הסטודנט אליאס מויס יצר פרויקט העוסק בשינוי מהותי במרכזה ההיסטורי והעתיק של עיר נצרת, ממרכז דתי מלא קונפלקטים וטעון למרכז יצירתי מגוון ושיוויוני. מרחב זה יהווה מקור משיכה לאנשים צעירים, מוכשרים, מגווונים, ויצירתיים בלב העיר העתיקה, מרחב המכבד את האחר והשונה ללא קשר לדת, מין ,גזע ומסורת.

לב העיר נצרת צמח והתפתח סביב שתי כנסיות מרכזיות העומדות כסמלן ומרכזן של מסורות נוצריות שונות - אורתודוקסית וקתולית. שתי הכנסיות המרכזיות דומיננטיות ושולטות על חלק גדול מהשטחים באזור. בנוסף לכך, רובם המכריע של תושבי נצרת הם ערבים-מוסלמים המהווים 71% מתושבי העיר. עובדה המחדדת את הקונפליקט על הסמלים הדתיים המצויים בלב העיר.

מבחינה דמוגרפית, גובר הפער החברתי- מסורתי בין הדור החדש של הצעירים לבין החברה הערבית המסורתית. רוב הצעירים והסטודנטים שעוברים ללמוד ולעבוד בעיר אחרת לא שבים לנצרת לאחר שנחשפו לחיים אורבניים פלורליסטים בערים אחרות ופרצו את גבולות המסורת.

הפרוייקט עוסק בשאלה כיצד אפשר ליצור מרחב מגוון ובטוח לכל אדם ללא קשר לדת , מין וגזע, בלב ליבה של הרקמה ההיסטורית - דתית?

ההצעה המובאת בפרוייקט זה הינה לתכנן שכבה מרחבית חדשה המשלבת את השטחים ומבני הדת והרקמה המסורתית. במרכז הפרויקט עומדת השאיפה ליצירת מרחב מגוון לצעירים, מרחב ביטוי ויצירה, מקום בו ניתן לחוות את מימד הזמן אשר מכבד את כל מבקריו ומשתמשיו.