נולי עומר יוצרת מתוך ערגה לחוויות הילדות בקיבוץ משמר העמק, בו נולד וגדל אביה המשורר ע. הלל. בחופשותיה כילדה בילתה אצל סבתה וסבה בקיבוץ שנצבע בחווייתה כגן עדן פרטי. עם זאת הוא מסמן גם את תחושת הניתוק הכואבת אותה ינקה מאביה. הקיבוץ הוא טבורו של העולם, נוף קיבוצי הטובל בירוק חריף ומניע את כל נימיה. בעבודותיה היא שבה מחדש אל מקור הדימויים הזה עוד ועוד. ההזמנה להציג בגלריה בגבעת חיים מושתתת על החיבור החזק לכל מה שחושיה זיהו כמוכר, אהוב וטעון.
בהקפדה ובאבחנה של מי שמיטיבה לזהות את הצירים המשמעותיים בחיי קיבוץ, היא דלתה מתוך מאגר הדימויים בארכיון גבעת חיים את אלו שדיברו לליבה. הצילומים מחיי היום יום ומרגעי החג מייצרים ומניעים את להט עשייתה. בתבונת כפיים המחוברת באופן אינטואיטיבי לתבונת הלב, היא רוקמת את הסיפור ומחיה אותו. חדירת המחט את הבד היא כעין פעולת דקירה שמייפה ומנסחת מחדש את הדימוי.
 נולי עומר, ישראליות, 2022, ריקמה, פחית נס קפה עלית, מסגרת עץ. קרדיט צילום: אלדד ורדי ואלה אורגד
 נולי עומר, אחרי הגשם, 2022, ריקמה. קרדיט צילום: אלדד ורדי ואלה אורגד
נייתן לומר על עבודתה של עומר שהיא ניגשת ליצירה כפעולה תרפויטית הבאה לנגוע במקום טעון ועמוס חוויות וזיכרונות. האופן שבו הפעולה הרוקמת משחזרת ומספרת מחדש את החוויה ואת ההיסטוריה מהווה עבורה אקט של ריפוי, עם זאת הוא מאפשר לה התרפקות ועונג ממפגש מחודש עם נוף של קיבוץ באשר הוא. זהו סיפור על יופי, כאב, אהבה, וגעגוע, כשמאחורי הכל מסתתרת אולי גם החמצה. *תכלת וקוצים – ע. הלל, 1987
גלריה לאמנות גבעת חיים איחוד II תכלת וקוצים / נולי עומר ''...וכל שנותר מהם הוא זכרונם בלבד, אשר כולו תכלת וקוצים'* אוצרת: חנוש מורג פתיחה: 9/4/22 נעילה: 14/5/22
שעות וימי פעילות: יום שישי, 11:00 – 14:00, יום שבת, 11:00 – 15:00. מידע על הגלריה, בפייסבוק: גלריה לאמנות, קיבוץ גבעת חיים איחוד
|