הצעה לתכנון בית יד לבנים ברמת ישי, שהוגשה במסגרת תחרות

בהצעה זו, רצינו להדגיש את השמחה והשכול, שכל כך אופיינים לחברה הישראלית. יצרנו סביבה אשר תשמש את הקהילה של רמת ישי כל ימות השנה עבור צרכים מגוונים: בית יד לבנים, מרכז תרבות תוסס ופעיל, ספריית הישוב, בית קפה, שטח ירוק פתוח ונגיש, אתר הנצחה ורחבה לטקסים ואירועים.

הפתרון התכנוני של הקומפלקס מאפשר הקמת המבנה בשני שלבים וכן תפקוד הפונקציות השונות באופן עצמאי לחלוטין.  כמו כן, התחשבנו בסביבה והטופוגרפיה הקיימת כדי ליצור מבנה ירוק ובר קיימא ככל הניתן.

ההקשר העירוני ונגישות למבנה
האתר ממוקם במגרש ייחודי בכניסה ליישוב. ייחודו בהיותו מגרש פינתי הנמצא על הציר הציבורי הראשי של היישוב – רח' הארז. המבנה המתוכנן מהווה מוקד חשוב ושער כניסה ליישוב ומהווה חלק מהמערכת הציבורית הממוקמת על הרחוב הראשי. הכניסה הראשית למבנה מרח' הארז דרך "חורשת הנופלים", מהווה גם אתר הנצחה לנופלים כחלק אינטגרלי מבית יד לבנים. שתי כניסות נוספות – אחת מרח' האלון למבנה הספרייה אשר יכולה לתפקד באופן עצמאי, וכניסה נוספת מסמטת אלון ותמר לחלל תת קרקעי (המקלט הישן) אשר יכול גם כן לתפקד בנפרד ולשמש כקן נוער עובד, חדר הקלטות או מפגש אמנים צעירים. כל הכניסות מונגשות לחלוטים כולל הגלריה של הספרייה המשמשת ספריה ממוחשבת ופינת קריאה עם כוס קפה.

עיצוב המבנה
העיקרון הראשי נולד מתוך הדיאלוג בין שתי הפונקציות המשולבות במבנה – בית יד לבנים כאתר הנצחה ומרכז תרבות תוסס ופעיל. הדיאלוג הנ"ל מובע בכמה רבדים: הקשר בין פנים וחוץ, היחס בין הטבע ה"רך" והמבנה ה"קשיח" והשימוש במבנה למטרות שונות בין אם זה פעילויות החוגים או טקס הנצחה.
המבנה - "צומח" מהקרקע, מתגלה לבאים אליו באופן הדרגתי ויוצר חוויה תלת מימדית מורכבת אך בהירה. הפתרון הפיזי הינו שני גושים (הספרייה ומרכז תרבות), אשר יכולים לתפקד באופן בלתי תלוי אחד בשני ואף להבנות בשלבים שונים. כמו כן, במבנה חדרי הפעילות הניתנים לחיבור ובנוסף חלל רב תכליתי היכול לשמש כחדר זיכרון, אודיטוריום, תערוכות ועוד.
קיר הזיכרון - הינו האלמנט המקשר בין שני הגושים, עשוי פלדת קורטן, החודר את המבנה ויוצא בצדו השני. הקיר משלב בתוכו את שמות חללי הישוב וסיפור חייהם. האור החודר דרך הקיר ו"משחק" בין הפנים והחוץ, מקרין את שמות החללים על הקיר הפנימי או מאיר אותם כלפי חוץבהתאם לשעות היום. את קיר הזיכרון ניתן לחוות גם כאנדרטה ראשית בטקסי ההנצחה, כמעקה עליה לגלריה, כדופן כניסה לספריה ועוד.
החזיתות - של המבנה משתנות כך שהבניין נתפס בצורה שונה מכל היקפיו: חזית אטומה לסמטת אלון ותמר מול חזית צפונית שקופה של הספרייה המקשרת בין פנים וחוץ. חזית מרח' האלון אשר "מתחפרת" בקרקע ובמקביל מאפשרת תאורה נוחה לחדרי הפעילויות. היה לנו חשוב לא להזניח את ה"חזית החמישית" של המבנה – גג המבנה המאפשר טיול וקשר תלת מימדי בין הפנים והחוץ.

היחס אל הטבע / בניה ירוקה
כחלק מעיקרון ה"דיאלוג", המבנה משולב בטופוגרפיה ובחורשה העוטפת אותו, תוך שמירת העצים הקיימים! החורשה, האמפי, קיר הזיכרון ודופן המבנה יוצרים חלל עירוני ירוק, אינטימי ורב תכליתי, אשר בו זמנית מחובר ומנותק מהרחוב הראשי ומשמש כאתנחתא מוצלת ביום וגם לטקסים רשמיים בעת הצורך. המבנה המשולב בטופוגרפיה ועטוף בטבע משלב גם אלמנטים ארכיטקטוניים "ירוקים" כגון: הפטיו של הספרייה, חזית צפונית שקופה, סקיילייטים, ניצול גגות ירוקים ועוד התורמים לתפקודו היעיל והחסכוני של המבנה.