הפרוייקט ''טיפוח אקלים רגשי''  של הסטודנטית ירדן וייצמן עוסק בסביבה האדריכלית כמדיום המשפיע על מצב הרוח ורווחת הנפש של תלמידים ומורים בבתי הספר.

פרוייקט זה מתמקד  בחלל מלבני בעל שתי קומות המוקדש לתכנית ניסויית עבור כיתות ז' ובוחן אפשרויות שונות לעיצוב סביבות רגשיות. סביבות אלה משפיעות על יכולות לימוד והתפתחות אישית וחברתית כאשר ישנה התייחסות לערכי ביה"ס - תיכון לאמנויות שמתעסק בתהליך והבעה עצמית ולא רק בתוצר הסופי.

כידוע, בית הספר הוא מרחב טעון רגשית - מורים ותלמידים חווים כחלק משגרת יומם את כל קשת הרגשות: שמחה, התלהבות, שעמום, קנאה, שנאה, אהבה, חיבה, תסכול, כעס, זעם, עלבון ועוד...
לעיתים קרובות בית הספר איננו מאפשר ביטוי רגשות והם מוצאים את דרכם ומתקיימים מתחת לפני השטח. מחקרים הוכיחו שיש הלימה בין מאפייני הסביבה האדריכלית / עיצובית, לבין תהליכים במוח, בדומה לתהליכים הנוצרים ממצבי מתח, ריגוש וזיכרון, על אחת כמה וכמה בבתי ספר. באמצעות בדיקת רמות הורמונים וכימיקלים הצליחו להגיע למסקנות מה מועיל לרווחתו של אדם ואילו רגשות יש לקדם ולפתח. 

פרוייקט זה מעורר שאלות חשובות על היחס שבין עיצוב והתעוררות ריגשית. כיצד יוצרים סביבה שבכוחה להכיל את כל קשת הרגשות ולספק כלים להתמודדות, לעודד תהליכים של הפרייה, יצירה ושיתוף פעולה? כיצד עיצוב יכול להביא את עצמו לידי ביטוי ולהשפיע על הסביבה? כיצד ניתן לתרגם את ההשראה שאנשים שונים מעבירים זה לזה לעולם העיצוב הפיזי? אילו מודלים חדשניים יכול עולם העיצוב להביא כדי לקרוא תיגר על המרחבים הקיימים וההיררכיה ביניהם?

ויצמן בחרה לענות על השאלות דרך אלמנט מרכזי בולט- הקובייה. המערכת המודולרית מבוססת על קונסטרוקציה מגנטית קלה המאפשרת התחברות של משטחים מסוגים שונים אל פאותיה לכדי יחידות משתנות. עצם היותה תלת ממדית ובעלת יכולת להתפרק ולהתחבר בקלות מאפשרת יצירת סיטואציות המתרחשות בו זמנית.
מטרת שילוב הקובייה בחינוך מאפשרת פיתוח שיטת לימוד השונה מ"הכיתה המסורתית" לייצירת סקרנות ואתגר בקרב התלמידים, המובילים ללמידה משמעותית  בדרך מעשית ומהנה וכחלק מרכישת הכישורים החיוניים למאה ה-21  בנוסף לחיזוק הביטחון העצמי.

אלמנט הקובייה יאפשר לכל שחקן (מורה ותלמיד) לתכנן, ליצור וללמוד בתוך עולם ייחודי המעודד למידה, שיפור זיכרון ופיתוח מיומנויות תוך תחושת משחק המנגישה חומר לימודי באופן יצירתי, מקורי ומותאם לדרישות המקצוע בצורה יחידנית, קבוצתית, כיתתית ואף קהילתית.
התלמיד והמורה מחליטים בשיתןף פעולה כיצד יראה השיעור. אין קטלוג ויש מקום לניסוי וטעייה והפעלת הדמיון. הרכבת חלל הלימוד וקבלת ההחלטות המשותפות כיצד יראה הופכים לחלק משמעותי ובלתי נפרד ממערך השיעור.
בצידי החלל נמצאת המערכת המכילה - מאפשרת ישיבה, מנוחה ולמידה א-פורמלית תוך כדי אחסון של כל האלמנטים- הקוביות ומערכת החומרים העשירה. הפרוגרמה מתמקדת בעשייה, יצירה, עבודה ולמידה במרכז החלל בעוד שאזורי המנוחה והאחסון נמצאים בצידי החלל.