מה יקרה לכסף שלנו במהלך המאה הנוכחית? כיצד יבוא לידי ביטוי עתיד הכלכלה העולמית? האם לחומר ממנו עשוי הכסף יש משמעות ומי מחליט בימנו לאיזה חומר יש השפעה גדולה יותר? בתערוכה ''מטבעות העתיד'' (פתיחה: 21.12.2011), אומנים מישראל ומחוץ לה מתמודדים עם שאלות אלו ואחרות, לצד אדריכלים ומעצבי מוצר.

בעידוד מוזיאון הרצלילינבלום ותחת ניצוחו של אלון רזגור, אוצר התערוכה ומעצב תעשייתי מוביל בארץ, האתגר שהוצב בפני משתתפי התערוכה הוא להתיחס לאמצעי התשלום אשר יהיו נהוגים בעוד כ-20 שנה.
רזגור מסביר: שינויים כלכליים דראסטיים אשר נותנים כבר אותותיהם, שאלות חברתיות ומערכתיות, חומרים חדשניים ופיתוחים טכנולוגיים המתחלפים במהירות יכולת ההמצאה - אלו הם רק חלק ממכלול נושאים עצום שזוכה להתייחסויות ייחודיות בתערוכה. כסף מאז ומתמיד (ונדמה שבימינו יותר מתמיד) מסובב את העולם, והוא הוא מנוע הצמיחה אך באותה נשימה גם מנוע ההרס. התערוכה היא כלי לפיתוח חשיבה חדשה ותהליכים בעלי השלכות חברתיות בעלות משקל. אותי, כאוצר התערוכה, עניינה במיוחד שאלת התווית הצורה המולידה פעולה: הקישור בין החומרים, הסמלים והמרקמים של הכסף ובין אופן השימוש בו. על המעצבים נדרש לקיים חוויה ויזואלית וחווית משתמש אשר מובנות על כוונותיהם הבסיסיות לייצר מערך תחושות רגשיות העולות ממפגש מרתק עם חומר, צורה ואמירה.

מטרת התערוכה הינה הדגשת חשיבותו של היבט החדשנות התפיסתית בעיצוב של המוצר ששמו כסף. גם שאלת צורת הכסף בעתיד היא שאלה חשובה העולה מהתערוכה. המטבעות כעיגולים שטוחים העשויים ממתכות שונות, בעלי גוונים וערכים אשר לרוב מלווים בגראפיקה בעלת אופי מסויים - כל אלה נפרצים ומקבלים תפנית חדה כאשר עולים לבחינה מחדש. והחומר ממנו יהיה עשוי הכסף בעתיד? מקרטון פשוט, דרך גושי אדמה, וחזרה לחומר המתכת המקורי בשבירות צורניות חדשות. בתערוכה אנו יכולים להיחשף לראיית עולמו של כל מעצב ביחס לסביבה שבה הוא מתקיים ופועל ולמיקודו בתחום חיים ספציפי המקבל טיפול כנושא המוביל את ראייתו האישית את המטבע העתידי שלו.

אירועים בעלי משמעות אקטואלית, מקומית ועכשווית, כדוגמת המחאה החברתית, ונושאים המעלים שאלות באשר לתנועות כלכליות ברמה הגלובאלית, מחשבותיהם של המעצבים השונים וביטויים בחומר מביאים לידי מגוון מפתיע של אופני התבוננות והתמודדות עם המחשבה כיצד רוחות השינוי של נושא הכסף יבואו בעתיד לידי ביטוי ברמה הפיזית והרוחנית. באופן קונקרטי מעוררת התערוכה שאלות באשר לאן מועדות פנינו ומציעה הצעות שונות המחייבות מחשבה אודות אותו מטבע פשוט אשר עובר לעד מיד-ליד-ליד.

בין העבודות המוצגות בתערוכה:
אורי סאמט :Quick Response code .QR code הוא מעין שפה ויזואלית חדשה התופסת תאוצה ומאפשרת העברת אינפורמציה באמצעות ברקוד דו ממדי שבו מקודד מידע טקסטואלי בצורה גראפית. עיצוב המטבע כולל בצדו האחד הבלטה של QR code. סריקת הקוד מעלה את הטקסט: 100 shekel, Bank of Israel , Year 2032.
מיכל גרינברג אברהמי וטניה דם בוקובזה: מטבע רגע. המטבע ברגע מודפס במדפסת תלת ממד צבעונית אשר נמצאת בבתים רבים בישראל. אפשר לצרף למטבע קובץ של שיר, תמונה, סרט או הגיג לשיתוף בין אנשים. כך אוסף המטבע את כל ההיסטוריה האישית והמסחרית שנקרית בדרכו, ובמגע עם הטלפון הנייד מתאפשרת סקירה מידית של חווית הקהילה שנוצרה סביבו.
רתם בן יהודה: החזרת המטבעות למחזור הכספי ומניעת ירידת ערך הכסף. המטבעות בנויים מתבנית מתכת אשר נושאת מצדה האחד דמות היסטורית, ומצדה השני מוטבע רכיב פלסטי הנושא בתוכו שבב זיהוי ביולוגי. השבב קורא את טביעת האצבע של בעל המטבע ומוודא את זהותו. במהלך הקנייה, בעל המטבע מצמיד את אגודלו אל השבב עד לקבלת חיווי בדמות אור LED. רק לאחר מכן מתאפשרת עסקה, הנחתמת על ידי מקבל המטבע אשר מחתים את זהותו על שבב המטבע במחווה דומה.
פרופ' עזרי טרזי: סדרת שטרות שמבטאת את הבעייתיות בכך שממשלות רבות מדפיסות כסף באופן חריג על מנת לכסות על הגירעונות העצומים שלהן. הן בוטחות בכך שערך המטבע לא יישחק, בשל האמון והתלות שיש לאנשים ברחבי העולם במטבעות אלה. באמצעות כלי המחאה של הרחוב - הקרטון הפשוט והמרקר השחור - עוצבו השטרות החדשים בכתב יד וברישום פשוט. שפה שבה משתמשים חסרי בית, דרי רחוב ואנשי מחאה.