''את כולי סיפרתי עד תום'' - תערוכה רטרוספרטיבית של הצייר ניסים זלאיט || ארועים

''את כולי סיפרתי עד תום'' // תערוכה רטרוספרטיבית של הצייר ניסים זלאיט
פתיחה: יום ראשון, 17 במרץ 2013

מפגשים בין ניגודים מאפיינים את ציוריו של זלאיט: פתוח – סגור, חלק – מחוספס, נוקשה – גמיש, שטוח- עבה, גדול – קטן, שקוף – אטום. הרבדים, החספוס, השריטות והחריצים, מאפיינים רבים מציוריו. המרקם מהווה עניין מרכזי. תחילה היו פני השטח בציוריו חלקים ושטוחים, אך בתהליך עבודתו והתפתחות יצירתו גילה את המרקמים התבליטיים, אשר עוררו בו פליאה והתרגשות.



מאפיין בולט בציוריו של זלאיט הוא צבעוניותם העשירה - עושר מבחינת הריבוד החומרי, עושר מבחינת הגוונים וגווני הגוונים של הצבע ועושר בדרכי הנחתם על הבד: במכחול, בסכין, במריט ובכלי עבודה שונים ומשונים שהוא מכין בעצמו . דרמה ומתח נוצרים באמצעים צבעוניים; מרחבים אינסופיים, עומקים והשתקפויות מתגלים; נחשפים מאבקים בין כוחות מנוגדים, ורגשות כלואים מוצאים דרך להתפרץ. מבחינה זו זלאיט הוא צייר המופשט האקספרסיבי.



זלאיט התוודע אל המופשט בתקופת לימודיו במכון אבני בשנים 1956-1959. מוריו היו יחזקאל שטרייכמן [1906-1993] ואביגדור סטימצקי [1908-1989] חברי קבוצת 'אופקים חדשים', שראו במופשט ביטוי לאמת אוניברסאלית, שהיא תכליתה של האמנות הטהורה. עד לאותה עת היה זלאיט צייר פיגורטיבי מצליח בקנה המידה האפשרי מבחינתו, הן בבגדד, שבה נולד ובגר, והן בשנותיו הראשונות בארץ. בשנות הששים זכה זלאיט להצלחה גדולה כצייר, הציג בתערוכות רבות וזכה להערכה רבה של מבקרי האמנות. מאז ועד היום, זלאיט נאמן לבחירתו באמנות המופשט. כצייר המודרניזם, הוא אמן טוטאלי, אשר רואה ביצירתו שליחות אסתטית נעלה.

בציוריו של זלאיט נוכחים המפגשים רבי העוצמה בין צבעי הצל לצבעי האור או מפגשים שבין הצבעים הקרובים לצבע השחור לבין אלה הקרובים לצבע הלבן. הם מעוררים רגשות, יוצרים מערכות מורכבות של צלילים בקומפוזיציות המבטאות מתח או שקט, סערה או רגיעה הם מספרים את סיפורו האישי של האמן ואת תנודות רוחו, כאשר המתבונן חופשי לפרשם ולהבינם בדרכו-הוא ובהתאם להשפעתם עליו.

''את כולי סיפרתי עד תום''

אוצרת: נגה ארד-אילון
פתיחה: 17/03/2013
נעילה: 21/04/2013

תיאטרון ירושלים
אכסדרת שרובר