The site for Architecture related Jobs in Israel

 

חזרה לעמוד הכניסה

לחצו להפיכת אתר זה לאתר הבית שלכם

הוסף את האתר למועדפים

   

חזרה לאתר Back to Archijob

"Nathanya City?!" - Urban Trigger

מנוף אורבני - "?!Nathanya City"

שרון ויזר
פרויקט גמר- אוניברסיטת תל-אביב
ביה"ס לאדריכלות על שם דוד עזריאלי
7/2001

מנחים :
אדר' שם-טוב צרויה
אדר' דניאל וכטל

Sharon Wiser
Final project, Tel-Aviv University
School Of Architecture.
7/2001

sharon@tour-israel.net

icq: 5193079

לחצו על התמונות להגדלה

לחצו כאן כדי לחוות דעתכם בפורום הפרוייקט

סמסטר א' - חקירה ותכנון אורבני

בעיתון "בוסתנאי" נכתב בתחילת קיץ 37' :".וחרפה היא לאדם מן הישוב שלא ביקר עדיין בנתניה, ולא טייל על שפת ימה בשעות הרחיצה. חמש פעמים ביום מביאים האוטובוסים אורחים מתל-אביב..בחג השבועות עלה מספר המתרחצים והטיילנים שעל שפת הים לשלושת אלפים..ואין לך שבוע בנתניה בלי 'חגיגה' או איזה 'טראסק'".

על נתניה של 1937 אינני יכולה להעיד, אך נתניה של סוף שנות ה-70 ותחילת ה-80 הייתה עדיין מקום שאני זוכרת לטובה. חיי תרבות, תיירות, והמון ים. כיום כל מה שעולה בזיכרוני הם עבורי אירועים ומקומות נוסטלגיים כגון: "קולנוע שרון" שהיה גדול כמעט במימדים של היכל התרבות בת"א ושנערכו בו כל ההופעות, האירועים והוצגו בו כל הסרטים החדשים, את "פינת הגלידה", את "נעלי גזית" הראשון בארץ בכיכר ציון, שהיה מקום מפגש וסוג של "אייקון" וכיום כבר איננו, את התקופה שלפני "המדרחוב", את הקמת הקניון וסגירת "קולנוע שרון", סגירת קולנוע "אסתר" וסגירת "קולנוע סטודיו" - האם לא יכלו לשרוד בעקבות הקמת הקניון? את ערבי שישי באמפיתאטרון בהם ניתן היה לראות חתך מייצג של אוכלוסיית נתניה על כל חלקיה, את חוף סירונית- שאליו יורדים במקום שנפגש ציר רחוב הרצל עם הים ועוד. במבט כיום על רחובה הראשי של נתניה, ניתן לומר כי כפי שהשארת אותו אז, כך הוא היום, רק ישן יותר, מלוכלך יותר ומגובב יותר והעובדה הבולטת היא שהאוכלוסייה בנתניה מכילה כ-100,000 תושבים יותר ממה שהכילה בעבר ואילו הרחוב נשאר במצבו הקודם, ללא כל ניסיון להתאים את עצמו לצרכים החדשים שנוצרו.

המטרה הייתה להכניס לעיר סוג של "מנוף אורבני", סוג של גנרטור שיפעל בה, יניע את מערכותיה מחדש ,יפיח בה חיים ויפתור בעיות כגון: אוכלוסייה מבוססת שעוזבת את העיר לפריפריה, הדור הצעיר שרוצה לעזוב את העיר ואולי גם למצוא פתרון ישים שישנה את מרכז העיר במידה שתחזיר לנתניה את "ימי הזוהר" שלה ואולי אפילו יביא אותה לימים טובים עוד יותר כעיר גדולה מרובת תושבים, יותר מאשר מושבה שאיבדה פרופורציה בשרון..

בשלבים הראשונים נבדקו "מנופים אורבניים" שונים בעולם, בקנה מידה שונה - של עיר(Brazil,(Curitiba של אזור (Rotterdam,Kop Van Zuid), של ציר (מקדש הבהאים-המושבה הגרמנית-נמל חיפה) ושל בניין(Bilbao,Guggenheim). מסקנותי היו שהצלחת פרויקט יומרני מסוג שכזה תלויה בכמות ההשקעה,בעוצמה (הכלכלית, התרבותית, האמנותית וכו') ובאופי ההתערבות (לרוב מדובר בהתערבות מסיבית מאוד).

ההתמקדות והבחירה בכיכר ציון נעשתה בעקבות החיפוש אחר נקודת המפתח, הנקודה האסטרטגית שעליה יש "ללחוץ" ובה יש למקם את ה"מנוף האורבני" כדי להתחיל את פעולת המערכת מחדש. למעשה מדובר "בטריגר" בקנה מידה אורבני שיגרום לשרשרת התפתחויות שיחיו את העיר מחדש ומיקומו בעיר הוא מהותי.

בתחילה נבחר רח' הרצל כציר היסטורי-תיירותי-מסחרי-תחבורתי ראשי של העיר, היחיד שמחבר בין הכניסה הצפונית לעיר ובין הים בקו ישר וחוצה רוחבית את העיר, לאחר מכן זוהתה כיכר ציון כמקום מפגש סוגי אוכלוסייה שונים, צומת תנועה פעילה בעלת אינטנסיביות של אנשים וכלי רכב, בעלת טופוגרפיה מעניינת וגבוהה יחסית לים, מקום שהוא בין המקומות היחידים שתוכננו על ציר הרצל,המכיל שישה מבני באוהאוס המהווים דפנות ישרות עם ארקדות לכיכר (שהייתה כיכר תנועה אובלית בעבר).המחשבה הייתה להשתמש ביתרונות המקום, לנצל את המפגשים, התנועה וכמות האנשים כדי לספק לתושבי העיר רובד אחר, יותר חיוני ויותר רוחני כגון: מתחם תרבות פעיל, מקום שפועל ביום ובלילה, שמשלב אינטנסיביות ותנועה עם שטחים פתוחים ומקומות יותר רגועים ונעימים לשהייה וגורם לתושבי העיר להשתמש בו ולחיות אותו.

הטענה היא שטיפול בנקודה זו הכרחי ובוער יותר מהטיפול בכיכר העצמאות - מפגש העיר והים, משום שללא הטיפול בה, קיים נתק ברצף "הכניסה לעיר(התחלה) המרכז(אמצע) - הים(סוף)" וכיכר ציון מהווה חוליה חשובה ברצף זה.

הדימויים של הכיכר הם: גן פסלים אורבני בקנה מידה אחר,מערכת של מבנים שהשימוש בה היא החוויה הכוללת, דירה אורבנית - פירוק דירה למרכיבים ואנלוגיה לכיכר, נגטיב של בניין - יצירת חלל שהוא הבניין. הכיכר- המקום צריך להיות מאופיין בכושר "מגנוט" חזק, מושך אנשים, יוצר עניין, סקרנות, פעילות ואימפקט על המתבונן ועל המשתמש במקום.

על אופי הבינוי להכיל בתוכו או לאזכר את איכויות הים.כיוון שנתניה היא עיר המפורסמת בחוף הים ובטיילת המרהיבה שלה, אך הקשר לים אינו באותו מפלס (בשל קיומו של המצוק) ולכן אינו ויזואלי רוב הזמן, ראוי ל"הרגיש" ים במקום שהוא מרכזי, תיירותי ולב הציר החשוב של העיר.

סמסטר ב' - נושאים לפיתוח

 

  1. גיבוש תכנית קומת קרקע ותכנית קומה טיפוסית

  2. גיבוש קונספט- מהי כיכר "תלת מימדית"?/ התעסקות ב"נגטיב הבנייני"

 

  • חלוקה לפונקציות וקביעת היררכיה של פעילות בכל איזור ( קומות תחתונות, עליונות) - היכן מתקיימת הפעילות בכיכר? בתוך הבניינים? בדפנות רחוב? לגובה כל הקומות? במעטפת- בחזיתות הביניים? בין הבניינים...?

  • כיצד הופכים נגטיב של מסה לפוזיטיב של אוירה ופעילות? ולמעשה- מה הופך כיכר לתלת מיידית? מהו ה"מגנט" הפנימי בכיכר היוצר את תחושת השייכות, אחידות, מתח בין הבינוי .. האם הוא פיזי או רק תחושתי?

  • באילו דרכים ניתן "למלא" את החלל במשהו לא פיזי? קשר ויזואלי בין הדפנות שיתן תחושת זרימה והמשכיות, טשטוש גבולות בין פנים וחוץ- ממברניות של חזית, שכבתיות, מרפסות, מערכות תנועה ורטיקליות המקשרות בין הרחוב ה"אמיתי" לרחוב של החזיתות- סוג של סינון תנועה- במרכז הכיכר - כלי רכב, ברחוב- הולכי רגל, בחזיתות - משולב?.

  • בדיקת חללים בעלי חשיבות שעולה על הבניין היוצר אותם בתקדימים כגון: הגוגנהיים בבילבאו של פרנק גרי, המוזיאון בהלסינקי של סטיבן הול וקירוי כיכר בברצלונה שנעשה ע"י מרלז.

  1. המעטפת הבניינית - האלמנט האחראי להווצרות החלל

 

  • מטרות ועקרונות אדריכלים לגבי מה אני רוצה מהכיכר וכיצד המעטפת יכולה לענות על דרישות אלה.

  • תקדימים- מהי מעטפת/ חזית? מה תפקידה? ממה היא מורכבת? בדיקת טכניקות שונות ואלמנטים המשרתים מטרות שונות - אטימות, שקיפות, ממברניות, שכבתיות, הפרדה, וכו' ( בילבאו- גרי, המרכז לתרבות של רנזו פיאנו)

  • תכנון פיתוח מס' פרוטוטייפ'ס וחומרים של פרטי מעטפת שיבנו את חזיתות המבנים, ויצרו את הכיכר התלת מימדית.

ניתן לומר שהיה זהו פרויקט שהדגש בו הוא על החקירה ועל התהליך וההתמקדות מן הכלל אל הפרט. התוצאה ניתנת לפרשנויות ודעות שונות, אשמח אם תחלקו אותן עימי.

שרון ויזר

 

לחצו כאן כדי לחוות דעתכם בפורום הפרוייקט

 























































לחצו על התמונות להגדלה

 

חזרה לאתר Back to Archijob

 

פרסום פרוייקט באתר

אם ברצונכם לפרסם פרוייקט תכנוני מעשה ידיכם באתר זה,
שלחו eMail ובו תאור קצר של הפרוייקט ו 2-3 תמונות או שרטוטים בפורמט תמונה.
בנוסף - יש לציין את שם המתכנן / מתכננים + טלפון לבירורים.

*** תנאי הכרחי : התמונות חייבות להיות בפורמט JPG וגודל מקסימלי לתמונה - 40 K ***

בהמשך יועברו לשולחי ההצעה פרטים טכניים נוספים אודות העברת החומר הנדרש.

כתובת eMail למשלוח ההצעה : webmaster@archijob.co.il

כל הזכויות שמורות - איתי אלמוג, אדריכל-יוצר האתר
All rights reserved - Itay Almog, Architect-Site creator
© 2000-2001 [WWW.Archijob.com,WWW.Archijob.co.il]

webmaster@archijob.co.il

legal statement

Click Here!