בסדרה
של צלילים אשר משתנים בגבהים,
בדינמיות ובאורכים.
בפרוייקט ניתן
להבחין בחלקים הנפרדים שלו אשר
ממשיכים את ציר ויצמן בצורה
משתנה ומלווים בחלל ריק.
ציר ויצמן מקבל
חשיבות בפרוייקט בבחירה של
מיקום המבנים עם דגש מסוים
לכיוון בית-לסין של אריה שרון.
הפרוייקט במפלס
הקרקע מורכב מגופים שחורים אשר
נמצאים בתוך מבני זכוכית ובצורה
זאת מודגש קונספט הריק הלקוח
מעבודתו של אמן הוידאו ביל ויולה,
Deserts.
ויולה יוצר
ניגוד חד בין החלל הפנימי של
האדם, יושב בודד בחדר סגור ללא
פתחים, לבין החללים החיצוניים של
העולם הסובב אותו.
הגופים השחורים
בפרוייקט מייצגים את החללים
הפנימיים, אשר בתוכם מוצגים
עבודות הוידאו. אילו חללים
סגורים ללא חלונות, חשוכים
ושקטים או שלכל היותר ניתן
להאזין למוסיקה של העבודות.
המעברים בין
חללי התצוגה מתבצעים גם מחוץ
לגופים השחורים, בתוך מבני
הזכוכית, כדי לתת דגש על ההבדלים
בין פנים לחוץ. במעברים אילו
נוצר קשר עם הסביבה המיידית כך
שלרגעים אחדים חוזרים לראות
ולשמוע את חיי העיר.
מבני הזכוכית
גבוהים יותר מהגופים השחורים,
מוארים באור טבעי וכתוצאה
מהפתחים לאורך המעברים, חללים
אילו רועשים יותר.
פונקציות.
הפרוייקט מאכלס
בתוכו את המרכז לאומנויות
הוידאו וכל מה שקשור לאומנות זו
כולל הצילום והקולנוע.
מפלס הקרקע
מכיל את חללי התצוגה לוידאו,
הגופים השחורים.
במפלס התחתון
ממוקמים עוד שתי גלריות עבור
תצוגות שונות מזה של הוידאו,
ארכיון ממוחשב, חנות המרכז,
סטודיו ממוחשב לאומנים צעירים,
משרדים ובר-מסעדה הפונה לעבר
הרחבה.
בעברו השני של
המרכז ממוקם אולם הקולנוע התת-קרקעי
אשר חלקו העליון יוצא מחוץ לאדמה.
פנים.
הכניסה לחללי
התצוגה מתבצעת ע"י מספר
מדרגות אשר מביאות את המבקר
למפלס מעט נמוך מזה של העיר
ובצורה זאת המבט לכיוון העיר
מתקבל מפרספקטיבה נמוכה.
בחלל הכניסה
ממוקם גוף מאונך אשר פתוח בחלקו
העליון ובתחתיתו ממוקם מסך
וידאו כך שבכניסה המבקר יוכל
להתקרב ולהסתכל כלפי מטה לכיוון
המסך. סביב גוף זה ממוקמים גם
מדרגות שמקשרות את מפלס הכניסה
עם זה התחתון.
לאחר שעוברים
את חללי התצוגה שבמפלס הקרקע
ניתן לרדת לקומה התחתונה לעבר
שתי הגלריות ושאר פעילות המרכז.
החזרה לעיר
נעשית ע"י רמפה ספירלית אשר
משמשת גם ככניסה עצמאית לאולם
הקולנוע וגם ככניסה ישירה
לפעילות המרכז ללא צורך מעבר
בחללי התצוגה.
הפתחים לאורך
המעברים של חללי התצוגה במפלס
הקרקע מעוצבים, חיצונית, כנגטיב
של סרט צילום כך שהמתבונן מן
העיר יכול לראות את המבקרים,
שהולכים לאורך המעברים, כתמונות
לקוחות מנגטיבים.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
|