Archijob - Studio לוח מודעות דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות לוח דרושים מאמרים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob שרותי השמה תפריט עליון
חדשות וארועים
כל כותרות החדשות ארועים ראיונות פרויקטים מאמרי דעה תחרויות אקדמיה מדיה עסקים English חיפוש בחדשות שליחת חדשות

לרגל חודש הגאווה - מבנים פאליים בישראל II מאמר || מאמרי דעה

לרגל חודש הגאווה - מבנים פאליים בישראל II מאמר
 חדשות - כותרות
פרוייקט עיצוב פנים מסעדה - בר בפורטוגל פרוייקט עיצוב פנים מסעדה - בר בפורטוגל

תכנון בית בעיצוב מינימליסטי עם בריכה II חשיפת מעצבים תכנון בית בעיצוב מינימליסטי עם בריכה II חשיפת מעצבים

בתים מבפנים אירוע האדריכלות הגדול בישראל חוזר ''בתים מבפנים'' אירוע האדריכלות הגדול בישראל חוזר

בחזרה למציאות אמנות ישראלית בגלריה בוינה ''בחזרה למציאות'' אמנות ישראלית בגלריה בוינה

3 תערוכות יחיד בגלריה ברוורמן 3 תערוכות יחיד בגלריה ברוורמן

קול קורא מטעם מיזם ARTIQ | מחוץ לקופסה 4 קול קורא מטעם מיזם ARTIQ | מחוץ לקופסה 4

ניצול זכויות בניה ומיקסום הנכס על קצה המזלג ניצול זכויות בניה ומיקסום הנכס על קצה המזלג

מקרטון למנגנון - ארוע שיא במכללות אורט מקרטון למנגנון - ארוע שיא במכללות אורט

סוכנות רכב ישנה שהפכה לבית ספר חדש, בברזיל סוכנות רכב ישנה שהפכה לבית ספר חדש, בברזיל

ליבה תערוכת ווידאו ארט של להקת מחול ורטיגו ''ליבה'' תערוכת ווידאו ארט של להקת מחול ''ורטיגו''

תערוכה במוזיאון העיר, חיפה: מייק ברנט// עַד כְּלוֹת הַגּוּף תערוכה במוזיאון העיר, חיפה: מייק ברנט// עַד כְּלוֹת הַגּוּף

LAS VEGAS AFFORDABLE HOUSING CHALLENGE LAS VEGAS AFFORDABLE HOUSING CHALLENGE

פתרונות הצללה לקיץ בעזרת לוחות פוליגל פתרונות הצללה לקיץ בעזרת לוחות פוליגל

איכות ונגישות מבית אלקטרה תעמל איכות ונגישות מבית אלקטרה תעמל

בניין מגורים ביפן בניין מגורים ביפן



לכל כותרות החדשות



מאמרי דעה - ‏יום שלישי ‏15 ‏יוני ‏2021 מאת: Archijob6

לכבוד חודש הגאווה: עשרה מבנים פאליים בישראל מאת: חן רום, מורה דרך

חודש יוני בעיצומו, ובישראל ובעולם מציינים את חודש הגאווה. לשם כך, החלטתי להסב את תשומת ליבכם לכמה מבנים שצדו את עיניי במסגרת מסעותיי הרבים בארץ. בכל פעם שראיתי אותם לא יכולתי שלא לקשר אותם אסוציאטיבית לאותו חלק בגוף הזכרי שמאז ומעולם היה לסמל הגבריות, הכוחניות והפוריות.
המילה פאלוס מגיעה מיוונית ופירושה להתנפח. בעידן המודרני מתייחסת המילה לאיבר המין הזכרי. לאורך ההיסטוריה היו פסלים פאליים נפוצים מאוד בתרבויות קדומות, ודמויות אלים בעלי אבר מין מוגדל תוארו במיתולוגיות שונות. בכל הנוגע לארכיטקטורה פאלית, הרי שמאז ומעולם התחרו בני האדם על בניית המגדל הכי גבוה, הכי חזק, הכי מרשים. אחד הסיפורים הראשונים בספר בראשית מספר לנו על מגדל בבל, שמסמל את הרצון העז של האנושות לבנות את המגדל הכי גבוה [..''הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ''. בראשית י''א, 4]. מאז ועד היום מנסים שליטים, בנאים ואדריכלים להטביע את חותמם באמצעות בניית מונומנטים אדירים, גדולים וחזקים. כשנשאל האדריכל האמריקאי פרנק גרי במהלך מסיבת עיתונים האם הוא רואה את עבודתו כמפגן של ראווה, הוא בחר להניף אצבע משולשת בהפגנתיות אל מול המשתתפים הנדהמים. האירוע הזה ממחיש לנו אולי כיצד השימוש בסימבולים פאליים בבנייה מגביר עוד יותר את הביטוי לעוצמה, אוטוריטה ונוכחות בשטח.
כשיצרתי את הרשימה שלפניכם, ניסיתי להקפיד על כמה כללים. המבנים ברשימה אינם יציר הטבע, אלא מבנים אשר נבנו על ידי בני אדם, כאלה שרצו להוכיח משהו או להביע אמירה. מן הסיבות המובנות, הרשימה אינה כוללת מבני דת ואנדרטאות. חלק מהמבנים מהווים דוגמה אחת מתוך שורה של מבנים פונקציונאליים, הם אינם בהכרח הגבוהים או הגדולים ביותר מתוכם, אך נדמה לי שהם המייצגים הטובים ביותר. בסך הכל נבחרו כ-10 מבנים, מוכרים יותר ומוכרים פחות. למותר לציין שהרשימה כוללת רק מעט מן המבחר השופע והכל כמובן, הכל, בעיניי המתבונן. 

צפון
אובליסק הטכניון, חיפה. העיר הצפונית, השלישית בגודלה בישראל, מתהדרת במבנים בולטים ומפורסמים שבקלות יכולים להיחשב פאליים [מגדל האוניברסיטה, מגדל המפרש ועוד]. עם זאת, בחרתי להביא לכם אתר קצת פחות מוכר שאני מודה שנחשפתי אליו רק לאחרונה, וממוקם בתוך תחומי הטכניון. למעשה, זוהי יצירת אומנות של האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטרווה. קלטרווה הוא דוגמה נפלאה אם לא הסמל של אדריכלות במאה ה-21. בעבודותיו השונות ברחבי העולם משולבים כבלים, קשתות גבוהות ודקיקות ומבנים גרנדיוזיים מצד אחד וקלילים מצד שני עד כדי הענקת תחושה של ריחוף באוויר. מדינת ישראל זכתה ב-3 יצירות של האומן הנחשב: גשר המיתרים הגדול בירושלים [ראו ערך], גשר מיתרים קטן יותר בפתח תקווה והפסל הנ''ל שמוצב במרכז הטכניון. הפסל נבנה בשנת 2009 ומנציח תרומה של קרן ראסל ברי לטכניון. מדובר במונומנט דק וארוך המזדקר לגובה של 28 מטרים. הוא מחולק לאורכו לכ-8 מקטעים עם 28 צלעות מתכת בכל מקטע [סה''כ 224 צלעות] שיש להן היכולת להתנועע ולהעניק את האשליה כי מדובר באורגניזם חי ונושם. הרעיון של קלטרווה היה ליצור מעין פסל קינטי שישלב יופי עם מכניקה וייראה מכל מקום. שמה הרשמי של היצירה הוא ''אובליסק הטכניון''. המונח אובליסק מתאר עמוד אבן מונוליטי גבוה ודק שמקורו במצרים. הפרעונים הציבו אובליסקים במקדשיהם, ועליהם הם הנציחו את שמם ואת פועלם. הפאלוס בהתגלמותו. אובליסק הטכניון הוא לא היצירה היחידה ששאבה את השראתה מן המונומנט המצרי הקדום. מבנים ופסלים דמויי אובליסק באומנות ובאדריכלות המודרנית נפוצים ביותר בעולם וגם כאן אצלנו.


אובליסק הטכניון , קרדיט צילום: חן רום
אובליסק הטכניון , קרדיט צילום: חן רום

מגדל המים של קריית בנימין, קריית אתא. מגדלי מים בארץ הם אולי אחד מן הסמלים המובהקים להרואיות ולהיאחזות על הקרקע. מעצם היותם מבנים פונקציונאליים הם מוקמו בדרך כלל בנקודה טופוגרפית גבוהה ונבנו לגובה רב כדי לנצל עד כמה שאפשר את כוח הגרביטציה בתהליך הזרמת המים. במהלך הקרבות במלחמת העצמאות מגדלי המים היו לא פעם המעוז האחרון עליו שמרו בחירוף נפש לוחמי המושבים והקיבוצים. קריית בנימין, היום שכונה בקריית אתא, הוקמה בשנת 1937 על ידי קבוצת פועלים ממפעל נשר הסמוך. עוד לפני העלייה לקרקע נבנה במקום מגדל המים בגובה של 40 מטר והיה המגדל הגבוה ביותר בארץ. כמו שאר מגדלי המים הוא יצוק בטון, ובקצהו מאגר מים בעל קיבולת של 400 קוב. במגדל גרם מדרגות מרכזי ושלוש קומות שימושיות. בקומותיו התחתונות פעלו בעבר מרפאה, כיתות לימוד, סניף בנק ומכולת. ברבות השנים מרבית מגדלי המים יצאו מכלל שימוש ובכללם גם המגדל המיוחד הזה.


פאלי פונקציונאלי. מגדל המים של קריית בנימין קרדיט צילום: חן רוםפאלי פונקציונאלי. מגדל המים של קריית בנימין קרדיט צילום: חן רום
פאלי פונקציונאלי. מגדל המים של קריית בנימין קרדיט צילום: חן רום

מגדל השעון, עכו. הנה דוגמה לבנייה משולבת בשתי תקופות שונות של שני שליטים שרצו להוכיח בכל הכוח למי יש הכי גדול. ח'אן אלעמדאן הוא ללא ספק אחד המבנים המרשימים בעכו. המבנה המרובע נבנה בשנת 1784 על ידי מושל העיר דאז, אחמד פאשא אלג'זאר, ושימש כאכסנייה למבקרי העיר ולאורחיה. בשנת 1900, לכבוד יובל שנות שלטונו, החליט הסולטאן העות'מאני, עבדול חמיד השני, לבנות לא פחות ממאה מגדלי שעון בכל רחבי האימפריה. לשמחתנו, שבעה מגדלים מתוך המאה נבנו בתחומי ארץ ישראל [יפו, ירושלים, שכם, נצרת, חיפה, צפת, עכו]. את מגדל השעון בעכו בנה עבדול חמיד על גבי הח'אן של אלג'זאר. הוא מתנשא לגובה 5 קומות ומעוטר בחזיתו בסמלי השלטון העות'מאני. בקצהו הותקן שעון ענק שעבד יפה עד שהתקלקל אי שם בשנות ה-50. השעון נשלח לתיקון באירופה, ומאז לא חזר. בשנת 2001 ביוזמה חינוכית משותפת של גני הילדים בעיר ובעזרת תרומות נחנך שעון חדש המעטר כל פאה במגדל בעיצוב ספרות שונה [ספרות ערביות, אותיות עבריות, ספרות רומיות וספרות רגילות] המבטא את הדו-קיום והחיים יחד בעיר. בינתיים, השעון שוב לא עובד, והח'אן עומד סגור ומוזנח כבר שנים. לאחרונה עבר הח'אן לרשות האחים נקש שזכו במכרז לשימורו והפיכתו למלון יוקרה מה שיפיח, כך מקווים, חיים חדשים לח'אן ולמגדל.

מגדל על גבי הח
מגדל על גבי הח'אן. מגדל השעון בעכו קרדיט צילום: חן רום

מרכז
ארובת רידינג, תל אביב. מאז נבנתה בשנת 1970 במסגרת ההרחבה של תחנת הכח ההיסטורית מ- 1937, הפכה הארובה המתנשאת לגובה של כ-150 מטר לסמל בולט בנוף התל אביבי ולנקודת ציון של שפך הירקון והנמל. תחנת הכח רדינג היא אחת מתוך שש תחנות כח גדולות של חברת החשמל הפזורות לאורך קו החוף של ישראל. הארובות בתחנות אלה נבנו בגובה רב על מנת להרחיק עד כמה שניתן את הגזים הרעילים הנפלטים בתהליך ייצור החשמל [הארובה הגבוהה של תחנת ''אורות רבין'' בחדרה מחזיקה בשיא כמבנה הבטון הגבוה ביותר בארץ ומיתמרת לגובה של 300 מטר]. ב- 2006 עברה תחנת רדינג לשימוש בגז טבעי, ובכך תרמה להפחתה ניכרת של רמת זיהום האוויר. בשנות ה- 90 עברה הארובה מתיחת פנים' שיפוץ, עיצוב אמנותי ותאורה, ובלילות היא משתלבת יפה עם הצבעוניות הססגונית של העיר העברית הראשונה. עם קשר או בלי, ממש בסמוך לתחנת הכח על הטיילת בשפך הירקון, נמצא תל קדום בשם תל כודאדי, ועליו ניצבים בגאון מגדלור בריטי ועמוד שמנציח את צליחת הירקון על ידי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה.


רדינג ביום, על רקע תל כודאדי קרדיט צילום: חן רום
רדינג ביום, על רקע תל כודאדי קרדיט צילום: חן רום

רדינג ביום, על רקע תל כודאדי קרדיט צילום: חן רום
רדינג ביום, על רקע תל כודאדי קרדיט צילום: חן רום

מגדל הגן, רמת גן. ידוע גם בכינויו ''מגדל פיבקו'' על שם האדריכל שהוא כבר מזמן מותג בפני עצמו- אילן פיבקו. מדובר בבניין מגורים יוקרתי הממוקם בסמוך לנתיבי איילון ופארק הירקון ובנייתו הסתיימה בשנת 2004. הוא משתרע על שטח של כ- 700 מ''ר בגובה של 70 מטר. בבניין כ- 20 דירות יוקרה מרווחות עם ארבעה כיווני אוויר בכל דירה. מה שעושה אותו פאלי, הוא דווקא השלד החיצוני שעוטף אותו וסוגר עליו במעין כיפה מחודדת. בכתבה על המגדל שפורסמה במגזין לאישה X-net ב-2017 הגדיר האדריכל פיבקו את הבניין: ''הוא סוג של יציאה מהארון- פתאום אתה עושה ארכיטקטורה מסוג אחר''.
ארכיטקטורה מסוג אחר. מגדל הגן קרדיט צילום: חן רום
ארכיטקטורה מסוג אחר. מגדל הגן קרדיט צילום: חן רום

מאיץ החלקיקים [הישן], מכון ויצמן. מכון ויצמן למדע נוסד בשנת 1934 ברחובות ביוזמתו של הנשיא הראשון חיים ויצמן [המכון נקרא בתחילה מכון זיו, וב-1949 הוסב שמו]. בשנת 1975 הוקם במרכז קנדה לפיזיקה גרעינית, מאיץ חלקיקים שהפך מיד לסימן ההיכר של המכון כולו. את המבנה תכנן האדריכל משה הראל שהושפע מאלמנטים של החלל החיצון, סרטי מדע בדיוני ושאר מיני טריפים [היה כיף בסבנטיז]. המבנה הוא דבוקה של שני מגדלים: האחד, דמוי בורג, ומתנשא לגובה 57 מטרים. המגדל השני הוא אליפטי עם ראש דמוי ביצה ענקית [אורכו 22 מ' ורוחבו 14 מ'] והוא מגיע לגובה של 53 מטרים. בראש המגדל [בתוך ה'ביצה'] נמצא חדר קטן עם תצפית הפונה מערבה [סגור למבקרים]. לפני מספר שנים סיים המאיץ את תפקידו והוחלט על הפסקת פעולתו. ולסיום, הנה לכם סגירת מעגל נחמדה: המבנה הושפע רבות מאחת מיצירות האדריכלות המפורסמות בעולם- 'מגדל איינשטיין' בעיר פוטסדאם שבגרמניה, מצפה כוכבים ע'ש אלברט איינשטיין שתוכנן על ידי האדריכל היהודי אריך מנדלסון. מנדלסון הטביע את חותמו במבנים רבים בארץ, ובין השאר תכנן בשנת 1936 את ביתם הפרטי של חיים ויצמן ורעייתו שנבנה בתחומי המכון. ניתן לערוך סיורים במרכז המבקרים של מכון ויצמן ובבית ויצמן בתיאום מראש.

מושפע מסרטי מדע בדיוני ושאר טריפים. מאיץ החלקיקים במכון ויצמן קרדיט צילום: חן רום
מושפע מסרטי מדע בדיוני ושאר טריפים. מאיץ החלקיקים במכון ויצמן קרדיט צילום: חן רום

ירושלים
בניין ימקא. 135 שנים לפני שפרץ לחיינו ההמנון המכונן של ה''וילג' פיפל', נוסדה באנגליה בשנת 1844 ''האגודה הנוצרית לגברים צעירים'' או בראשי התיבות הידועים M.C.A [Young Men's Christian Association]. תחילה התמקדה האגודה בפעילויות עבור צעירים נוצרים, אך עד מהרה שמה לה למטרה לפתח את דור העתיד מבחינה רוחנית ללא הבדל דת, גזע או לאום. פעילות הארגון בארץ ישראל החלה כבר במאה ה-19, אולם רק בתקופת המנדט הבריטי, בשנת 1933 נחנך המבנה שהיה לאחד הסניפים המפוארים ביותר של י.מ.ק.א בעולם כולו. האדריכל שהיה אמון על הביצוע היה האמריקאי ארתור לומיס הרמון, ששנתיים קודם לכן בדיוק סיים פרויקט ''צנוע'' אחר מעבר לים- האמפייר סטייט בילדינג בניו יורק [מבנה מגה-פאלי כשלעצמו]. צורתו של בניין י.מ.ק.א מגלמת את הרעיון המרכזי של הארגון- האדם ירגיש שלם עם עצמו, אם יקפיד לטפח במקביל את הרוח, הנפש והגוף- השילוש הקדוש אם תרצו. בנוסף כאמור, פנה הארגון אל כל בני שלוש הדתות: יהדות, נצרת ואסלאם, כך שהמספר שלוש בא לידי ביטוי במבנה בכללותו עם מגדל פעמונים באמצע ומצדדיו שני אולמות בעלי כיפה עגולה, האחד מוקדש לספורט והשני למוסיקה [פאלי כבר אמרנו?]. כמו כן, כתובות וסמלים שונים הקשורים לשלוש הדתות מעטרים את חזיתו [למשל השרף בעל שש הכנפיים המתואר בספר ישעיהו המוצג בחזית המגדל]. כיום משמש המקום אכסניה ומרכז תרבות וספורט. כמו כן פועל במקום גן ילדים דו-לשוני, ומתקיימות בו פעילויות משותפות לילדי שלוש הדתות. מומלץ בחום לעלות למרומי מגדל הפעמונים המתנשא לגובה של 50 מטר [יש מעלית!] ולערוך תצפית מאלפת על ירושלים בעיקר אחרי שהשמש שוקעת.

נפש בריאה בגוף בריא. חזית המגדל בבניין י.מ.ק.א קרדיט צילום: חן רום
נפש בריאה בגוף בריא. חזית המגדל בבניין י.מ.ק.א קרדיט צילום: חן רום

גשר המיתרים.
מיקומו בכניסה הראשית לעיר מכיוון מערב, גודלו וגובהו העצומים, הפכו אותו לנקודת ציון ולמגדלור לכל באי העיר. הדרישה להקמת הגשר בירושלים נבעה מן הצורך למצוא פתרון לרצף הנסיעה של הרכבת הקלה משדרות הרצל לרחוב יפו, ומכיוון שחפירת מנהרה מתחת לצומת הייתה פרויקט מסובך ויקר מדי, החליטו בעירייה על הקמת הגשר. מדובר בפרויקט הגדול ביותר של האדריכל סנטיאגו קלטרווה בארץ. עבודות ההקמה החלו בשנת 2005. הגשר שמשקלו 4,500 טון, מוחזק ותלוי על ידי 66 מיתרי ברזל [באורך ממוצע של כ-150 מטר כל מיתר] הנמתחים כולם מתורן פלדה המתנשא לגובה של קרוב ל-120 מטר. חלוקת העומס בין המיתרים וריחופו של הגשר באוויר מדגישים את הניצחון על כוח הכבידה. ידידי, האדריכל מושיק עצמון, שסייע לי במהלך הכתבה, מסביר שניצול כוח המתיחה והעדפתו על פני כוח הלחיצה הוא תופעה חדשה יחסית בעולם הבנייה, כך שמיקומו של הגשר דווקא בעיר היסטורית כמו ירושלים מבליט את המעבר של בירתנו אל העידן המודרני.


ניצחון על כוח הכבידה. גשר המיתרים קרדיט צילום: חן רוםניצחון על כוח הכבידה. גשר המיתרים קרדיט צילום: חן רום
ניצחון על כוח הכבידה. גשר המיתרים קרדיט צילום: חן רום

דרום
מגדל השמש, תחנת הכוח אשלים. בתפקיד הדיווה המנצנצת ברשימה. המגדל נבנה במסגרת פרויקט להקמת מתחמי תחנות כוח סולאריות במערב הנגב. הרעיון הוא פשוט: בשטח המשתרע על פני יותר מ-1000 דונם מוצבות למעלה מ-200,000 מראות על מתקנים שנקראים הילוסטאטים. כל מתקן כזה מתכוונן באופן אוטומטי וממקד את חום השמש אל ראש המגדל. שם, בגובה של 210 מטר ניצב דוד מים ענקי שקולט את חום השמש משדה המראות למטה [מה שגורם לו לזהור למרחקים עצומים]. המים בדוד מגיעים לטמפרטורה של 580 מעלות, הופכים לקיטור ומניעים טורבינה המייצרת חשמל שמוזרם אל הרשת הארצית. המים חוזרים אל הדוד בצינורות וחוזר חלילה. האתר באשלים שכולל שדות סולאריים נוספים החל לפעול בשנת 2013 [המגדל החל את פעילותו ב-2017]. אף על פי שהפקת חשמל באנרגיות מתחדשות נחשבת ליעד מרכזי של המדינה, נכון להיום עומד ייצור החשמל מהאנרגיות הנ'ל על פחות מ-5% מכלל צריכת החשמל בישראל.
דיווה מנצנצת. המגדל והשדה הסולארי באשלים, קרדיט צילום: חן רום
דיווה מנצנצת. המגדל והשדה הסולארי באשלים, קרדיט צילום: חן רום

בית האומנויות, נאות סמדר. אם חשבתם שמאיץ החלקיקים במכון ויצמן הוא הזיה, תחשבו שוב, כי ליד הדבר הזה הוא לחלוטין מיינסטרים. נאות סמדר הוא קיבוץ קהילתי בדרום הנגב, פחות משעה נסיעה מאילת. הוא הוקם בשנת 1989 על ידי קבוצת חברים ששמה לה למטרה לבחון את חייו של האדם סביב עצמו ובחיי קהילה. חברי הקיבוץ מקיימים פעילויות משקיות וחינוכיות שונות ועוסקים רבות בעשייה משותפת. במרכז הקיבוץ ממוקם המבנה הגדול והמרכזי- בית האומנויות, שבו מתבצעות רבות מן הפעילויות. מעל למבנה מתנוסס לגובה של 38 מטר מגדל דמוי פטרייה, שאותו בנו חברי הקיבוץ כדי לקרר ולצנן את חללי בית האומנויות בשיטות אקולוגיות ידידותיות לסביבה. כיפת המגדל היא מעין קונוס פתוח המחדיר אוויר מבחוץ ומוריד אותו מטה אל בריכת מים. כשהאוויר בא במגע עם המים הוא מצטנן תוך אידוי חלק מהמים וכך הוא מוזרם לשאר החללים. ואחרי שאמרנו את כל זה, השילוב המוזר של המבנה בכלל והמגדל בפרט, עם הפטרייה הזאת שבקצה, והבולטוּת בנוף המדברי, מעורר אצל רבים אסוציאציה אחת בלבד שאין בלתה.
פטריית הזיה. בית האומנויות בנאות סמדר קרדיט צילום: חן רום
פטריית הזיה. בית האומנויות בנאות סמדר קרדיט צילום: חן רום

לרשימת הכותרות [חזור לעמוד קודם Print News ]

 תגובות פייסבוק
תגובות גולשים  תגובות גולשים [ 0 ]
empty image

אין בשלב זה תגובות של גולשים לידיעה זו

היה הראשון להגיב !
 

 

 שם:
 דוא"ל: (לא חובה)
 תוכן התגובה:
 הקלידו את המילה:
captcha  
[ מטרת בדיקה זו לחסום תוכנות פרסום ספאם ]


 החדשות הנצפות ביותר בחודש האחרון
ראיון עם אורון חן - דגמים ארכיטקטונים ראיון עם אורון חן - דגמים ארכיטקטונים

חידוש בית חווה בצפון הודו חידוש בית חווה בצפון הודו

פתרונות הצללה לקיץ בעזרת לוחות פוליגל פתרונות הצללה לקיץ בעזרת לוחות פוליגל

שיפוץ דירת קבלן בראשון לציון II חשיפת מעצבים שיפוץ דירת קבלן בראשון לציון II חשיפת מעצבים

בחזרה לשולח תערוכת יחיד בגלריית קיר 1, ירושלים ''בחזרה לשולח'' תערוכת יחיד בגלריית קיר 1, ירושלים

3 הנקודות החשובות ביותר בעת תכנון מדרגות עץ לבית 3 הנקודות החשובות ביותר בעת תכנון מדרגות עץ לבית

זהרורים תערוכה חדשה בגלריה חנקין ''זהרורים'' תערוכה חדשה בגלריה חנקין

בית ספר מרחף II חשיפת אדריכלים בית ספר מרחף II חשיפת אדריכלים

ישראל חוגגת 74 - היכן נגור בעוד עשור? ישראל חוגגת 74 - היכן נגור בעוד עשור?

יום המוזאונים הבין-לאומי 2022 לג בעומר  יום המוזאונים הבין-לאומי 2022 ל''ג בעומר 

תערוכת יחיד של שמאי רן זמן פרעות תערוכת יחיד של שמאי רן ''זמן פרעות''

מי ידאג לשמים? תערוכה זוגית במוזיאון היכל שלמה ''מי ידאג לשמים?'' תערוכה זוגית במוזיאון היכל שלמה

המוזיאון הנייד הראשון מגיע לזוגלובק נהריה המוזיאון הנייד הראשון מגיע לזוגלובק נהריה

Birdwatching in the Chester Meadows Design Competition Birdwatching in the Chester Meadows Design Competition

איכות ונגישות מבית אלקטרה תעמל איכות ונגישות מבית אלקטרה תעמל


 

 

 






יצירת קשר ופרסום באתר

פרסום ב Archijob
יצירת קשר
שרותי השמה
קראו אודות אתר Archijob
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס פוטושופ
קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2020 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים  רחוב תובל 20 קומה 1 מתחם הקיבוץ רמת גן (מחוז תל אביב)
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2020 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 20 Tuval st. Ramat Gan (Tel Aviv District)