''בתים מבפנים'' - מינהל ההנדסה מציג את הצעות התכנון לכיכר רבין || ארועים

''בתים מבפנים'' // מינהל ההנדסה מציג את הצעות התכנון לכיכר רבין
פתיחה: יום חמישי, 26 במאי 2016, שעה 9:00

במסגרת אירועי ''בתים מבפנים'', אשר יתקיימו בסוף השבוע הקרוב [26-28/5/16] פותח, זו הפעם השנייה, מינהל ההנדסה בעיריית תל אביב-יפו את דלתותיו ליומיים של תערוכות, הרצאות, הדרכות ופעילויות לילדים.

במסגרת האירוע יוצגו לראשונה לציבור הרחב שבע הצעות התכנון לכיכר רבין, הצעות שהוגשו כחלק מתחרות אדריכלים שיזמה עיריית תל אביב-יפו לתכנון חניון ציבורי ולחידוש פני כיכר רבין.



שבעת המשרדים אשר משתתפים בתחרות: ברוך ברוך אדריכלים, באה אדריכלים ובוני ערים, חיוטין אדריכלים, מייזליץ כסיף אדריכלים, משרד ת.מ.א, אפרת קובלסקי אדריכלים, ונתנאל אלפסי.

הצעות התכנון מתבססות על תפיסת הכיכר כמרחב אזרחי מחד וכמרחב ציבורי יום-יומי מאידך ונותנות מענים לנושאים כגון החייאת מרפסת בניין העירייה והשטח המקורה שמתחתיה כחלל ציבורי, שילוב תחנת רכבת קלה עתידית בכיכר וכן חניון תת-קרקעי בחלק משטחה. התחרות לתכנון כיכר רבין טרם הסתיימה וטרם הוחלט על ההצעה הנבחרת מבין החלופות שהוגשו. לאחר שתוכרז ההצעה הזוכה תבוצע עבודת תכנון שתתאים את ההצעה הזוכה לדרישות התכנון במתכונת ''תכנית עיצוב אדריכלי'', ע''פ הוראות התכנית התקפה למתחם. תכנית העיצוב תפורסם ותידון בוועדה המקומית כחלק מהליכי אישורה, בדומה לכל תכנית המקודמת על ידי העירייה.
כאמור, הצעות התכנון יוצגו לראשונה לציבור הרחב במסגרת הרצאה של אדריכל העיר, אדר' יואב דוד, באירוע ''מינהל ההנדסה פותח דלתות''. כמו כן ניתן יהיה להתרשם מההצעות בתערוכה שתוצג למשך סוף השבוע.

באה אדריכלים ובוני ערים

התכנון המוצע מבוסס על שלשה אלמנטים: חלוקה הוריזונטלית, חיבורים ורטיקלים ומסגור.
החלוקה ההוריזונטלית: גיאומטריה פשוטה וברורה,הנובעת מהמודולים הקיימים של מבנה העירייה, הבלוק העירוני והים, מחלקת את ה'בית הגדול של העם' ל'חדרים' אורבנים – כל חדר מוגדר בעיצובו כעולם שלם ומרתק, אך גם כחלק מהקומפוזיציה הכללית של הכיכר הענקית,באופן שאינו מונע את תפקודה ככיכר ארצית-לאומית, אך יודע לשנות את קנה המידה שלה לנגיש  ונעים יותר עבור תפקודה היומיומי.

חיבור ורטיקלי: הצורך בחיבור הורטיקלי,נובע מתוספת הפונקציות העתידיות בקומות התחתונות ומהמרפסת ההיסטורית שמעל.החיבור הורטיקלי מתאפשר בשלשה אלמנטים תלת מימדיים,מלאי תוכן ציבורי-עירוני ליצירת קישוריות נגישה, ויזואלית ופיזית.קישוריות  תלת מימדית זו, מאחדת את הכיכר עם תחנת הרכבת, החניון, המרפסת ההיסטורית ומבנה העירייה לכדי מכלול אחד.

מסגור הקומפלקס:המכלול התלת מימדי מקבל את השלמתו על ידי מסגור הפאה הצפונית והמערבית של הכיכר בארכיטקטורה פונקציונלית המזינה אותו ומוזנת ממנו. ממערב חיבור הכיכר לשדרות מלכי ישראל המוצלות לצד הבריכה האקולוגית החדשה, תוך הרחבת מדרכות בתי העסק, המקרבת אותם לכיכר.לארכדה הקיימת מתווספת הצללה המיועדת לבתי קפה,תוך טיפול בחזיתות המבנים הקיימים. מצפון, מבנה ה'מרפסת' המשופע מהווה תוספת חזית פעילה חדשה לכיכר ועם למעבר המקורה המחבר את שדרות בן גוריון לרחוב בלוך מזרחה.







ברוך ברוך אדריכלים

התחדשות הכיכר היא הזדמנות:
• לפתוח מחדש את הכניסה ההיסטורית לעיריה, להפוך את המרפסת לגן פסלים ומתחתיה חזית של בית קפה וגלריה עירונית.
• לפתח מתחם 'ירוק' -  חורשת עצים ובריכה אקולוגית שיהיו הפוגה אורבנית לפעילות שקטה ומוצלת.
• ללוות את רח' אבן גבירול בקולונדה המצלה על הולכי הרגל במעבר בין העיריה לרח' פרישמן.
• לבנות לאורך רח' מלכי ישראל 4 פביליונים [קיוסקים] - מקום למופעים קטנים של מוסיקה, תיאטרון רחוב, סרטי קולנוע ומקום למנוחה וקריאה.
• מגדל תמיר של פרסום אלקטרוני [מרתון ת.א , שבוע הספר וידיעות שוטפות...].
• חניון ל-580 מכוניות אשר יתחבר לתחנת הרכבת הקלה.







חיוטין אדריכלים

עיקרי התכנון המוצע מפורטים להלן:
א. ביטול מסלולי תנועת הרכב ברחוב מלכי ישראל וצירופם לשטח הכיכר כך שחזית הארקדה המסחרית הפונה לכוון זה תשרת את הפעילות בכיכר [מסעדות, בתי קפה]. במקביל לחזית זאת, בהמשך לציר שדרות חן, מעוצבת רצועת 'בועות פעילויות' החוסות בצל העצים, ומכילות מגוון התרחשויות: פינות התכנסות, במות, גינות בוטניות ,פינות משחק, בריכה אקולוגית וכדומה. בסיום רצועה זה מהלך מדרגות העולה למרפסת העיריה ומנגיש אותה לקהל הולכי הרגל בארקדה המסחרית של הדופן המערבית.

ב. יעוד לב הכיכר כמרחב פתוח לשימושים רבי משתתפים [עצרות עם, שבועה הספרI] בהתערבות עיצובית מינימלית המשמרת את אופייה כבמה לאירועים שנחרטו בזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי. באזור זה ממוקמת רחבת מים אינטראקטיבית הניתנת ליבוש מידי.

ג. קישור שני המרחבים הציבוריים, כיכר רבין ומתחם גן העיר, המנותקים כיום זה מזה [למעט חיבור בגשר החולף מעל חצר חניה] אל המרפסת הנטושה של בנין העיריה. בניית החניון החדש מתחת לכיכר תוך הריסה והקמה מחדש של מרפסת בנין העירייה מהווה הזדמנות לקשירת שני המתחמים אינטגרלית והחייאה של הפעילות במרפסת. מוצע להרחיב את המרפסת לכוון שדרות בן גוריון כך שיוצר מרחב מגונן רציף מהשדרה לגן העיר ולמרפסת בית העיריה. בצד הכיכר הפונה לרחוב אבן גבירול תוקם רמפה המקשרת את הכיכר למרפסת העיריה השוממה כיום [תוך ביטול המדרגות המונמנטליות הקיימות כיום]. הרמפה המרחפת תוחמת ויזואלית, אך לא פיזית, אזור אינטימי יותר בתוך המרחב הציבורי הפתוח הגדול הנדרש להתקהלות המונית. לאזור זה מופנות פעילויות כ- מסחר, מודיעין עירוני, גרעיני מדרגות ומעליות והכניסה לחניון. כפועל יוצא, יתקיים ציר הליכה עירוני חדש, המקשר את שדרות בן גוריון, מתחם גן העיר מרפסת העיריה והכיכר. אנו מאמינים שהתנועה בנתיב זה תגאל את מרפסת בית העירייה משממונה ותגביר את חשיבות הכניסה העילית לבית העיריה.

ד. שימור והרחבה של הגינה הקיימת כיום בפינה הדרום מזרחית של הכיכר ושילובה עם האנדרטה לשואה ולגבורה המהווה נקודת ציון לכניסה משדרות חן לכיכר.  באזור זה, מול שדרות דוד המלך, תוקם תחנת הרכבת הקלה שהכניסה אליה דרך חצר שקועה.









מייזליץ כסיף אדריכלים

הרעיון התכנוני מציע את התחדשותה של תפישת 'המלבן הריק' של הכיכר והתאמתה לעירוניות העכשווית וצרכי הציבור של העיר המצטופפת.  המרחב המונומנטלי של שנות ה-50, שתוכנן כמפגן של עוצמה על מנת לאפשר אסיפות והתקהלות של ציבור רב, נדרש כעת להכיל גם את חיי היום יום ומציע, בנוסף למלבן הריק שנשמר לאירועים ההמוניים, גם מגוון מרחבים בקנה מידה אינטימי, שיארחו את תושבי העיר ומבקריה לכל אורך ימות השנה.

בתכנית המוצעת מוצב בלב המלבן האורבני מעגל, אשר אדוותיו נפרשות על כל שטח הכיכר. המעגלים, האדוות שמתחילות מקולו של היחיד, ומתעצמות בקולם של רבים, יוצרות בכיכר רבין דימוי אייקוני של מעגלי השפעה שמזכיר בכל מבט ממעל על העיר את עוצמתו של הביטוי הציבורי ונטייתו להתרחב ולהדהד במרחב.
למלבן כסמלה העירוני של הכיכר ולמשולש כסמל העמידות והתקומה הלאומית מתווסף בהצעה זו המעגל, כצורה פלטונית חסרת היררכיה,  המייצגת את מעגל השיח השיויוני ואת עוצמתה של הדמוקרטיה.

דימוי המעגל המרכזי, ''מעגל השיח'' שהופך לאייקוני על מפת העיר פתוח לפרשנויות רבות,  אם כ'מעגל השתקפות' המשקף לנו את פועלנו, אם כעין הציבורית שפקוחה תמיד ואם כסמל הגיאומטרי של השיתוף  והשיוויוניות.  במרכז הכיכר יוצר המעגל מרחב גמיש ומשתנה המתאים עצמו לשימושים הרבים והמגוונים של הכיכר. ביום קיץ חם הוא משטח רטוב עם מזרקות לילדים ובסוף היום הופך יבש ומאפשרהרקדה, מלחמת כריות  או סתם ערב של חול.ביום חורף שמשי הוא הופך לבריכת השתקפות המזמינה את התושבים לשבת על גדותיו ולהנות מהשלווה שהוא מקרין וביום קיץ שמשי הוא האתר למלחמת המים המסורתית או לחגיגות הזכיה בגביע.







משרד ת.מ.א

בתכנון המוצע בחרנו לשמור על רוח המקום: מצד אחד הפסקה בעיר, מצד שני פרויקט עירוני המעודד פעילויות יומיומיות כפי ששאפו אברהם יסקי ושמעון פובזנר, מתכנני הכיכר המקורית. על הדופן המערבית של הכיכר, בחלקה השכונתי יותר, נשתלה שדרת עצים המאפשרת תנועת הולכי רגל רציפה ומוצלת בעוד הדופן המזרחית לאבן גבירול הושארה פתוחה ומזמינה. באזור הדרומי והאינטימי יותר של הכיכר מוקמה הבריכה הביולוגית וסביבה ערוגות עצים וצמחייה בהתאם לשפת העיצוב המקורית.

באזור הקרוב לבניין העירייה נשמר המימד המונומנטלי של הכיכר כאשר החניון התת קרקעי מאכלס את חללי השירות הנחוצים לקיום עצרות, מופעים ואירועים שונים. בהתאם לדרישות הפרוגרמה, המרפסת של בניין העירייה נבנתה מחדש ומתחתיה מוקמו מרכז מידע לתיירים, בית קפה ומרכז קהילתי. הבינוי החדש מתיישר עם בניין העירייה הקיים ויוצר כניסה אינטימית וישירה לעירייה. לצורך החדרת אור ואויר מעל למעברי הולכי רגל ומכוניות הוחסרו חלקים מהמרפסת המקורית. שטח המרפסת המקורי, הזהה לשטח החזית האנכית של בניין העירייה, נשמר. הגריד הריבועי של החזית שוכפל והושכב בגובה 6 מטר מעל למרפסת, ליצירת סטרוקטורה תלת מימדיתורב שימושית המצלה על המשתמשים בה, ומשתלבת בבניין, כמו היתה שם מאז ומתמיד.







נתנאל אלפסי

אנו רואים בכיכר רבין מקום המציע אפשרויות: מקום אשר מזמין כל אחד לקחת בו חלק, להרגיש חופשי להשתמש בו. לאפשר לנו להיפגש יחד, לא רק בעת יגון או שמחה, תמיד. להתקהל, להרגיש חלק מהעיר ולו רק משום שאנשים אחרים סובבים אותך מכל עבר. לחלוק ולהשוות תחומי עניין וגם ספקות משותפות. אם נרצה שזה יוכל להתגשם, עלינו לחשוב דווקא מה מבדיל את הכיכר מהעיר הסובבת אותה, בצורה ובתוכן.

אל מול אופייה הכאוטי של שגרת היומיום העירונית, למחווה ארכיטקטונית ברורה ובהירה תוכל להיות השפעה רבה. העיר אינה מוגדרת על ידי השוליים שלה כי אם באמצעות המרכז שלה. תל אביב מפנה מקום לכיכר, כאילו עוצרת נשימתה לכמה רגעים, המולת היומיום שוכחת לפתע. פתאום משהו אחר יכול לקרות, כל דבר. אנו מאמינים כי התערבות פשוטה ומזמינה תוכל לחשוף  את איכויותיה הא-חומריות של תל אביב, לגרום למתהלכים בכיכר להרים את הראש ולהביט אל עבר השמיים הכחולים, לחוש באור ובצל, במשבי הרוח והבריזה המגיעים ממערב, כך נוכל לגרות ולגרום למבקרים, לעוברי אורח, לתיירים או לתושבים הגרים בסמוך לשהות בה, להשהות לרגע את ההמולה ולהבין כי הם עומדים במרכז העיר, הם מרכז העיר.






אפרת קובלסקי אדריכלים

עיקרון היסוד המנחה את הצעתנו הוא השארת כיכר רבין כפי שהיא מוכרת בתודעה הקולקטיבית וכפי שהיא מתפקדת בקונטקסט העירוני. מימדיה ותולדותיה של הכיכר הפכו אותה לבמה האזרחית החשובה ביותר בישראל, אתר של דרמה ומחאה, טקסים וירידים, אופוריה ואבל. לפיכך, אנחנו שואפים לערוך שינויים מינוריים בלבד, כאלה שיעדכנו וישפרו את האופן שבו הכיכר, בניין העירייה והמרפסת מתפקדים יחדיו כמרחב ציבורי רציף ועדכני העונה לצרכים מגוונים של התכנסות, שהייה, פעולה חברתית והופעה תרבותית.

בהינתן הדרישה לחניה תת-קרקעית דו-קומתית, גישתנו התכנונית מבוססת על שילוב בין נגישות נוחה [לאנשים ולמכוניות] ועיצוב הכניסות/יציאות לחניה כמקומות להתכנסות, הופעה וצפייה. ההכרח לפרק ולבנות מחדש את המרפסת מאפשר לאפיין מחדש את איכויותיה הארכיטקטוניות, לעצב אותה כמרחב ציבורי מוצלל ומזמין, לשקול מחדש את מיקום הכניסה הראשית לבנין העירייה, לפתוח את הקשרים האנכיים בין המפלסים ולתכנן חללים חדשים מתחתיה לפעילות ציבורית. מבחינה נופית, הגדרה-מחדש של הכיכר כסדרה של גנים, בריכות ומזרקות מדגישה את האיכויות הקיימות בה ומוסיפים אפשרויות נעימות למפגש, שהייה ובילוי.





''בתים מבפנים''
פתיחה: 26/5/2016
נעילה: 28/5/2016
אוצר:
מנהלת:

מרכז מורשת העיר הלבנה בבית מקס ליבלינג
כתובת: רחוב אידלסון 29.
טלפון: 03-5218108