Archijob - Studio לוח מודעות דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות לוח דרושים מאמרים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob שרותי השמה תפריט עליון
חדשות וארועים
כל כותרות החדשות ארועים ראיונות פרויקטים מאמרי דעה תחרויות אקדמיה מדיה עסקים English חיפוש בחדשות שליחת חדשות

ראיון לכבוד יום האורבניזם הבינלאומי עם האדריכל מיכאל רונה || ראיונות

ראיון לכבוד יום האורבניזם הבינלאומי עם האדריכל מיכאל רונה
 חדשות - כותרות
מקצבי תהודה קבועה תערוכת יחיד חדשה ''מקצבי תהודה קבועה'' תערוכת יחיד חדשה

פתיחת חנות ספרי האמן הראשונה בישראל פתיחת חנות ספרי האמן הראשונה בישראל

תערוכה 23 בגלריית מרכז הבמה גני תקווה ''תערוכה 23'' בגלריית מרכז הבמה גני תקווה

קול קורא למעבדה בהרצל תל אביב 2022-23 קול קורא למעבדה בהרצל תל אביב 2022-23

תערוכה וספר רטרוספקטיבי על יצירתו של משה גרשוני תערוכה וספר רטרוספקטיבי על יצירתו של משה גרשוני

תערוכה קבוצתית טרנזיט בגלריה אלפרד תערוכה קבוצתית ''טרנזיט'' בגלריה אלפרד

פיתוח חקלאי ותיירות אקולוגית בארמניה פיתוח חקלאי ותיירות אקולוגית בארמניה

פרויקט מתוצרת קמליט לפנל פרויקטים פרויקט מתוצרת קמליט לפנל פרויקטים

HPL ננו העיצובים המיוחדים, מבית בלורן HPL ננו העיצובים המיוחדים, מבית בלורן

דירת גג בסגנון קלאסי II חשיפת אדריכלים דירת גג בסגנון קלאסי II חשיפת אדריכלים

תערוכה זוגית בנסימה לנדאו תערוכה זוגית בנסימה לנדאו

ראיון עם האדריכל איל יוסינגר ראיון עם האדריכל איל יוסינגר

היתר תו ירוק לתקרות עץ שילובית היתר תו ירוק לתקרות עץ שילובית

מבעד לסטודיו תערוכת פסיפס בגלריה חנקין ''מבעד לסטודיו'' תערוכת פסיפס בגלריה חנקין

אנרגיה תמידית תערוכת יחיד בבית האמנים חיפה ''אנרגיה תמידית'' תערוכת יחיד בבית האמנים חיפה



לכל כותרות החדשות



ראיונות - ‏יום שלישי ‏16 ‏נובמבר ‏2021 מאת: Archijob6

שוחחנו עם האדריכל מיכאל רונה לכבוד יום האורבניזם הבינלאומי, רונה הוא אדריכל שותף במשרד רונה - כהן אדריכלים בתל אביב. מיכאל רונה סיפר שהמשרד הוא משרד מאמן, מעסיק 12 אדריכלים, במשרד מתכננים פרוייקטים מגוונים: מגדל אמרון בהרצליה שהוא המגדל הראשון של התכנית האסטרטגית של עיריית הרצליה, בנייה רוויה, תמ''אות גדולות, פינוי בינוי, מבני ציבור, מבני חינוך -בתי ספר וגני ילדים, עובדים הרבה עם עיריות, בתי חולים סיעודיים, פרוייקטים של מסחר ותעסוקה. מיכאל הוא מרצה בכיר באוניברסיטת אריאל. 

מהי ארכיטקטורה בעיניך?
בהמשך לכך שבמשרד אנחנו עובדים על המון תחומים מעניינים בפרוייקטים שלנו, ארכיטקטורה בעיניי הוא אחרון המקצועות הרנסנסיים, אחרון התחומים בהם אתה לא יכול להיות מומחה לבורג ויש לך איזשהו מבט רחב על העולם, שזה משהו שמתאפשר בפרקטיקה לדעתי הרבה יותר מאשר במחקר. מיכאל מספר על תחילת הדרך במקצוע: למדתי בבצלאל אדריכלות ולאחר מכן בטכניון. בפרוייקט הגמר תכננתי חלקים גדולים בתל אביב, בהצגת פרוייקט הגמר שלי [בהנחיית פרופ' אברהם וכמן ז''ל] אחד האורחים היה פרופ' אדם מזור שלימד בטכניון, פרופ' מזור הוא מגדולי מתכנני הערים בישראל ומי שהגה את התכנית האסטרטגית ישראל 2020. לאחר מכן הוא הזמין אותי לעבוד במשרד שלו ושל אלי פירשט. וכך הייתי אדריכל אחראי על בניין טויוטה שעל איילון, כשעוד היה מיוחד לבנות מגדלים. פרופ' יוסי שבייד היה ראש המחלקה בבצלאל בתקופת לימודיי ולאחר מכן הקים את בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל והביא אותי ללמד שם. זו אוניברסיטה שונה בהתנהלות, יש המון אחווה בין התלמידים והמורים, הרבה אחווה בין המרצים, בלי פוליטיקה פנימית. אני מאוד אוהב את האדריכלות, בתי מסיימת בימים אלו את לימודי הארכיטקטורה באוניברסיטת תל אביב, ואני שמח מאוד על כך.

מהי עירוניות ומה זה להיות עירוני בימינו?
עירוניות היא מפגשים תדירים בין אנשים באופן תרבותי וטוב כדי לפתח את התרבות האנושית, את הציוויליזציה האנושית, אשר מתפתחת ממפגשים. כשאנחנו נפגשים, מדברים ורואים אחד את השני, זו ציוויליזציה. אפשר לדאוג שניפגש בתנאים שמטיבים עם המפגש ואז זאת ''עיר טובה'', ואפשר לעשות את זה בצורה שלא מיטיבה עם המפגש, או בכלל לא מאפשרת את המפגש ואז זאת ''עיר גרועה'' אם אפשר בכלל לקרוא לזה עיר. היתרון הגדול הוא בציפוף של ערים, ככל שיש יותר אנשים בעיר בצורה מושכלת וטובה כך יש יותר מפגשים עירוניים. אשדוד למשל מבחינתי היא ישוב גדול מאוד ויעיל מאוד,מבחינה סטטוטורית ברור שאשדוד עיר, יש בה יותר מ- 220,000 תושבים. מבחינת התרבות העירונית, המפגש העירוני, הוא אחר. יש בה הרבה רובעים וכל אחד מתנהל כישוב בפני עצמו, כל רובע חי באופן לגמרי אוטונומי, כמעט ואין מרכז עיר שכולם נפגשים בו, זה מאוד יעיל, הבינוי יעיל ולא צפוף. כמעט כמו צ'אנדיגאר [עיר בהודו ש.ר.] אבל אין שם התרחשות עירונית. המשימה הגדולה של העיר לנסות לגרום לזה שיהיה מפגש עירוני.

אדריכל מיכאל רונה. צילום פרטי.
אדריכל מיכאל רונה. צילום פרטי.

בושם- מגורים בתל אביב. קרדיט הדמייה: ALL INN. 
בושם- מגורים בתל אביב. קרדיט הדמייה: ALL INN. 

בית ספר פארק חדרה, רונה-כהן אדריכלים בע
בית ספר פארק חדרה, רונה-כהן אדריכלים בע''מ.  קרדיט צילום: רונה-כהן אדריכלים בע''מ.

בית ספר פארק חדרה, רונה-כהן אדריכלים בעבית ספר פארק חדרה, רונה-כהן אדריכלים בע
בית ספר פארק חדרה, רונה-כהן אדריכלים בע''מ. קרדיט צילום: רונה-כהן אדריכלים בע''מ.

מהי התחדשות עירונית, איך היא מתבטאת בישראל ומהם היתרונות שלה?
לנו בישראל יש את הייחודיות הרצינית בעולם המפותח שאנחנו מדינה שמאוד צומחת מבחינת אוכלוסייה, ואנחנו גם חברה חדשה. היום במיוחד יש צורך רב במגורים, רואים את זה גם בכלכלה. יש צורך אמיתי ורציני בגדילה וצמיחה. אנחנו יכולים לגדול על ידי זה שנזלול את השטחים הפתוחים שלנו, ולבנות עוד שכונות חדשות שזה קשה מבחינת תשתיות וגם מבחינה עירונית, כי זה צורך תשתיות ומרחיק אנשים מהעיר. הערים שבישראל, פרט לבני ברק וגבעתיים הן ערים מאוד לא צפופות. תל אביב היא חצי מהצפיפות של  לונדון ופריז לפי חישוב תושבים פר שטח. האלטרנטיבה היא להתפתח פנימה בתוך הערים, במקום שעושים את הגדילה שלהן, את החלפת המרקם. כמו שילד גדל ומתפתח, והגוף של ילד שונה מגוף של נער או גוף של איש לצורך העניין. ההתחדשות העירונית זה לגדול פנימה. איך זה נעשה? זה צריך להיעשות בשום שכל. התחדשות עירונית היא צורך אבל גם הזדמנות; יש לנו המון ישובים ומעט מאוד ערים. בחיפה יש מאמץ מאוד גדול להחיות את העיר התחתית. גם שם, כמו באשדוד יש פיצול להרבה שכונות, וכך אנשים כמעט לא נפגשים, מסיבות של טופוגרפיה, תרבות והיסטוריה. למה דווקא העיר התחתית? כי זה המקום הטבעי, זו עיר ים תיכונית. זה יהיה כרוך בפתיחת הנמל אבל שם המאמץ הגדול ליצור מרחב עיר שיתפקד לטובת כל המטרופולין, כל ערי המפרץ וחיפה. לכן התחדשות עירונית היא גם כורח וגם הזמנות. באופן פרדוקסלי הכלי המרכזי להתחדשות בארץ היא תמ''א 38 שזו תוכנית כמו שכולם יודעים לא נועדה לזה בכלל, היא נועדה לחיזוק בניינים נגד רעידות אדמה באמצעות תמריץ יזמי שהוא רלבנטי כמעט רק במקומות שהם הכי פחות מסוכנים מבחינת רעידות אדמה. בגלל שזה כלי תב''עי ולא כלי תכנוני שצריך להמציא לו תב''ע אז הוא הפך להיות הכלי המרכזי עם כל הבעיות כי זה כלי שלא נותן לעיריות את האפשרות לתת את השירותים הנחוצים לתושבים.

עירוב שימושים, מה זה ולמה זה טוב?
עיר זה מקום שהוא עירוב שימושים בהגדרתו, בכפר למשל אין עירוב שימושים, בכפר האמיתי, אנשים אוטרקים, שם חיים עם האדמה, הטבע או הים, מה שמספק להם את מה שהם צריכים והם יודעים לעשות הכל. העיר החלה להתפתח כשהכפר התחיל לייצר יותר ממה שהוא צריך. ואז בעיר מתפתחת ציווילזציה של מקצועות, יש אנשים שמתמחים בסנדלרות, נפחות, מסגרות וכל מה שצריך לעשות כדי להפוך חומרי גלם למוצרים מפותחים. זה עירוב שימושים; כי גם גרים שם, גם עובדים שם ומייצרים שם ומוכרים שם. העיר המודרנית התפתחה על בסיס העיר של המהפכה התעשייתית שבה התיעוש נכנס פנימה ושינה את שיווי המשקל והכניס גורמים שהם מאוד מזהמים ומאוד קשה לחיות בה ושינה את המאזן החברתי. ואז היה צורך להמציא עיר חדשה, יעילה יותר שבה בגלל התשתיות שהרבה יותר מפותחות ומורכבות של עיר מודרנית חייבו הפרדה של שימושים. ואז אנחנו מקבלים מה שנקרא תב''ע ישראלית שבה תעסוקה נצבעת בצבע מסוים ודרכים בצבע מסוים , שטח פתוח בצבע מסוים, תעסוקה וכו', אנחנו מקבלים מצב שבו ישנם אזורים שרק גרים בהם כמו מגדלים בפתח תקווה ואזורים שרק עובדים בהם כמו מפרץ חיפה. ואז כל אחד מהמקומות האלו ''מת'' בשעות שלו. בארה''ב זה ההתבטא ביתר שאת, ואז הבינו בסביבות שנות ה-70 בעולם, אצלנו יותר מאוחר, שהדבר הנכון הוא, בהתחשב בזה שרוב התעשייה המזהמת כבר יצאה מהעיר שהדבר הנכון הוא להחזיר את המסורת של עיר שיש בה עירוב של תעסוקה ומגורים ומסחר, הכל באותו מקום. איך עושים את זה? לדוגמא, מגדל אמרון שאנחנו עושים בהרצליה הוא נורא מעניין, כי יש לו קומת קרקע מסחרית, קומה מעליה ציבורית, אחרי זה קומות תעסוקה ולמעלה 103 דירות. הכל נמצא באותו בניין. כלומר אותם אנשים שיעבדו באזור התעסוקה של הרצליה שהיום הוא מקום מת בערב, הם גם יצרכו שם וגם יגורו שם. וזה יהיה אזור חי שיש בו הכל מהכל.  הרעיון הוא שערים יהיו רב מימדיות במובן הזה שבאותם מקומות אנשים עובדים, חיים וצורכים, זה גם מגביר גם את ה''הליכתיות''. עירוב שימושים הוא טוב, מבטיח לפגוש אנשים מכל הסוגים, ומכל הגילאים, אתה רוצה לפגוש את האנשים שעובדים בעיר, ואת אלו שבבתי האבות ואת הילדים בגני הילדים, ואת המשפחות שגרות שם. וזו החוויה הגדולה הזאת של עיר.

בית אמרון בהרצליה, רונה-כהן אדריכלים בע
בית אמרון בהרצליה, רונה-כהן אדריכלים בע''מ. קרדיט הדמיה: VIEWPOINT.

בית אמרון בהרצליה, מבט לילה מדרום, רונה-כהן אדריכלים בע
בית אמרון בהרצליה, מבט לילה מדרום, רונה-כהן אדריכלים בע''מ. קרדיט הדמייה: VIEWPOINT.

בית כנסת באילת, רונה-כהן אדריכלים בע
בית כנסת באילת, רונה-כהן אדריכלים בע''מ. קרדיט צילום: רונה-כהן אדריכלים בבע''מ.

מעון יום רמת השרון, חזית מזרחית. קרדיט תמונה: רונה-כהן אדריכלים בע
מעון יום רמת השרון, חזית מזרחית. קרדיט תמונה: רונה-כהן אדריכלים בע''מ.


מעון יום רמת השרון, חזית קדמית. קרדיט תמונה: רונה-כהן אדריכלים בע
מעון יום רמת השרון, חזית קדמית. קרדיט תמונה: רונה-כהן אדריכלים בע''מ.

 תנועה בעיר ,מכוניות, תחבורה ציבורית והולכי רגל – האם צריך ''לפתור את בעיות התחבורה'' או שהמחלה היא התרופה?
עיר במיטבה היא עיר שהיא ''הליכתית'', עיר שבה הכל נמצא קרוב ובמרחק הליכה. אני גרתי עד לפני כמה שנים במרכז תל אביב, המשרד שלנו היה אז בדיזנגוף סנטר, מוסדות הלימודיים של בנותיי היו קרובים ברדיוס הליכה או אופניים, הכל עשיתי ברגל. ואז בעצם העיר מספקת את כל צרכיה. עירוב שימושים הוא אחד הדברים שיבטיחו גם את עניין הניידות והתחבורה שתהיה יותר נגישה וטובה. 

איך אתה רואה את עתיד המסחר בעיר – קניונים, רחובות מסחריים ושווקים?
זו שאלת מיליון הדולר. כולנו מסכימים שתרבות הקניונים כמו שהיא הגיעה לארץ מארה''ב, בפרבר שהוא סוג של כפר מלאכותי שעושים, שלא יודע לקיים רחוב כי זה אופי של בתים פרטיים וגינות מסביב אז החיים המסחריים מתרכזים במרכז קניות שהוא קופסא סגורה עם חניה, זה דו קיום מאוד יעיל אבל זה לא יכול להחליף את העיר. בארץ ייבאו את זה למקומות כמו ראשון לציון שיש להם תשתית עירונית, זה סוג של פרבר של תל אביב אבל הם לא באמת פרבר במובן של עיר. לראשון לציון יש מרכז של עיר ולפתח תקוה יש מרכז עיר כמו של פעם, גם להרצליה. במקומות הללו הביאו את הקניונים, שמו אותם באזור תעשיה שזה הכי פשוט וזול, יש שם המון חניה, ממוזג כל היום, וזה הרג את הערים. זה כנראה למרבה השמחה סוג מסחר שנחלש, הם כנראה הראשונים להיפגע מן המסחר המקוון. כי מה שהם יודעים לתת גם המסחר המקוון יודע לתת, אך את החוויה העירונית הם לא יודעים לתת. יש עוד סוגים של מרכזי קניות, אלו שבתוך העיר, כמו הקלאסיקות דיזנגוף סנטר והחדש  TLV. מצד אחד הם מוציאים אנשים מהרחוב, מצד שני הם די בתוככי העיר ובאותה מידה שהם בעיתיים הם גם אטרקטיביים וגם מחיים, יש שאיפה לעשות אותם יותר מעורבים עירונית. עכשיו אני מדבר על מה שאני הייתי רוצה לראות כי אף אחד לא יודע מה יהיה ויש הרבה דיבור על זה שהמסחר המקוןן הולך להרוג את כולם. האופטימום הוא רחובות מסחריים שוקקים שפוגשים שווקים. גם השווקים היום, בשביל להישאר בחיים משנים את דמותם, במקום להיות ירקניה גדולה. יש היום גם מכירה ישירה של חקלאים שברמה החברתית זה נהדר, או את השדות שמוכרים בהם. מצד שני זה גם עוד משהו שהורג את החנויות. שווקים עירוניים הופכים להיות מוקדים של בילוי באותה מידה שהם מוקדים של מסחר. הקלאסיים זה מחנה יהודה, שוק הכרמל, גם שוק התקווה. 
ישנה שאלה מעניינת ששאלה אותי סטודנטית, אם אפשר לבנות עיר לא רק על מסחר? בעולם הקפיטליסטי שאנו חיים בו אין לנו תחליף למסחר בתור מה שמרכז את החיים העירוניים ודת כבר מזמן לא יכולה לעשות את זה. אולי מה שיכול לשנות את זה שלמשל בתל אביב ערכי הקרקע כל כך גבוהים שאנשים עוברים לדירות יותר קטנות וכמו שקורה במרכז פריז ובמרכזי ערים יקרות באירופה, הדירות קטנות מאוד ואנשים עושים הרבה מהחיים בחוץ. אף אחד לא מכבס בבית, כי אין מקום למכונת כביסה ובגלל שהמטבח קטן גם לא מבשלים או אוכלים בבית אלא עושים את זה בחוץ. שאלות של דפוסי חיים שמוציאים אנשים החוצה. זה דורש גם שינוי בכלכלה. עיר זה לא רק אריכטקטורה , עיר זה דבר יותר מערכתי ;כלכלה, אורחות חיים, תרבות, כמה ילדים יש ואיך קהילות עובדות. זה מאוד דינמי. אני מקווה שהוא עובר שינויים ולא המתה. העניין הזה של ''לעבוד מהבית'' זה יהרוג גם את העיר, שלא נפגשים ואין את התרבות הזו.


פארק פולג - שיפוץ חזיתות, רונה-כהן אדריכלים בע
פארק פולג - שיפוץ חזיתות, רונה-כהן אדריכלים בע''מ. קרדיט צילום: עידן גור.

פארק פולג - שיפוץ חזיתות, רונה-כהן אדריכלים בע
פארק פולג - שיפוץ חזיתות, רונה-כהן אדריכלים בע''מ. קרדיט צילום: עידן גור.

פארק פולג - שיפוץ חזיתות, רונה-כהן אדריכלים בעפארק פולג - שיפוץ חזיתות, רונה-כהן אדריכלים בע
פארק פולג - שיפוץ חזיתות, רונה-כהן אדריכלים בע''מ. קרדיט צילום: עידן גור.

בניה לגובה או בניה לרוחב, מה יותר רלבנטי בישראל והאם יש הבדלים בין האזורים השונים בארץ?
השאלה היא איך מצטוטפפים, לא בניה לגובה. בהולנד שצפופה כמונו, אם אצלם מורידים את אזורים מכוסי המים ואצלנו את המדבריות,המדינה מסבסדת למשרדי אדריכלות לעסוק גם במחקר, שם עושים המון ניסיונות מעניינים באיך להצטופף. מגדל זו רק אופציה אחת, זה גם עניין של תרבות כי התפיסה שלהם של דירה שונה משלנו, אצלנו כיווני אויר זה מאוד חשוב, שם פחות. יש מקומות שרלבנטי לבנות בהם לגובה. מגדל לעיתים יוצא לא חסכוני, כי בונים מגדלי מגורים של 25 קומות וצריך לעשות מרחק של 25 מטר ביניהם, אז מקבלים מקדם שיפוט שלא שונה מבניה מרחבית של 10 קומות. מעבר לרמות צפיפות מסוימות, יש למשל ענין של פינוי בינוי בירושלים ששם העיריה לחצה על האוכלוסייה לעשות, כי רמות הצפיפות היו גבוהות בשל גידול אוכלוסייה. הדבר הנכון כנראה, ככל שנכנסים עמוק לתוך העיר לצופף יותר ולקדם יותר מגדלים אבל זו לא יכולה להיות האופציה היחידה להצטופפות, צריך איזון, של חיים במגדל מול חיים מרקמיים, באופן שנותן לאנשים בטמפרמנטים שונים לחיות בצורות שונות. בנוסף, שתהיה אפשרות לקיים מרחב עירוני כי כשבונים רק מגדלים אין מרחב עירוני. למשל בפארק צמרת, יש אוסף של מגדלים במרחק 40 -30 מטר אחד מהשני, ביניהם מדבריות דשא, אין שם עיר, אנשים יוצאים מהחניון התת קרקעי לתוך הדירה שלהם, אין מפגש אמיתי. מצד שני, זה נורא נאיבי להגיד אל תבנו מגדלים בכלל. אם הארץ תתפתח כמו שצריך אז מי שירצה לגור בצמוד קרקע, יעבור לנתיבות או אופקים ויסע לעבוד בתל אביב ברכבת ולהפך. אין מקום יותר לבנות צמודי קרקע בתוך גוש דן.

מהו אפקט בילבאו?
בילבאו זו עיר בספרד, בירת החבל הבסקי. היתה עיר תעשייתית, מאוד אפורה ואז החליטו לפני עשרות שנים להעלות אותה על המפה ועשו שם התחדשות עירונית מדהימה, בתכנון עירוני מאוד יפה, וגולת הכותרת היתה להביא לשם את פרנק גרי כוכב האדריכלות, לבנות את מוזיאון גוגנהיים, הסניף הראשון שלו מחוץ לניו יורק. הבניה היתה סנסציה עולמית והקפיץ את התיירות והנוכחות התרבותית של העיר, על שם זה השם ''אפקט בילבאו''- להביא כוכב אדריכלות שיעשה איזה בנין נהדר וזה ישנה את פני העיר. אני בעד כל דבר שיאפשר לארכיטקטורה להתבטא. צריך להבין שזה לא הבנין לבד, אומרים אפקט בילבאו וחושבים על בנין, חוץ מפרנק גרי בנו שם עוד אדריכלים, יש שם פרויקט של לאון קרייר, של קלטרווה. זה היה חלק ממחשבה על החייאת מרכז העיר והחותמת האחרונה היתה מוזיאון של פרנק גרי. בארץ חשבו זה שמה יקרה עם גשר קלטרווה בכניסה לירושלים אבל בשביל שזה יקרה זה חלק ממהלך גדול, צריכה להיות תנופת התחדשות תרבותית.  בחיפה במובנים מסוימים הגנים הבאהיים עובד באיזשהו אפקט בילבאו על חיפה, הגן הגדול הזה משנה את ההקשר של חיפה וזה עוד יעבוד שם מאוד יפה. זה אלמנט ייצוגי לגמרי שאין לו נוכחות בחיים בחיפה ועדיין הוא משנה את ההקשר שלה.


סתיו הנשיאים - גן הוד השרון. רונה-כהן אדריכלים בע
סתיו הנשיאים - גן הוד השרון. רונה-כהן אדריכלים בע''מ. קרדיט צילום: עידן גור.

סתיו הנשיאים - גן הוד השרון. רונה-כהן אדריכלים בע
סתיו  הנשיאים - גן הוד השרון. רונה-כהן אדריכלים בע''מ. קרדיט צילום: עידן גור.
.

לרשימת הכותרות [חזור לעמוד קודם Print News ]

 תגובות פייסבוק
תגובות גולשים  תגובות גולשים [ 0 ]
empty image

אין בשלב זה תגובות של גולשים לידיעה זו

היה הראשון להגיב !
 

 

 שם:
 דוא"ל: (לא חובה)
 תוכן התגובה:
 הקלידו את המילה:
captcha  
[ מטרת בדיקה זו לחסום תוכנות פרסום ספאם ]


 החדשות הנצפות ביותר בחודש האחרון
פרויקט בית מגורים שזכה בזהב בטקס פרסי Loeries פרויקט בית מגורים שזכה בזהב בטקס פרסי Loeries

היתר תו ירוק לתקרות עץ שילובית היתר תו ירוק לתקרות עץ שילובית

ראיון עם האדריכל איל יוסינגר ראיון עם האדריכל איל יוסינגר

תכנון ועיצוב מערכות הסעדה בחברת אלביט תכנון ועיצוב מערכות הסעדה בחברת אלביט

תערוכות חדשות במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית תערוכות חדשות במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

דירת גג בסגנון קלאסי II חשיפת אדריכלים דירת גג בסגנון קלאסי II חשיפת אדריכלים

2021 השנה שהייתה בקריקטורות, בבית אריאלה 2021 השנה שהייתה בקריקטורות, בבית אריאלה

תכנון ועיצוב משרדי Sapienship  חשיפת אדריכלים תכנון ועיצוב משרדי Sapienship חשיפת אדריכלים

דיסצנזוס Dissensus תערוכה במוזיאון תל אביב דיסצנזוס Dissensus תערוכה במוזיאון תל אביב

תערוכת לחם ושושנים 16  תערוכת לחם ושושנים 16 

מוזיאון האינסטגרם הראשון בישראל מוזיאון האינסטגרם הראשון בישראל

רגולציה מול בירוקרטיה מאמר מאת האדריכל בני פרי רגולציה מול בירוקרטיה מאמר מאת האדריכל בני פרי

אירוע מיצגים לקירוב חברתי אירוע ''מיצגים לקירוב חברתי''

תערוכות חדשות בגלריה רוזנפלד תערוכות חדשות בגלריה רוזנפלד

חנות טבע בעיצוב מיוחד בברזיל חנות טבע בעיצוב מיוחד בברזיל


 

 

 






יצירת קשר ופרסום באתר

פרסום ב Archijob
יצירת קשר
שרותי השמה
קראו אודות אתר Archijob
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס פוטושופ
קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2020 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים  רחוב תובל 20 קומה 1 מתחם הקיבוץ רמת גן (מחוז תל אביב)
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2020 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 20 Tuval st. Ramat Gan (Tel Aviv District)