גלריה רוזנפלד בתל אביב מציגה שתי תערוכות חדשות, מעבר לכך ישנן תערוכות קיימות שממשיכות בתצוגה.
מתן גולן | תנודות מרוסנות / Damped Vibrations אוצרת: מיה פרנקל טנא
שם התערוכה שאול ממונח מתחום הפיזיקה, המתאר שינוי במצב מערכת מכאנית לאורך זמן. אופן התנודה תלוי בתכונות המערכת [חומריות למשל], בכוח שמופעל עליה ובריסון המשכך אותו. תנודות מרוסנות דועכות עם הזמן, כמו למשל תנועת מטוטלת או מיתרי גיטרה. המערכים הפיסוליים של מתן גולן ערוכים ומוכנים לנוע ולנוד. הם מקפלים בתוכם אירוע עתידי, או כזה שהתרחש זה מכבר. ביצירתו שואב מתן השראה מחפצים ביתיים על עיצובם המדויק, הגימור התעשייתי וייעודם הברור. לעומתם, לאובייקטים שהוא מייצר שימושיות מדומיינת והם נושאים מטען צורני המהדהד את הגוף האנושי, כשחקנים על בימת מיצב דינמי. הם מאדירים את המכופף, העקום, העצל והעקלקל, ומתנגדים לסדר הדברים המקדש את הניצב, שלא לומר המזדקר.
 Matan Golan, J9, 2021, colored wood, 33x30x19 cm. Photo Credit: Courtesy of the artist and Rosenfeld Gallery, Tel Aviv
התערוכה הנוכחית מציגה מערך של אובייקטים מוכרים לכאורה. שוקת ניצבת תחת מסך מזיע, כמו אוספת את הנוזלים הניגרים ממנו לצליל נשימות קצובות. מתוך צינור מתכת משתלשל שובל כדורים המתנקז אף הוא אל השוקת. פסלון בצורת האות J תלוי על מוט, ספק סטטי, ספק לקראת גלגול. האובייקטים הדוממים מבקשים להתכחש לדוממותם, מייצרים מקצב פנימי כשל מכונה או מערכת עיכול. קו עדין עובר בין חלקי המיצב ומשרטט תרחיש דמיוני של תנועה וזרימה. הצופה מוזמן לנוע בחלל וללכוד רגעים בהם החומר חושף את נשמת אפו, וההתרחשות נעה מאובייקט אחד למשנהו.
מתן גולן [נ. 1985], חי ויוצר בתל אביב. בוגר תואר שני במחלקה לפיסול The School of the Art institute of Chicago, ותואר ראשון בהצטיינות במחלקה לאמנות בבצלאל. עבודותיו הוצגו בתערוכות יחיד וקבוצתיות במוזיאון ישראל, גלריות אלפרד ואינדי בתל אביב, גלריה סייט בשיקגו, גלריה ליטמן בפורטלנד ועוד. זוכה פרס לורן ומיטשל פרסר על הצטיינות בוידיאו ארט, פרס עידוד היצירה מטעם בית הספר של המכון לאמנות שיקגו, ופרס קרן רבינוביץ ועיריית תל אביב לפרויקטים מיוחדים. עבודותיו נכללות באוסף מוזיאון תל אביב לאמנות, באוסף הפניקס ובאוספים פרטיים. פתיחה: 6.1.2022 נעילה: 12.2.2022
נועה אירוניק | באתי לכבד Much Respect אוצרת: מיה פרנקל טנא עבודותיה של נועה אירוניק כוללות עיסוק מתמשך בייצוגים של גבריות. בשנים האחרונות התמקדה בעיקר בדימויי רוכבים וסוסיהם, אותם תיארה בסיטואציות של התרסקויות מרהיבות ומביכות ואיבוד שליטה. למרות הריחוק הגיאוגרפי והתרבותי של ענף מרוצי-הסוסים, היא מצאה בו עניין אסתטי ומטפורי כייצוג של גבריות כוחנית ומצ'ואיסטית מצד אחד, מסורבלת ופתטית מצד אחר.
 Noa Ironic, Versace Only, 2021, oil on linen, 180x150 cm. Photo Credit: Courtesy of the artist and Rosenfeld Gallery, Tel Aviv
בתערוכה הנוכחית חוזרת נועה משיטוטיה במעוז האצולה הבריטית אל המציאות המקומית היום יומית, ומתארת בצבעוניות עזה, בהומור ובשפה ציורית בוטה על גבול הקריקטורה גברים בחייה ובחיינו. חברי ילדות עמם גדלה בעיר אילת, מוכרים בפיצוציות של דרום תל אביב, גברים שזורקים הערות ומחמאות שהן בעצם עלבונות, בליינים העומדים מחוץ למועדון בתקווה להיכנס. העבודות מתריסות כנגד דימויי גבריות ישראלית מיליטנטית, חלוצית, מצליחנית-הייטקיסטית, ומבקשות לחגוג את תרבות הקומבינה, את הלגיטימיות להגיע לכל מקום בכפכפים, את המצ'ואיזם הלא-מתנצל, כזה שייצא לקרב על מקום חנייה. נועה שואפת לייצר עבור 'האנשים שלה' יצירות אמנות שיוכלו להזדהות איתן, שיראו בהן את עצמם, את חבריהם מהשכונה וגם את הפנטזיה הבלתי-ממומשת של כולנו - לצאת מהרכב ולצרוח על זה שחתך אותנו בכביש. בכך מבקשת התערוכה לפרוץ את מחסום האליטיזם וחוסר הנגישות המאפיין את השדה המקומי, בגינו בוחרים רבים להדיר עצמם מחללי האמנות. 'באתי לכבד' אומרים כשבאים לשמחה של מישהו, ואולי עכשיו גם לתערוכה. הפרקטיקה הציורית והסגנון הישיר והגרוטסקי מעלים שאלות הנוגעות לעמדה המוצגת בהם ולנקודת מבטה של האמנית ביחס למושאי הציור: האם מדובר בניסיון לתת ביטוי לקבוצה חברתית שאינה זוכה לייצוג הולם באמנות המקומית, או שמא זהו מבט ביקורתי, אולי מתנשא, של מי ''שחצתה את הקווים'' ופועלת מתוך לב לבו של שדה האמנות המקומי? האם זוהי ביקורת פמיניסטית של מי שמוצאת עצמה נפגעת ומוטרדת ממבטים גבריים והערות סקסיסטיות לעיתים קרובות, או שמא ציוריה מבטאים היקסמות ומשיכה לסקס-אפיל של גבריות מחוספסת וכוחנית? האם הדמויות המופיעות בציורים הן קריקטורות סטריאוטיפיות, או שהן משקפות התעניינות כנה במכלול המורכב והמרובד של החברה הישראלית? יתכבדו הצופים ויחליטו בעצמם.
 Noa Ironic, Moabet, 2021, mixed media on paper, 150x116 cm. Photo Credit: Courtesy of the artist and Rosenfeld Gallery, Tel Aviv נועה אירוניק [נ. 1993] חיה ויוצרת בתל אביב. בוגרת תואר ראשון באמנות B.F.A משנקר [2019]. זוכת פרס השתתפות בחממה לאמנות ועיצוב של מרכז אדמונד דה רוטשילד [2021]. הציגה בתערוכת האביב של מוזיאוןCharlottenborg Kunsthalle בקופנהגן [2020]. הציגה בחממת האמנים העצמאים של יריד צבע טרי [2020]. זוכת פרס קרן התרבות אמריקה ישראל לתערוכת גמר מצטיינת [2019-2020]. הציגה תערוכת יחיד בגלריהPlace X במילאנו [2021]. עבודותיה נכללות באוספים פרטיים בארץ ובחו''ל. זוהי תערוכת היחיד הראשונה שלה בגלריה פתיחה: 6.1.2022 נעילה: 12.2.2022 בגלריה רוזנפלד, רח' המפעל 1, תל אביב
|