המחלקה לאדריכלות ועיצוב במוזיאון תל אביב לאמנות גאה להציג את התערוכה ''דיסצנזוס: חקיקה, תכנון, אדריכלות'', שהתפתחה מתוך שיחות עם אנשי מקצוע ואזרחים במאמץ מתמשך להתחקות אחר המנגנונים המסועפים של התכנון בישראל. הפרויקטים בתערוכה המבקשים לפענח את מה שרואים סביבנו ובעיקר את הסמוי מן העין, נוצרו במיוחד עבורה בשיתוף פעולה בין חוקרים, אדריכלים ויוצרים מתחומי התקשורת החזותית, האמנות, הקולנוע והמוזיקה. הם עוסקים בחוק כמאפשר ומגביל, במערכת התכנון הישראלית, המתאפיינת בריכוזיות גבוהה ובסוגיות הקשורות לתהליכים של הסְחרת המרחב על רקע מחלוקות פוליטיות ואתנו-לאומיות.
דיסצנזוס פירושו אי-הסכמה מתמדת בין ערכים, אינטרסים ותרבויות. התערוכה, המּונעת מהכרה בצורך לחשוף את העימות שהקונצנזוס נוטה להסתיר, דוחסת לחלל הגלריה סבך של מִמשקים וקונפליקטים בין מערכות-על ושחקנים בזירה, מנקודות המבט של המדינה, העיר והאזרח. המרחב הישראלי התהווה מראשיתו בשורה של פעולות קנייניות.,93% משטחה של המדינה מוחזקים בבעלּותה. שטחה הבנוי אינו עולה על 7% ועל אף ש-88% מן השטח מוגדרים כ''שטחים פתוחים'', אלה למעשה שטחי אש, שטחים חקלאיים ושמורות טבע.
 דפנה לוין, מירב אהרון־גוטמן, שי זוסמן מגדלים צומחים, ערים שוקעות, 2021. קרדיט דימוי - עמית צדיק
 תכנון קרוב, תכנון רחוק, 2021 מנהל התכנון- ארז בן־אליעזר, שחר רוזנק, חן בן־ארי־יוניש, תומר טויזר, רוני בר, צופיה חברוני. קרדיט למציגים.
זירת התכנון ומערכת החקיקה הן שדות-מתח אקטיביים, סמויים ברובם מעיני הציבור. המדינה האצילה את סמכויות העיצוב הפיזי של נוף הארץ למערכת התכנון, המתמרנת בין אינטרסים מנוגדים: בין הצורך לבנות והצורך לשמור על שטחים פתוחים, בין גופים עירוניים וממשלתיים, בין רשות מקרקעי ישראל ומערכת הביטחון. החוק הוא אפוא גורם מכריע בעיצוב המרחב, ומשמש מכשיר פרשני למימוש אינטרסים אידיאולוגיים – פוליטיים, כלכליים וחברתיים. הריבון מחליט מתי להפעיל או להשעות את החוק, ועל מי להחיל אותו. ''חוק התכנון והבנייה'' שנחקק ב-1965, מחזיק כיום יותר ממאה תיקונים בשני כרכים עבי כרס. מסמך סבוך זה, הכתוב בשפה משפטית מפותלת וקשה לפיענוח, מכתיב היררכיות נוקשות ומתעלם מערכים של איכות. ''חוק המקרקעין'', ''חוק גנים לאומיים'', ''חוק העתיקות'', ''חוק נכסי נפקדים'' – חוקים ניטרליים לכאורה – משמשים, רובם ככולם, קרדום לחפור בו. בעוד המרחב משני צידי הקו הירוק הולך ונבנה בטווח שבין החוקי לבלתי חוקי, ''מצב החירום'' של מחסור בדירות ממריץ יזמים לקדם בינוי של שכונות מגורים בלי לדאוג לתשתיות, גם במחיר של מהלכים עוקפי תכנון.
 יעל מוריה, יעל חן־אגמון, סטודיו מא - שטחים פתוחים-סגורים-אדם, טבע, ומדינת ישראל, 2021. קרדיט למציגים.
 אילה רונאל, איתן מן, אדם חבקין, פאדי דחברה, בפתח החוק, 2021. קרדיט למציגים.
האם, במסגרת כללי המשחק הכלכליים-פוליטיים תפיסות התכנון הנהוגות עדיין רלוונטיות? הייתכן מעבר משיח צרכני לשיח מוסרי של אחריות וסולידריות בין אזרחים שותפים? מהי מידת יכולתה של האדריכלות לשאת ולתת עם המציאות המורכבת ולאפשר את כינונו של סדר-יום חדש? התערוכה תלווה בקטלוג מקיף ויתקיימו במהלכה מפגשים בהשתתפות קולות ממסדיים ואופוזיציוניים. משתתפים: ברוך אגדתי; רונן בן-אריה, סנדי קדר ועורווה סויטאת; רן ברעם; עינת ויצמן; מונא חאג'-יחיא, אלי חרומוב ויובל רוזין; דנה לוי, מיכאל ספרד ואורן יפתחאל; דפנה לוין, מירב אהרון-גוטמן ושי זוסמן; רונית לוין-שנור; יעל מוריה, יעל אגמון וסטודיו מא; מִנהל התכנון: ארז בן-אליעזר ושחר רוזנק; מסבדו: ניקולו מסאצה ויאקופו בדוניי [[Masbedo: Nicolo Massazza and Jacopo Bedogni, קאסם סלאלחה ואביטל מרמלשטיין; אורי עגנון; עידו צרפתי; טלי קרן; שירה רוטקופף ועודד קוטוק; איילה רונאל, איתן מן, אדם חבקין ופאדי דחברה; נאוה שיר.
בתערוכה מוקרנים שלושה סרטים שיצר האדריכל הברלינאי ארנו ברנדלהובר עם אולאף גראוורט והבמאי כריסטופר רוֹת' [Arno Brandlhuber, Olaf Grawert and Christopher Roth], הפורשֹים נקודות מבט מגוונות על סוגיות של תכנון וחקיקה במקומות שונים בעולם.
 עינת ויצמן, אדמה חיה, 2021. אנימציה -אולגה גולצר
דיסצנזוס Dissensus חקיקה | תכנון | אדריכלות פתיחה: 30 בדצמבר 2021 נעילה: מאי 2022
אוצרת: מאירה יגיד-חיימוביץ' אוצרת משנה: הדס יוסיף-און. יועצת מדעית: ד''ר רונית לוין-שנור
בגלריות 2-1 אגף אניאס ובני שטינמץ לאדריכלות ועיצוב. הבניין ע''ש שמואל והרטה עמיר מוזיאון תל אביב לאמנות דרך שאול המלך 27 תל אביב למידע נוסף ניתן להיכנס לאתר המוזיאון
|