לחצו על התמונות הקטנות להגדלה
 1 |  2 |  3 |  4 |  5 |  6 |  7 |  8 |  9 |  10 |  11 |  12 |  13 |  14 | |
|
ארכיטקטורה של ''צלם'', ''נוהג'' ופעילות-הדדית בין-תרבותית.
צוות התכנון: אדריכל מאיר קריספין, אדריכל יובל לוי, יועצת בר-קיימות בקי קריספין צילום: Rebecca Krispin Photography
משרד ארכידורם השתתף בתחרות אדריכלים בין לאומית, לתכנון מחדש של תחנת הרכבת ההיסטורית ברחוב פלינדר במרכז העיר של מלבורן, אוסטרליה. שטח התיכנון הוא 50 דונם ואמור להכיל את תחנת הרכבת שימור של בניינים היסטוריים וערך אורבני מוסף שמוצע ע"י המתכננים. בתחרות השתתפו מיטב המשרדים באוסטרליה ובעולם. בסה"כ נרשמו לתחרות 184 ומתוכם הוגשו 117 פרויקטים בלבד. הפרויקט של ארכידורם נגע בנושאים: איקון היסטורי, הביטוס (ההרגל שביום יום) ואינטראקציה אינטר-קלטורלית הנמצאת מתחת לפני השטח והיא המאפיין הסמוי החשוב של תחנת רכבת מרכזית בעיר של מהגרים.
הקונספט התכנוני: לארכיטקטורה 'צלמותית' יש את היכולת ליצור אחדות וזהות המקרבות את בני-האדם יחד, וזאת באמצעות 'השתקפותו' של ה'צלם'. 'נוהג', יוצר תנועות והצטלבויות. ע"י איכלוסו של ההרגל, שב'לנוע ממקום למקום', 'טבור-תנועה' יוצר באופן טבעי הצטלבויות בין בני-אדם ותרבויות. הקונספט התכנוני של פרויקט זה משולב ונבנה על שני מושגי-יסוד אלו, המתרגמים את האחדות והתנועה הטבעיים שבמתחם ל'צלמותיות' ארכיטקטונית החושפת ומעלה לפני-השטח את המהות המלבורנאית מלאת-החיים של קהילות רב-תרבותיות ומביאה אותה לכדי חוויה 'תחרתית' בין-תרבותית.
ה''צלם'': עיגון והרחבת ה'צלמותיות' המלבורנאית של תחנת הרכבת ברחוב פלינדרס: התכנון המוצע משמר את אלמנטי המורשת האיקוניים, ומשלב אותם בשלמות לתוך התכנון ואף מוסיף אספקטים של מורשת חדשים. המיגדלים וה"ביצה הצפה" שמתרוממים מעל קווי הרכבת בקצה המערבי של המתחם יוצרים קווי-מבט רחבים אל המטרופולין ובעצמם חוויה ארכיטקטונית מרוממת שמאכלסת בתוכה את המרכז הבין-תרבותי, שהינו סימבול אופיני של מלבורן. החללים הציבוריים הפתוחים והגנים העיליים משלימים את המשכיותם של הפרקים והשטחים הפתוחים שליד, ומוסיפים שטחים ירוקים פתוחים חדשים ובר-קיימים לעיר.
ה''נוהג'': שידרוג התחנה הישנה כ'טבור-תחבורה' רב-אמצעי המספק תחבורה צבורית רחבת שימושים: ארכיטקטורה נועדה לשימוש - היא כמו כלי המתוכנן לשימוש תמידי. תחנת הרכבת פלינדרס היא כבר חלק בלתי נפרד מהרגילות היום יומית של 200,000 אנשים, ושל עוד אלפים שמשתמשים בה באופן תכוף וקבוע. הצעה זאת לתכנון, משדרגת באופן משמעותי את תפקוד התחנה, לוקחת בחשבון את התגברותו של זרם הנוסעים ואת הנגשתם, ומתוכננת להכיל את העלייה במספר המשתמשים ובשירותים לציבור, משפרת ומקלה את השימוש בסוגי תחבורה שונים והמעבר ביניהם, מאפשרת חללים נעימים ומבנים בר-קיימים. התכנון יחולל שימושים רגילים שאינם תחבורתיים בתוך התחנה ע"י שילוב חללי מסחר ופנאי ואף מעברים צבוריים אל גדת הנהר, גינות ציבוריות ולכול המתקנים של המרכז הבין-תרבותי.
''פעילות הדדית בין-תרבותית'': הקמה של אלמנט חדש המגדיר ומדגיש את המאפיין הרב- תרבותי היחודי של מלבורן: מלבורן מתגאה בהיותה ביתם של יריעה-רחבה מאוד של אנשים שונים ויחודיים שהגיעו אלייה מכול קצוות תבל. המרכז הבין-תרבותי נשען על הרב-תרבותיות הזו, ויוצר מקום חדש המקדם פעילות הדדית בין תרבויות שונות ומיצר סוגי חללים חדשניים לצורך הפרייה-הדדית, שיתופי פעולה, ומערכות יחסים בין-תרבותיים. מרכז זה נשען על העובדה שרב-תרבותיות היא כבר חלק בלתי נפרד מתחנת הרכבת, שבה באופן תמידי נעשה שימוש של קבוצות אנשים מכול התרבויות ובכול השפות, המגיעים אלייה מכול רחבי מלבורן וויקטוריה, ואף תיירים ואנשים בעלי מיגדר ומוגבלויות שונות. בין המתקנים החדשים במרכז הבין-תרבותי יהיו: ה"רסטומרקט", חללי תערוכה ומשחק, תאטרון וקולנוע מהעולם, מרכז חינוך לשפות ופיתוח תרבויות, ובתוך ה"ביצה הצפה" ממוקם חלל מיוחד שהוא האוצר הבין-תרבותי המכיל בתוכו ארכיב של מאפייני התרבויות המיוצגות במתחם: ספרים, סרטים, שירים, כתבים, עבודות אומנות וכו'.. הפתוח לקהל הרחב. כמובן שמצורפים גם חללים מסחריים הקשורים קונספטואלית, כגון: מלון דרכים ומשרדי שירות למבקרים.
התכנון המוצע יוצר מתחם איקוני הרמוני המשמר את הרב-גוניות האורבנית והופך את המתחם ל''גדת נהר אורבנית תרבותית''. התכנית יוצרת חללים המיועדים לשימושים ולתנועות יום-יומיות ואף מחולל דיאלוג אורבני בין ה''גריד'' ל''אוף-גריד'' ומגיב בצורה אחראית למבנה ההיסטורי של העיר. מפלס ה'פודיום' החדש והמרכז הבין-תרבותי מספקים מקומות למפגשים חברתיים ובין-תרבותיים מגוונים להתרחש ולפרוח, ואף מחדש במבנים בר-קימים ובגנים. התוכנית מחזקת ויוצרת זיקות אורבניות דרך חוויות חלליות, וגם זיקות טרנס-אורבניות דרך קווי-מבט נרחבים ורחוקים כלפי המטרופולין ועמוקים כלפי פנים המתחם. באמצעות תוכנית זו תחנת הרכבת ברחוב פלינדרס זוכה להחייאה מחודשת שהופכת אותה ל''צלם'' ארכיטקטוני בולט ולחוויה בין-תרבותית מלאת-חיים, המוסיפים לאיכויות המפורסמות של "העיר שהכי כדאי-לחיות בה בעולם".
|