1. התחרות מטעם ה-ACSA התמקדה בתכנון מחדש של טרמינל A בשדה התעופה של דאלאס בטקסס.

הטרמינלים הראשונים שם נבנו במהלך שנות ה-70, ולאחרונה נוסף לשדה טרמינל בין-לאומי חדש שצורתו מעט שונה מזו של האחרים.

שטחו של כל שדה התעופה כולל מסלולי ההמראה והנחיתה שווה לזה של האי מנהטן, וגודלו של טרמינל A הוא כ-80,000 מטרים רבועים.

כיום הטרמינל משמש את חברת אמריקן-איירליינס לטיסות פנים בלבד, ועוברים בו כעשרת אלפים איש ביום.

2. הטרמינל הנוכחי משתרע על שתי קומות. התחתונה בעיקר מורכבת מהאזור התפעולי של השדה ואזור קטן ששייך ל-Landside.

כמעט כל תנועת הנוסעים מתרחשת במפלס אחד מעל. הצרכים המשתנים של שדה התעופה מאז שנות ה-70 הביאו לדחיסה של פונקציות

לתוך אולמות הנוסעים ולבעיית ארגון והתמצאות בטרמינל.  נקודות איסוף החפצים צמודות לאולם הכרטיסים והצ'ק-אין, וישנו ערבוב בין הנוסעים המגיעים ליוצאים.

נוסף על כך הבידוק הבטחוני של המזוודות נעשה בסמוך לעמדות הצ'ק-אין ונקודות הביטחון מועטות יחסית למספר הנוסעים הרב. יתרה מזאת, למרות רוחבו הצר של

הטרמינל אין מבטים לעבר המטוסים והמסלול לאורכו של הטרמינל לא מציע אטרקציות רבות.

 4+3. על מנת להתמודד עם מספר נושאים במקביל, החלטתי על הוספת קומה עליונה והוספת כביש גישה אל המפלס הזה. ראשית, הוספת הקומה מקלה על יצירת

מערך ביטחוני משופר שבו ישנה הפרדה ברורה בין שלבי הבידוק השונים. השלב הראשוני הוא בדיקה בכניסה לטרמינל, בדיקה המוכרת לנו ממקומות ציבוריים.

הבדיקה השנייה היא למעשה הבדיקה שאותו המטען שלנו עובר, אלא שבתכנון החדש כל הבידוק הזה עובר למפלס התחתון  החדש באמצעות מעליות מדלפקי הצ'ק-אין.

השלב השלישי של הבידוק הוא בידוק מטען היד. כאשר נוסע נכנס כיום לטרמינל כוחות הביטחון בשדה שואפים שזה יעבור את הבידוק הבטחוני במהירות האפשרית,

למרות שיש בזה משום פגיעה בצד הממסחרי של הטרמינל. הבדיקה בטחונית נחשבת לעניין מטריד ומשום כך מיקמתי אותה מאחורי דלפקי הצ'ק-אין שלא תהווה מוקד

ויזואלי דומיננטי מדי.  מצד שני,בזמן ההמתנה לבידוק הבטחוני הנוסע נחשף לאזור המסחרי שמצפה לו למטה.

5. אחת המטרות המוצהרות של התחרות היתה יצירת "תחושת מקום" שונה וייחודית, אלא ששאפתי ליצור את התחושה הייחודית הזו באמצעים שאינם רק לשם "התחושה" אלא,

שיש להם תפקיד של ממש בארגון ובאדריכלות של הטרמינל. החצרות שבוקעות מן המפלס התחתון ביותר של הטרמינל ועולות עד למעל הגג הן אלו שגם מפרידות בין אזורים שונים בחלל,

גם בעלות תפקיד אקלימי בטרמינל וגם תורמות ליצירת תחושה שונה שכל אחד מן המפלסים.

6. הוספת מפלס נוסף אף איפשרה לשנות את מערך התנועה הקיים בשדה כדי ליצור ארגון ברור יחד עם הסתמכות על עקרונות ישנים. למפלס העליון החדש מגיעים אלו שמעוניינים לטוס מהשדה,

והם אלו שצריכים לרדת  לאזור הקניות. לעומת זאת, אלו המגיעים לשדה נכנסים דרך השערים במפלס האמצעי ישר לתוך אזור הקניות, ומשם הם יכולים להמשיך לטיסה אחרת בשער אחר, או ללכת לאסוף

את חפציהם. אחד העקרונות שהתחרות רצתה לשמר הוא החיבור בין האזורים הסטריליים של כל השדה, כלומר שברגע שעוברים את הבידוק הבטחוני בטרמינל אחד ניתן לנוע בחופשיות דרך כל האזורים הסטריליים

של כל הטרמינלים באמצעות הרכבת העילית.  הוספת המפלס יוצרת הפרדה בין פונקציות השייכות באופן בלעדי לאלו הנוסעים מן השדה ואלו המגיעים אליו, אך משמרת את חופש התנועה בין הטרמינלים ומקלה מאוד על טיסות המשך.

7. המפלס האמצעי של הטרמינל מורכב מאזורים המיועדים גם לנוסעים המגיעים לשדה וגם עבור אלו היוצאים ממנו. אזור השערים משמש את כל סוגי הנוסעים, אך משם ישנן מספר דרכים להתקדם.

לאלו שהגיעו מטיסה אחרת ישנה האפשרות להמשיך לשער אחר באותו הטרמינל לטיסת המשך או לתפוס את הרכבת העילית כדי להגיע לטרמינל אחר. במידה והם מעוניינים לצאת מן השדה ישנן נקודות איסוף מטען

רבות. בנוסף לאלה המפלס הזה מכיל את מרבית החנויות ואף מאפשר ירידה לאזור מורחב של מסעדות וחנויות במפלס התחתון ביותר. גם מתוך נקודות איסוף המטען ישנן ירידות למטה לפונקציות נוספות כגון השכרת רכבים

והזמנת מלונות. ההפרדה בין האזורים השונים במפלס הזה נעשית על ידי החצרות הפתוחות.

8+9. אחד העקרונות בתכנון היה יצירת מבטים לאזורים שונים של הטרמינל על מנת ליצור עניין ומשיכה, בעיקר על מנת לעודד את הנוסעים לחצות את שלב הביטחון לעבר אזור הקניות. כיום הטרמינל לא מכיל שום פונקציות מסחריות ב-LANDSIDE.

ולכן הנוסעים מיד עוברים את הבידוק, מה שיוצר עומס רב על העמדות המעטות. משום כך רציתי ליצור איזון כלשהו והוספתי מספר פונקציות מסחריות לצד הלא-סטרילי. לנוסעים יש האפשרות לבחור האם להמשיך לצד המסחרי אחרי הבידוק או להישאר בצד השני. עם זאת, המבטים לעבר האזורים השונים בטרמינל אמורים ליצור רצון להגיע לאיזור "בו הכל מתרחש". זהו "עיקרון הקניון" - תמיד ניתן לראות אנשים עם שקיות של חנויות בהן טרם ביקרת, מה שמניע אותך קדימה לעבר אותן החנויות.

10. מבט לעבר אזור החנויות על מנת למשוך את הנוסעים להגיע לשם במהרה.

11. נוף לעבר אזור השערים והמטוסים כבר מאולם הכניסה העליון.

12. המסלול אותו צריכים לעשות אנשים מקצה אחד של הטרמינל למשנהו מאוד ארוך. בעוד שהתנועה לרוחבו קצרה למדי, אלו שצריכים ללכת משער קיצוני אחד לאחר ימצאו עצמם צועדים כ-15 דקות ואף יותר.  משום כך, התכנון מתבסס על מספר חתכים רב שמתשנה לאורך מסלול ההליכה, כדי להעניק לנוסע חוויות ואטרקציות שונות לאורך נתיב ההליכה הזה. בשאיפה כל חתך מעניק מבטים מעט שונים על הנעשה בטרמינל לעבר הפונקציות השונות השזורות בו - גם במפלס העליון וגם בתחתון.

חתך BB הוא דוגמא לחתך נוסף שממנו מורכב הטרמינל.

13. חלקים נכבדים וחשובים של ההכנסה של שדות התעופה מתבססים על ההאזורים המסחריים של הטרמינל. משום כך, הטרמינל תמיד שואף להגדיל את אזורי המסחר שלו. כיום חווית הקניות בטרמינל אינה מעניקה עניין רב, והחנויות מסודרות בשורה כנגד הקיר שמפריד בין האזור הסטרילי לזה שלפניו. במידה והולכים לחנות מסויימת בדרך חזרה אין ברירה אלא לעבור ליד אותן חנויות שבהן כבר ביקרת, ואף ישנן חנויות שחוזרות על עצמן לאורך המסלול. מהסיבות הנ"ל החלטתי למצוא דרך לגוון את מסלול הקניות עצמו וגם את אופי המסחר בחלק מן הטרמינל. השארתי חלק גדול מן החנויות הרגילות במקומן, אך הוספתי "חנויות פתוחות" - כלומר, חנויות שאינן תחומות ממש אלא מהוות חלק אינטגרלי מן המעבר בדרך לשער. כל המעקב על הסחורה נעשה בצורה דיגיטלית, בדומה לנעשה בשדה התעופה באיסטנבול. החנויות הללו שזורות באופן חופשי במעברים, מה שהופך את האזור המסחרי למשהו כמעט בלתי נמנע בדרך לשער. נוסף על החנויות הללו, אף יצרתי אזור מסעדות וחנויות במפלס נמוך יותר כדי להגדיל את שטחי המסחר.

14. מבט לעבר "החנויות הפתוחות".

15. לתוך המפלס התחתון ביותר אף יצקתי תכנים שלא היו חלק מן הפרוגרמה של התחרות. לדוגמא, חדרי ישיבות ואולמות. הסתבר כי אנשי עסקים רבים מעוניינים לקיים פגישות בדרכם ליעדים אחרים, ובמקרים רבים קובעים להיפגש עם עמיתיהם בשדה התעופה. כדי למנוע מצב בו הם יושבים לשיחות עסקיות במקדונלדס, הוספתי מספר חדרי ישיבות ואולמות להעברת הרצאות במפלס התחתון.

16. החצרות שנמצאות בשרשרת לאורך הטרמינל הן למעשה חממות שלהן תפקיד, לא רק בארגון החלל אלא גם בחיסכון באנרגיה. בחורף, החצרות נסגרות ומתפקדות כחממות שאוגרות חום ומעבירות אותו באמצעות חדרי המכונות לאזורים שונים בטרמינל. לעומת זאת, בקיץ, החצרות הללו נפתחות לחלוטין ומשמשות כארובות רוח. הן אוספות את האוויר החם שתמיד רוצה לעלות מעלה ו"מצרפות" את זרמי האוויר הללו לרוח שנושבת מעל. בנוסף לחצרות הללו, חלקיו הדרומיים של הגג מצופים פאנלים פוטווולטאים­­ ליצירת חשמל, והגג בנוי באופן בו פתח האור שיש בו תמיד פונה צפונה  באמצעות שינוי הזווית של הגג מצפון לדרום. 

17. חתך תלת מימדי של הטרמינל.

18. מבט לעבר אחת החממות מתוך אזור השערים.

19+20. מבטים עיליים לעבר שדה התעופה וטרמינל A בפרט.