Archijob - Studio לוח מודעות דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות לוח דרושים מאמרים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob שרותי השמה תפריט עליון
חדשות וארועים
כל כותרות החדשות ארועים ראיונות פרויקטים מאמרי דעה תחרויות אקדמיה מדיה עסקים English חיפוש בחדשות שליחת חדשות

תכנית מתאר לתל אביב תעזור לשיקום נכון של יפו בעיקבות דיון פתוח על גורל ועתיד יפו, מאת: נחום כהן || מאמרי דעה

תכנית מתאר לתל אביב תעזור לשיקום נכון של יפו בעיקבות דיון פתוח על גורל ועתיד יפו, מאת:  נחום כהן
 חדשות - כותרות
תערוכה קבוצתית חדשה בחלל האמנות נסימה-לנדאו, תל אביב  תערוכה קבוצתית חדשה בחלל האמנות נסימה-לנדאו, תל אביב 

Berlin Affordable Housing Challenge Berlin Affordable Housing Challenge

מערכת מדפים דיגיטלית חכמה מערכת מדפים דיגיטלית חכמה

זאהה חדיד אדריכלים נבחרו לתכנן את תחנת הרכבת בוילנה זאהה חדיד אדריכלים נבחרו לתכנן את תחנת הרכבת בוילנה

ראיון עם קרן ניב טולדנו מעצבת פנים ראיון עם קרן ניב טולדנו מעצבת פנים

מוצרים חדשים מבית רינות מחיצות מוצרים חדשים מבית רינות מחיצות

מציאת חן פרויקט הוויטרינות ברח דיזנגוף תל אביב ''מציאת חן'' פרויקט הוויטרינות ברח' דיזנגוף תל אביב

בין פנים לחוץ- תערוכת ציורים בגלריה זימאק ''בין פנים לחוץ''- תערוכת ציורים בגלריה זימאק

מערכת רגליות תמיכה מתכווננות לרצפה צפה Support מערכת רגליות תמיכה מתכווננות לרצפה צפה Support

תערוכת יחיד: שקר לבן בגלריה ימה תערוכת יחיד: שקר לבן בגלריה ימה

מסע במרחב הזמן לרומניה בבית האמנים תל אביב מסע במרחב הזמן לרומניה בבית האמנים תל אביב

Aectual 2021 Screen Design Competition Aectual 2021 Screen Design Competition

תערוכות סתיו 2021 בבית האמנים ירושלים תערוכות סתיו 2021 בבית האמנים ירושלים

בית כפרי בסגנון מודרני II חשיפת מעצבים בית כפרי בסגנון מודרני II חשיפת מעצבים

מיצב חלון ותערוכה בגלריה טובה אוסמן מיצב חלון ותערוכה בגלריה טובה אוסמן



לכל כותרות החדשות



מאמרי דעה - ‏יום שני ‏02 ‏דצמבר ‏2002 מאת: Archijob5





תרשו לי להציג את עצמי. גדלתי ולמדתי ביפו, ומאז 1948, ואני מסור כל השנים לענייני יפו. הייתי בין העולים החדשים שנמסרה להם הזכות לגור בתוך ה'רכוש הנטוש'. התפתחותי המקצועית קשורה אף היא בעיר זו. הנני אדריכל ומתכנן עיר, בעל וותק רב. אני מרצה בכיר בטכניון בנושאים של תכנון עירוני, ובעיקר בנושא שאני בין מייסדיו, הנקרא 'שימור אורבני'. אני אחד היוזמים בשנות ה- 80 לעריכת תוכניות בינין עיר ביפו [כמו גם בפלורנטין]. ערכתי הרבה תוכניות ושימשתי יועץ בנושא זה משך השנים האחרונות, להרבה גופים.

שנים ארוכות לחמתי דרך העיתונות על נושאי יפו [בעיתון 'העיר', 'דבר', 'הארץ' וכו'].
הטיפול בעיר יפו, הוא כידוע מייאש, וזאת אחת הסיבות שלא דיברתי בערב הנידון. מצפוני לא ישקוט אם לא אכתוב על כך, כשותף למאווים של הרבה אנשים.
ברצוני לשפוך מעט אור תכנוני על הדרישות וההמלצות, על ההיבטים הרבים, ועל ההסכמות של משתתפי הדיון.


1. אחת הדרכים היעילות לבדיקת מצב עירוני היא דרך ההשוואה, כמובן המושכלת. המצב המקומי אותו תיארו במשל , על דרך המזרח, של הריון העיר יפו,ואחריו לידה של יצור ציוני, תל אביב, הבוגד בהורתו העיר יפו, צריך להרחיבו.

2. ההשוואה הטובה היא לערים מקומיות תחילה, כגון: א. עכו- שלא הרתה מעולם, אבל קרובה למיתה. ב. רמלה - לוד - החיות חיים מדומים. ג. נצרת, ותאומתה 'נצרת עילית' שאין ביניהן כל קשר. ד. ירושלים - אשר הולידה ירושלים יהודית, אך הקשרים הרגשיים חזקים מדי, וכל עם, משני העמים, טוען לאבהות. ואפשר גם להרחיב ל- ה. חיפה תחתית, שמוקפת מכל צד באופן מאיים , בעיקר במשרדים, וזאת על שטחים ובנינים שפונו מכבר.
ההשוואה מלמדת על גורל דומה , של דחית המורשת הערבית, אך דחייה זו מובנת גם בהקשר הרחב - אין היהודים יודעים מה לעשות עם הערבים [לשון המעטה].
אינני רואה כאן כר לפעילות פורייה. זהו עדיין רק תאור מצב, ולימוד של הנטייה העירונית הכללית בישראל. ועוד לא דברנו על הכפר והעיירה הערבית.

הטיפול העירוני ביפו היה בלתי חוקי בהרבה מובנים, והתייחס עיר [כפי שהתחיל השלטון המנדטורי], ללא הבנה לריקמה העירונית, בעוינות רבה. הדבר החמור ביותר הוא שאין העירייה כיום, כמו תמיד, מפעילה כלים כנגד ההזנחה של בעל הקרקע העיקרי, דהיינו, מנהל מקרקעי ישראל. בעלים זה [מבלי להיכנס לחוקיותו] מזניח את הרכוש באופן שאין הדעת סובלת, ונבנה על חסינות, גם מפני העיריה , שכל בעלים אחר לא היה זוכה בה. החסינות הזו איננה חוקית. הדברים אמורים בהחזקה, טיפול, מיסוי וכו'.

חבל שלמדנו מאוחר מידי שניתן לעצור בולדוזרים לא רק בגוף, אלא גם בבג'ץ, על כל חטאי המינהל והעירייה, אפשר גם כיום להגיב משפטית.
המקרים הבולטים ביותר בענין זה הם:
א. שפיכת פסולת אי חוקית לתוך הים, שלא מעוגנת בתכנית.
ב. אי תיקון השירותים העירוניים ואי החזקתם ע'פ הדין.
באופן מפורט יותר קיימים עוד הרבה ליקויים עירוניים וקצרה היריעה.


3. מרכז ההזנחה העירונית [גם היא ,בעצם, מהווה פגיעה בחוק], היא כדלקמן: אין תוכנית מתאר לעיר ת'א-יפו , בתוקף. רק תוכנית מתאר יכולה לתקן את הנעשה, ולא תוכניות מקומיות או בניינים פחות או יותר יפים, פחות או יותר כלכליים.


4. לראות את יפו כמורכבת מ'שכיות חמדה מזרחית' הינו עיוות דין והתעלמות מן הבעיה, שהיא חיבור העיר הזאת לשכנתה, בכל המובנים, דבר שאיננו נעשה בעליל.

התוכניות העירוניות הקיימות תוקעות תריז של תעשיה ומלאכה בין שתי הערים וכאן הטעות האמיתית. התריז אינו מאפשר חיים משותפים. תכנית מתאר לבד יכולה להוות תיקון. בלי חיבור אמיתי בין שתי הערים, והיותם לעיר אחת , לא נזכה לראות פוטנציאל מתממש כלשהו. שים את לבך - לא די שחיים פה שני עמים, במצב עוין הסטורי, קיימת גם חציצה פיסית לכל האורך, ברצועה המגיעה כמעט עד לים, של:
א. מסילת רכבת הנשארת כחציצה,
ב. מחנה צבאי גדול,
ג. שכונת נוה צדק, הלא נוחה למעבר וחיבור,
ד. שימושי קרקע לא טובים לחיבור - מלאכה ותעשיה.
החציצה היא היסטורית ותשאר לעד.
בנוסף - המבנה העירוני של יפו הוא מבנה 'רדיאלי' , ככף יד פרוסה, אשר ראשה, של כף היד, ביפו העתיקה . תל אביב מתחילה כמניפה מיפו, אך הופכת מהר למבנה 'מרושת' . שני המבנים העירוניים האלו אינם מתחברים היטב, ואף אחד לא דאג לחברם [כולל , המלחמות, הציונות, ההיסטוריה וגם לא התכנון האורבני].
ללא חיבור של הרקמות, לא יהיו חיים משותפים, יפו תישאר זקוקה לתיירות, ובתוכה אוכלוסייה נכשלת, סגורה ברקמה מתפוררת, חשופה למכירה ספקולטיבית של קרקעות.
על מנת להבהיר מהו חיבור רקמה - תארו לכם ששד' ירושלים [שדר' המלך גורג' של פעם] , היו מחוברים ע'י כיכרות, עד לקצה רח' המלך גורג' בתל -אביב, באופן של בניה רציפה. זהו החיבור העירוני האמיתי בין שתי ערים, ולא דרך רצועת חוף ים, ה'טיילת', שהיא יחסית ריקה ומיועדת למטיילים בלבד ללא תרומה אמיתית לחיבור. ישנן תוכניות עתיקות משנות ה-20 המראות זאת. כיום שדר' ירושלים , שהיא מלאת חיים , מתחילה ב'כלום' ונגמרת ב'כלום'. מצב עירוני לא בריא, כי ללא סיום והתחלה, אין זהו חיבור, והפוטנציאל העירוני ממומש רק בחלקו.

תארו לכם שנוה צדק לא הייתה חסומה , אלא מתחברת לרח' סלמה, פלורנטין,יפו והים [המרחק מהים של יפו לפלורנטין הוא כ-400 מ']. תואי מסילת הרכבת הישן והמוזנח ותיעוש האזור מפריעים לחיבור כלשהוא. מדובר בחיבור של עורקים אמיתיים, ובהם מגורים ומסחר עירוניים.
דוגמא נוספת, היא המשך רח' עמק יזרעאל ליפו [עד לשעון!!!] היה מבריא את רקמת יפו, תורם לחיים משותפים, ועוזר גם לפלורנטין, שעדין חנוקה אף היא.
שדר' רוטשילד, שכיום נחסמים ב'מגדל שלום' והכיכר החדשה ברחוב 'אחד העם', היו מובילים , במקום לשום מקום, ליפו !! היה נוצר חצי מעגל עירוני, מ'הבימה' עד ליפו, שהיה משנה הכל, והופך אותנו לשותפים אמיתיים, ולא מותיר את יפו כשכונה מבודדת.
כיום יש גבול מלאכותי בין יפו לת'א, אין נגישות טבעית, והדבר מנציח את המצב.


5. נראה לי , שכמות האדריכלים , אשר יש להם רצון ויכולים לתרום, חלקם הגרים ביפו, איננה כמות מבוטלת.
לדעתי, יש מקום להציע יוזמה לאגודה לחיבור יפו-ת'א, בדרך של תוכנית מתאר עירונית; כתוצאה מכך, לא יהיה צורך לחכות לתוכניות כמו תמ'א 13, רכבת קלה וכד' , שרק מפריעות לחבור. הרי יפו כיום היא מסדרון תנועתי לבת-ים וראשון לציון, ואת זאת ניתן להפסיק.
אגודה זו חייבת לפעול למטרה ברורה אחת- יצירת תוכנית מתאר לתל אביב - יפו , המגדירה אחת ולתמיד את היחס האמיתי בין הרקמות , לחיבור פיזי בין חיי התושבים.

נוכחנו כולנו לדעת, כי אין זה מספק לערוך תוכניות שימור. ההיפך הוא הנכון, רוב התוצאות של השימור מנציחות הרבה מן השלילי, ומכסות עליו אסטטית. בהעדר תוכנית המכתיבה חיבור עירוני , הנטיה היא להנציח את ההפרדה. יש לסלק את הגבולות הלא בריאים בין שתי הרקמות.

לתגובות: coarc@actcom.co.il


 



לרשימת הכותרות [חזור לעמוד קודם Print News ]

 תגובות פייסבוק
תגובות גולשים  תגובות גולשים [ 0 ]
empty image

אין בשלב זה תגובות של גולשים לידיעה זו

היה הראשון להגיב !
 

 

 שם:
 דוא"ל: (לא חובה)
 תוכן התגובה:
 הקלידו את המילה:
captcha  
[ מטרת בדיקה זו לחסום תוכנות פרסום ספאם ]


 החדשות הנצפות ביותר בחודש האחרון
תערוכה קבוצתית חדשה: אהבה נזילה  תערוכה קבוצתית חדשה: אהבה נזילה 

מציירים סיפור אהבה בגלריה חנקין, חולון ''מציירים סיפור אהבה'' בגלריה חנקין, חולון

לראות את הבלתי נראה בגן הבוטני ירושלים ''לראות את הבלתי נראה'' בגן הבוטני ירושלים

תערוכת יחיד: ויטרזים רכים בבית האמנים, תל אביב תערוכת יחיד: ויטרז'ים רכים בבית האמנים, תל אביב

תערוכה לצייר בפח בבית האמנים בחיפה תערוכה ''לצייר בפח'' בבית האמנים בחיפה

עיצוב ותכנון משרדי II SVB  חשיפת אדריכלים עיצוב ותכנון משרדי II SVB חשיפת אדריכלים

תערוכת שימור ושימוש חוזר במבנים, REUSE תערוכת שימור ושימוש חוזר במבנים, REUSE

Alternate Realities 2022 Architecture Competition Alternate Realities 2022 Architecture Competition

מרחב קליטה II חשיפת סטודנטים מרחב קליטה II חשיפת סטודנטים

אניסה אשקר: סקיצה פריזאית במכון הצרפתי אניסה אשקר: סקיצה פריזאית במכון הצרפתי

תכנון ועיצוב מטה חברה בברזיל תכנון ועיצוב מטה חברה בברזיל

זית אצל זית תערוכה בבית ראובן ''זית אצל זית'' תערוכה בבית ראובן

תערוכת יחיד: שקר לבן בגלריה ימה תערוכת יחיד: שקר לבן בגלריה ימה

דיור ציבורי מעוצב בצרפת דיור ציבורי מעוצב בצרפת

בעינייך תערוכת יחיד בהיכל הבמה, גני תקווה ''בעינייך'' תערוכת יחיד בהיכל הבמה, גני תקווה


 

 

 






יצירת קשר ופרסום באתר

פרסום ב Archijob
יצירת קשר
שרותי השמה
קראו אודות אתר Archijob
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס פוטושופ
קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2020 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים  רחוב תובל 20 קומה 1 מתחם הקיבוץ רמת גן (מחוז תל אביב)
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2020 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 20 Tuval st. Ramat Gan (Tel Aviv District)