בית פרטי בתל-אביב //  דוידי רוזין אדריכליות

''אנחנו רוצים בית חם וצבעוני שיזכיר לנו את הבית שהיה לנו  בנווה צדק'', ביקשו הלקוחות, ''בית עם קשתות בסגנון 'ערבי', עם קירות עבים וטיח צבעוני''. בנוסף, הם ביקשו שהבית החדש יהיה גדול, מואר ומודרני. ''הגינה חשובה לנו לא פחות מהבית''. הם רצו חצר גדולה ומתוכננת לפרטיה, הכוללת אזורים למשחק, לאירוח ולגידול עצי פרי וצמחי תבלין ארץ ישראליים.
הם ביקשו שנהפוך בית ישן בליבה של שכונה שקטה בצפון תל אביב לבית עם טעם של פעם בהשראת התקופה שבה תל אביב הייתה רק מושבה, ושזה גם ייראה טבעי והומוגני בתוך הבנייה הקיימת סביב.
 
אחת הסוגיות המאתגרות ביותר בתכנון בית פרטי היא התאמת הסגנון של הבית החדש לחלומותיהם ולציפיותיהם של הדיירים. זה קורה בדרך כלל על אף שהדיירים עצמם אינם יודעים מהו בדיוק הסגנון שלהם.
נוסף לכך, כאדריכליות, חשוב לנו לשמור על אמיתות ועקרונות שאותם סיגלנו לעצמנו (כגון בהירות של התכנית, ניקיון צורני, התאמה למקום ולרוחות השמיים).
כשאנחנו מתכננות בית בתל-אביב, נשאלת השאלה: מהו בעצם בית תל-אביבי עבורנו? עד כמה הוא צריך להיות מושפע מסגנונות העבר שהיו בעיר?
בבית הזה, נאלצנו לבחון ולבדוק איך שואלים מן העבר באופן מדוד ולא ישיר מדי, איך ממלאים את הבית באווירה של נוסטלגיה אך לא נופלים במלכודת הקיטש, ואיך עם כל אלה, השיפוץ החדש יעמוד במבחן הזמן, שהרי הטעם האישי והסגנון שלנו משתנים לאורך השנים.


הבית שנרכש לא השתנה הרבה מאז נבנה בשנות השבעים. לפני השיפוץ, הוא התאפיין בחללים פנימיים חשוכים וקטנים, שלא היו נעימים למגורי הלקוחות. כדי 'להלביש מחדש' את הבית היה צורך להגיע למצב של שלד 'ערום', על-ידי הורדת כל השכבות הישנות.
מלבד השיפוץ הנרחב, הבניה כללה תוספות של שטחים במפלס העליון, בקומת הקרקע, שינויים במרתף ותוספת של מבנה חנייה ל-2 רכבים.

למרות השינויים שהתבקשו, המבנה הבסיסי של הבית הקיים על המגרש מצא חן בעיני הדיירים. הבית נבנה בשנות השבעים, באופן שהיה מקובל אז -  עם חצאי מפלסים המבחינים ומגדירים אזורי מחייה שונים. אנחנו המשכנו את המגמה של מפלסי הביניים: חצי מפלס מהמרתף לחלל המגורים, חצי מפלס מהמגורים לחדרי השינה, וחצי מפלס (חדש) מחדרי השינה של הילדים לקומה של ההורים.
אלמנטים חיצוניים 'מיותרים', כגון גגונים מבטון ובליטות סביב חלונות, הוסרו. הוסרה גם מרפסת בטון גדולה שהסתירה את השמש מהמרתף ואף חרגה מקווי הבניין ומההיתר. ניקוי המרכיבים הללו מן החזיתות שידרג את עיצוב הבית, מבלי שנצטרך לפגוע באופיו הייחודי.


גם הגינה עברה שינויים נרחבים. החזית הראשית של הבית פונה מערבה, כיוון שופע אור. לפיכך, בנינו שם פרגולה גדולה שתפקידה להצל על החלונות הגדולים שנפתחו מהסלון ומפינת האוכל ולהגדיר איזור ישיבה רחב ומזמין מבחוץ, עם גישה ישירה מאזור האירוח של הבית. שורה של ברושים מאובקים יצרה מחסום של אור ואוויר, ובהמלצת אגרונום העירייה הם הורדו והוחלפו במגוון עצי פרי ושיחים חדשים. אלה יצרו חיץ ירוק ורענן שלא פגע בזרימת האוויר והאור אל הגינה ואל הבית.


בחלל הפנימי של הבית, יצרנו מטבח פתוח כמעט לגמרי. הוא מוגדר על-ידי קיר נמוך בלבד וריבוע בתקרה עם תאורה שקועה. מהמטבח אפשר לצפות גם לחצר הקדמית וגם לחצר האחורית (ואף ישנה יציאה לחצר האחורית).
במרתף, הזזנו מחיצות פנימיות כדי שיוכל לשמש כחדר משחקים, חדר עבודה ואולם הקרנה לקולנוע ביתי, והוא הפך להיות לחדר הכיף של הבית. 'חצר אנגלית' חדשה נחפרה סביבו והיא מכניסה אור ומאפשרת יציאה נוספת מהמרתף לחצר האחורית.

באגף החדש שנוסף לבית, במפלס העליון ביותר, בנינו סוויטה להורים הכוללת חדר שינה גדול עם מרפסת פרטית הפונה לחצר, חדר ארונות וחדר אמבטיה מרווח. כל הקומה הזו לבקשת הדיירים נצבעה בלבן/קרם. הלקוחות: ''כמו הבית שראינו בסרט "Something's Gotta Give" ונדלקנו עליו''. (האדריכלית, הלכה כמובן לראות את הסרט).
רצפת העץ, פסיפס האבן באמבטיה, גופי התאורה, הוילונות, וכל הריהוט - כולם לבנים.


בנוסף להתאמת הבית לצרכים הפיזיים של הדיירים, היו לנו עוד מטרות לתכנון:
רצינו ניקיון ופשטות בעיצוב, וכדי להגיע לכך הסרנו את כל מה שמיותר בבית הישן: את ההנמכות, הבליטות וחצאי הקירות. איחדנו חללים ופתחנו אותם לנוף הגינה שניבט לאחר השיפוץ מכל מקום.

רצינו ליצור, בבית גדול שמתפרס על כמה קומות, מצב של הרמוניה ואחדות, לכן הקפדנו על שימוש חוזר באותם החומרים, באותן הסדרות ובאותם מרכיבי הבניה. החל משימוש באותו סוג של עץ בכל הבית וכלה בשימוש באותם כפתורי הידיות שחוזרים על עצמן בכל הארונות בבית.
רצינו לשמור בבית על הסגנון של תל-אביב הישנה. לכן השתמשנו בצבע, טקסטורה, וקישוט, הכל במתינות ובעדינות.

בסופו של דבר, האתגר האמיתי היה למצוא את האיזון בין הרצונות השונים, תוך הגדרת הסגנון שיתאים לציפיות הדיירים. עשינו זאת במינונים נכונים בין ישן וחדש, בין ניקיון לצבעוניות, בין איפוק לאקלקטיות. 


בבית זה, גם עיצוב הפנים נעשה על ידינו, וכלל את בחירת הריהוט, הוילונות, וגופי התאורה. אלו נבחרו ביחד עם הדיירים ובשיתוף פעולה מלא איתם. הפריטים הותאמו לצבעי הבית ולאווירה אותה ניסינו ליצור יחדיו - אווירה שבעלי הבית, בזכות אופיים וסגנון חייהם, תורמים לה רבות:
''בית חם, מזמין ושוקק חיים, בית שילדים משחקים בו, אורחים מתארחים בו, בית שנעים לראות ונעים לשהות בו.''


צילומים: יונתן בלום